יעקב בלומנטל

מאיפה להתחיל

• תעודת הנישואין, 1948 — המסמך שעליו נשען הכול.
• נוגראדברצל — משפחת בלומנטל — דפי העד, ומה הם מוכיחים ומה לא.
• מאיר, 1952–1974 — הבן שעל שמו נקראו אחיו.
• השם אחימאיר — מה ידוע ומה לא.
• הפעולות הפתוחות — מה עוד חסר, ואת מי לשאול.

1. תמצית

המסמך הראשון: תעודת נישואין מס' H 99915 של רבנות פתח תקווה, מחוז תל אביב, 27.10.1948 — כ"ד בתשרי תש"ט. החתן: "יעקב בלומנטל", 30, "חייל", העדה "ישראלית", מקום המגורים "אי שם...", אביו "משה בן ציון בלומנטל" — "מת", אמו "חוה" — "מתה". הכלה: "מרים ליבוביץ", 22, "פועלת", פתח תקווה, רחוב חובבי ציון 12, בת "משה הלוי ליבוביץ" ו"פרימט" — שניהם מתים. העדים: זישא שלנגר וצבי יהושע גורדון, פקיד.[1] — מאומת.

הילדים: כרטיס ההתאמה של MyHeritage לשמשון מונה את הוריו, "יעקב בלומנטל ומרים ליבוביץ'", ואת אחיו, "משה, נאוה ומאיר" — ככל הנראה מתוך רשומה ב-Geni.[8] מאיר — מאיר בלומנטל, "בן מרים ויעקב", נולד ב-11.4.1952 בפתח תקווה ומת בשירות צבא הקבע ב-21.11.1974; "השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות".[6] — הדף מאומת; שזהו בנם של יעקב ומרים שלנו — כמעט ודאי: שמות ההורים, העיר, שנת הלידה בין 1948 ל-1954, ומספר האחים — כולם מתיישבים (5.1). מכאן גם: יעקב ומרים היו בחיים בנובמבר 1974; ומודעת אבל מאותם ימים פונה ישירות ל"יעקב בלומנטל" (5.2). וב-28.9.1975 "העניק אביו של מאיר בלומנטל ז"ל" את הגביע על שם בנו, במגרש — כלומר, יעקב היה בחיים גם בספטמבר 1975 (5.1).[15]

המוצא: לפי המשפחה — הונגריה, בלי עיר.[11] משה בן ציון ("בנו") בלומנטל ואשתו חוה (אידה) לבית דויטש — "Blumenthal Benő és neje Deutsch Ida, nógrádberceli lakosok" ("בנו בלומנטל ואשתו אידה דויטש, תושבי נוגראדברצל") בעיתון הרשמי ההונגרי, 1926[14] — נספו, לפי רוב הדפים, ב-1944. עליהם תשעה דפי עד — מבניהם יצחק (1956), יהודה (1956) ומיכאל (1995, באמצעות בתו), מבתם רבקה גומבו, ומנכדתם חוה שרה דויטש-כהן;[2][3] בארבעה מהדפים — "10" ילדים. יצחק ובני משפחה נוספים — בפתח תקווה.[4] שיעקב הוא אחד מילדיהם — כמעט ודאי (4.4): בנו, שמשון, מוסר ששמו בהונגריה היה ינו (Jenő), שיצחק, מיכאל, יהודה ורבקה גומבו — "האחים שלו", ושגבריאלה ופירי — אחיותיו;[24] ועוד — הזוג "משה בן ציון וחוה בלומנטל" נמצא במאגר השמות של יד ושם רק בנוגראדברצל (במגבלות החיפוש — 4.4); המשפחה מוסרת שיעקב בא מהונגריה; אחיו לכאורה חיו בפתח תקווה, שם נישא (וגם הכלה גרה שם) — וב-1948 גר יעקב בעין גנים, השכונה שבה גר ב-1949 אחד מהם, יצחק (ועמו בשכונה עוד בני בלומנטל);[22] הכלה — ממשפחה מבאלאשאג'רמאט, עיר המחוז (4.7); ועץ משפחה שמנהל קרוב מונה אותו כבנם — עץ שמקורותיו לא ידועים, ושייתכן שנבנה מאותה התאמת שמות לתעודת הנישואין.[13] מסמך שמונה את יעקב בין הילדים — אין; ובין שנים-עשר הילדים שמונה ספר ארכיון מחוז נוגראד אין "Jakab" — אבל יש ינו (Jenő), יליד 1922, ששרד (4.8).

אחרי המלחמה: ב-1946 — ינו בלומנטל, יליד ברצל, 1922 — לפי אחד משני כרטיסי העקור, בן "Benö" ו-"Deutsch Ida" — עקור יהודי בגרמניה, בכפר זנרן שבהסן, בטיפול צוות אונר"א; ו"היעד המבוקש" — "Palestine" ("ארץ ישראל"); ובאותו כרטיס נכתב תחילה שם פרטי אחר, ונמחק (4.11).[25] שזה יעקב — ככל הנראה, בגבול העליון.

מה לא נמצא: איפה היה יעקב ב-1944; איך הגיע מגרמניה ארצה, ומתי; מתי ואיפה נפטר — אחרי ספטמבר 1975. כל אלה — פרק 8.

2. מה ידוע מהמשפחה

נקודת המוצא היא עץ המשפחה ב-MyHeritage ("Achimeir Family Tree") — לא רשומה, אלא זיכרון משפחתי שנרשם.[8] בעץ עצמו אין לשמשון הורים; בכרטיס התאמה ("Record Match") מ-26.10.2026 מסכם האתר: "הורים: יעקב בלומנטל ומרים ליבוביץ'", "אחים/אחיות: משה, נאוה ומאיר" — ומתאים את שמשון לפרופיל ב-Geni בשם "שמשון אחי-מאיר", שבו גם "מאיר בלומנטל"; שאר הפרטים מוצפנים בתצוגה החינמית. מקור השמות, ככל הנראה — הרשומה ב-Geni.

ומפי המשפחה (26.10.2026):[11] "השם משפחה שלהם הוא בלומנטל, אחימאיר זה על שם האח מאיר שנפטר בגיל צעיר"; ובהודעה נוספת: "שני ההורים מהונגריה, אני לא בטוח מאיזו עיר, נוכל לשאול את שמשון מחר". — מאומת כעדות המשפחה; העיר — עוד לא נמסרה.

צאצאיו: שמשון אחימאיר (נ' 26.1.1954), נשוי מ-7.9.1981 לאילנה לבית קוטנר — בתם של אברהם וצפורה קוטנר (המחקר על אברהם, המחקר על צפורה). ילדיהם: טל (14.3.1987, שיקגו), נשואה מ-11.6.2017; איל (23.7.1989, שיקגו); ושירי (4.1.1998).[8] בנותיה של טל, יסמין ויערה — במחקרים על משפחת קוטנר. — מן העץ המשפחתי; טעון אימות מול רשומה.

ומעץ משפחה ב-MyHeritage שמנהל קרוב, "מ. בלומנטל מישראל" — עץ שכולל גם את "יוסף יונגר" ו"פסיה יונגר", "אבא של כלתה" ו"אמא של כלתה" של מרים, ולכן, ככל הנראה, נבנה בידי אחד מצאצאי יעקב ומרים — כפי שהגיע למשפחה כ"התאמה חכמה" (26.10.2026):[13] "מרים מגדה בלומנטל (לבית ליבוביץ)", ילידת 1925, הונגריה, נפטרה ב-2003; בעלה יעקב בלומנטל; ילדיה — מאיר ושלושה נוספים (פרטיים). חמיה — משה בן ציון בלומנטל; חמותה — חוה (לבית Deutsch); "סבתא של בעלה" — "Regina Rebekka Blumenthál" (אם האב), ו"סבא של בעלה" — "Juda Julius Deutsch" (אבי האם); וסבי-הסבים — "Izsak (יצחק) \"Ignacz\" Blumenthál" ו-"Hani / Johanna"; "מאיר הלוי סגל ווזנר (Wosner, Halevi)" ו"ציפורה פייגלא"; "Ignaz Naten Deutsch" ו-"Sara Rosalia Deutsch (לבית Brandt)". עץ משתמשים שמקורותיו לא ידועים — כיוון, לא רשומה; מתיישב עם דפי העד, אבל אינו עדות בלתי תלויה בהם.

3. תעודת הנישואין, 1948

3.1 התעודה

3.2 מה התעודה אומרת על יעקב

שבאוקטובר 1948 היה חייל; שבמקום הכתובת נכתב "אי שם..." — בעוד שכתובת הכלה מפורטת; ושהוריו כבר אינם בחיים, כמו הוריה של הכלה. ההסבר ל"אי שם" — שירות צבאי שאין לנקוב במקומו — הוא פרשנות, לא ממצא; אבל ברשימת הנרשמים לנישואין ב"הצופה", 8.10.1948, כתובתו של יעקב — "עין גנים פ"ת", ו"אי שם" נכתב באותה רשימה בשורתו של חייל אחר (4.3).[22] מאיזו יחידה, ומתי גויס — לא ידוע; תיק השירות בארכיון צה"ל — פרק 8.

על הכלה, מרים ליבוביץ — המחקר עליה.

4. נוגראדברצל — משפחת בלומנטל

4.1 משה בן ציון ("בנו") בלומנטל

ארבעה דפי עד ביד ושם על משה בן ציון בלומנטל מנוגראדברצל (Nógrádbercel), כפר במחוז נוגראד שבהונגריה:[2]

הדפים חלוקים בשנת הלידה (1888 או 1892; "בן 51"), במקצוע (מורה, בעל אחוזה, איכר), בשם אמו (רבקה / רגינה / חוה) — ובמקום מותו: "אי שם בגרמניה" לפי יצחק (1956), אושוויץ לפי שלושת האחרים. הם מוצגים כאן כולם, בלי להכריע. מה שמשותף לכולם: משה בן ציון בלומנטל, נוגראדברצל, נשוי לחוה (אידה) לבית דויטש, נספה בשואה (1944 — בשלושה מן הדפים) — מאומת כעדות ילדיו ונכדתו. לפי שני דפים של יהודה, הוריו היו בזמן המלחמה ב"גיארמת (גטו)" — ככל הנראה באלאשאג'רמאט שבמחוז נוגראד.[2][3]

4.2 חוה (אידה) בלומנטל לבית דויטש

חמישה דפי עד, באשכול אחד ביד ושם:[3]

שנת הלידה — 1885, 1888, 1890, או "בת 52" במותה; שם אמה — אסתר (שלושה דפים), רגינה, אנה; שם אביה — יהודה, או גיולה (Gyula). מקום הולדתה — פראואנקירכן (Boldogasszony) שבבורגנלנד. בארבעה דפים (של יצחק על אביו, של רבקה, של יצחק עליה ושל הנכדה) — עשרה ילדים. — מאומת כעדות ילדיה ונכדתה.

