צפורה קוטנר לבית בלם

מאיפה להתחיל

• המשפחה בלובומל ובדוביינקה — שלושה-עשר דפי עד שמילאה צפורה עצמה.
• המלחמה — מה שהיא סימנה, ומה שכרטיס אחד אומר אחרת.
• סלווינו, קפריסין, צאלים — הדרך לארץ.
• שנת הלידה — 1931 או 1932.
• הפעולות הפתוחות — מה עוד חסר.

1. תמצית

צפורה בלם נולדה בלובומל (Luboml, בפולנית Luboml; ביידיש ובעברית לובומל), עיירה בווהלין סמוך לנהר הבוג, ב-1932 — כך בעדותה ביד ושם, בעץ המשפחה ובפנקס הבוחרים של 1952;[13][7][5] ברשימות שאחרי המלחמה — 1931, ובכרטיס של שירות האיתור הבין-לאומי בארולסן, שנערך על פי רשימה של ארגון הפליטים (IRO) באיטליה, 25.12.1931 ו-"Lublin".[3] התאריך 25.12, לפי בתה, אינו יום הולדתה (פרק 6). אביה מנדל בלם, יליד דוביינקה שעל הבוג, בן זכריה וחיה, "סוחר — חנווני"; אמה זלדה (סוניה) לבית פרימר, ילידת לובומל, בת יעקב וחיה פרימר; שניהם בעלי חנות מכולת. לזוג שבעה ילדים.[1]

ב-1999, בבאר שבע, מילאה צפורה — "צ. קוטנר", "שם משפחה קודם: בלם" — שלושה-עשר דפי עד: על אביה ("הבת של מנדל בלם"), על אמה, על ששת אחיה — משה (14), רייזל (7), שמואל (כ-5), אשר (4), ישראל (3½) וחיים (שנה) — ועל ארבעת סביה.[1] על עצמה סימנה בכמה מהטפסים "ביערות" ו"במסתור" (4.2). את סיפורה מסרה כבר ב-1990, בעדות מוקלטת ביד ושם (4.1).[13]

אחרי המלחמה: ב-21.6.1946 בבית הילדים היהודי בסלווינו, ב-10.9.1947 בבוליאסקו שליד גנואה, וב-1.11.1948 "AWOL — יש להניח שעזבה לישראל" (כרטיס שירות האיתור);[3] ברשימה הראשונה של ילדי סלווינו, מסוף 1945, היא מס' 1: "Balam Zipora", אב "Mandai", אם "Salda", "Lubomul", 1931.[6] ב-1947 "Balem Cypora", ילידת 1931, ברשימת "המכסה השנייה של ילדים יתומים" שהועברו ממחנות קפריסין — אונייה "Ch. Arlozorof"; ובאותו עמוד "Kutner Abram".[4] ב-1952 — צפורה קוטנר, ילידת 1932, בפנקס הבוחרים של קיבוץ צאלים, בשורה שאחרי אברהם קוטנר.[5]

2. מה ידוע מהמשפחה

נקודת המוצא היא עץ המשפחה שבנתה המשפחה ב-MyHeritage — "אתר אילן היוחסין של משפחת Achimeir↗" — זיכרון משפחתי שנרשם, לא רשומה:[7]

• צפורה קוטנר, 25 בדצמבר 1932, "Lubomel, Poland"; נפטרה 27 בינואר 2006; נקברה בבית הקברות הראשון (הישן) של באר שבע.
• הוריה: מנדל בלם וזלדה-סוניה בלם; סבה וסבתה מצד האב — זכריה בלם (1882–1942) וחיה (1887–1942); מצד האם — יעקב פרימר (1882–1942) וחיה (1888–1942); דודתה פרידה פרימר (1913–1943).
• אחיה, כולם "נספו בשואה" ב-1942: משה (1928), רייזל (1935), שמואל (1937), אשר (1938), ישראל (1939), חיים (1941).
• נשואה לאברהם קוטנר (1928–1986). ילדיהם, שניהם ילידי צאלים: אילנה (21.10.1957), נשואה מ-7.9.1981 לשמשון אחימאיר (נ' 26.1.1954; על הוריו, יעקב ומרים בלומנטל — המחקר על יעקב, המחקר על מרים) — ילדיהם טל (1987), איל (1989) ושירי (4.1.1998); ולטל שתי בנות, יסמין (12.9.2019) ויערה (20.9.2020); ושאול (16.3.1959), נשוי מ-21.9.1987 לדפנה מנדל — ילדיהם ניצן (25.5.1990), נטע ויובל קוטנר.

כמעט כל הפרטים האלה נמצאו בדפי העד שמילאה צפורה עצמה — כלומר העץ והדפים הם, ככל הנראה, אותו זיכרון בשני גלגולים, ולא שני מקורות בלתי תלויים.

ומפי בתה, אילנה אחימאיר (20.10.2026):[15] צפורה אמרה שנולדה ב-1932; התאריך 25.12.1932 הוא "סוג של המצאה", כמו התאריכים הבדויים שניתנו לילדים רבים שהתגלגלו למשפחות נוצריות, ובמסמכים אחרים נרשמה 1931 — המשפחה נשארת עם 1932, השנה שהיא עצמה מסרה כל חייה. סיפורה המלא מוקלט ביד ושם, ולמשפחה עותק מודפס (4.1). צפורה ואברהם נישאו ברבנות בבאר שבע — באו מקיבוץ צאלים, וחזרו באותו ערב. שם המשפחה באנגלית — Kutner. על אחיו או אחותו של מנדל ועל ילדיה של פרידה שלוקר — לא ידוע במשפחה; אילנה הציעה לברר עם "שארת הבשר היחידה של שלוקר", גילה שלוקר יוסיבאש. זו עדות משפחתית — מאומת כעדותה.

3. המשפחה בלובומל ובדוביינקה

3.1 דפי העד של צפורה, 1999

במאגר השמות של יד ושם שם המשפחה נכתב Blam — לא Blum; משום כך חיפוש "Blum" בלובומל מחזיר אפס. חיפוש לפי הממלאת ("Tzipora Blam Kutner") מחזיר שנים-עשר דפים, ודף שלושה-עשר — על סבתה חיה — נמצא בחיפוש לפי מקום.[1]

הדפים — מאומת (נקראו בסריקה). שהממלאת היא צפורה שלנו — מאומת: שמה, שם נעוריה, באר שבע, והקרבה שכתבה בידה לכל אחד מהנספים, תואמים את העץ ואת כל המסמכים שלהלן. הגילים — משוערים, כפי שהטופס מבקש ("גיל משוער בעת המוות"); הגילים של הילדים מתיישבים עם שנות הלידה שבעץ. הגיל שנרשם לזלדה, 30, אינו מתיישב עם בן בכור בן 14 — ככל הנראה הערכה נמוכה; גם 35 של מנדל — הערכה. שנת המוות כתובה רק בדף של זלדה (1942); בדפים של מנדל ושל משה — "לא ידוע" / "לא יודעת". ש-1942 היא שנת מותם של כולם — כמעט ודאי; ובספר יזכור לובומל: ההוצאות להורג הסופיות של יהודי העיירה החלו בהושענא רבה תש"ג — 2 באוקטובר 1942 (הספר כותב "1 באוקטובר", ערב החג; העדויות שבו אינן אחידות) — ורק כ-51 מיהודי לובומל שרדו את המלחמה — במסתור, אצל הפרטיזנים, בזהות בדויה או בצבא הסובייטי.[12] בדף של זכריה "2 ילדים" — אם אינו טעות מילוי (באותו דף נכתב "זכריה" גם בשדה האישה), לאביה של צפורה היו אח או אחות שאינם ידועים — ככל הנראה (פרק 8). בדף השני על מנדל (6544552) מולאו שדות "אב" ו"אם" בשמות הלא-נכונים (מנדל; זלדה) — טעות מילוי; בדף הראשון הם נכונים (זכריה; חיה).

