מרדכי בן הרוש

מאיפה להתחיל

• מה ידוע מהמשפחה — נקודת המוצא.
• המועמד — מגדים 1954 — הרישום, מה תומך, מה עומד נגד, והמועמד השני שככל הנראה נשלל לפי מספר זהות.
• מועמדים שנשללו — שבע רשומות והנימוק לכל אחת, ואחת שהוחזרה למועמדות.
• המשפחה במסמכים — אחותו בפנקס אליאנס מכנאס 1953; ההורים והאח ברשימת "ארצה" 1956; מרדכי עצמו במסמכי מכנאס 1949–1950 (5.5); ומה לא נמצא.
• הפעולות הפתוחות — השאלה שמכריעה, ומה אחריה.

1. תמצית

מרדכי בן הרוש, בעלה של מרים לבית דהן, נולד במכנאס שבמרוקו ב-1928 — כך צו בית משפט השלום בת ים–חולון מ-20.12.1990, שתיקן את תעודת הזהות (שנשאה 1931, כזיכרון המשפחה),[21] ובהתאם ל"בן 22" במסמכי מכנאס 1949–1950 ול-1927 ברשומת רשפים (סעיף 5.5, מקור 3) — בנם של יונה ויקוט לבית אוחיון,[15][16] עלה לישראל לבדו (1947/48 לפי המשפחה; יוני 1949 לפי רשומת רשפים, ככל הנראה), ונפטר ב-2010.[4] דף זה מרכז את מה שנבדק עד כה בארכיונים הישראליים ובפנקסי אליאנס במרוקו, את המועמדים שנמצאו ואת מה שנשלל.

התמונה נכון להיום: מרדכי עצמו תועד בעשרה פריטים שהמשפחה שמרה, 1949–1990 — תעודת הקהילה במכנאס עם תצלומו, כתב עדות על היותו רווק שעזב לארץ ישראל, תצלום במדים עם הקדשה חתומה בשמו מ-29.8.1949, אישור חברות בהסתדרות מחיפה (יולי 1950, "נולד 1931", סנדלר), לסה-פסה מירושלים 1950, מעטפה ומכתב מטירת הכרמל 1956, וצו בית משפט 1990 (סעיף 5.5) — והוריו, אחיו ואחותו תועדו בשני מסמכים נוספים — פנקס אליאנס מכנאס 1953 (אחותו אסתר, הורים Yona/Yacot)[10] ורשימת העולים של "ארצה", 11.6.1956 (יונה ויקוט עם ארבעה ילדים, והאח יעקב עם אשתו — לצפת)[11] — ראו סעיפים 5.2–5.3. בהנחת הזיהוי — כמעט ודאי — עולה מהרשימה ששמות הוריו של יונה היו מרדכי ומרים, ומרדכי נקרא, ככל הנראה, על שם סבו (המסמך אומר רק שאביו של יונה נקרא מרדכי). לפי המשפחה מרדכי לא היה הבכור: קדמו לו ניסים (מקסים) ומרים, שנשארו במרוקו. ההורים היו במכנאס ב-1953 (פנקס אליאנס) ועלו ממרוקו ביוני 1956 — ומכאן, וכך גם מסרה המשפחה, שמרדכי עלה לבדו, לפני משפחתו — לפי זיכרון המשפחה נער בן 16–17 (על בסיס 1931); לפי 1928 ורשומת רשפים — בן 21. לרשומת שינוי השם שלו מועמד אחד בילקוט הפרסומים (ומועמד נפרד לרשומת העלייה — עתלית 39404, סעיף 5.4): "בנערוש מרדושי" ממושב מגדים, שקיבל את השם "בן הרוש מרדכי" ב-12.12.1954.[1] רישום שני באותו כינוי — "בן הראש מרדושה" מירושלים, ספטמבר 1963, מספר זהות 6419140[13] — ככל הנראה נשלל: מספר הזהות של מרדכי, שמסרה המשפחה (12.09.2026), שונה (סעיף 3.4). רישום מגדים מאומת; זיהויו כמרדכי בעלה של מרים — ככל הנראה: הכינוי אושר במשפחה, המשפחה אינה יודעת על מגדים ולא על שינוי שם, ופרק 3 מפרט מה תומך ומה עומד נגד.