4.3 הילדים שמילאו את הדפים — ופתח תקווה

מבין עשרת הילדים שבדפי העד (שנים-עשר נולדו, לפי ספר ארכיון מחוז נוגראד — 4.8), ארבעה ידועים בשמם מתוך הדפים: יצחק, מיכאל, יהודה ורבקה (גומבו); וחמישית — אמה של הנכדה חוה שרה דויטש-כהן ("סבי — אב אמי"), שאינה בשמה. העץ של "מ. בלומנטל" מונה עוד את מאיר, ייטל (יהודית) לאה ופירושקה-פירי (פייגה הינדל), ולצדה יעקב כהן; ובין הגיסות — סימה לבית שרייבר: לפי פנקס 1961, אשת יצחק הייתה סימה — ככל הנראה היא.[13][4] אחרי המלחמה — בפתח תקווה:

• יצחק בלומנטל, יליד 1915, בן משה — בפנקס הבוחרים לכנסת, 1949, פתח תקווה, עין גנים 49;[4] ובפנקס 1961 — "כ[פר] אברהם, ש[יכון] עממי 14", אותה כתובת שבדף העד שמילא ב-1956, ולצדו סימה.[4] סימה — ילידת 1923 בפנקס 1961, אבל ב-1949, באותה כתובת בעין גנים 49, "סימה, בת אברהם, 1915" — אותה אישה, ככל הנראה, בשנות לידה שונות. ושנת 1915 של יצחק — בספר ארכיון מחוז נוגראד היא שנתו של יוז'ף, והספר מפנה את "יצחק" אל איגנץ (1919): מי מן הבנים הוא יצחק — טעון אימות (4.8).
• יהודה — חתם על דפיו "פ"ת", 1956.[2]
• רבקה גומבו — חתמה על דף העד של אמה "פ"ת"; התאריך — "24.7.5?", ככל הנראה 1957.[3]
• מיכאל — "שיכון בילינסון", פתח תקווה, 1995.[2] ואולי גם ב-1947: ב"לקרוב ולרחוק" — "בלומנטאל מיכאל" ברשימת עולי קפריסין שבמחנה עתלית (9.1.1947), ו"בלומנטאל איגנאץ־יאנו (מיכאל בלומנטאל) 4868" במדור לחיפוש קרובים בחיפה (6.2.1947): מיכאל בלומנטל מחפש את "איגנאץ־יאנו" בלומנטל — ושמות הקרובים "בסוגריים" הם שמות המבקשים.[22] "איגנאץ" — איגנץ (Ignác); "יאנו" — ינו (Jenő) או יאנוש (János): ברשימות האלה א' מסמנת גם a וגם e; ואולי אדם אחד בשני שמות. איגנץ (1919) — ואם "יאנו" הוא ינו, גם ינו (1922) — בני בנו ואידה בספר ארכיון נוגראד, והספר מזהה את מיכאל עם מיקלוש (4.8). שזה מיכאל שלהם, ושאת אחיו חיפש — אפשר ש… (טעון אימות): שמות בלבד, בלי הורים, גיל או מקום.
• יהודה — 1952: ב"הצופה", 21.8.1952, ברשימת הנרשמים לנישואין במשרד הרבנות פתח תקווה: "יהודה בלומנטל בן משה בן ציון, רוק, פ"ת" — ועטרה קרינדל בת שלמה שלזינגר.[22] שזה יהודה של דפי העד — כמעט ודאי: גם בדף העד שמילא ב-1956 (310307) שם אביו "משה בן ציון"; אותו שם משפחה ואותה עיר. על יעקב — הרישום הזה אינו מוסיף דבר.
• ויעקב עצמו — עין גנים, 1948: ב"הצופה", 8.10.1948, תחת "נרשמו לנשואין אצל הרבנות הראשית בפתח תקווה": "יעקב בן משה בלומנטאל — עין גנים פ"ת" ו"מרים בת משה ליבוביץ — פתח־תקווה" (בפענוח: "עין _גגים").[22] שיעקב גר אז בעין גנים — כמעט ודאי; שגר אצל יצחק — אפשר ש…: עין גנים — שכונה, ובה גרו ב-1949 עוד בני בלומנטל (להלן).
• בעותק השני של פנקס 1949, באותו עמוד — "בלומנטאל הינדה, [בת] יהודה, 1920, עין גנים 49", ו"בלומנטאל תמר, [בת] חיים, 1923, עין גנים 2".[4] בעץ של "מ. בלומנטל" — שתי גיסות בשם הינדה ("הינדא לבית ברגמן", "הינדה אהובה לבית בלונדר");[13] הינדה מעין גנים 49 — ככל הנראה אשת אחד האחים; טעון אימות.
• דף העד שמילאה הנכדה חוה שרה דויטש-כהן רושם את שם משפחתה הקודם — "כהן"; ובעץ של "מ. בלומנטל" — "פירושקה-פירי (פייגה הינדל) כהן (Kohn)" ובעלה "יעקב Kohn-כהן":[13] ייתכן שפירושקה היא אמה של הנכדה — טעון אימות.

4.4 האם יעקב הוא בנם? — הדירוג

הדירוג: כמעט ודאי. שמות ההורים זהים; האחים בפתח תקווה, ויעקב גר ב-1948 בעין גנים, השכונה שבה גר ב-1949 אחד מהם; הכלה — ממשפחה מעיר המחוז, באלאשאג'רמאט. ועכשיו — עדות בנו: שמו בהונגריה "ינו", ואחיו ואחיותיו — יצחק, מיכאל, יהודה, רבקה גומבו, גבריאלה ופירי;[24] ובספר ארכיון נוגראד — ינו (Jenő), יליד 1922, בנם של בנו ואידה, ששרד (4.8). לא "מאומת": אין עדיין מסמך שנוקב בשמו, והשאלות הציעו את השמות; ושהוא ינו דווקא — ככל הנראה (4.8, 4.11). ומה שעוד אינו מתיישב — הגיל: ינו של הספר נולד ב-1922, ויעקב "בן 30" בתעודת הנישואין, 1948 (4.8). מה שיכריע: תעודת הלידה שהמשפחה תצרף (פרק 8).

4.5 ברצל — בני בלומנטל נוספים

לפי רשימות מועמדי העלייה מהונגריה ב-1947 (הארכיון הציוני, S6/36831) ביקשו לעלות מברצל שישה בני בלומנטל: דוד (1907, איכר), סומה (1894, איכר), ינו (1914, טוחן), יוז'ף (1915, סוחר), מיקלוש (1920, איכר) ואיגנץ (1926) — אף אחד מהם אינו יעקב, ובאינדקס אין שמות הורים.[5] וב-JewishGen (26.10.2026, בחשבון מחובר) — 150 התאמות פונטיות ל"בלומנטל" + "ברצל"; אבל החיפוש הפונטי מערב שני כפרים: נוגראדברצל וטיסהברצל (Tiszabercel). רק מקצת השורות קשורות במפורש לנוגראד ("b. Berczel, Nograd"). ב-1868 נשא יעקב בלומנטל, "Groom resided in Berzel [Bercel?]" ("החתן גר בברזל [ברצל?]"), את לני וושנר (Wuszner) — שם קרוב לשם המשפחה של אמו של משה בן ציון ("ווזנר"); טעון אימות.[12] ועיתון בודפשטי פרסם ב-2.3.1947 את "רשימת שמותיהם של שלוש מאות יהודים מהונגריה שעוכבו בקפריסין" — ובה שישה בני בלומנטל "מברצל": שמואל, יצחק ("Jichak"), יוז'ף, גבריאלה, גיולה ומרדכי.[14] יעקב — אינו ברשימה. ועוד בני בלומנטל מברצל, ברשומות שאינן נוקבות בהורים:[18] כרטיס ג'וינט מווינה, 1956 — "BLUMENTHAL Mor", "Birth Date 20.5.03, Birth Place Bercel", פליט, "Country of destination USA" ("ארץ היעד: ארצות הברית") — יליד 1903, ולכן אינו בן של משה בן ציון; אבל שמו כשם אביו של משה בן ציון, מאיר (Mór) — אולי בן דוד (טעון אימות); "Blumenthal Ernő", יליד נוגראדברצל 1902, בן אמיליה וילהיים (Vilheim Emilia) — בתיק של התביעה העממית בבודפשט, 1946; "Deutsch Alajos", יליד נוגראדברצל 1855, בן רוזה בלומנטל — סוכן נדל"ן בבודפשט, 1902; ובמפתח MACSE לרישום האזרחי של ברצל — 56 לידות, 10 נישואין ו-7 פטירות בשם בלומנטל: המרשם שבו אמורות להיות רשומות לידות שנים-עשר הילדים — הרשומות עצמן פתוחות רק לחברי האגודה (פרק 8). כלומר: בברצל — כמה בני בלומנטל; השם לבדו אינו מזהה משפחה.

4.6 בנו בלומנטל בעיתונות ההונגרית, 1921–1931

בארכיון העיתונות ההונגרי (Arcanum) — בנו (Benő) בלומנטל מנוגראדברצל בשנות העשרים, כחקלאי ובעל אחוזה, ובצרותיו:[14]

• 1921: "Blumenthal Benő nagyberceli birtokos úr" ("מר בנו בלומנטל, בעל אחוזה בנאג'ברצל"), במכתב שפרסם שבועון החקלאים ב-1925: החיטה המושבחת "נזרעה אחרונה, הבשילה ראשונה", ונתנה "9 קווינטל לחולד הונגרי, לעומת 7 קווינטל בזן הישן".
• 1922: "Blumenthal Benő gazdasága, Nógrádbercel" ("משקו של בנו בלומנטל, נוגראדברצל") — מקטע חיפוש.
• 1925: ברשימת בעלי האחוזות והחוכרים של 100 חולד ומעלה — "Blumenthal Benő" — מקטע חיפוש.
• 1926: בעיתון הרשמי — שתי הוראות מכירה פומבית. הראשונה נגד "Blumenthal Benő és neje Deutsch Ida, nógrádberceli lakosok" ("בנו בלומנטל ואשתו אידה דויטש, תושבי נוגראדברצל"): על כרמים, על שתי "אחוזות אצולה" (nemesi birtok) ועל מגרש וגן; השנייה נגד "Blumenthal Benő" לבדו: על "בית, חצר וגן" בנוגראדברצל.
• 1930: "חוכר קרקעות נידון לשלושה חודשי מאסר": בנו בלומנטל חכר ב-1924 "למחצה", עם ינו הופמן, "אחוזה גדולה במחוז נוגראד"; הופמן הגיש נגדו תלונה פלילית ("bűnvádi feljelentést tett") על "18 מיליון כתר" שלא נתן עליהם דין וחשבון, ובית הדין בבאלאשאג'רמאט גזר עליו, בעבירת מעילה, שלושה חודשי מאסר — ערכאת הערעור אישרה.
• 1931: הוצאה לפועל של מוסד האשראי הקרקעי נגד "Blumenthal Benő berceli lakos", על "שדה ומרעה" הרשומים על שמו — מקטע חיפוש.

מה זה מוכיח: שבנו בלומנטל ואשתו אידה דויטש — בני הזוג מדפי העד — חיו בנוגראדברצל בשנות העשרים, כבעלי אחוזה וחוכרי קרקע — מאומת (העיתון הרשמי, 1926). הוא מתיישב עם "בעל אחוזה" שבדף העד של מיכאל ועם "איכר" שבדף של יהודה. שיעקב הוא בנם — לא נאמר כאן.

4.7 מאי–יוני 1944: הגטו בבאלאשאג'רמאט והגירוש

דפי העד שמילא יהודה בלומנטל רושמים את מקומם של ההורים בזמן המלחמה: "גיארמת (גטו)" — באלאשאג'רמאט, עיר המחוז (4.1).[2] על הגטו הזה מעידים שני פרוטוקולים שגבתה ב-1945–1946 הוועדה הלאומית לטיפול במגורשים (DEGOB) בבודפשט: של חבר המועצה היהודית בגטו, עורך דין יליד 1908 (פרוטוקול 3550), ושל שבע נשים מבאלאשאג'רמאט (פרוטוקול 3549).[16] לפיהם:

• 10 במאי 1944 — הגטו. ליהודי העיר — "két és fél utca" ("שני רחובות וחצי"), וליהודי הכפרים — "jóformán egy háztömb" ("כמעט גוש בתים אחד"); "Május 10-én hozták be a falusi zsidóságot" ("ב-10 במאי הביאו את יהודי הכפרים").
• סוף מאי — שירות העבודה. "az összes egészséges 16-48 éves férfiakat elvitték munkaszolgálatra" ("את כל הגברים הבריאים בני 16 עד 48 לקחו לשירות עבודה"); בגטו נשארו ילדים, נשים, חולים וגברים מעל 48. משה בן ציון — אז בן 51, ולפי דף עד אחד (1888) בן 55 — היה בין הנשארים.
• תחילת יוני — ניריֶשפוסטה (Nyírjespuszta). לפי עדות הנשים — ב-4 ביוני ("Június 4-én kivittek bennünket Nyírjespusztára" — "ב-4 ביוני הוציאו אותנו לניריֶשפוסטה"). בלילה, "30 percen belül" ("תוך 30 דקות"), עם חבילה של 50 ק"ג — אל "két nagy dohánypajtában" ("בשתי סככות טבק גדולות"): 2,000–2,500 איש, כ-1,850 מגיארמת וכ-700–800 מן הסביבה.
• 10 ביוני — הרכבת. "Egy transzporttal vittek el kb. 2800 embert, ebben benne voltak a balassagyarmatiak, a városi lakosság és a balassagyarmati járás zsidósága" ("ברכבת אחת לקחו כ-2,800 איש, ובהם אנשי באלאשאג'רמאט — תושבי העיר — ויהודי מחוז באלאשאג'רמאט"), כ-70 בקרון. בקאשה (קושיצה) קיבלו את הרכבת הגרמנים.
• 14 ביוני, עם שחר — בירקנאו. "Június 14-én hajnalban érkeztünk meg Auschwitz-Birkenauba" ("ב-14 ביוני עם שחר הגענו לאושוויץ-בירקנאו"). הגברים הבריאים בני 16–60 הופרדו לעבודה; "a többieket ... azóta senki sem látta" ("את האחרים ... איש לא ראה מאז").