3.2 המקום שבו נרצחו

שני תיאורים בכתב ידה של צפורה, שאינם אותו תיאור:

• בדף הראשון על אביה: "נורו בזמן הבריחה מן הגטו", ומקום המוות — לובומל.
• בדף השני על אביה: "הגרמנים אספו את האם עם הילדים הקטנים והרגו אותם ע"י העיירה מצ'יוב"; מקום המוות — "האם + האחים — [ב]מצ'יוב". אותה מילה — כמקום מותה של זלדה, וכמקום המגורים של משה לפני הגירוש; בדף של משה, מקום המוות "כפר בשם צ'מיקוס".

"העיירה מצ'יוב" היא מאצ'יוב (Maciejów), עיירה מזרחית ללובומל; לפי המילון הגאוגרפי הפולני שמובא בספר יזכור לובומל, תחנת הרכבת של לובומל שוכנת "o 20 w. od Maciejowa" — כ-20 ווירסטאות ממאצ'יוב.[12] הקריאה — כמעט ודאי: בעדותה מ-1990 המשפחה עוברת ל"עיר קטנה שקראו לה מצ'ייב (Maciejev)", ושם, בבית הכנסת, נאספו אמה ואחיה (4.1).[13] "צ'מיקוס" הוא ככל הנראה Czmykos, ביידיש Shmikets: כפר בגמינה ברז'צה (Bereżce) שבמחוז לובומל, ובו, לפי מפקד 1921 שמובא בספר, 11 יהודים; הוא שוכן על הדרך מלובומל לסטבקי.[12] גם הקריאה הזאת — ככל הנראה.

ויש קריאה שלישית אפשרית. במפת העיירה שבראש הספר — מפה מצוירת מזיכרון, שלא בקנה מידה — הדרך היוצאת מלובומל מסומנת "TO MACIEJOW", ולידה "THE 11/15 GRAVES · KILLING FIELDS · TO BRICK WORKS". מאמר בנספחי הספר מספר שיהודי העיירה הובלו, באוקטובר 1942, "down Matseyuska Street" — רחוב מאצ'יוב — עשרים דקות הליכה אל בית החרושת ללבנים שמחוץ לעיירה, ושם נורו אל הבורות; ועדות אחרת בספר ממקמת את הבורות "near the brick factory, on the way to the village of Boris".[12] אפשר ש"ע"י העיירה מצ'יוב" שכתבה צפורה מתאר את המקום הזה — בשולי לובומל, בקצה רחוב מאצ'יוב — ולא את מאצ'יוב עצמה; טעון אימות. התמליל של עדותה מ-1990 מכריע: האם והילדים נאספו בבית הכנסת של מאצ'יוב והוצאו להורג למחרת "ליד המנ[ז]ר שהיה מחוץ לעיר" (4.1). את הבורות ליד בית החרושת ללבנים היא מזכירה בעצמה — כמקום שבו נרצחו יהודי גטו לובומל ("ושם היהודים חפרו לעצמם את הבור שלהם") — לא כמקום מותה של משפחתה. האב ומשה ברחו איתה מגטו לובומל לפני חיסולו ונרצחו אחר כך, בנפרד, בכפרים שבהם חיפשו מחסה — משה, כדבריה, בידי אוקראינים: זה מתיישב עם "נורו בזמן הבריחה מן הגטו" שבדף העד הראשון על האב, ועם "כפר בשם צ'מיקוס" שבדף של משה — שם הכפר עצמו אינו בעדות.

3.3 משפחת פרימר — דפים נוספים

שלושה דפי עד נוספים על יעקב וחיה פרימר ועל פרידה שלוקר לבית פרימר מילא ב-14.4.1999 בן משפחה, שכתב על פרידה "בן" — כלומר בן דודה של צפורה.[2] בדף של פרידה: «SHLUKER · FRIDA · maiden PRIMER · 30 · LUBOMIL · father IACOV PRIMER · mother HAIA · 4 children · 1943 · LUBOMIL» — בת יעקב וחיה פרימר, ילידת לובומל, אם לארבעה, נספתה בלובומל ב-1943 — מאומת כעדות. שהיא אחותה של זלדה — כמעט ודאי: אותם הורים ואותה עיירה. "פרידה פרימר, 1913–1943" שבעץ היא היא. בשני הדפים האחרים מאותו יום הוא רושם את יעקב (כבן 60) ואת חיה (כבת 57 או 54) פרימר — ילידי לובומל, נשואים זה לזה, נספו בלובומל ב-1942.[2] זה רישום שני ובלתי תלוי של סביה של צפורה, שגם היא רשמה אותם ב-1999 (בני 65); הגילים — הערכות. שהזוג הזה הוא הוריה של זלדה — כמעט ודאי.

בן הדוד: משה שלוקר. מי שמילא את שלושת הדפים ב-1999 — משה שלוקר, בנה של פרידה:[19] בדף העד שלו על אמו הוא רשום כבנם של "Iacov" ושל "Frida, maiden name Primer", ובשני שאלונים לרישום ניצולים של יד ושם — יליד 15.6.1933 בלובומל, בן יעקב ופרידה, שוחרר בלובומל (1944 או 1945). ובמסמכים מ-1946–1947 — גרסאות אחרות: בכרטיס העקורים שלו (ארולסן 69168172↗) ובקטלוג עדותו מ-1946 בבית לוחמי הגטאות — אמו "Frejda Perec" ("פריידה לבית פרץ"); וברשימות הילדים של לינדנפלס, 1947 — יליד 15.6.1932 (בכרטיס עצמו הספרה האחרונה מתוקנת). "פרץ" — שם אביו של יעקב, הסב מצד האב ("יעקב שלוקר ... בן פרץ"), שנרשם כאן כשם הנעורים של האם — ככל הנראה (הכרטיס והרשימות, קטלוג העדות). באותו יום, 14.4.1999, מילא, כ"Brother" (אח), עוד שלושה דפים — על אחיו ואחותו שנרצחו בלובומל ב-1942: אסתר, בת 11 (886585↗); אהרן, בן 7 (1109457↗) — "mother FAIDA [Frida], maiden name PRIMER"; ואברהם, בן 4 (971788↗). אלה ארבעת ילדיה של פרידה שבדף שלה — מאומת כעדות; והם בני דודיה של צפורה — כמעט ודאי. אביהם, יעקב שלוקר, יליד 1910, בן פרץ, שרד — לפי שאלון רישום (9991603↗) — ככל הנראה הוא.

ב-2004 מסר משה עדות וידאו ליד ושם (O.3-12647):[20] משפחה חילונית, היהודים היחידים בכפר ליד לובומל; גירוש לגטו לובומל; אחותו ושני אחיו הקטנים נשארו בעיר אצל משפחה אחרת ונרצחו; אמו נרצחה בידי איכר; הוא ואביו — ביערות ועם הפרטיזנים, עד הצבא האדום; בית יתומים בלובלין, גרמניה, ועלייה ב-1948. ובתמליל מכונה של העדות (טעון בדיקה מול ההקלטה) — על בת דודתו: "אבל בסוף גם נשארה רק הבת דודה שלי. היא גרה עכשיו בבאר שבע" — "אמא שלי ואמא שלה היו אחיות" (0:04:31↗); ולקראת הסוף הוא מראה תצלום, ובתמליל המכונה: "זה ציפ כזה מבן דודה שלי מבאר שבע" — אולי "זו ציפ[י], [ה]בת דודה שלי מבאר שבע" (ציפי — כינוי של צפורה); טעון בדיקה מול ההקלטה; ובאמצע — אביו, ומימין — הוא עצמו (1:42:34↗). צפורה — הבת היחידה של זלדה לבית פרימר שנשארה בחיים, ושגרה בבאר שבע — היא היא, כמעט ודאי; את התצלום צריך לראות בן משפחה.

4. המלחמה

4.1 העדות ביד ושם, 1990

ב-1990 מסרה צפורה — אז ברחוב מצדה 7 בבאר שבע — עדות בעל פה לאגף העדויות של יד ושם — קלטת 033C/1868, עדות 03/5974; המראיינת: שושנה אדלר; דף שער ו-13 עמודי תמליל מוקלד.[13] באתר הארכיון של יד ושם מוצגים, בדפדפן, סריקות התמליל וקטע של כחצי דקה מן ההקלטה; ההקלטה המלאה — בארכיון בלבד (פרק 8). התמליל נקרא במלואו ב-20.10.2026. זה סיפורה, בסדר שבו סיפרה; המובאות — מהתמליל, כלשונן.