מה שנשלל: שבעה מועמדים בשם דומה (ושמיני — רשפים — הוחזר למועמדות) או קרוב ב-IGRA וברשימות העולים, שפרטיהן (שנת לידה, הורים, מוצא) אינם מתיישבים עם הידוע (פרק 4).

2. מה ידוע מהמשפחה

המידע שנמסר, והוא הבסיס לזיהוי — לא ראיה בפני עצמו:[4]

• מרדכי בן הרוש. שנת לידה 1931 — כך נמסר (12.09.2026), ולפי המשפחה כך נשאה תעודת הזהות עד 1990 — וכך כבר באישור ההסתדרות מחיפה, יולי 1950 (5.5, ח): צו בית משפט מ-20.12.1990 קבע שנולד ב-1928 ותיקן אותה (5.5, ה; הצו אינו מציין מה היה הרישום הקודם); המסמכים ממכנאס אומרים 1926/27–1927/28. מקום הלידה: מכנאס (נמסר 11.09.2026; מאומת במסמכים).
• המשפחה שמרה מסמכים מקוריים של מרדכי — ממכנאס 1949–1950 ומישראל 1950–1990 — ומסרה את צילומיהם (12–13.09.2026): עשרה פריטים, סעיף 5.5.
• הוריו: יונה ופנינה. המשפחה (12.09.2026): "1912 לא הגיוני כשנת לידה של יונה" — מול הרשימה (5.3). במרוקו קראו לאמו יקוט — אושר (12.09.2026); ברשומות ממרוקו ומהנמל היא "יקוט"/Yacot; שם נעוריה — אוחיון (Ohayon / Hayoun), בת דוד — מהמסמכים (5.5). יונה נולד, "לפי הידוע", ב-1898 (12.09.2026) — לעומת 1912/1918 ברשימת העולים (סעיף 5.3). ההורים עלו ביוני 1956 לצפת, לא נשארו שם ועברו לתל אביב–יפו; קבורים בהר המנוחות בירושלים; שנות הפטירה ייבדקו במשפחה.
• עלה ב-1947 או 1948, בגיל 16–17, לבדו, ללא ההורים, במסגרת עליית הנוער (אושר 12.09.2026). דרך העלייה (אונייה או מטוס), הנמל, ומעבר דרך קפריסין או עתלית — לא ידועים. הוסיף לגילו שנה-שנתיים והתגייס לצבא מיד עם עלייתו, ב-1947 או 1948, כשאמר שהוא בן 18.
• אחיו ואחיותיו (12.09.2026): המשפחה מכירה את כולם — יעקב ואשתו מרי, גבריאל (גבי), ז'וליט, סלומון ואסתר. מרדכי לא היה הבכור: קדמו לו ניסים (מקסים) ומרים, שלא עלו לישראל. נמסר (12.09.2026, שנית): ניסים (מקסים) חי במרוקו כמעט עד יום מותו, עם אשתו; שלושת ילדיו חיים בצרפת. מרים עברה לפריז עם בעלה שמואל רואש; שניהם נפטרו בפריז ונקברו בישראל — שמואל בקריות (חיפה), מרים בהר המנוחות בירושלים; ארבעת ילדיה גדלו בפריז. (שמות בני הדור החי — לא מתפרסמים, 9.6.) ועוד אח צעיר ממנו, מיכאל מכלוף, שעלה לישראל — לא ברור מתי, עם כל המשפחה או לפניהם. הוא אינו ברשימת "ארצה" 1956 עם ההורים, ולכן — אם עלה — עלה בנפרד.
• מספר הזהות שלו נמסר מתעודותיו (12.09.2026); אינו מתפרסם, ושימש לשלילת המועמד מירושלים 1963 (סעיף 3.4).
• בילדותו כינו אותו "מרדושי" (אושר 12.09.2026). האם גר במגדים או בסביבת עתלית, ואם שינה אי-פעם את שם משפחתו במשרד הפנים — לא ידוע.
• נישואין קודמים: היה נשוי לאישה בשם חנה (אניטה) לבית יפלח (שם המשפחה נמסר 13.09.2026), ולהם בן, יוני — נקרא על שם אביו של מרדכי (נמסר 12.09.2026, "אם אני לא טועה"); נולד בשנות החמישים — רלוונטי רק לתיארוך הנישואין הראשונים. הנישואין — "1953 לערך", העיר לא ידועה; שם משפחתה של חנה ייבדק (12.09.2026, שנית). אין במשפחה תעודת נישואין (גם לא של הנישואין למרים), ואין מסמכי צבא. על משפחת יפלח (13.09.2026): לחנה כ-10–11 אחים ואחיות; אחד מאחיה היה, לפי זיכרון המשפחה, שחקן מפורסם מאוד בארץ ובחו"ל — שמו הפרטי לא ידוע. הערת מחקר: השחקן הבינלאומי אהרן איפלה (1941, מרוקו — 2016; הלוויה בחולון), שהשתתף בסרטים אמריקניים ובריטיים, הוא מועמד לפי צליל השם (Ipalé / יפלח) — טעון אימות: המשפחה לא מסרה שם, ולא נמצא מסמך המקשר בינו לבין חנה; לשאול את המשפחה.
• מגורים במעברת טירה (13.09.2026): לפי עדויות רבות במשפחה, מרדכי גר ב-1956 — ואולי שנה-שנתיים קודם — במעברת טירה הצפונית, מחנה ד', צריף 171, כשהיה נשוי לחנה. זה מתיישב עם המעטפה מ-1.8.1956 ("צריף מס' 171, מעב' טירה הכרמל") ועם מכתב ויינר ("למעברה שהיינו — טירה צפונית") — 5.5, ד. "טירה צפונית" במכתב היא אפוא שם המעברה (טירה הצפונית), לא כיוון גאוגרפי.
• עבודה בסולל בונה באילת (13.09.2026): מרדכי עבד כמה שנים בשנות החמישים בסולל בונה באילת; במשפחה מסמך מ-1959 — טרם נמסר (פרק 7, פעולה 8).
• נישא למרים דהן (ילידת מכנאס, 1939; עלתה 1956) בתל אביב, ב-12.9.1960 — לפי הזמנת החתונה[26] — המחקר על מרים.
• פרטי בני הדור החי (אחיו ואחיותיו, אשתו הראשונה ובנו) מובאים כאן במידה מזערית, כפי שנמסרו ובהסכמת המוסר; ראו סעיף 9.6.
• נפטר ב-2010; קבור בבית העלמין ירקון (משפחה).