מוזיאון אושוויץ-בירקנאו, לפי רשימתו של מיקולאש גאשקו, מונה שתי רכבות מבאלאשאג'רמאט שעברו בקאשה: ב-12.6.1944, ובה 2,810 איש, וב-14.6.1944, ובה 1,867. רשימות שמות — אין: מגורשי הונגריה לא נרשמו במחנה, וכשלושה רבעים מהם נשלחו מן הרמפה ישר אל תאי הגזים.[17] הרכבת שתיארו העדים — כ-2,800 איש, יצאה ב-10 ביוני והגיעה ב-14 ביוני — היא ככל הנראה הראשונה, של 2,810. את השנייה מסביר, כנראה, אותו עד: "Losonc másik részét Illéspusztáról vitték ..., ahonnan az ipolysági gettó lakóit is vagonírozták" ("את שאר יהודי לושונץ לקחו מאילֶשפוסטה ..., משם הועמסו גם יושבי גטו איפוישאג").

מה זה אומר על משה בן ציון וחוה: אם היו בגטו באלאשאג'רמאט, כדברי בנם יהודה — הם יצאו ככל הנראה ברכבת של 10 ביוני 1944, והגיעו לבירקנאו ב-14 ביוני. ככל הנראה — הכרונולוגיה של הגטו שלהם, לא רשומה שלהם. משה בן ציון, בן 51 (או 55), היה בתוך טווח הגילים שהופרד לעבודה ("16-60"); זה מתיישב עם גרסתו של יצחק מ-1956, שאביו מת "אי שם בגרמניה", ולא באושוויץ — אפשרות בלבד, טעון אימות. במאגר הנספים של מוזיאון אושוויץ יש שורה אחת, "Blumenthal Jenö", יליד 17.7.1892 — בלי מקום לידה, מגורים, מספר או מקור.[17] Jenö אינו Benő — אבל השמות נבדלים באות אחת, והתאריך רחוק שלושה ימים בלבד מתאריך לידתו של בנו ברישום האזרחי, 20.7.1892 (4.8): אולי שיבוש של אותו אדם — טעון אימות. מאיזה מסמך נלקחה השורה — שאלה למוזיאון (פרק 8).

ומשפחת הכלה: הוריה של מרים — כמעט ודאי משה ופרומה (פני) ליבוביץ מבאלאשאג'רמאט, סנדלר ואשתו (המחקר על מרים) — היו בגטו הזה: בדף העד שמילא עליה ב-1957 יצחק ליבוביץ — "בגטו בבאלאשאג'רמאט"; ובתם אסתר כתבה ב-1999 "גטו" — "NIRIEGE", ככל הנראה ניריֶש — ואושוויץ. הורי הכלה — באותו גטו: כמעט ודאי; הורי החתן — כמעט ודאי, כמו הזיהוי שלהם (4.4); ושיצאו באותה רכבת — אפשר ש….

ויעקב? אם היה בהונגריה ב-1940–1944, בן 18–22, היה חייב בשירות עבודה, כמו כל הגברים היהודים בגילו; ובגטו עצמו נלקחו לשירות כל הגברים הבריאים בני 16–48. רשומה של יעקב משנות המלחמה — לא נמצאה, באף מאגר (N-15); אבל ב-1946 הוא עקור בגרמניה, כ"ינו בלומנטל" (4.11). ייתכן גם שלא היה בהונגריה כלל: "יעקב בלומנטל" אחד היה ב-1941 בקבוצת הנוער של שריד (N-4), ואחר שב ארצה ב-1938 (N-14) — אף אחד מהם אינו מזוהה איתו.

4.8 הרישום האזרחי וספר ארכיון נוגראד: הנישואין, ושנים-עשר הילדים

הנישואין, 1912. במאגר הנישואין האזרחיים של סלובקיה ב-JewishGen (ספר הנישואין של גלנטה, בארכיון הממלכתי בשאליה):[20] "BLUMENTHAL, Mózes / Benczion" — בן "BLUMENTHAL, Mór" ו"WOZNER, Regina", בן 19 — נשא את "DEUTSCH, Ida" — בת "DEUTSCH, Gyula" ו"BLUMENSCHEIN, Netti", בת 24 — ב-"23-Jan-1912" בגלנטה (Galánta): "Groom b. 20-Jul-1892, from Berczel (Nógrád m.). Bride b. 06-Nov-1887, from Boldogasszony [Frauenkirchen]" ("החתן נולד ב-20.7.1892, מברצל שבמחוז נוגראד; הכלה נולדה ב-6.11.1887, מבולדוגאסוני [פראואנקירכן]"); העדים — איזאק גנזל ומארק בלומנטל, שניהם מברצל.

אלה משה בן ציון ("Mózes / Benczion") וחוה (אידה), בשמם ובשמות הוריהם — כמו בדפי העד (4.1, 4.2). באותם מאגרים: לידתה של אידה, 6.11.1887, בבולדוגאסוני, לגיולה (Julius) ולנטי לבית בלומנשיין; שני ילדים שמתו בינקותם בברצל — "BLUMENTHAL, Szerén", 12.5.1918, ו"BLUMENTHAL, Dezsö", 14.7.1928, "Benö // DEUTSCH Ida"; ומות הוריו של בנו בברצל ב-1920 — מור (6.6.1920, בן 67, בן יוז'ף ויוהנה לבית קליין) ורגינה לבית ווזנר (30.9.1920, בת מאיר ופאני לבית פליישמן). אלה שורות אינדקס; אבל ב-27.10.2026 נקראו הפנקסים עצמם — לידתה של אידה, מותם של סרנה ודז'ה ומותם של מור ורגינה — והשורות תואמות אותם. המסמכים — מאומת; שאלה הוריו וילדיו של בנו — כמעט ודאי (4.10). שורת הנישואין מגלנטה — עדיין אינדקס בלבד.

שנים-עשר ילדים. ספר המחקר של ארכיון מחוז נוגראד, Senkiföldjén (2006) — שנבנה על פנקסי הקהילה והרישום האזרחי, רישומי בית הספר ושאלוני 1945 — מונה את ילדי "Benő (Moshe Bentzion)" ואידה:[21]

שנים-עשר נולדו, ועשרה היו בחיים ב-1944 — כמו "10" שבדפי העד. ובנו — "nem kevesebb, mint nyolc családtagjával együtt hurcolták el" ("גורש יחד עם לא פחות משמונה מבני משפחתו"). הספר מזהה את "מיכאל" שבדף העד (בספר: 1994; הדף עצמו — 17.2.1995) עם מיקלוש, ומפנה את "יצחק", שמילא דף ב-1956, אל איגנץ — הפניה בלבד, "vö. III. 1. 3. 5." ("השווה"), בלי נימוק. גיולה (1925) — אולי יהודה: Gyula ויהודה הם צמד שמות מקובל, וכך נרשם אבי אידה, "יהודה (Gyula)", בדף 421417 (4.2); אבל דפי העד של יהודה עצמו (310307, 418389) אינם נוקבים ב-Gyula — טעון אימות. ומור — כנראה מאיר, שבעץ המשפחה. הספר מקור משני, של ארכיונאים, ועל כן — ככל הנראה.

יצחק — איגנץ, או יוז'ף? בפנקסי הבוחרים, 1949 ו-1961, יצחק בלומנטל, בן משה, הוא יליד 1915 (4.3)[4] — שנתו של יוז'ף בספר, לא של איגנץ. ושנות הלידה של הבנים סותרות גם במקורות אחרים: באינדקס מועמדי העלייה מ-1947 — "איגנץ" מברצל, יליד 1926, ו"מיקלוש", יליד 1920 (4.5);[5] בשתי רשימות ניצולים ב-JewishGen — "BLUMENTHAL, Miklós", ברצל, 1920 (באחת מהן — 27.11.1920);[12] ואילו בספר — איגנץ 1919, ומיקלוש 1926, אחיה התאום של אילונה. בברצל היו כמה משפחות בלומנטל (4.5), ולכן גם שורה בשם הנכון אינה בהכרח של בן של בנו ואידה. "יצחק = איגנץ" — טעון אימות; וכך גם שנת הלידה של איגנץ.

ויעקב? אין "Jakab" ברשימה — אבל יש ינו. בתעודת הנישואין, 27.10.1948, הוא בן 30 — יליד 1918 בערך; ולפי בנו, שמו בהונגריה היה ינו. האפשרויות — והמובילה היום היא ינו: - איגנץ — לפי הספר יליד 1919, הבן היחיד שגורלו לא ידוע, "כנראה בישראל"; בן 29 באוקטובר 1948 — ההתאמה הטובה ביותר בגיל לתעודה; אבל בנו של יעקב, כשנשאל "איגנץ או ינו", בחר בינו. ובפברואר 1947 חיפש "מיכאל בלומנטל" — אולי אחיו מיקלוש — את "איגנאץ־יאנו בלומנטל" דרך המדור לחיפוש קרובים בחיפה (4.3); אפשר ש… (טעון אימות). אבל הספר מפנה אליו את "יצחק"; ואם הוא "Ignác, 1926" שבאינדקס העלייה — היה בן 22, ואינו יעקב. בעצורי קפריסין 1947 (4.5) רשומים גם יוז'ף וגם "Jichak" (יצחק) מברצל — אבל הרשימה כוללת את כל בני בלומנטל מברצל, מכל המשפחות, ולכן אינה מכריעה. אם יצחק הוא יוז'ף — איגנץ פנוי. - ינו, 1922 — לפי בנו של יעקב, זה שמו בהונגריה: "jeno".[24] ינו שרד, וחצה את הגבול ב-23.5.1945; וב-1946 — עקור בגרמניה, יליד 6.5.1922 (4.11); אבל ב-1948 היה בן 26, לא 30 — ואפשר ש… נתן גיל גבוה מגילו. ו"איגנאץ־יאנו" (Ignác-Jenő), שחיפש מיכאל ב-1947 — אפשר ש… הוא, בשם כפול (4.3). - יוז'ף, 1915 — בן 33 ב-1948; שנתו כשנת יצחק בפנקסים — ואולי הוא יצחק. - ילד שלא נרשם — אפשרות חלשה, וכעת פחות סבירה: הספר מונה את סרנה (1918) כ"ילדתם הרביעית" ("negyedik gyermeke"), אחרי גבריאלה, יוז'ף ופירושקה; ו-"10" שבדפי העד שווה בדיוק לשנים-עשר פחות שניים שמתו בינקותם. הערת הספר על חסרים בפנקסים ("az anyakönyvek hiányai miatt" — "בגלל החסרים בפנקסים") נוגעת לילדי מור ורגינה, הדור הקודם — לא לילדי בנו ואידה. ובפנקס הפטירות: סרנה נולדה בינואר 1918 בערך — ולכן ילד שלא נרשם, בגילו של יעקב, אפשרי רק כתאום שלה או בסוף 1918 (4.10). - שיעקב אינו בנם — כעת לא סביר: שמות הוריו בתעודה, משה בן ציון וחוה בלומנטל, הם שמם המלא של בנו ואידה, ו"Moshe Bentzion" — גם בספר.