לפני המלחמה. "מבית דתי מסורתי"; "הייתי בערך בת 8 או 9". האחים — "אחי הגדול ממני קראו לו משה", ואחריו שמואל, אשר וישראל, "והקטן שנולד ממש לפני שניספה קראו חיים"; אחות — "רוזיה" (רייזל שבדפי העד); "לאמא קראו זלדה ולאבא מנדל". לאב היו "אח והורים", "והוא ידע שהם ניספו"; הוא "היה קצין פולני, הוא שירת בצבא פולין ונלחם נגד הרוסים במלחמת העולם הראשונה ואפילו נפצע". "אמא ניהלה את המכולת ואבא היה סוחר".

1939–1941. הגרמנים נכנסו לימים ספורים ועזבו; לובומל הייתה "עיר גבולית" על הבוג, תחת הסובייטים — תקופה קשה, "מפני שבזמננו אבי היה קצין פולני".

1942 — מאצ'יוב. כשהגרמנים חזרו ("אני חושבת שזה היה בשנת 42" — היא אומרת זאת על חזרת הגרמנים, שהייתה ביוני 1941) לקחו "אנשים מבוגרים" "למקומות עבודה" — "האנשים האלה חפרו את הבורות לעצמם או שחוסלו במקום". "כשהתחילו לארגן את הגטאות בערים", עברה המשפחה לקרובים במאצ'יוב, שבה לא היה גטו. יום אחד — "אובלווה": המשטרה וה-S.S., עם שני כלבי זאב. האב ומשה, "שאז היה בן 14", הסתתרו, ואיתם "סבא וסבתא שהיו זקנים", שנכנסו למחבוא ראשונים; האם והילדים נשארו בחוץ, נאספו והובאו לבית הכנסת. לפנות ערב טיפסה צפורה אל החלון ודיברה עם השומר; לפנות בוקר שאל השומר האוקראיני היכן "הילדה הבלונדינית" שלא קפצה —

גטו לובומל. האב החליט לחזור "לעיר שלנו"; גרו אצל דודה. "הגטו שלנו היה בין האחרונים שחוסלו"; ימים ספורים לפני החיסול ברחו בלילה האב, משה וצפורה לכפר, שם קיווה האב שמכריו יסתירו אותם. "אני זוכרת שאת היהודים היו לוקחים כל בוקר לעבודה בבית חרושת ללבנים, ושם היהודים חפרו לעצמם את הבור שלהם."

היערות. הסתתרו ביערות, בחורשות ובגרנות; לזמן מה — עם דודה שברחה מהגטו עם בנה, עד שהותקפו: הדודה נהרגה ו"הדוד" נפצע. בחורף נפלה צפורה מסולם בגורן ונפצעה בחזה; איכרה שאליה פנו איימה להלשין לגסטפו. "אבא כל לילה היה אומר 'ילדים אם נעבור את הלילה הזה סימן שנחיה'". לילה אחד ישן האב בגורן אחר, וצפורה ומשה בבית איכרה; לפנות בוקר נשמעו דפיקות, הילדים ברחו דרך החלון, ו"יותר מאוחר שמענו איך שהורגים את אבא שלי" — מי הרג אותו, אינה אומרת. כעבור כשבוע נפרדו האחים בבריחה; משה נכנס לבית לשאול עליה, "ואז הרגו אותו, היו אלה אוקראינים שהרגו אותו". את עצמות אביה ואחיה, "שקבורים באיזה יער", רצתה להביא לקבורה בארץ.

המסתור. אחרי כשבועיים לבד ביער מסרו אותה עגלונים למשפחה אוקראינית — אב, אם, שני ילדים בני 12 ו-5, וסבתא — שהציגה אותה כנכדה; "הסבתא היא שטיפלה בי"; "רק הודות לה נשארתי בחיים". באזור פעלו פרטיזנים ("קבוצת פרטיזנים גדולה שקראו לה המקומפק" — ככל הנראה של קובפאק), והחזית עמדה שם "לפחות חצי שנה". היא נשארה אצלם עד שנה אחרי השחרור והלכה לבית הספר. את שם הכפר ואת שם המשפחה אינה מוסרת; לשאלה אם עשתה דבר כדי שיוכרו כחסידי אומות העולם: "כתבתי להם והם לא ענו לי".

אחרי השחרור. שלושה גברים יהודים הוציאו אותה ממשפחת האיכרים; היא גרה אצל זוג יהודי צעיר בלובומל, שבה התרכזו "כ-50 איש כולל ילדים". חברה בת גילה ממאצ'יוב — "אסתרקה ורבר כעת שמה וסרשטרון" (בקטלוג יד ושם: אסתר וסרשטרום ורבר) — "העמידה אותי על הרגליים"; "היא עוד חיה והנה חברה לי ונמצאת בתל אביב". כשניתן הצו לעזוב את עיר הגבול — "בלובלין (Lublin) או בחלם (אני לא זוכרת)", ומשם ללודז'; בערב, ברחוב, מצאה אותה אסתרקה והביאה אותה לבית הילדים. משם, עם מדריך, "דרך צ'כיה לאוסטריה", ואחר כך "באיטליה בסלבינו", "כשנה או שנה וחצי", בחסות הבריגדה היהודית.

העלייה. ממטפונטו, "נקודת עליה בדרום איטליה", באוניית "חיים ארלוזורוב"; שבועיים בבת גלים שבחיפה, שביתות רעב ומים; "אחרי שבועיים לקחו אותנו לקפריסין"; שם "כשבעה חודשים", "קבוצה של 75 ילדים". משם — עליית הנוער, כיומיים-שלושה בעתלית, שנה בכפר רופין שבעמק בית שאן, "שירתתי בצבא 3 שנים", ואחר כך, "כקבוצת נח"ל", לצאלים — "ושם נשארתי 11 שנה כחברת משק"; "אנחנו היינו הראשונים שם".

על בעלה: "בעלי היה גם כן מאותה קבוצה, אבל בעלי היה במחנה ריכוז בפולין והוא מעיירה קטנה ליד לודז'"; "אחותו ניצלה"; הוא מת "בגיל צעיר בן 56"; "התאלמנתי לפני 4 שנים". את צאלים עזבו כשהקיבוץ עבר משבר — "בעלי ז"ל אמר שאינו רוצה להיות האחרון שסוגר את הדלת"; "כשעזבנו היתה לי בת בגיל שנה וחצי וילד בן 5 שבועות" — אילנה ושאול, ומכאן שעזבו ככל הנראה באביב 1959. מחברות הילדות שליוו אותה מבית הילדים — אסתר דביר, "שהיתה יחד איתי בבית הילדים".

הדירוג: התמליל — מאומת כעדותה (נקרא בסריקה, דף אחר דף); שהעדה היא צפורה שלנו — מאומת: שמה, 1932, לובומל, הוריה ואחיה בשמותיהם, סלווינו, קפריסין וצאלים. מה שבו — זיכרונה של ילדה, שסופר כחמישים שנה אחר כך; תאריכים כמעט אין בו.