3. המועמד לרשומת שינוי השם — ומועמד שני שנשלל

3.1 הרישום הראשון — "בנערוש מרדושי", מגדים, 1954

ילקוט הפרסומים 407, ח' בניסן תשט"ו (31.3.1955), עמ' 647, "הודעה בדבר שינויי שם", רשימה מס' 10, מחוז חיפה — נפת חדרה.[1] השורה:

3.2 מגדים — מה תומך

• מגדים הוא מושב ליד עתלית, שהוקם ב-1949 על ידי עולים מצפון אפריקה.[7] נער שעלה ממרוקו לבדו ב-1947/48 מתאים לפרופיל של מתיישבי המקום — נימוק נסיבתי אחד, והוא נמנה כאן פעם אחת.
• "מרדושי" — המשפחה אישרה (12.09.2026) שכך כינו את מרדכי בילדותו.[4] הרישום נושא את הכינוי, ולא את השם הרשמי; החלפתו ב"מרדכי" ו"בנערוש" ב"בן הרוש" היא תקנון כתיב, לא שינוי שם של ממש. (השאלה למשפחה נשאלה כשאלה סגורה — הכינוי הוצג לפני התשובה; ראו M-T1.) הראיה תקפה במידה שווה לשני המועמדים.
• טירת הכרמל 1956: באוגוסט 1956 גר במעברת טירת הכרמל (מעטפה רשומה, 5.5 ד) — חוף הכרמל, כ-15 ק"מ ממגדים; מגורים באותו אזור שנה וחצי אחרי הרישום — ראיה נסיבתית.
• בגיל 26 (יליד 1928) — גיל סביר לרישום כזה לקראת עבודה או נישואין (השערה, ללא מקור סטטיסטי); לפי המשפחה נישא לראשונה באמצע שנות החמישים.