הדירוג: שיעקב הוא בנם של בנו ואידה — כמעט ודאי; ושהוא ינו — ככל הנראה, בגבול העליון, לפי עדות בנו (שנשאל "איגנץ או ינו"), שמו של ינו ברשימת הספר, וכרטיסי העקור מ-1946 (4.4, 4.11). שנת הלידה — 1922 בספר, כ-1918 בתעודת הנישואין — לא הוכרעה; וגם לא אם "איגנאץ־יאנו" של 1947 הוא אדם אחד. מה שיכריע: תעודת הלידה שהמשפחה תצרף (פרק 8).

4.9 הדור שלפניהם: ברצל ופראואנקירכן

הורי האם של אידה — וולף (וילהלם) וחני בלומנשיין. אמה של אידה, לפי שורת הנישואין מ-1912 ושורת הלידה מ-1887 — נטי לבית בלומנשיין (4.8); בדפי העד — "אסתר", "רגינה" או "אנה" (4.2). ובמאגר הלידות של פראואנקירכן (Boldogasszony) — "BLUMSCHEIN, Netti", ילידת 7.3.1859, בת "Willhelm // Hani" (HB_0823944). ובמאגרי בורגנלנד ב-JewishGen:[20] - נישואי ההורים, פראואנקירכן, 10.6.1852 (BM2_0000805): "Wolf BLUMENSCHEIN", 26 — בן "Moses Jakob BLUMENSCHEIN" ו-"Eva" — נשא את "Hanni WOLF", 25, בת "Josef WOLF"; "Groom and bride from Frauenkirchen" ("החתן והכלה מפראואנקירכן"). - וולף, וילהלם, וילמוש — אדם אחד: במרשם הלידות של פראואנקירכן, 1853–1864, האב של ילדי חני — "Wilhelm" ב-1853, ב-1855–1859 וב-1863, ו-"Wolf" ב-1860, ב-1861 וב-1864; ב-1882 נישאה פאני, אחותה של נטי (ילידת 24.5.1857, בת "Wilhelm // Hani"), ובשורת הנישואין — אביה "Wolf BLUMENSCHEIN" (BM2_0000999); ובשורת הפטירה של יוהנה, 2.7.1894, בת 74 — "widow, was married to Vilmos BLUMENSCHEIN, maiden name WOLF" ("אלמנה; הייתה נשואה לווילמוש בלומנשיין; שם נעוריה — וולף") (BD2_0002976). וולף עצמו מת ב-20.6.1881, בן 56 (BD2_0002425). - ילדיהם, לפי המרשם: רגינה (1853), יוזף (1854), איגנץ (1855), פאני (1857), נטי (7.3.1859), בת שמתה בלי שם (1860), איזק (1861), צצילייה (1863) ויוזף (1864).

שוולף (וילהלם) וחני בלומנשיין הם הוריה של נטי, ומכאן סבה וסבתה של אידה — כמעט ודאי. שתי החוליות נקראו ב-27.10.2026 בפנקסים עצמם (4.10): לידתה של אידה, לנטי לבית בלומנשיין; ולידתה של נטי, ב-7.3.1859, לווילהלם ולחני; ולצדן — נישואי וולף וחני, 1852. ומה שנשען עדיין על הסקה: שווילהלם של 1859 הוא וולף של 1852 — לפי המרשם ושורת הפטירה של יוהנה; ושנטי של 1859 היא אמה של אידה — שם, עיירה ודור. ואי-התאמה אחת: יוהנה "בת 74" ב-1894 — ילידת 1820 בערך — אבל "25" בנישואיה, 1852 — ילידת 1827 בערך; בפנקסים האלה הגילים רופפים. והדור שלפני: "Eva BLUMSCHEIN", בת 83, נשואה, מתה ב-12.1.1870, ו-"Jakob BLUMSCHEIN", בן 90, אלמן, מת ב-1.10.1876 — אולי הוריו של וולף, משה יעקב וחוה; אין שורה שקושרת — טעון אימות.

אבי האם — גיולה דויטש? ב-1903 נבחר "Deutsch Gyula magánzó boldogasszonyi lakos" ("גיולה דויטש, מתפרנס מהונו, תושב בולדוגאסוני") להנהלת קופת החיסכון של העיירה, ובאותה הנהלה הוא רשום עד 1918; ב-1921 — "a lemondott Deutsch Gyula helyébe" ("במקום גיולה דויטש, שהתפטר").[14] אפשר ש… זה אביה של אידה — שם ועיירה בלבד, ומשפחת דויטש בפראואנקירכן גדולה; טעון אימות.

ברצל: יוז'ף ומור. שלוש ידיעות בעיתונות ההונגרית, מן הפענוח האוטומטי של Arcanum — הסריקות לא נראו:[14] - 1870, יוז'ף: בהודעה ב-"Budapesti Közlöny" (2.9.1870) — תביעה של "Berczelly Vilmos" נגד "Blumenthal József" על "700 frt és 150 frt haszonbér" ("700 ו-150 פורינט דמי חכירה"), ועיקול בברצל ב-11.11.1869 וב-15.3.1870 של 30 כבשים, 4 שוורים, סוסים ועגלה. יוז'ף בלומנטל, חוכר אדמה בברצל ב-1869–1870 — ככל הנראה אבי מור (שורת הפטירה, 1892: "Landowner" — "בעל אדמה"); שם ומקום בלבד. - 1883, מור: ברשימת סוחרי היין הבולטים של הונגריה ("Magyarország nevezetesebb borkereskedőinek név- és lakjegyzéke 1883-ban") — "Bérczel. (Nógrád megye.) Blumenthal Mór" ("ברצל, מחוז נוגראד: מור בלומנטל"). - 1892, מור: במרשם החברות של בית המשפט בגיארמת (באלאשאג'רמאט), 1.6.1892: "Blumenthal Mór, vegyeskereskedő, Berczelen" ("מור בלומנטל, סוחר כל-בו, בברצל") — שבעה שבועות לפני שנולד בנו, בנו (20.7.1892).

מור בלומנטל, סוחר בברצל, ב-1883 וב-1892 — ככל הנראה (פענוח בלבד); ושהוא אביו של בנו — כמעט ודאי (4.10); ושסוחר העיתונות הוא אותו מור — ככל הנראה: גם בשורת הפטירה של אמו, יוהנה בלומנטל לבית קליין, ב-1903 — "Reported by son Mór BLUMENTHAL, merchant in Berczel" ("מסר: בנה, מור בלומנטל, סוחר בברצל") (הטבלה).

ומה לא נמצא: נישואי מור ורגינה; לידתו של מור; הוריו של יוז'ף; ומשפחתה של רגינה לבית ווזנר — מאיר ופאני לבית פליישמן — אף שורה מנוגראד (N-19).

4.10 הפנקסים עצמם: ברצל ובולדוגאסוני ב-FamilySearch

ב-27.10.2026 נקראו ב-FamilySearch, בדפדפן ובחשבון מחובר, הסריקות של שני פנקסים:[23] פנקס הפטירות האזרחי של ברצל, 1917–1932 (קבוצת תמונות 004838569, פריט 3), ופנקסי הקהילה היהודית של בולדוגאסוני — פראואנקירכן — 1835–1895, העתקים שנשמרו בארכיון הלאומי ההונגרי (קבוצת תמונות 004541945; פריט 1 הוא סרט 700859 של מאגרי JewishGen). כל שורת אינדקס שבדקנו — נמצאה בפנקס, ושדותיה תואמים.

הסריקות נקראו ב-FamilySearch; שמורים צילומי המסך של הגיליונות ושל השורות. המקור: ערך 23.

מה זה מוכיח: - המסמכים — מאומת: מור בלומנטל, בעל אחוזה בברצל, מת ב-6.6.1920 בן 67, בן יוז'ף ויוהנה לבית קליין; אשתו רגינה, בת מאיר ווזנר ופאני לבית פליישמן, מתה ב-30.9.1920 בת 64; לבנו ולאידה דויטש מתו בברצל בת, סרנה (1918), ובן, דז'ה (1928); אידה דויטש נולדה בבולדוגאסוני ב-6.11.1887 ליוליוס (גיולה) דויטש, סוחר, ולנטי לבית בלומנשיין; נטי בלומנשיין נולדה בפראואנקירכן ב-7.3.1859 לווילהלם ולחני; וב-10.6.1852 נישאו שם וולף בלומנשיין, בן משה יעקב וחוה, וחני וולף, בת יוסף. - שמור ורגינה הם הוריו של בנו — כמעט ודאי: שורת הנישואין מ-1912 (אינדקס: "בן Mór ו-Regina Wozner") דף העד 3609155 של הנכדה, חוה שרה דויטש-כהן — במפורש "מור ורגינה לבית ווזנר"; ודף העד של מיכאל ("מאיר ורבקה לבית ווזנר" — מור הוא מאיר, ורגינה — רבקה, צמדי שמות מקובלים; 4.1); ושני הפנקסים — אותו כפר, אותם שמות. - שאידה של בולדוגאסוני היא אשתו של בנו — כמעט ודאי: שורת הנישואין (אינדקס) — תאריך הלידה, העיירה ושמות ההורים כמו בפנקס; ובדף העד 421417 — אביה "יהודה (Gyula)" (4.2). - אבי אידה — סוחר: "Deutsch Julius, kereskedő" — ולא "magánzó" ("מתפרנס מהונו") של 1903; ייתכן ששניהם אדם אחד, שפרש ממסחרו — עדיין אפשר ש…. - "Gansl Mór", שמסר את שתי הפטירות ב-1920 — אולי ממשפחת גנזל מברצל, כמו "Isaak Gánzel", העד בנישואי 1912 (4.8); קרבה — לא ידועה. - ומה לא: פנקס הלידות של ברצל ב-FamilySearch — רק 1915–1916, ולא נקרא; לידות 1917–1922, ובהן אולי יעקב, אינן בסריקות המקוונות. רישום פטירה מאוחר של בנו ואידה — לא נמצא במפתח של FamilySearch, ולא בעמודי הפטירות של ברצל ב-1945–1946; עמודי 1947 ואילך — דהויים, ולא נקראו (N-20). - וסרנה: מתה ב-12.5.1918 "בת 4 חודשים" — נולדה, אפוא, בינואר 1918 בערך. יעקב, "בן 30" באוקטובר 1948, נולד בין אוקטובר 1917 לאוקטובר 1918 בערך; ילד של אידה בטווח הזה אפשרי רק כתאום של סרנה או בסוף 1918 — הסקה בלבד, וגיל בתעודה אינו מדויק (4.8).