מה התמליל משנה בדף:

• מאצ'יוב — מקום הרצח של האם והילדים — כמעט ודאי: עדותה ודף העד השני על אביה מתכנסים (3.2). התאריך — ככל הנראה 1942: אחרי הרצח חזרו לגטו לובומל, שחוסל באוקטובר 1942 (3.1); "שנת 42" שבדבריה נאמרה על חזרת הגרמנים, לא על הרצח.
• הסבים — תיאור הקטלוג ("הינצלות מרצח המוני כולל האם, האחים והסבים") אינו מדויק: לפי התמליל, "סבא וסבתא" הסתתרו עם האב ומשה ולא נתפסו. איזה זוג היה עמם במאצ'יוב — העדות אינה אומרת במפורש; אבל בתחילתה היא מספרת שהוריו של האב כבר נספו לפני שהגרמנים חזרו, ולכן היו אלה ככל הנראה סבי האם, יעקב וחיה פרימר — שדפי העד רושמים את מותם בלובומל, 1942, כלומר ככל הנראה חזרו גם הם לגטו לובומל — ככל הנראה (3.1, 3.3).
• האב ומשה — ברחו מגטו לובומל ימים ספורים לפני חיסולו ונרצחו אחר כך, בנפרד — משה בידי אוקראינים; מי הרג את האב, אינה אומרת — מאומת כעדותה; השנה — חורף 1942/43, ככל הנראה.
• האב כקצין במלחמת העולם הראשונה — כך בעדותה ("נגד הרוסים"; ייתכן שהכוונה למלחמת פולין–ברית המועצות, 1919–1920); בכל מקרה — יליד 1902 לכל המאוחר, ואינו מתיישב עם גילו בדפי העד (כ-35, כלומר יליד 1907 בערך) — טעון אימות.
• אחיו והוריו של האב — "והוא ידע שהם ניספו" — מתיישב עם "2 ילדים" שבדף העד של זכריה בלם: לזכריה ולחיה היה בן נוסף, שנספה (3.1); שמו — לא ידוע.
• לובלין או חלם, לודז', צ'כיה ואוסטריה — הדרך שאחרי השחרור; היא מסבירה את "אונר"א אוסטריה" שבכרטיס שירות האיתור (4.3).
• "Ch. Arlozorof" ברשימת קפריסין (5.3) — האונייה שבה הפליגה: מאומת כעדותה.
• אסתר ורבר-וסרשטרום ("אסתרקה ורבר … וסרשטרון" בתמליל) — החברה ממאצ'יוב — מסרה ליד ושם שתי עדויות משלה. עדות הווידאו שלה מ-1997 (2:35 שעות) תומללה כולה, בתמלול מכונה מקומי[16], ומתארת את אותה דרך: אחרי השחרור — בלובומל, אצל בת דודה של אביה; "לחלם הייתי מספר חודשים"; משם, עם "איזה ארבע בנות ושניים שלושה בנים", ברכבת פתוחה ללודז', ל"דירה של שני חדרים" שבה "הייתה קבוצת ילדים כבר מרוכזת"; ברכבות לסלווינו; האונייה "אולווא", ש"הפכה להיות … חיים ארלוזורוב", ועליה "קבוצת ילדי סלווינו", "על הסיפון"; בת גלים; "בקפריסין היינו חצי שנה", במחנה 66; "בארצה הגענו … בספטמבר ארבעים ושבע", "ביום כיפור" — בעתלית; ומשם, בעליית הנוער, לכפר רופין. זו בדיוק הדרך שתיארה צפורה, עד כפר רופין — כמעט ודאי שהיו באותה קבוצה. שמה של צפורה אינו עולה בעדות (חיפוש בכל התמליל: צפורה, ציפורה, ציפי, בלם, קוטנר) — אינו שלילה: תמלול מכונה, ואסתר אינה מונה את חבריה בשמם.

4.2 מה שצפורה סימנה

בתחתית טופס דף העד שורה: "בזמן המלחמה הייתי במחנה / בגטו / ביערות / במסתור / בזהות בדויה / במחתרת (הקף בעיגול)". בחמישה מהטפסים (מנדל, זלדה, זכריה, חיה בלם, יעקב פרימר) הקיפה צפורה "ביערות" ו"במסתור"; בדף של משה הקיפה "כן" בשאלה "הנני ניצול השואה".[1] העדות — מאומת כעדותה; פרטים — היכן, מתי, עם מי, כמה זמן — אינם בדפים.

4.3 מה שכרטיס שירות האיתור מוסיף

על כרטיס הכרטסת המרכזית של שירות האיתור (5.2), בגוש נפרד בתחתיתו, נרשמה תולדה קצרה של המלחמה: «To 1943: Lublin · 1945: Ravensbrück c.c. · 1946: UNRRA, Austria» — "עד 1943: לובלין; 1945: מחנה הריכוז רוונסבריק; 1946: אונר"א, אוסטריה".[3] שלוש השורות אינן מתיישבות כולן עם עדותה:

• "עד 1943: לובלין" — בעדותה: אחרי השחרור, "בלובלין (Lublin) או בחלם (אני לא זוכרת)", ומשם ללודז' (4.1): זו לובלין שאחרי המלחמה — אם השנה שבכרטיס משובשת. אפשרות אחרת — מחוז לובלין, שבו שכנה דוביינקה של משפחת אביה. שתי האפשרויות פתוחות — טעון אימות.
• "1946: אונר"א, אוסטריה" — מתיישב עם הדרך שבעדותה: מלודז' "דרך צ'כיה לאוסטריה" ולסלווינו, לפני יוני 1946.
• "1945: רוונסבריק" — אינו מתיישב לא עם דפי העד ולא עם עדותה, ואין לו הסבר.

ייתכן שהגוש הועתק ממסמך אחר או נרשם מפי אחר. טעון אימות — ואין להעדיף אותו על פני עדותה.

5. סלווינו, קפריסין, צאלים

5.1 סלווינו

Sciesopoli — בית ההבראה בסלווינו, בהרי ברגמו, ששימש מסוף 1945 בית ליתומים יהודים — מקיים אתר זיכרון ובו שתי רשימות:[6]

• "רשימה קצרה של ילדי סלווינו" (בעמוד הזה — הרשימה של שמונים הילדים הראשונים) — לפי האתר, תמלול רשימה השמורה ביד ושם, שנשלחה מהקהילה היהודית במילאנו לארגון OSE בז'נבה, ככל הנראה באוקטובר–נובמבר 1945: שמונים הילדים הראשונים בבית. מס' 1: «Balam · Zipora · Mandai · Salda · Lubomul · Polonia · 1931» — שם האב "מנדאי", שם האם "סלדה": מנדל וזלדה, בכתיב איטלקי.
• "רשימת ילדי סלווינו (בעבודה)" — מס' 36: «Balem (Balam) poi Kutner Zipora (1931 – Lubomjl, PL)» — "בלם (בלאם), לימים קוטנר"; ומס' 347: «Kutner Avraham (Abram) (1930 – PL)».

הדירוג: הרשימות — ככל הנראה (תמלול של אתר; הרשימה המקורית לא נקראה). שזו צפורה שלנו — כמעט ודאי: שמות שני ההורים, העיירה והשנה. באותו אתר, ברשימה אחרת שלפי האתר מבוססת על ספרו של אהרן מגד על בית סלווינו: אברהם קוטנר היה המזכיר הראשון של קיבוץ צאלים, ושם נשא את צפורה בלם, גם היא מילדי סלווינו — ככל הנראה (המחקר עליו).

5.2 כרטיס שירות האיתור — איטליה

בארכיון ארולסן, בכרטסת המרכזית של שירות האיתור — כרטיס שהוכן ב-7 במאי 1950, על פי רשימה של IRO איטליה:[3]

• הכרטיס — מאומת. שזו צפורה — כמעט ודאי: שלושת כתיבי שם המשפחה, יום הלידה 25.12 כבעץ, סלווינו ושנת הלידה כברשימת סלווינו.
• "Lublin" כמקום לידה — שיבוש של לובומל, או מחוז לובלין שבו שכנה דוביינקה (4.3); טעון אימות.
• השורות "10.9.47 בוליאסקו" ו"1.11.48 — יש להניח שעזבה לישראל" אינן מתיישבות עם קפריסין 1947 (5.3): ככל הנראה רישום שהועתק מרשימות קודמות ולא עודכן. טעון אימות.