3.3 מגדים — מה עומד נגד

• ההודעה אינה כוללת שנת לידה או שמות הורים; מספר הזהות שבה (ז/203321) הוא בפורמט הישן, ולא הושווה עדיין למספרו של מרדכי במרשם.
• שכיחות הכינוי (נבדקה 12.09.2026; הבדיקה הורחבה לכתיב "מרדושה" באותו יום — ראו יומן, מהדורה 11): במאגר שינויי השמות של IGRA "מרדושי" מופיע ב-19 רשומות ו"מרדושה" ב-17 נוספות — 36 בסך הכול (1954–1979), כינוי חיבה נפוץ בקרב יוצאי מרוקו, בשמות משפחה רבים (אלבז, שוקרון, לוי, מלכה, אוחנה, ביטון, אדרי ועוד); הצירוף כינוי + בן הרוש (על כתיביו) מופיע פעמיים — מגדים 1954 וירושלים 1963 (N-6).[8] המאגר מכיל רק מי ששינו את שמם, ולכן אינו אומד את שכיחות הצירוף באוכלוסייה.
• השם מרדכי בן הרוש נפוץ; חיפוש פונטי ב-IGRA (Harush + Mordekhai) מחזיר 13 תוצאות (1839–1960), שמונה מהן אכן בשם מרדכי הרוש/ארוש/חרוש — ואף אחת עם 1931 או יונה/יקוט (פרק 4).
• אין עדיין מסמך אחר שמקשר את מרדכי בעלה של מרים למגדים או לעתלית.
• המשפחה אינה מכירה מגורים במגדים ואינה יודעת על שינוי שם — שתי תשובות שליליות, לא רק היעדר ידיעה; ולפי אותה עדות היה בצבא מ-1947/48 ואב לילד קטן באמצע שנות החמישים — פרופיל שאינו בהכרח של מושבניק. השאלה על הכינוי נשאלה כשאלה מובילה.
• מועמד שני באותו כינוי ובאותו שם משפחה נבדק וככל הנראה נשלל לפי מספר זהות — 3.4; הצירוף כינוי + שם משפחה חוזר אפוא אצל אדם אחר, ולכן אינו מזהה.

3.4 הרישום השני — "בן הראש מרדושה", ירושלים, 1963 — נשלל

נמצא ב-12.09.2026, כשבדיקת שכיחות הכינוי הורחבה לכתיב "מרדושה": ילקוט הפרסומים 1144, כ"ה בטבת תשכ"ה (30.12.1964), עמ' 901, "הודעות בדבר שינוי-שם", מחוז ירושלים, נפת ירושלים, רשימה מס' 9/63 (אישורים מיום 1.9.63 עד 30.9.63), שורה 7.[13] ברשימה זו עמודת מספר הזהות גלויה — משום שהסריקה הורדה מאתר הגיליונות (olaw.org.il) ולא מ-IGRA, שמשחירה מספרי זהות בתמונות שהיא מגישה (ראו 9.1). IGRA מתייגת את הרשומה לפי שנת הפרסום, 1964; האישור עצמו — ספטמבר 1963.

מה תמך: אותו כינוי, אותו שם משפחה ("בן הראש" — כתיב שנוסף למוסכמות 9.3 במהדורה 11); ירושלים — עיר משפחתה של מרים מ-1956. ההכרעה (12.09.2026): המשפחה מסרה את מספר הזהות של מרדכי מתעודותיו — והוא אינו 6419140. המספר עצמו אינו נרשם בשום קובץ של המאגר ואינו מתפרסם; המחקר לא ראה את התעודה, ולכן ההשוואה אינה ניתנת לאימות חיצוני — והמועמד מדורג ככל הנראה נשלל, לא "נשלל" חלק: "בן הראש מרדושה" מירושלים הוא, ככל הנראה, אדם אחר נושא אותו כינוי ואותו שם משפחה. צילום התעודה או תמצית הרישום (פרק 7, פעולה 1) יאמתו גם את ההכרעה הזו.