4.11 1946: ינו בלומנטל, עקור בגרמניה — בדרך לארץ ישראל

בארכיון ארולסן שני כרטיסים מ-1946, ורשימה שנערכה אחר כך, שנמצאו ב-27.10.2026 בחיפוש "Blumenthal Jenő":[25]

מה זה מוכיח: - המסמכים — מאומת: ינו בלומנטל, יליד ברצל, 6.5.1922 (ובכרטיס אחד — 6.5.1921), יהודי, רווק, עוזר במחלבה, נרשם ב-1946 כעקור בגרמניה; שהה בכפר זנרן שבהסן, באזור הכיבוש האמריקני, מ-14.1 עד 14.6.1946, בטיפול צוות אונר"א 117 (פריצלר); ו"היעד המבוקש" — ארץ ישראל. הכרטיס של מרץ 1946 נושא חותמת של מחנות העקורים בהוהנה — באזור הבריטי; אולי נרשם גם שם, והסתירה לא הוכרעה. - ההורים — סתירה בין הכרטיסים: בכרטיס של מרץ — האב "Benö" והאם "Deutsch Ida", כמו בספר ארכיון נוגראד (4.8); בכרטיס של ינואר — האב "Beny" (?) והאם "Schwarz Fele" (?). שינו של 1946 הוא בנם של בנו ואידה — כמעט ודאי: שם, כפר ושנת לידה כמו בספר, ושמות ההורים בכרטיס אחד מן השניים; "Schwarz Fele" — אולי טעות של הרושם; לא הוסבר. - שהוא יעקב — ככל הנראה, בגבול העליון: לפי בנו, שמו של יעקב בהונגריה היה ינו (4.4) — אבל השאלה הציעה "איגנץ או ינו"; בכרטיס של מרץ נכתב תחילה שם פרטי אחר, ונמחק — אפשר ש… "Jakab" או "Jakob" (הקריאה קשה); ויעדו — ארץ ישראל, שבה נישא ב-1948. מה שיכריע: תעודת הלידה שהמשפחה תצרף, או תיק העולה. - שנת הלידה: 6.5.1922 — ככל הנראה (כרטיס ינואר, רשימת זנרן וספר הארכיון); "1921" בכרטיס של מרץ, ו"בן 30" בתעודת הנישואין, 1948 — ככל הנראה שגויים. - ומה לא: איפה היה ב-1944 — בגטו, במחנות או בשירות העבודה — לא נמצא; וגם לא איך הגיע מגרמניה ארצה, ומתי — בין יוני 1946 לאוקטובר 1948 (פרק 8). ו"ינו בלומנטל" אחרים, ילידי 1922, נשללו: אסיר בוכנוולד 35590 / 37590, יליד בודפשט, תושב גיור, בן רודולף ואילונה לבית קופפשטיין, שמת ב-9.2.1945 — וככל הנראה הוא גם "Jeno Blumenthal" מגיור שברשימות הנרצחים — ו"Jeno Blumenthal" מבודפשט שברשימות הנרצחים (N-21).

5. פתח תקווה — המשפחה

5.1 מאיר בלומנטל, 1952–1974

לפי דף ההנצחה באתר יזכור:[6] מאיר בלומנטל, חיל האוויר, "בן יעקב ומרים", נולד ב-ט"ז בניסן תשי"ב (11.4.1952) בפתח תקווה; למד בבית הספר היסודי "השומר" בבני ברק, בבית הספר המקצועי "מקס פיין" בתל אביב וב"עמל" בפתח תקווה; שיחק בקבוצת הנערים של הפועל פתח תקווה, בנבחרת גוש דן — ונבחר לקפטן בנסיעתה לחוץ לארץ — ובקבוצת הנוער בליגה הלאומית. גויס בנובמבר 1970 לחיל האוויר, נהג רכב כבד, ונשאר בצבא הקבע בדרגת סמל; השתתף במלחמת יום הכיפורים בסיני וברמת הגולן. נפטר בשירותו ב-ז' בכסלו תשל"ה, 21.11.1974, ונקבר בבית העלמין הצבאי בקריית שאול (גוש 1, חלקה 9, שורה 5, קבר 19); "השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות"; "אחרי מותו הועלה לדרגת סמ"ר" — סמל ראשון. אחותו כתבה: "הספורט היווה את כל חייו... הוא התחיל את חייו במגרש הספורט, עסק בו רוב חייו ואף סיים בו את חייו".

"מעריב" למחרת:[7] "כדורגלן הפועל פתח תקוה ונבחרת הנוער בעבר, מאיר בלומנטל, צנח אתמול על פני הדשא בעת אימון קבוצתו — ומת. היה בן 22 וחצי. השאיר הורים, שני אחים ואחות... הועבר לבית החולים 'בילינסון' — שם נקבע מותו"; "בלומי — כפי שכונה — היה בחור צנוע וביישן"; ו"דבר": "לקה בהתקף לב". לפי "מעריב", שיחק בנבחרת הנוער כשזכתה בגביע אסיה בבנגקוק.

מאיר בעיתונות הספורט, 1971–1980

בעיתונות העברית (JPress) — עוד כשלושים ידיעות על מאיר, מימי הנוער ועד הגביע על שמו:[15]

• 1971: "הצעירים ששולבו בשורותיהם, כמו מאיר בלומנטל ובוז'יקובסקי, הפגינו ניצוצות של כשרון" — האזכור המוקדם ביותר בקבוצה הבוגרת ("מעריב", 5.10.1971).
• 1972 — גביע אסיה לנוער, בנגקוק: בטקס הפתיחה — "את הדגל נשא מאיר בלומנטל" ("מעריב", 16.4.1972); ובגמר, שבו ניצחה ישראל את דרום קוריאה 0:1, אמר המאמן: "הכנסתי למשחק את בלומנטל והוא שיחק כאילו השתתף בכל משחקי הטורניר" ("דבר", 7.5.1972).
• 1972–1974 — בצבא ובליגה: בקבוצת פיקוד המרכז בגביע הרמטכ"ל, ואף כבש בו שער; בהפועל פתח תקווה — מגן, ופנדלים: בגביע המדינה (ינואר 1973) וב"דרבי" שנגמר 0:5 (דצמבר 1973); ובאפריל 1974 — נעדר מהאימון "(בשירות)".
• 22.11.1974: "על המשמר": "בן ה-22, חייל בצבא קבע, הגיע לאימון והחל ריצה יחד עם חבריו... צנח לפתע, ובטרם חשו אליו נפטר. נראה כי לקה בשבץ-לב". "דבר", 24.11.1974: "קהל אלפים ליווה ביום ששי את הכדורגלן מאיר בלומנטל למנוחת עולמים. מסע ההלוויה יצא מפ"ת לבית העלמין בקרית שאול"; הספיד מזכיר הפועל פתח תקווה, אורי קרני. ושר החינוך, אהרן ידלין, שלח למשפחה מברק תנחומים.
• 26.11.1974: "ביקרה משלחת של שחקני הפועל פ"ת אצל משפחתו של מאיר בלומנטל ז"ל".
• הגביע על שמו: בדצמבר 1974 — משחק הפועל פתח תקווה נגד אוגסבורג "על גביע לזכרו של שחקן הפועל פ"ת מאיר בלומנטל ז"ל"; ב-28.9.1975 — "בתום המשחק העניק אביו של מאיר בלומנטל ז"ל ל'קפטן' מכבי תל-אביב, צבי רוזן, גביע"; ב-1976 — גביע הילדים "לזכרו של מאיר בלומנטל"; וב-23.3.1980 — "העניקו בני משפחתו של מאיר בלומנטל ז"ל את הגביע הענק".

את הידיעות האלה מזהים שמו המלא, הקבוצה, נבחרת הנוער ונסיבות מותו — מאומת (כטקסט; תמונות העמודים חסומות). "אביו של מאיר" ב-1975 אינו נקרא בשמו — אבל, לפי דף ההנצחה, אביו של מאיר הוא יעקב.

הזיהוי: שמות ההורים (יעקב ומרים), העיר (פתח תקווה), שנת הלידה (1952 — בין הנישואין ב-1948 ללידת שמשון ב-1954), ומספר האחים (שני אחים ואחות — שמשון, משה ונאוה) — כולם מתיישבים עם כרטיס ההתאמה ועם עדות המשפחה. — כמעט ודאי. המצבה עצמה לא נראתה.

5.2 מודעות האבל, 1974–1977

ב"מעריב", 24.11.1974, בטור מודעות התנחומים — שלוש מודעות על מאיר:[7]

• "יעקב בלומנטל ... היקרים, אתכם באסונכם הכבד בהלקח מכם ... יקירכם, מאיר" — בחתימת "משפחות בייזר-גרובר". מודעה הפונה אל יעקב בשמו: באותם ימים — בלומנטל, ובחיים.
• "למשפחת בלומנטל ... במות עליכם בנכם היקר, האהוב על כולנו, מאיר בלומנטל ז"ל — דיירי הבית, רחוב יהוד 2, פתח תקוה".
• "לסג"מ בלומנטל ... אחיך ... משתתפים בצערך — מפקד החיל ופקודיו". השם הפרטי של סגן-המשנה, בפענוח המכונה של העיתון — "שומעון": אולי שמשון, אולי שמעון. תמונת העמוד חסומה (Cloudflare) — טעון אימות.

ושלוש מודעות אזכרה, חתומות "המשפחה":[7]

• 7.11.1975: "במלאת שנה לפטירתו של בננו ואחינו היקר מאיר בלומנטל ז"ל ... אזכרה ... בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרית שאול. אוטובוס יצא מביתנו ברח' רוטשילד 160א', פתח תקוה".
• 26.11.1976 ו-15.11.1977: אזכרות ל"מאיר בלומנטל ז"ל", בקריית שאול.

5.3 שמשון

שמשון, נ' 26.1.1954 — מן העץ המשפחתי.[8] אם "סג"מ בלומנטל" מנובמבר 1974 הוא שמשון, היה אז קצין בן 20; חילו — "מפקד החיל" — אינו נקוב. — טעון אימות.

6. השם אחימאיר

אחי-מאיר — "אחיו של מאיר". לפי המשפחה: "השם משפחה שלהם הוא בלומנטל, אחימאיר זה על שם האח מאיר".[11] כלומר — השם הוא של האחים; שמשון רשום בעץ המשפחתי בשם אחימאיר, ובפרופיל ב-Geni — "שמשון אחי-מאיר".[8] אם גם יעקב ומרים שינו את שמם — לא נמצא מסמך: מודעות האזכרה 1975–1977 חתומות "המשפחה", ושמו של מאיר בהן הוא, מטבע הדברים, שמו בחייו — כך שהן אינן מלמדות דבר על מועד השינוי. מתי הוחלף השם — לא ידוע. ההודעה ב"ילקוט הפרסומים" — לא נמצאה (N-6).

שם זהה נשאו עשרות שנים קודם לכן אבא אחימאיר (גייסינוביץ') ומשפחתו, ובהם בנו, העיתונאי יעקב אחימאיר, יליד 1938; הם אינם המשפחה הזאת (N-5).

7. עץ המשפחה

שלושה דורות לפני שמשון, כפי שהם עולים מהמסמכים. קו ההורות בין משה בן ציון וחוה ליעקב — ככל הנראה; ארבעת הילדים בשמם — מדפי העד; הנכדים — מכרטיס ההתאמה ומאתר יזכור. ראו את העץ.

8. פעולות פתוחות

9. שיטה ומגבלות

9.1 בסיס הראיות

מסמך ראשוני אחד על יעקב עצמו — תעודת הנישואין;[1] הרישום לנישואין ב"הצופה", 1948;[22] ומודעת אבל אחת, מ-1974, הפונה אליו בשמו.[7] על הוריו ומשפחתם — תשעה דפי עד, עדויות מאוחרות של ילדיהם ונכדתם;[2][3] שורות אינדקס מן הרישום האזרחי, וספר ארכיון מחוז נוגראד;[20][21] על הבן מאיר — דף ההנצחה הממלכתי ועיתונות בת-זמנה.[6][7] לא נמצאו: רשומת עלייה, תעודת לידה, תיק צבאי, רשומת פטירה או קבורה של יעקב.

9.2 סולם הוודאות

מאומת — המסמך אומר זאת במפורש; כמעט ודאי — כמה מסמכים מתיישבים ואין סתירה; ככל הנראה — ההתאמה טובה אבל חסר מסמך מקשר; טעון אימות — רמז בלבד; נשלל — נבדק ואינו הוא. מסמך מדורג לחוד, וזיהוי האדם שבו — לחוד.