5.3 רשימת קפריסין, 1947

ב-IGRA, מתוך תיק הארכיון הציוני המרכזי 56/4315 (עמ' 3275), רשימה של עצורי מחנות קפריסין שהועברו לארץ — לפי תיאור המאגר, "המכסה השנייה של ילדים יתומים", 1947:[4]

• השורה — מאומת כקריאה. שזו צפורה — כמעט ודאי: "Balem" הוא אחד משלושת הכתיבים שבכרטיס שירות האיתור; שנת הלידה 1931 כבכרטיס וברשימת סלווינו; היא רשומה עם ילדי סלווינו האחרים — ובהם אברם קוטנר; וב-IGRA אין "Balem" אחר במאגר קפריסין.
• "Ch. Arlozorof" — אוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" — מאומת כעדותה: הפליגה ממטפונטו באוניית "חיים ארלוזורוב", הייתה שבועיים בבת גלים, ומשם — "כשבעה חודשים" בקפריסין, בקבוצה של 75 ילדים (4.1) (פרטי האונייה — במחקר על אברהם). מועד השחרור מקפריסין — לפי עדות חברתה מאותה קבוצה, אסתר ורבר-וסרשטרום: אחרי "חצי שנה" בקפריסין הגיעו ארצה "בספטמבר ארבעים ושבע", ובעתלית היו ב"יום כיפור" — 25.9.1947 — כמעט ודאי שזו "המכסה השנייה של ילדים יתומים" (4.1). בעמוד אין כותרת או תאריך: "המכסה השנייה של ילדים יתומים" ו-1947 — מתיאור המאגר ב-IGRA.
• ובעיתון, 24.3.1947: "לקרוב ולרחוק" פרסם את רשימת מעפילי "חיים ארלוזורוב" (לשעבר "אולואה") שגורשו לקפריסין — "1084 שמות", כל אחד עם גיל ועיר מוצא — ובה "באלן צפורה, 16, לובומיל"; ובעמוד הבא — "קוטנר אברהם, 16, אוזורקוב".[17] "באלן" — ככל הנראה פענוח אוטומטי של "באלם". הרשימה — מאומת כטקסט (התמונה לא נראתה); שזו צפורה — כמעט ודאי: שם, עיר ואונייה. הגיל, 16, מוגדל — היא הייתה בת 15 בערך.

5.4 צאלים, 1952

המועצה האזורית "חבל מעון", הנגב המערבי — "פנקס הבוחרים — קיבוץ צאלים", עמ' 19:[5]

• מאומת (ברשומה); שזו צפורה שלנו — כמעט ודאי. ב-1952 היא כבר קוטנר — כלומר נישאה לאברהם (או נרשמה כאשתו) לפני כן; לפי בתם, נישאו ברבנות בבאר שבע, ובאותו ערב חזרו לצאלים (פרק 2); לפי אתר סלווינו — "בצאלים" (5.1); לפי עדותה — אחרי שנה בכפר רופין ושלוש שנות צבא הגיעו לצאלים "כקבוצת נח"ל", "הראשונים שם", והיא נשארה בקיבוץ 11 שנה (4.1); את הנישואין עצמם אינה מתארת. שנת הפנקס (1952) — מתיאור המאגר ב-IGRA, לא מהעמוד. ו"הצופה" פרסם ב-18.3.1952 את רשימת הרשומים לנישואין, ובה, אצל הרבנות בבאר שבע — בקריאת הפענוח: אברהם קיטנר, צאלים, רווק; צפורה בלם, צאלים, רווקה[21] — כמעט ודאי הם (השורה — מאומת כטקסט; "קיטנר" — כך הודפס או פוענח). כלומר: נרשמו לנישואין במרץ 1952 בערך; יום החתונה עצמו — לא נמצא.

5.5 הקבורה, באר שבע

בבית העלמין הישן של באר שבע — מצבה משותפת לצפורה ולאברהם, שצילם מתנדב של BillionGraves ותעתק.[11] אותו קבר — כ"ח בטבת תשס"ו, בת 73 — רשום גם במרשם הקבורה של JewishGen (JOWBR), בכתיב "Zipora".[14] בתעתיק: צפורה קוטנר, נפטרה כ"ח בטבת תשס"ו — 28.1.2006 בתעתיק הלועזי — בת 73; הוריה מנדל בלם וזלדה-סוניה; ולצדם הוריו של אברהם, ישראל וציביה; והקדשה: «לזכר הוריהם ובני משפחתם שנספו בשואה».

• התעתיק — כמעט ודאי (התצלום המלא פתוח בתשלום בלבד); שזו מצבתה — כמעט ודאי: השמות, ההורים, בעלה, באר שבע; את התצלום עצמו לא ראינו. ששתי הרשומות הן מצבה אחת משותפת — כמעט ודאי.
• כ"ח בטבת תשס"ו היה שבת, 28.1.2006, והחל עם כניסת השבת בערב 27.1 — מותה בליל שבת — ערב 27.1, כמו בעץ — נרשם בלוח העברי ככ"ח בטבת, והמתעתק המיר אותו ל-28.1 — ככל הנראה.
• הגיל, 73 בינואר 2006, מתאים ללידה ב-1932 — השנה שהיא עצמה מסרה (פרק 6).

6. שנת הלידה — 1931 או 1932

שלושה מקורות מימי סלווינו וקפריסין — 1931; היא עצמה — בעדותה מ-1990 ולאורך חייה, לפי בתה — 1932, וכך גם הרישום הישראלי והמצבה ("בת 73" בינואר 2006). השנה שמסרה היא עצמה — 1932 — מאומת בדף השער של עדותה, בפנקס 1952 ובעדות בתה, וכך הדף כותב. השנה שבה נולדה בפועל — טעון אימות: ילדה שנולדה בעיירה שנחרבה ושרדה אצל איכרים — ייתכן שלא ידעה בעצמה. ויום הלידה, 25 בדצמבר, שבכרטיס שירות האיתור ובעץ — לפי בתה תאריך שניתן לה, כמו התאריכים הבדויים של ילדים רבים שהתגלגלו למשפחות נוצריות, ולא יום הולדתה — ככל הנראה. ייתכן שהשנה שונתה בעלייה, כפי שקרה לבעלה (המחקר עליו) — אבל לבעלה הגיל הוקטן, וכאן השנה הישראלית מאוחרת דווקא.

בשאלון לרישום ניצולים של יד ושם — "בלם", "פיגה · פניה · ציפורה", ילידת 25.12.1932 בלובומל, בת מנדל וזלדה, אניה, "ילד/ה", ובמלחמה — לובומל, "גטו"; שרדה.[18] שתי הצורות הנוספות של שמה — פייגה ופניה — חדשות; האם — "זלדה, אניה", כמו "זלדה סוניה" בדף העד. הרשומה — מאומת כאינדקס; שזו צפורה — ככל הנראה (שורת אינדקס; הטופס לא נראה): כל השדות מתיישבים, אבל הטופס עצמו, ומועד מילויו, אינם מקוונים.

7. עץ המשפחה

העץ מוצג בתרשים במקטע העץ. בטקסט — כל השמות מדפי העד שמילאה צפורה (3.1):

• זכריה בלם (כ-60, חייט) וחיה (כ-55) — דוביינקה; נרצחו שם. "2 ילדים" — מנדל, ואח שנספה, ששמו אינו ידוע (עדותה: לאב היו "אח והורים", "והוא ידע שהם ניספו").
• יעקב פרימר (כ-65, סוחר) וחיה (כ-65) — לובומל.
• מנדל בלם (כ-35), יליד דוביינקה, סוחר-חנווני בלובומל; לפי עדות צפורה — שירת בצבא הפולני במלחמת העולם הראשונה; ברח עם משה וצפורה מגטו לובומל ונרצח בחורף, בכפר שבו חיפשו מחסה. זלדה (סוניה) לבית פרימר (כ-30), ילידת לובומל — נרצחה עם חמשת ילדיה הקטנים במאצ'יוב. שבעה ילדים:
• צפורה — 1932 (כך מסרה; 1931 ברשימות שאחרי המלחמה; 25.12 — תאריך שניתן לה), לובומל — 27/28.1.2006, באר שבע.
• משה (כ-1928) — שרד עם אביו ועם צפורה את הרצח במאצ'יוב; נרצח אחרי אביו, בידי אוקראינים (4.1).
• רייזל ("רוזיה") (כ-1935), שמואל (כ-1937), אשר (כ-1938), ישראל (כ-1939), חיים (כ-1941) — נרצחו עם אמם במאצ'יוב, ככל הנראה ב-1942 (3.2).
• פרידה שלוקר לבית פרימר (כ-1913–1943), אם לארבעה — אחותה של זלדה, כמעט ודאי (3.3).
• בעלה: אברהם קוטנר — 15.8.1928, אוזורקוב — 19.3.1986 — מחקר נפרד.