סיכום פרק 3: רישום מגדים 1954 חוזר להיות המועמד היחיד — ככל הנראה, לא יותר: הכינוי אושר (בשאלה מובילה) ונפוץ, כפי שמוכיח המועמד שנשלל; המשפחה אינה מכירה מגדים ולא שינוי שם; ואין מסמך שקושר את מרדכי למגדים. אבל יש עכשיו נתון חד: מספר הזהות שברישום, ז/203321, בפורמט הישן (אות + שש ספרות) — שאינו ניתן להשוואה ישירה למספר בן שבע הספרות שבידי המשפחה בלי מרשם התושבים. מה שיכריע: תמצית רישום של מרדכי ממרשם האוכלוסין "בתוספת פרטי כניסה לארץ, ישוב לידה ושמות קודמים"[14] — קרוב מדרגה ראשונה זכאי לה בלשכה (פרק 7, פעולה 1) — שתאמר אם ז/203321 הוא מספרו הקודם ואם "בנערוש" הוא שמו הקודם; או תיקו האישי בארכיון צה"ל (כתובת 1954).

4. מועמדים שנשללו

5. המשפחה במסמכים — ומה לא נמצא

5.1 רשימות העולים 1947–1949

ארכיון המדינה, חטיבות S‑104 (1948) ו-גל‑15492 עד גל‑15494 (1947–1949), דרך אוסף Google Pinpoint:[5] 29 קבצים אותרו (חלקם מפוצלים לכמה חלקי-קובץ באוסף); ב-20 קבצים ארכיוניים (21 חלקי-קובץ, שלושה מהם נקראו חלקית) נקראו כל העמודים שבהם ה-OCR מזהה "הרוש", "ארוש" או "בנארוש"; ב-9 קבצים נוספים (ובהם ארבעה קבצי S-104 של 1948), וכן בחלקים שניים ושלישיים של שלושת הקבצים שנקראו חלקית, כלי האיתור לא החזיר עמודים כלל, והם לא נקראו; היחידה: קובץ ארכיוני — 20 מתוך 29. לא נמצא בלוק "בן הרוש מרדכי" עם ההורים יונה/יקוט. הממצא השלילי מדורג ככל הנראה בלבד: ה-OCR של הרשימות עמודתי ומשבש שיוך שורות, חיפוש ביטויים מדויקים אינו עובד בכלי, ותשעה מ-29 הקבצים (ושלושה חלקים) לא נקראו. פירוט הכיסוי בסעיף 9.4.

5.2 פנקס אליאנס מכנאס 1953 — אחותו אסתר

משנמסר שמרדכי נולד במכנאס, חיפוש ממוקד באינדקס IGRA לפנקסי אליאנס — שם משפחה מאשכול Benharoch עם שמות ההורים Yona ו-Yacot — העלה רשומה אחת, בפנקס בית הספר לבנות של אליאנס במכנאס לשנת 1953, מספר סידורי 3076 (שורה 26 בעמוד):[10]

הצירוף Yona + Yacot בשם משפחה בנארוש הוא היחיד מסוגו באינדקס (בין כ-455 רשומות של האשכול; IGRA, 11.09.2026)[9], והוא תואם את שמות ההורים שמסרה המשפחה. הזיהוי של אסתר כאחותו של מרדכי מדורג כמעט ודאי, ומתחזק ברשימת העולים שלהלן, שבה אסתר ילידת 1948 רשומה כבתם של יונה ויקוט — ובאישור המשפחה.

הערה על מה שלא נמצא: מרדכי עצמו לא אותר בפנקסי אליאנס. באשכולות Benharoch/Benarroch ו-Haroch/Harroch נבדקו כל הרשומות בשנים 1937–1946, עם השם הפרטי Mardochée ובלעדיו, ולא נמצא נער יליד 1929–1933 מהאשכול במכנאס.[9] ייתכן שלמד בבית ספר אחר (תלמוד תורה, "אם הבנים", או בית ספר צרפתי), או שנרשם בשם אחר. הממצא השלילי מדורג ככל הנראה (N-2).