9.3 מוסכמות הכתיב

בלומנטל · Blumenthal · Blumental · Blumentahl · Bliumental · בלומנטאל. בלומנשיין · Blumenschein · Blumschein. וולף · וילהלם · וילמוש · Wolf · Wilhelm · Vilmos. חני · יוהנה · Hanni · Hani · Hany · Johanna. יוז'ף · József. מור · Mór. גיולה · Gyula. אחימאיר · אחי-מאיר · Achimeir · Ahimeir. נוגראדברצל · Nógrádbercel · Nograd Bercel · ברצל. משה בן ציון · Benő · Mosh Ben Zion. חוה · אידה · Ida · Chawa. ווזנר · Wozner · Vozner · Wosner · Wuszner. גיארמת · Balassagyarmat · Gyarmat. עין גנים · Ein Ganim. איגנץ · Ignác · איגנאץ; ינו · Jenő; "יאנו" (בפענוח, 1947) — ינו (Jenő) או יאנוש (János); מיקלוש · Miklós.

9.4 ממצאים שליליים

9.5 חסמים

הספרייה הלאומית (JPress) — תמונות העמודים נעולות באתר (זכויות יוצרים: סימן מנעול במקום הסריקה), והאתר עצמו מאחורי אתגר Cloudflare; לא נעקף. הטקסט נקרא מן הפענוח האוטומטי בלבד. Hungaricana — פורטל הארכיונים (archives) מכיל רק סדרות של ארכיון העיר בודפשט; תיקי מחוז נוגראד אינם בו — פער כיסוי, לא שלילה. ספר ארכיון מחוז נוגראד נקרא בפורטל הספרייה (library) (4.8). MACSE ו-RadixIndex — הרשומות עצמן פתוחות רק לחברים. Arcanum — תמונות העמודים חסומות ברשת ההפצה (403), וב-27.10.2026 גם בהודעה "החשבון בשימוש במכשיר אחר"; לא נעקף, ולא נותק אף משתמש — נשמר הפענוח האוטומטי, וכך גם לידיעות ב-4.9. JewishGen — נקרא בדפדפן, בחשבון מחובר, 26–27.10.2026 (4.5); דפי הפירוט בממשק האוטומטי מחזירים אפס. מאגרי הלידות ההונגריים שם מכסים בעיקר את המאה ה-19 — לידת יעקב (1917/18) אינה בהם. FamilySearch — אין אסימון לממשק האוטומטי; ב-27.10.2026 נקראו הסריקות בדפדפן, בחשבון מחובר (4.10); סרט 701094 — לא נבדק. ארכיון צה"ל — אין מאגר מקוון שמי.

9.6 מה הדף אינו עושה

אינו קובע שיעקב נולד בנוגראדברצל — רק שזה הכיוון הסביר ביותר, ומה חסר כדי להוכיח. אינו קובע שיעקב שינה את שמו לאחימאיר. אינו מסתמך על עץ MyHeritage כראיה — רק כנקודת מוצא. לבקשת המשפחה, הדף כולל גם את בני המשפחה החיים.

עץ המשפחה

הסדר מימין לשמאל. משה בן ציון, חוה וארבעת הילדים בשמם — מדפי העד ביד ושם; "10 ילדים" — לפי ארבעה דפים (12 נולדו, לפי ספר ארכיון מחוז נוגראד). שיעקב הוא אחד מהם — ככל הנראה, בגבול העליון: שמות הוריו בתעודת הנישואין הם שמותיהם; עץ המשפחה של קרוב ("מ. בלומנטל") מונה אותו — כיוון בלבד; בין שנים-עשר הילדים שבספר אין "Jakab"; מסמך ישיר — אין. ילדי יעקב ומרים — מכרטיס ההתאמה ב-MyHeritage ומאתר יזכור; סדר הלידה של משה ונאוה — לא ידוע. מאיר, ייטל (יהודית) לאה ופירושקה — מן העץ של "מ. בלומנטל".

גלילה אופקית בתוך המסגרת מציגה את העץ במלואו, וכפתורי ההגדלה שמעליה מגדילים את הכתב; בהדפסה הוא מקבל עמוד לרוחב משלו.

מסמכי מפתח

המסמכים שעליהם נשען עיקר הדוח, בסדר שבו הם נדונים בו. לחיצה פותחת את הסריקה המלאה.

תעודת הנישואין, פתח תקווה, 27.10.1948 — "יעקב בלומנטל, 30, חייל ... אי שם... משה בן ציון בלומנטל — מת; חוה — מתה"דף העד של משה בן ציון ("בנו") בלומנטל, מאת בנו יצחק, 1956 — נוגראדברצל, מורה, "10" ילדים, אשתו אידה לבית דויטשדף העד של אידה (חוה) בלומנטל, מאת בתה רבקה גומבו — בורגנלנד, נוגראדברצל, אושוויץ; בעלה משה בן ציוןדף העד של משה בן ציון, מאת בנו מיכאל, פתח תקווה, 1995 — "הונגריה (ברצל) עד שלקחו ב-1944 מאי"מאיר בלומנטל, 1952–1974 — "בן מרים ויעקב"; מתוך דף ההנצחה באתר יזכור

אינדקס האנשים

בני המשפחה המרכזיים בדוח, עם קישור אל הפרק שבו כל אחד נדון; העץ מציג את כולם. שדה החיפוש שבראש העמוד מחפש גם בכתיבים החלופיים של השמות.

אינדקס המקורות

רשימת מקורות

לכל ערך: מהות המקור ומעמדו, ההפניה החיצונית למסמך המקורי, העותק המקומי השמור בתיקיית המחקר, ומה בדיוק הוא מוכיח. "עותק מקומי" פירושו עותק של המסמך עצמו. המקורות נצפו ב-26–27 באוקטובר 2026. חמישה-עשר ערכים חריגים מכלל העותק המקומי — ערך 5 (רשומות אינדקס בלי תמונה, שמורות כתמליל שדות), ערך 7 (עמודי העיתון חסומים; נשמר הפענוח האוטומטי), ערך 8 (עץ משפחה מקוון, שמור כתמליל), ערך 11 (עדות משפחתית בכתב), ערך 12 (תוצאות חיפוש, שמורות כתמליל), ערך 13 (עמוד בחשבון פרטי, שמור כ-PDF), ערך 14 (עמודי עיתונות שסריקתם חסומה; נשמר הפענוח), ערך 15 (עמודי עיתונות נעולים; נשמר הפענוח), ערך 16 (פרוטוקולים של DEGOB — נשמרו כתמליל), ערך 17 (מאגר מוזיאון אושוויץ — נתונים בלי מסמך), ערך 18 (שורות מפתח, ולצדן כרטיס אחד), ערך 20 (שורות אינדקס — הפנקסים לא נראו), ערך 21 (ספר שזכויותיו שמורות — נשמרו סיכום וקטעים), ערך 22 (עמודי העיתונים נעולים; נשמר הפענוח האוטומטי של הקטעים הרלוונטיים) וערך 24 (עדות משפחתית בכתב) — מסומנים במקומם.

מקורות ראשוניים

1. ארכיון המדינה, באמצעות IGRA — תעודת נישואין מס' H 99915, רבנות פתח תקווה, 27.10.1948: יעקב בלומנטל ומרים ליבוביץ (מאומת)

• מהות: העתק תעודת נישואין של הרבנות, מחוז תל אביב, שהוגש לשלטונות ("To be prepared in quadruplicate" — "יש להכין בארבעה עותקים"); מודפס במכונת כתיבה עברית, עם חותמת וחתימה.
• מקור חיצוני: IGRA — החתן, רשומה 1035↗ · הכלה, רשומה 1036↗ · הסריקה ב-IGRA↗
• עותק מקומי: התעודה · חיתוכים: הכותרת, שורת החתן, שורת הכלה
• מה הוא מוכיח: יעקב בלומנטל, 30, חייל, "אי שם", בן משה בן ציון וחוה — שניהם מתים — נשא את מרים ליבוביץ, 22, בפתח תקווה ב-27.10.1948 — מאומת (3.1).

2. יד ושם — ארבעה דפי עד על משה בן ציון ("בנו") בלומנטל, נוגראדברצל (מאומת — כעדות)

• מהות: דפי עד בכתב יד: 1349233 — מאת יצחק בלומנטל, בנו, פתח תקווה, 4.6.1956; 310307 — מאת יהודה בלומנטל, בנו, פתח תקווה, 17.12.1956; 1804444 — מאת מיכאל בלומנטל, בנו, פתח תקווה, 17.2.1995, באמצעות בתו; 3609155 — מאת חוה שרה דויטש-כהן, נכדתו, נתניה, אב תשנ"ג (1993).
• מקור חיצוני: 1349233↗ · 1804444↗ · 310307↗ · 3609155↗
• עותק מקומי: 1349233 · 1804444 · 310307 · 3609155 · חיתוכים: פרטי הנספה, 1956, הצהרת יצחק, דף מיכאל, 1995
• מה הוא מוכיח: משה בן ציון בלומנטל, 1888 או 1892, נוגראדברצל, בן מאיר (Mór) ורבקה (רגינה) לבית ווזנר, מורה / בעל אחוזה / איכר, נשוי לחוה (אידה) לבית דויטש, "10" ילדים; בזמן המלחמה — "גיארמת (גטו)"; נלקח במאי 1944; מותו — אושוויץ, או, לפי יצחק (1956), "אי שם בגרמניה" — מאומת כעדות ילדיו ונכדתו (4.1). שהוא אביו של יעקב — ככל הנראה, ובגבול העליון: בין שנים-עשר ילדיהם בספר ארכיון מחוז נוגראד אין Jakab (4.4, 4.8).

3. יד ושם — חמישה דפי עד על חוה (אידה) בלומנטל לבית דויטש, באשכול 14389303 (מאומת — כעדות)

• מהות: 1351282 — מאת רבקה גומבו, בתה, פתח תקווה (1957, ככל הנראה); 1815364 — מאת מיכאל; 418389 — מאת יהודה; 421417 — מאת יצחק; 3605706 — מאת חוה שרה דויטש-כהן, נכדתה.
• מקור חיצוני: האשכול↗ · 1351282↗ · 1815364↗ · 418389↗ · 421417↗ · 3605706↗
• עותק מקומי: 1351282 · 1815364 · 418389 · 421417 · 3605706 · חיתוכים: פרטי הנספה, הצהרת רבקה גומבו
• מה הוא מוכיח: חוה (אידה) לבית דויטש, ילידת פראואנקירכן (Boldogasszony) שבבורגנלנד — 1885, 1888, 1890 או כ-1892 ("בת 52"); בת יהודה (Gyula) ואסתר — או רגינה, או אנה; אשת משה בן ציון, אם לשנים-עשר (עשרה בחיים ב-1944), עקרת בית בנוגראדברצל, נרצחה באושוויץ ב-1944 — מאומת כעדות ילדיה ונכדתה (4.2). שהיא אמו של יעקב — ככל הנראה, ובגבול העליון: בין שנים-עשר ילדיהם בספר ארכיון מחוז נוגראד אין Jakab (4.4, 4.8).

4. ארכיון המדינה, באמצעות IGRA — פנקסי הבוחרים לכנסת, פתח תקווה, 1949 ו-1961: יצחק וסימה בלומנטל (מאומת)

• מהות: רשימת בעלי זכות בחירה תש"ט (גל-4596/3, ושוב מ-4872/1), מסמך 147, שורה 12 — "יצחק בלומנטאל", 1915; פנקס הבוחרים לכנסת 1961 (001o01y), שורות 34–35 — יצחק (1915) וסימה (1923), "כ' אברהם ש' עממי 14".
• הערה: הסימולים "גל-4596/3" ו"מ-4872/1" — כפי שהם באינדקס IGRA.
• מקור חיצוני: 133813↗ · 135244↗ · 1961, יצחק↗ · 1961, סימה↗
• עותק מקומי: 1949, עמוד עין גנים · 1949, עותק שני · 1961
• מה הוא מוכיח: יצחק בלומנטל, יליד 1915, בפתח תקווה מ-1949 לפחות; ב-1961 — באותה כתובת שבדף העד שמילא ב-1956 — מאומת. שזה יצחק בן משה בן ציון — כמעט ודאי (הכתובת) (4.3); מי מן הבנים שבספר ארכיון מחוז נוגראד הוא — יוז'ף (1915) או איגנץ (1919) — טעון אימות (4.8).