8. פעולות פתוחות

9. שיטה ומגבלות

9.1 בסיס הראיות

שלושה-עשר דפי עד שמילאה צפורה עצמה ב-1999 (עדות בכתב ידה — מקור ראשוני מאוחר, נקרא בסריקה); כרטיס הכרטסת המרכזית של שירות האיתור בארולסן (מקור ראשוני בן-זמנו, נקרא); רשימת עצורי קפריסין ופנקס הבוחרים של 1952 (סריקות IGRA שנקראו); רשימות ילדי סלווינו (תמלול של אתר — משני); עדותה המוקלטת ביד ושם מ-1990 (מקור ראשוני מאוחר — התמליל נקרא בסריקה); ומה שמסרה בתה (עדות משפחתית). עץ MyHeritage של המשפחה הוא נקודת המוצא בלבד.

9.2 סולם הוודאות

מאומת — נקרא ישירות מהמסמך; כמעט ודאי — מסמכים מתכנסים ללא סתירה; ככל הנראה — פרשנות סבירה או זיהוי נסיבתי; טעון אימות — לא פוענח או לא נבדק. המסמך מדורג בנפרד מן הזיהוי שנשען עליו: דף עד הוא מאומת כעדות, ומה שבו — זיכרונה של ילדה בת עשר, שנכתב חמישים ושבע שנים אחר כך.

9.3 מוסכמות הכתיב

בלם · Blam · Balem · Balam · Balen — אותו שם; לא Blum. צפורה · ציפורה · Cipora · Zipora · Cypora. פרימר · Primer · Frimer. לובומל · Luboml · Lubomel · Lubomjl · Lubomul. דוביינקה · Dubienka. קוטנר · Kutner · Kotner — ובאנגלית, כפי שהמשפחה כותבת, Kutner. מאצ'יוב · Maciejów · Maciejev · מצ'יוב.

9.4 ממצאים שליליים

9.5 חסמים

ארכיון קיבוץ צאלים — אין לו קטלוג מקוון; ברשת ארכיוני ישראל (הספרייה הלאומית, נבדק בדפדפן 20.10.2026) כ-200 פריטים על צאלים, רובם של יד טבנקין, ואין בהם אזכור של קוטנר; הפנייה — לקיבוץ עצמו. FamilySearch — אין אסימון גישה; לא נבדק. BillionGraves — נבדק בדפדפן ונמצא (5.5); JewishGen JOWBR — נקרא בדפדפן, בחשבון מחובר, ונמצא (5.5). תמליל העדות ביד ושם — מוצג באתר הארכיון רק בדפדפן (הכלי האוטומטי מקבל דף ריק); ההקלטה ברשת — כחצי דקה בלבד (4.1). ארכיון המדינה והספרייה הלאומית — לא נבדקו בסבב הזה. JPress — נבדק בחיפוש חוזר, עם יומן (N-13); מודעות אבל מ-2006 — אין ב-JPress עיתונים יומיים אחרי 1993, ולכן אין שם מה לחפש.

9.6 מה הדף אינו עושה

לבקשת המשפחה, הדף כולל גם את בני המשפחה החיים — ילדיה, נכדיה ונינותיה של צפורה — ואת מה שמסרה בתה. אינו מסתמך על עץ MyHeritage כראיה. אינו משלים את שנות המלחמה של המשפחה מתוך ספרות כללית על לובומל: ספר היזכור משמש להקשר בלבד — מקומות, תאריכים, מה קרה לקהילה — ומצוטט בשמו בכל מקום; מה שלא נמצא במסמך על המשפחה, נאמר שלא נמצא.

עץ המשפחה

הסדר מימין לשמאל — הבכור מימין. כל השמות והגילים — מדפי העד שמילאה צפורה ב-1999; הגילים משוערים ("גיל בעת המוות"), ושנות הלידה של הילדים נגזרות מהם. שנת המוות 1942 כתובה רק בדף של זלדה. פרידה — מדף עד שמילא בנה.

גלילה אופקית בתוך המסגרת מציגה את העץ במלואו, וכפתורי ההגדלה שמעליה מגדילים את הכתב; בהדפסה הוא מקבל עמוד לרוחב משלו.

מסמכי מפתח

המסמכים שעליהם נשען עיקר הדוח, בסדר שבו הם נדונים בו. לחיצה פותחת את הסריקה המלאה.

מתוך עדותה ביד ושם, 1990 — "אמא ... מיד הוציאה אותי מהחלון ... הוא חשב שאני גויה ... למחרת בבוקר הוציאו את כולם להורג"מתוך עדותה — שמות אחיה, אחותה "רוזיה", "לאמא קראו זלדה ולאבא מנדל"דף העד של מנדל בלם, 1999 — "הבת של מנדל בלם", צ. קוטנר, שם קודם בלם; מוקפים "ביערות" ו"במסתור"מנדל בלם — יליד דוביינקה, בן זכריה וחיה; אשתו זלדה לבית פרימר; שבעה ילדים; חנות מכולת בלובומלזלדה (סוניה) בלם לבית פרימר — בת יעקב וחיה, לובומל; 1942משה בלם, בן 14, תלמיד — אחיה הבכורזכריה בלם, כבן 60, חייט — נולד, גר ונרצח בדוביינקהכרטיס שירות האיתור (על פי רשימת IRO איטליה) — בלן / בלאם / בלם צפורה, 25.12.31; סלווינו 21.6.46רשימת קפריסין, 1947 — 452 Balem Cypora 1931, ו-467 Kutner Abram 1930פנקס הבוחרים של קיבוץ צאלים, 1952 — קוטנר אברהם 1930, קוטנר צפורה 1932

אינדקס האנשים

בני המשפחה המרכזיים בדוח, עם קישור אל הפרק שבו כל אחד נדון; העץ מציג את כולם. שדה החיפוש שבראש העמוד מחפש גם בכתיבים החלופיים של השמות.

אינדקס המקורות

רשימת מקורות

לכל ערך: מהות המקור ומעמדו, ההפניה החיצונית למסמך המקורי, העותק המקומי השמור בתיקיית המחקר, ומה בדיוק הוא מוכיח. "עותק מקומי" פירושו עותק של המסמך עצמו. כל המקורות נצפו באוקטובר 2026. עשרה ערכים חריגים מכלל העותק המקומי — ערך 7 (עץ משפחה מקוון, שמור כתמליל), ערך 8 (ספר מוגן), ערך 11 (תעתיק מצבה), ערך 14 (רשומת אינדקס), ערך 16 (סרטון), ערך 17 (עמוד עיתון נעול — נשמר הפענוח), ערך 18 (רשומת אינדקס — הטופס עצמו אינו מקוון), ערך 19, בחלקו (שאלוני הרישום של משה ושל יעקב שלוקר — שורות אינדקס), ערך 20 (עדות וידאו — תמליל המכונה שמור בתיקיית העבודה) וערך 21 (עמוד עיתון נעול — נשמר הפענוח) — מסומנים במקומם.

מקורות ראשוניים

1. יד ושם — שלושה-עשר דפי עד שמילאה צפורה קוטנר (בלם), באר שבע, 11.4.1999 ו-25.4.1999 (מאומת)

• מהות: טפסי דף עד של יד ושם, בכתב יד, על הוריה, ששת אחיה וארבעת סביה. במאגר: שם המשפחה Blam, הממלאת "Tzipora Blam Kutner".
• מקור חיצוני: מנדל בלם — 975385↗, 6544552↗ · זלדה בלם — 976303↗ · משה — 6406843↗ · רייזל — 960928↗ · שמואל — 883376↗ · אשר — 960255↗ · ישראל — 960922↗ · חיים — 962173↗ · זכריה בלם — 5627800↗ · חיה בלם — 5627799↗ · יעקב פרימר — 976309↗ · חיה פרימר — 956871↗
• עותק מקומי: מנדל · מנדל, דף שני · זלדה · משה · רייזל · שמואל · אשר · ישראל · חיים · זכריה · חיה בלם · יעקב פרימר · חיה פרימר · מפתח הרשומות · חיתוכים: מנדל, הממלאת — מנדל, זלדה, משה, הממלאת — משה, זכריה
• מה הוא מוכיח: הוריה מנדל (יליד דוביינקה) וזלדה לבית פרימר, חנוונים בלובומל, שבעה ילדים; ששת אחיה וגילם; סביה זכריה וחיה בלם מדוביינקה ויעקב וחיה פרימר מלובומל; ושהיא עצמה הייתה "ביערות" ו"במסתור" — מאומת כעדותה (3.1, 4.2).