5. הארכיון הציוני המרכזי, באמצעות IGRA — רשימות מועמדי עלייה ועליית הנוער מהונגריה, 1947 (S6/36831): שורות בלומנטל מברצל (אינדקס — לא נקרא בסריקה)

• מקור חיצוני: קישורי IGRA לכל אחת משש השורות — בתמליל
• עותק מקומי: תמליל השדות — חריג: לרשומות אין תמונה ב-IGRA.
• מה הוא מוכיח: בברצל היו כמה בני בלומנטל שביקשו לעלות ב-1947 — אף אחד מהם אינו יעקב; השם לבדו אינו מזהה משפחה (4.5).

6. משרד הביטחון, אתר יזכור — דף ההנצחה של סמל ראשון מאיר בלומנטל (96850) (מאומת)

• מקור חיצוני: מאיר בלומנטל ביזכור↗
• עותק מקומי: נוסח הדף · התצלום · מפת החלקה
• מה הוא מוכיח: מאיר בלומנטל, בן יעקב ומרים, נולד 11.4.1952 בפתח תקווה, חייל בחיל האוויר, נפטר 21.11.1974, קבור בקריית שאול; "שני אחים ואחות" — מאומת. שזהו בנם של יעקב ומרים שלנו — כמעט ודאי (5.1).

7. הספרייה הלאומית, עיתונות יהודית היסטורית (JPress) — "מעריב" ו"דבר", 1974–1977: על מותו של מאיר בלומנטל, ומודעות האבל והאזכרה (מאומת — כטקסט; התמונות לא נראו)

• מקור חיצוני: "מעריב", 22.11.1974↗ · "דבר", 22.11.1974↗ · מודעות, "מעריב" 24.11.1974↗ · אזכרה, 7.11.1975↗ · 26.11.1976↗ · 15.11.1977↗
• עותק מקומי: הידיעה על מותו · מודעות האבל · האזכרה הראשונה · 1976–1977 — חריג: תמונות העמודים נעולות באתר הספרייה הלאומית (זכויות יוצרים); נשמר הפענוח האוטומטי (OCR) — בידיעה על מותו, בקיצור.
• מה הוא מוכיח: מאיר צנח ומת באימון של הפועל פתח תקווה; מודעת תנחומים מ-24.11.1974 פונה אל "יעקב בלומנטל"; המשפחה — ברחוב יהוד 2 (1974) וברחוב רוטשילד 160א' (1975), פתח תקווה; מודעות האזכרה חתומות "המשפחה" (5.1, 5.2, פרק 6).

מקורות משפחתיים ומשניים

8. MyHeritage — עץ המשפחה "Achimeir Family Tree", וכרטיס ההתאמה לשמשון אחימאיר (עץ משתמשים — כיוון, לא רשומה)

• מקור חיצוני: העץ ב-MyHeritage↗
• עותק מקומי: תמליל כרטיס ההתאמה וחלונית העובדות — חריג: עץ מקוון פרטי; נשמר כתמליל.
• מה הוא מוכיח: שכרטיס ההתאמה של האתר — ככל הנראה מתוך רשומה ב-Geni — מונה את יעקב בלומנטל ומרים ליבוביץ כהוריו של שמשון, ואת משה, נאוה ומאיר כאחיו; ומחלונית העובדות של שמשון — תאריכי נישואיו ולידות ילדיו. זיכרון משפחתי בלבד (פרק 2).

9. ארכיון יד יערי, באמצעות IGRA — מפקד הקיבוץ הארצי, שריד, 1941: "בלומנטל יעקב" (טעון אימות)

• מקור חיצוני: IGRA-1940-KibutzArziMifkad-2778↗
• עותק מקומי: הדף
• מה הוא מוכיח: יעקב בלומנטל בקבוצת נוער בשריד, 1941 — שנת לידתו אינה קריאה; שזה יעקב שלנו — טעון אימות (N-4).

10. ארכיון המדינה, באמצעות IGRA — רשומות הנוטרים, 1936–1944: "יעקב בלומנטל" (טעון אימות)

• מקור חיצוני: IGRA, מאגר הנוטרים, 19 שורות "יעקב בלומנטל", למשל: טול כרם 1936↗ · שריד 1939↗ · נצרת 1942↗
• עותק מקומי: טול כרם 1936, A1998 · שריד 1939, 7858 · נצרת 1942, 6694 · התפטרות 1944, 6694
• מה הוא מוכיח: כמה "יעקב בלומנטל" שירתו בנוטרים — בלי שנת לידה או אב; אף אחד אינו מזוהה כיעקב שלנו (N-3).

11. מפי המשפחה, 26.10.2026 (עדות משפחתית)

• עותק מקומי: הנוסח — חריג: עדות בכתב, אין מסמך חיצוני.
• מה הוא מוכיח: שם המשפחה המקורי — בלומנטל; "אחימאיר" — על שם האח מאיר; ו"שני ההורים מהונגריה", בלי עיר (פרק 2, פרק 6).

12. JewishGen — חיפוש "בלומנטל" + "ברצל" בכל המאגרים, 26.10.2026 (אינדקס — נקרא בחשבון מחובר)

• מקור חיצוני: JewishGen — חיפוש גלובלי↗ (Surname "Blumenthal", Town "Bercel", פונטי)
• עותק מקומי: תמליל השורות — חריג: תוצאות חיפוש שאין להן כתובת קבועה; נשמרו כתמליל — מאגרי הלידות, הנישואין, הפטירות ושלושה מאגרי ניצולים (לא כל 150 השורות).
• מה הוא מוכיח: בני בלומנטל רבים ב"ברצל" — אבל החיפוש הפונטי מערב את נוגראדברצל ואת טיסהברצל; אין בהם יעקב; ילדי משה בן ציון — שניים שמתו בינקותם, סרנה (1918) ודז'ה (1928), נמצאו ב-27.10 (ערך 20, N-11), ובשתי רשימות ניצולים — "BLUMENTHAL, Miklós", ברצל, 1920 (באחת מהן — 27.11.1920) — אולי מיקלוש בנם (4.8); ב-1868 — חתן בלומנטל "Berzel [Bercel?]" עם כלה ממשפחת וושנר (Wuszner) — טעון אימות (4.5).

13. MyHeritage — "התאמה חכמה" מעץ המשפחה שמנהל קרוב ("מ. בלומנטל מישראל"): מרים מגדה בלומנטל לבית ליבוביץ, ומשפחת בעלה (עץ משתמשים — כיוון, לא רשומה)

• מקור חיצוני: עמוד ההתאמה בחשבון המשפחה ב-MyHeritage (אינו פומבי)
• עותק מקומי: העמוד, כפי שנשמר בידי המשפחה (PDF) · תמליל — חריג: עמוד בחשבון פרטי; נשמר כ-PDF וכתמליל.
• מה הוא מוכיח: שבעץ שמנהל קרוב — ככל הנראה מצאצאי יעקב ומרים (העץ כולל את הורי כלתה של מרים) — יעקב בלומנטל, בעלה של "מרים מגדה" לבית ליבוביץ (1925, הונגריה – 2003), רשום כבן משה בן ציון בלומנטל וחוה לבית דויטש, עם גיסיו וגיסותיו של מרים. מקורות העץ — לא ידועים; אינו עדות בלתי תלויה בדפי העד (4.4).

14. Arcanum (ADT) — העיתונות ההונגרית, 1870–1947: יוז'ף בלומנטל (1870) ומור בלומנטל (1883, 1892) בברצל; גיולה דויטש מבולדוגאסוני (1903–1921); בנו בלומנטל ואשתו אידה דויטש מנוגראדברצל; רשימת עצורי קפריסין מהונגריה, 1947 (מאומת — כטקסט; הסריקות לא נשמרו; הידיעות מ-1870–1921 — ככל הנראה: פענוח בלבד)

• מקור חיצוני: Budapesti Közlöny, 15.8.1926, עמ' 110↗ · 8 Órai Ujság, 14.3.1930↗ · Köztelek, 5.7.1925↗ · Világ, 2.3.1947↗ · Budapesti Közlöny, 2.9.1870↗ · Közgazdasági Értesítő, 18.10.1883↗ · Központi Értesítő, 16.6.1892↗ · Központi Értesítő, 1.3.1903↗ · Központi Értesítő, 25.7.1921↗
• עותק מקומי: תמליל ותרגום · הידיעות מ-1870–1921 — ביומן החיפוש, A2–A6 — חריג: קישורי הסריקה המלאה של Arcanum החזירו 403 (לא נעקף); נשמר הפענוח האוטומטי ומקטעי החיפוש.
• מה הוא מוכיח: "Blumenthal Benő és neje Deutsch Ida, nógrádberceli lakosok" ("בנו בלומנטל ואשתו אידה דויטש, תושבי נוגראדברצל") — בני הזוג מדפי העד, בעלי אחוזה וחוכרים בנוגראדברצל בשנות העשרים (מאומת); נידון ב-1930 על מעילה בשותפות חכירה; ב-1947 — שישה בני בלומנטל "מברצל" בעצורי קפריסין, בהם "Jichak" (יצחק) (4.5, 4.6). ומן הפענוח בלבד: יוז'ף בלומנטל, חוכר בברצל, 1869–1870; מור בלומנטל, סוחר יין (1883) וסוחר כל-בו (1892) בברצל — ככל הנראה; גיולה דויטש מבולדוגאסוני, בהנהלת קופת החיסכון, 1903–1921 — טעון אימות שהוא אבי אידה (4.9).

15. הספרייה הלאומית, עיתונות יהודית היסטורית (JPress) — "מעריב", "דבר", "על המשמר", 1971–1980: מאיר בלומנטל בעיתונות הספורט, מותו, הלווייתו והגביע על שמו (מאומת — כטקסט; התמונות לא נראו)

• מקור חיצוני: מעריב, 5.10.1971↗ · מעריב, 16.4.1972↗ · דבר, 7.5.1972↗ · על המשמר, 22.11.1974↗ · דבר, 24.11.1974↗ · מעריב, 26.11.1974↗ · מעריב, 26.12.1974↗ · מעריב, 28.9.1975↗ · דבר, 7.11.1976↗ · מעריב, 23.3.1980↗
• עותק מקומי: 1971 · נושא הדגל · הגמר · הידיעה על מותו · ההלוויה · הביקור אצל המשפחה · אוגסבורג · האב מעניק את הגביע · 1976 · 1980 · בני השם שנשללו — חריג: תמונות העמודים נעולות באתר הספרייה הלאומית (זכויות יוצרים); נשמר הפענוח האוטומטי (OCR), חלקו בקטעים.
• מה הוא מוכיח: קריירת הכדורגל של מאיר (1971–1974), נסיבות מותו והלווייתו; ושב-28.9.1975 העניק "אביו של מאיר בלומנטל" גביע לזכרו — אביו היה בחיים (5.1).

16. DEGOB — פרוטוקולים 3550 ו-3549, בודפשט 1945–1946: הגטו בבאלאשאג'רמאט, ניריֶשפוסטה והרכבת של 10 ביוני 1944 (מאומת — כעדות)

• מקור חיצוני: פרוטוקול 3550 — חבר המועצה היהודית בגטו↗ (הסריקה↗) · פרוטוקול 3549 — שבע נשים מבאלאשאג'רמאט↗ (הסריקה↗)
• עותק מקומי: 3550 · 3549 — חריג: תקציר באנגלית, ובו הקטעים המצוטטים בדוח — מילה במילה בהונגרית, עם תרגום לעברית; שמות העדים מקוצרים לראשי תיבות במקור.
• מה הוא מוכיח: את הכרונולוגיה של הגטו שבו היו, לפי דפי העד, הוריו של יעקב: הגטו ב-10 במאי 1944, שירות העבודה לגברים בני 16–48 בסוף מאי, ניריֶשפוסטה בתחילת יוני, הרכבת ב-10 ביוני ובירקנאו ב-14 ביוני (4.7). על משה בן ציון וחוה עצמם — לא.