2. יד ושם — שלושה דפי עד על משפחת פרימר, מאת בן משפחה, 14.4.1999 (מאומת כעדות)

• מקור חיצוני: יעקב פרימר — 5594221↗ · חיה פרימר — 5594222↗ · פרידה שלוקר לבית פרימר — 1126285↗
• עותק מקומי: יעקב · חיה · פרידה
• מה הוא מוכיח: פרידה שלוקר לבית פרימר, בת יעקב וחיה, ילידת לובומל, אם לארבעה, נספתה בלובומל ב-1943 — מאומת כעדות; שהיא אחות של זלדה — כמעט ודאי. יעקב (כבן 60) וחיה (כבת 57 או 54) פרימר, לובומל, נספו 1942 — רישום שני של סביה של צפורה (3.3).

3. ארכיון ארולסן — הכרטסת המרכזית של שירות האיתור (3.1.1.1), כרטיס "BALEN Cipora, 25.12.31", על פי רשימת IRO איטליה 9/E/575; הוכן 7.5.1950 (מאומת)

• מקור חיצוני: מסמך 66485493↗
• עותק מקומי: חזית · גב · פרטי הציטוט · חיתוך
• מה הוא מוכיח: צפורה בלן / בלאם / בלם, 25.12.1931, בבית הילדים בסלווינו ב-21.6.1946, בבוליאסקו ב-10.9.1947 — מאומת; הזיהוי — כמעט ודאי; הגוש "לובלין 1943 · רוונסבריק 1945 · אונר"א אוסטריה 1946" — טעון אימות (5.2, 4.3).

4. הארכיון הציוני המרכזי 56/4315, עמ' 3275 — רשימת עצורי מחנות קפריסין שהועברו לארץ, "המכסה השנייה של ילדים יתומים", 1947 (דרך IGRA; התיאור והשנה — מתיאור המאגר, לא מהעמוד) (מאומת; הזיהוי — כמעט ודאי)

• מקור חיצוני: IGRA-DententionCampsCyprus-3617 — Cypora Balem↗ · IGRA-DententionCampsCyprus-3632 — Abram Kutner↗
• עותק מקומי: העמוד · מפתח הרשומות · חיתוכים: שורה 452, שורות 445–468
• מה הוא מוכיח: «452. Balem Cypora 31 F», אונייה "Ch. Arlozorof"; ובאותו עמוד «467. Kutner Abram 30 M» (5.3).

5. ארכיון המדינה — פנקס הבוחרים לבחירות המקומיות 1952, המועצה האזורית "חבל מעון", קיבוץ צאלים, עמ' 19 (דרך IGRA; השנה — מתיאור המאגר) (מאומת)

• מקור חיצוני: IGRA-1952-Voters-LocalElec-WestNegev-930↗
• עותק מקומי: העמוד · חיתוך
• מה הוא מוכיח: «929 קוטנר צפורה 1932», אחרי «928 קוטנר אברהם 1930» — מאומת; הזיהוי — כמעט ודאי (5.4).

13. יד ושם — עדותה של צפורה קוטנר, 1990: חטיבה O.3, עדות 03/5974 (קלטת 033C/1868), רשומה 3559715 (מאומת כעדותה — התמליל נקרא)

• מהות: עדות בעל פה שגבה אגף העדויות של יד ושם ב-1990 (המראיינת: שושנה אדלר); דף שער ו-13 עמודי תמליל מוקלד, בעברית. באתר הארכיון — הסריקות וקטע של כחצי דקה מן ההקלטה (מוצגים בדפדפן).
• מקור חיצוני: הרשומה ביד ושם↗ · באנגלית↗
• עותק מקומי: דף השער · עמודי התמליל: 1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8 · 9 · 10 · 11 · 12 · 13 · תיאור הקטלוג · חיתוכים: דף השער, שמות האחים, הבריחה מבית הכנסת
• מה הוא מוכיח: בעדותה — הוריה ואחיה בשמותיהם; המעבר למאצ'יוב והרצח של האם והילדים אחרי ריכוזם בבית הכנסת, והבריחה שלה דרך החלון; החזרה לגטו לובומל והבריחה ממנו עם האב ומשה; רצח האב, ורצח משה בידי אוקראינים; המסתור אצל משפחת איכרים אוקראינית; ואחרי השחרור — לובלין או חלם, לודז', צ'כיה ואוסטריה, סלווינו, "חיים ארלוזורוב", בת גלים, קפריסין, כפר רופין, הצבא וצאלים — מאומת כעדותה (4.1).

14. JewishGen — JOWBR, מרשם הקבורה בישראל: צפורה קוטנר, בית העלמין הישן של באר שבע (אינדקס — כמעט ודאי)

• מקור חיצוני: מרשם הקבורה של JewishGen↗
• עותק מקומי: תמליל השורות — חריג: רשומות אינדקס, שמורות כתמליל שדות.
• מה הוא מוכיח: "Zipora / Tsiporah Kutner", כ"ח בטבת תשס"ו, בת 73 — אותם פרטים שבתעתיק של BillionGraves (5.5).

מקורות משניים ומשפחתיים

6. Sciesopoli — אתר הזיכרון של בית הילדים בסלווינו: "רשימה קצרה של ילדי סלווינו" (לפי האתר — תמלול רשימה מ-1945 השמורה ביד ושם) ו"רשימת ילדי סלווינו (בעבודה)" (משני — ככל הנראה)

• מקור חיצוני: הרשימה הקצרה↗ · רשימת ילדי סלווינו↗
• עותק מקומי: הרשימה הקצרה — טקסט העמוד · הרשימה המלאה — טקסט העמוד
• מה הוא מוכיח: "Balam Zipora", הורים "Mandai" ו-"Salda", "Lubomul", 1931 — מס' 1 בשמונים הילדים הראשונים בבית; "Balem (Balam) poi Kutner Zipora" — ככל הנראה; הזיהוי — כמעט ודאי (5.1).

7. עץ משפחתי ב-MyHeritage, נקרא 20.10.2026 (נקודת מוצא — לא ראיה)

• מקור חיצוני: אתר אילן היוחסין של משפחת Achimeir↗ (עץ פרטי — דורש הרשאה)
• עותק מקומי: תמליל הפרטים שנקראו — חריג: העץ אינו מסמך; פרטי החיים אינם מועתקים.
• מה הוא מוכיח: מה שהמשפחה יודעת ורשמה (פרק 2).

8. ספר יזכור לובומל (תל אביב, 1974) — ארכיון האינטרנט, nybc313869 (נבדק בטקסט; ה-OCR אינו שמיש)

• מקור חיצוני: הספר בארכיון האינטרנט↗
• עותק מקומי: אין — חריג: ספר מוגן בזכויות יוצרים; נקרא בארכיון האינטרנט ולא הועתק לאתר.
• מה הוא מוכיח: דבר עדיין — החיפוש בטקסט החזיר אפס, ואין להסיק מכך היעדר (9.4, N-5).

11. BillionGraves — שתי רשומות מצבה, בית העלמין הישן של באר שבע: צפורה קוטנר (21279102) ואברהם קוטנר (21279103) (תעתיק — כמעט ודאי)

• מהות: תצלום מצבה של מתנדב (BillionGraves GPS Verified Headstones) ותעתיק שלו; התצלום המלא פתוח בתשלום בלבד.
• מקור חיצוני: צפורה קוטנר↗ · אברהם קוטנר↗
• עותק מקומי: תמליל שדות שתי הרשומות — חריג: התצלום אינו נגיש להורדה.
• מה הוא מוכיח: פטירה כ"ח בטבת תשס"ו, גיל 73; ההורים מנדל בלם וזלדה-סוניה; מצבה משותפת עם אברהם — כמעט ודאי (5.5).

12. Luboml: The Memorial Book of a Vanished Shtetl (ניו יורק: KTAV, 1997; תרגום ספר היזכור של 1974) — PDF בספרייה הציבורית של ניו יורק (משני)

• מקור חיצוני: הספר (PDF, הספרייה הציבורית של ניו יורק)↗
• עותק מקומי: הספר המלא
• מה הוא מוכיח: Czmykos (Shmikets) — כפר במחוז לובומל, 11 יהודים במפקד 1921 (עמ' 87 בקובץ), על הדרך לסטבקי (עמ' 154 בקובץ); תחנת הרכבת של לובומל כ-20 ווירסטאות ממאצ'יוב (עמ' 424 בקובץ); מפת העיירה, מצוירת מזיכרון — "TO MACIEJOW" ולידה "THE 11/15 GRAVES · KILLING FIELDS · TO BRICK WORKS" (עמ' 5); יהודי העיירה הובלו ברחוב מאצ'יוב אל הבורות ליד בית החרושת ללבנים (עמ' 441; וגם עמ' 281); ההוצאות להורג הסופיות החלו בהושענא רבה תש"ג — 2.10.1942 (הספר: "1 באוקטובר"), וכ-51 מיהודי לובומל שרדו (עמ' 434). משפחות בלם ופרימר אינן נזכרות בו, גם לא ב-82 העמודים שנקראו מתמונת העמוד (3.2, 9.4).

15. מפי בתה של צפורה, אילנה אחימאיר, 20.10.2026 (עדות משפחתית — מאומת כעדותה)

• מהות: תשובות בכתב לשאלות המחקר.
• עותק מקומי: התשובות כלשונן — הודעות וואטסאפ.
• מה הוא מוכיח: צפורה מסרה כל חייה שנולדה ב-1932; 25.12 — "סוג של המצאה"; עדותה מוקלטת ביד ושם, ולמשפחה עותק מודפס; נישאה לאברהם ברבנות בבאר שבע; שם המשפחה באנגלית — Kutner (פרק 2, פרק 6).

16. יד ושם — עדות הווידאו של אסתר וסרשטרום (ורבר), ילידת מאצ'יוב 1931, 20.7.1997: רשומה 3564721, תיק 10200 (עדות — תמלול מכונה מקומי, נקרא כולו)

• מקור חיצוני: הרשומה ביד ושם↗ · הסרטון ביוטיוב↗
• עותק מקומי: התמלול המלא (מודל ivrit-ai whisper-large-v3, מקומי; תמלול מכונה) · קטעים מהכתוביות של יוטיוב — חריג: הסרטון עצמו (2:35 שעות) אינו שמור במאגר; תמליל 46 העמודים של יד ושם אינו ברשת.
• מה הוא מוכיח: חברתה של צפורה ממאצ'יוב עברה אחרי השחרור את לובומל, חלם ולודז', סלווינו, "חיים ארלוזורוב" ("אולווא"), בת גלים, חצי שנה בקפריסין (מחנה 66), עתלית ביום כיפור — ספטמבר 1947 — וכפר רופין: אותה דרך של צפורה (4.1, 5.3). שמה של צפורה אינו עולה בתמלול.

נבדקו ונשללו

9. ארכיון ארולסן — "BLUM Cipora", רשימת לינץ (נשלל)

• מקור חיצוני: מסמך 81656097↗
• עותק מקומי: חזית · גב
• מה הוא מוכיח: ילידת רומניה, בת 18, היגרה לקנדה ב-1948 — אדם אחר.

10. IGRA — פנקס הבוחרים לכנסת 1949, ירושלים: "צפורה קוטנר", ילידת 1908 (נשלל)

• מקור חיצוני: IGRA-1949-National-Elections-314532↗
• מה הוא מוכיח: אישה אחרת, מבוגרת ממנה בעשרים וארבע שנים. אין עותק מקומי — רשומת אינדקס של מי שנשללה.

מקורות שנוספו בסבבים מאוחרים

17. הספרייה הלאומית, עיתונות יהודית היסטורית (JPress) — "לקרוב ולרחוק", 24.3.1947: רשימת מעפילי "חיים ארלוזורוב" שגורשו לקפריסין (מאומת — כטקסט; התמונה לא נראתה)

• מקור חיצוני: "לקרוב ולרחוק", 24.3.1947, עמוד הרשימה הראשון↗ · העמוד השני↗
• עותק מקומי: הרשימה, עמ' 1 — חריג: תמונת העמוד חסומה; נשמר הפענוח האוטומטי (OCR).
• מה הוא מוכיח: "באלן צפורה, 16, לובומיל" — בין מעפילי "חיים ארלוזורוב" שגורשו לקפריסין, מרץ 1947 — כמעט ודאי שהיא (5.3).

18. יד ושם — שאלון לרישום ניצולים ופליטים: "פיגה · פניה · ציפורה בלם", 25.12.1932, לובומל (אינדקס — הטופס לא נראה)

• מקור חיצוני: 10197533↗
• עותק מקומי: תמליל השדות — חריג: באתר — שדות האינדקס בלבד; תמונת הטופס אינה מקוונת.
• מה הוא מוכיח: שבשאלון רישום של ניצולים נרשמה "פיגה · פניה · ציפורה בלם", ילידת 25.12.1932 בלובומל, בת מנדל וזלדה (אניה), ששרדה; ובמלחמה — "גטו" (פרק 6).

19. יד ושם — משה שלוקר, בן הדוד: דפי העד שמילא ב-1999 על אחיו ואחותו, ושאלוני הרישום שלו ושל אביו (מאומת — כעדות)

• מקור חיצוני: משה שלוקר, 13536470↗ · אסתר, 886585↗ · אהרן, 1109457↗ · אברהם, 971788↗ · יעקב שלוקר, 9991603↗ · כרטיס עקורים, לינדנפלס 1946 — ארולסן 69168172↗ · עדותו מ-1946 ביידיש — בית לוחמי הגטאות 4229↗
• עותק מקומי: אסתר · אהרן · אברהם · כרטיס העקורים · רשימות לינדנפלס · העדות מ-1946 — הקטלוג והתיאור · תמליל ותיאור — חריג (בחלקו): שאלוני הרישום של משה (13536470) ושל יעקב שלוקר (9991603) — שורות אינדקס; הטפסים אינם מקוונים.
• מה הוא מוכיח: שמשה שלוקר, יליד 1933, בן יעקב ופרידה לבית פרימר, שרד; ששלושת אחיו — אסתר, אהרן ואברהם — נרצחו בלובומל ב-1942; ושהוא שמילא ב-1999 את דפי העד על משפחת פרימר (3.3). במסמכי 1946–1947 — גרסאות: האם "Frejda Perec", ושנת לידה 1932 (3.3).

20. יד ושם — עדות הווידאו של משה שלוקר, 2004 (O.3-12647) (מאומת — כעדות; התמליל — מכונה)

• מקור חיצוני: הרשומה בקטלוג, 5221489↗ · הסרטון↗
• עותק מקומי: תיאור ותקציר, עם ציוני הזמן — חריג: סרטון של יד ושם; תמליל המכונה וצילומי המסך שמורים בתיקיית העבודה, ואינם מתפרסמים.
• מה הוא מוכיח: את דרכו של משה במלחמה ואחריה; ושבת דודתו — בת אחות אמו — גרה בבאר שבע, והייתה איתו בקשר (3.3).

21. הספרייה הלאומית, עיתונות יהודית היסטורית (JPress) — "הצופה", 18.3.1952: הרשומים לנישואין ברבנות באר שבע — "אברהם קיטנר" ו"צפורה בלם", צאלים (מאומת — כטקסט; התמונה לא נראתה)

• מקור חיצוני: "הצופה", 18.3.1952↗
• עותק מקומי: הקטע, מן הפענוח · יומן החיפוש — חריג: תמונת העמוד נעולה באתר הספרייה הלאומית (זכויות יוצרים); נשמר הפענוח האוטומטי.
• מה הוא מוכיח: שצפורה בלם ואברהם קוטנר, שניהם מצאלים ושניהם רווקים, נרשמו לנישואין ברבנות באר שבע במרץ 1952 בערך — כמעט ודאי (5.4).

יומן המהדורות