17. מוזיאון אושוויץ-בירקנאו — מאגר הנספים והטרנספורטים: שתי הרכבות מבאלאשאג'רמאט, יוני 1944; והרשומה "Blumenthal Jenö" (מאומת — כנתון; בלי רשימות שמות)

• מקור חיצוני: טרנספורטים מהונגריה — "Balassgyarmat" (כך, בכתיב המוזיאון)↗ · Blumenthal Jenö, 34610↗
• עותק מקומי: הטרנספורטים · חיפוש השמות — חריג: נתוני מאגר בלי מסמך; נשמרו כתמליל.
• מה הוא מוכיח: שתי רכבות מבאלאשאג'רמאט עברו בקאשה — 12.6.1944 (2,810 איש) ו-14.6.1944 (1,867) — לפי רשימת גאשקו; אין רשימות שמות. "Blumenthal Jenö", 17.7.1892 — שורה בלי מקום ובלי מקור; לא מזוהה (4.7).

18. בני בלומנטל אחרים מברצל — כרטיס ג'וינט (וינה, 1956), Hungaricana (בודפשט, 1902 ו-1946), מפתחות MACSE ו-RadixIndex, ומפתחות EHRI לארכיון מחוז נוגראד (מאומת — כרשומות; הקשר למשפחה — טעון אימות)

• מקור חיצוני: ג'וינט — Mor Blumenthal, 548803↗ · Hungaricana — Blumenthal Ernő, 1946↗ · Hungaricana — Deutsch Alajos, 1902↗ · MACSE — לידות בלומנטל בברצל↗ · RadixIndex — נוגראדברצל↗ · EHRI — ארכיון נוגראד, באלאשאג'רמאט↗
• עותק מקומי: כרטיס הג'וינט · ג'וינט — החיפושים · Hungaricana · MACSE · RadixIndex · EHRI — חריג: שורות מפתח ותיאורי ארכיון, שמורים כתמליל; כרטיס הג'וינט — סריקה.
• מה הוא מוכיח: שבברצל היו כמה משפחות בלומנטל; ש"Mor Blumenthal", יליד ברצל 20.5.1903, היה פליט בווינה ב-1956 — אולי בן דוד; ושהמרשם האזרחי של ברצל מכיל 56 לידות בלומנטל — המקום לחפש בו את לידת יעקב (4.5).

19. ארכיון המדינה, באמצעות Pinpoint — רשימת העולים של לשכת העלייה בחיפה, 21.11.1938, האונייה "טרנסלבניה": "בלומנטל יעקב", בן 24, ב"חוזרים" (ככל הנראה אחר)

• מקור חיצוני: המסמך, עמוד 358↗
• עותק מקומי: העמוד · תיאור
• מה הוא מוכיח: שיעקב בלומנטל בן 24 — יליד 1914 בערך, תושב הארץ — שב ארצה ב-1938. אינו מתיישב עם גילו של יעקב שלנו (N-14).

20. JewishGen — הרישום האזרחי והמפקדים: נישואי בנו ואידה (גלנטה, 1912), לידת אידה (1887), פטירות בברצל (1918, 1920, 1928), מפקד 1848; ופראואנקירכן — נישואי וולף בלומנשיין וחני וולף (1852), ילדיהם ופטירותיהם (אינדקס; שבע מן השורות נקראו ב-27.10.2026 בפנקסים עצמם — ערך 23)

• מקור חיצוני: מאגרי הונגריה וסלובקיה ב-JewishGen↗ — מזהים: SM_0012723 (נישואין), HB_0824911 (לידה), HD_0206801, HD_0206833, HD_0206807, HD_0206808 (פטירות); מאגרי בורגנלנד↗ — BM2_0000805, BM2_0000999 (נישואין), HB_0823663–HB_0824140 (לידות), BD2_0002425, BD2_0002976, BD2_0002608, BD2_0002727 (פטירות)
• עותק מקומי: שורת הנישואין · לידת אידה · הפטירות · מפקד 1848 · תמלילים: הנישואין, ברצל, פראואנקירכן, כיסוי ושלילות · פראואנקירכן: נישואי 1852 ו-1882, לידות — Blumenschein, לידות — Blumschein, פטירת יוהנה, 1894, יומן החיפוש — חריג: שורות אינדקס.
• מה הוא מוכיח: שמשה בן ציון ("Mózes / Benczion") בלומנטל, יליד 20.7.1892 בברצל, בן מור ורגינה לבית ווזנר, נשא ב-23.1.1912 בגלנטה את אידה דויטש, ילידת 6.11.1887 בבולדוגאסוני, בת גיולה ונטי לבית בלומנשיין; ששני ילדיהם מתו בינקותם (1918, 1928); ושהוריו של בנו מתו ב-1920 — לפי האינדקס; הפנקסים — ערך 23: המסמכים מאומת, הזיהוי כמעט ודאי (4.8, 4.10). ושנטי היא בת וולף (וילהלם, וילמוש) בלומנשיין וחני (יוהנה) לבית וולף, שנישאו בפראואנקירכן ב-10.6.1852 — לפי האינדקס; הפנקסים — ערך 23: כמעט ודאי (4.9).

21. ארכיון מחוז נוגראד — Szederjesi Cecília, Tyekvicska Árpád, Senkiföldjén (Balassagyarmat–Salgótarján, 2006), פרק ברצל (מחקר ארכיוני — מקור משני)

• מקור חיצוני: משפחת בנו ואידה, עמ' 437–438↗ · ההמשך↗ · רשימת נספי ברצל↗
• עותק מקומי: סיכום, עם מראי מקום וקטעים קצרים — חריג: ספר שזכויותיו שמורות; צילומי העמודים שמורים בתיקיית העבודה, ואינם מתפרסמים.
• מה הוא מוכיח: את שנים-עשר ילדיהם של בנו ואידה, את גורל כל אחד ב-1944–1945, ושאין ביניהם "Jakab" — לפי פנקסי הקהילה והרישום האזרחי, רישומי בית הספר ושאלוני 1945 (4.8).

22. הספרייה הלאומית, עיתונות יהודית היסטורית (JPress) — "הצופה", 8.10.1948 ו-21.8.1952, ו"לקרוב ולרחוק", 9.1.1947 ו-6.2.1947: הרישום לנישואין של יעקב, של יהודה — ומיכאל בלומנטל (מאומת — כטקסט; התמונות לא נראו)

• מקור חיצוני: "הצופה", 8.10.1948 — "נרשמו לנשואין"↗ · "הצופה", 21.8.1952↗ · "לקרוב ולרחוק", 9.1.1947 — עולי קפריסין בעתלית↗ · "לקרוב ולרחוק", 6.2.1947 — המדור לחיפוש קרובים↗
• עותק מקומי: הרישום מ-1948 · יהודה, 1952 · מיכאל, 1947 · יומן החיפוש, 1944–1952 — חריג: תמונות העמודים נעולות באתר הספרייה הלאומית (זכויות יוצרים); נשמר הפענוח האוטומטי של הקטעים הרלוונטיים.
• מה הוא מוכיח: "יעקב בן משה בלומנטאל — עין גנים פ"ת" נרשם לנישואין עם "מרים בת משה ליבוביץ" ברבנות פתח תקווה (8.10.1948); "יהודה בלומנטל בן משה בן ציון", פתח תקווה, נרשם לנישואין ב-1952; ו"מיכאל בלומנטל" — בעתלית בינואר 1947, ומחפש את "איגנאץ־יאנו בלומנטל" בפברואר — מאומת כטקסט; הזיהויים — כמדורג ב-4.3. על יעקב עצמו מלמד רק הרישום מ-1948: המגורים בעין גנים.

23. FamilySearch — הסריקות: פנקס הפטירות האזרחי של ברצל, 1917–1932, ופנקסי הקהילה היהודית של בולדוגאסוני (פראואנקירכן), 1835–1895 (מאומת)

• מהות: סריקות של הפנקסים עצמם — הרישום האזרחי ההונגרי ("Polgári Halotti Anyakönyv" — "פנקס הפטירות האזרחי"), והעתקי פנקסי הקהילה היהודית שנשמרו בארכיון הלאומי ההונגרי ("Geburts-Protokoll", "Verzeichniss … Trauungen", "Születési anyakönyv" — "פנקס לידות", "רשימת נישואין", "פנקס לידות"). נקראו בדפדפן, בחשבון מחובר, ב-27.10.2026.
• מקור חיצוני: ברצל, פטירות 1917–1932 — קבוצת תמונות 004838569, פריט 3↗ — תמונות 22, 55, 62, 172 · בולדוגאסוני, פנקסי הקהילה 1865–1895 — קבוצת תמונות 004541945, פריט 2↗ — תמונה 69 · פראואנקירכן, 1835–1864 — קבוצת תמונות 004541945, פריט 1 (סרט 700859)↗ — תמונות 87, 120
• עותק מקומי: מור, 1920 — השורה, העמוד, הגיליון · רגינה, 1920 — השורה, הגיליון · סרנה, 1918 — השורה, הגיליון · דז'ה, 1928 — השורה, הגיליון · אידה, 1887 — השורה, הגיליון · נטי, 1859 — השורה, ראש הגיליון · נישואי 1852 — החתן והכלה, התאריך
• מה הוא מוכיח: את שורות האינדקס של ערך 20 — בפנקסים עצמם: פטירות מור ורגינה (1920) ושמות הוריהם; פטירות סרנה (1918) ודז'ה (1928), ילדי בנו ואידה; לידת אידה (1887) לגיולה (יוליוס) דויטש, סוחר, ולנטי לבית בלומנשיין; לידת נטי (1859) לווילהלם ולחני; ונישואי וולף בלומנשיין וחני וולף (1852) — מאומת (4.10).

24. מפי המשפחה — שמשון אחימאיר, בנם של יעקב ומרים, 27.10.2026 (עדות משפחתית)

• עותק מקומי: השאלות והתשובות — חריג: עדות בכתב, אין מסמך חיצוני.
• מה הוא מוכיח: ששמו של יעקב בהונגריה היה "jeno" (ינו); שיצחק, מיכאל, יהודה ורבקה גומבו — אחיו, וגבריאלה ופירי — אחיותיו; שמאיר נקרא "על שם מרצ'י, אח של מישהו"; ושהקשר לאוסטריה "כנראה נכון" — עדות, וחלק מן השאלות הציעו את השמות (4.4, 4.8).

25. ארכיון ארולסן — ינו בלומנטל, עקור, 1946: שני כרטיסי רישום (A.E.F. D.P. Registration Record) ורשימת הזרים בזנרן, נפת פריצלר-הומברג (מאומת; שהוא יעקב — ככל הנראה)

• מקור חיצוני: כרטיס, 11.1.1946↗ · כרטיס, 14.3.1946↗ · רשימת זנרן↗ — סימולים 3.1.1.1 ו-2.1.1.1
• עותק מקומי: כרטיס, ינואר · כרטיס, מרץ · רשימת זנרן
• מה הוא מוכיח: שינו בלומנטל, יליד ברצל, 6.5.1922 (ובכרטיס אחד — 1921), יהודי ורווק, עוזר במחלבה, היה ב-1946 עקור בגרמניה — בכפר זנרן שבהסן מ-14.1 עד 14.6.1946 — ו"היעד המבוקש" — ארץ ישראל — מאומת; שהוא בנם של בנו ואידה — כמעט ודאי (כרטיס אחד נוקב בהם, והאחר — בשם אם אחר); ושהוא יעקב — ככל הנראה (4.11).

יומן המהדורות