5.3 רשימת העולים של "ארצה", 11.6.1956 — ההורים והאח

חיפוש "יונה יקוט" ברשימות העולים של ארכיון המדינה העלה את קובץ מאי–יוני 1956 (גל‑15499/1), ובו הרשימה שכותרתה «"ארצה" מיום 11.6.56» — ככל הנראה שם האונייה — עמוד 4, שורות 187–201:[11]

מה הרשומה קובעת. שני בלוקים סמוכים, שניהם ממרוקו ושניהם נשלחו לצפת: יעקב (1933), שהוריו יונה ויקוט, ויונה (1912/1918) ויקוט (1918) עצמם עם ארבעה ילדים — ובהם אסתר ילידת 1948, היא אסתר מפנקס אליאנס. הזיהוי של הבלוק כמשפחתו של מרדכי מדורג כמעט ודאי: שמות ההורים שמסרה המשפחה, עיר המוצא (דרך פנקס אליאנס), התאמת אסתר בין שני מסמכים בלתי תלויים — ואישור המשפחה, שזיהתה את גבי (גבריאל), יעקב ואסתר, "וכנראה גם השאר".[4] הרשומה מוסיפה שנות לידה לחמשת האחים והאחיות שהמשפחה מכירה — יעקב (1933, נשוי למרי ילידת 1936), גבריאל (1942), ז'וליט (1943), סלומון (1945) ואסתר (1948) — ואת שמות הוריו של יונה — מרדכי ומרים; ייתכן שמרדכי נקרא על שם סבו (ככל הנראה; אף שלפי המשפחה לא היה הבכור — קריאה על שם סב אינה שמורה לבכור); ותאריך העלייה של ההורים — יוני 1956, חמישה חודשים אחרי משפחת דהן.

יקוט ופנינה. המשפחה מסרה תחילה שאמו של מרדכי היא "יקוט", ולאחר מכן "פנינה", ולבסוף אישרה (12.09.2026): במרוקו קראו לה יקוט, בישראל פנינה. בשני המסמכים — פנקס 1953 ורשימת 1956 — היא Yacot / יקוט. (השם יָקוּת פירושו אבן חן, ופנינה הוא עברוּת מקובל שלו — ידע כללי, ללא מקור.) אותה אישה — ככל הנראה (המסמכים: יקוט; "פנינה" — מהמשפחה בלבד).

מה היא מעוררת. שנת הלידה של יונה: הספרה האחרונה מודפסת בהקשה כפולה ונקראת 1912 או 1918 — והמשפחה מוסרת 1898. עם שני ילדים בכורים שלא עלו (ניסים ומרים) לפני מרדכי יליד 1928, שנת לידה סביב 1898–1905 סבירה יותר משתי הקריאות של הרשימה; שנות הלידה ברשימות נרשמו מפי העולים, ולעיתים בגיל "מעוגל". וכך גם 1918 של יקוט: אישה ילידת 1918 הייתה בת 10 בלידת מרדכי (1928), ולפניו נולדו ניסים ומרים — הרשימה עיגלה, כנראה, את שני ההורים כלפי מטה; שנת לידתה — טעון אימות. השאלה פתוחה עד שיימצא מסמך — תעודת פטירה או רשומת קבורה בהר המנוחות (M-T5). המשפחה מסרה גם שמרדכי הוסיף לגילו שנה-שנתיים כדי להתגייס, אך לדבריה שנת הלידה במשרד הפנים היא כנראה 1931. באותו עמוד גם יוסף בן-הרוש (1907, הורים יחיא/חנה) עם בני ביתו — ובהם מרדכי, יליד 1936: שם זהה לנושא הדף, באותו עמוד ממש. הוא אינו מרדכי שלנו — עלה ב-1956 ולא ב-1947/48, הוריו יחיא/חנה ולא יונה/יקוט, בן 20 ביוני 1956 ובן 11–12 ב-1947/48 — נשלל; משפחת יוסף היא משפחה אחרת לפי שמות ההורים, ייתכן קרובה רחוקה — לא נבדק.

ומה זה אומר על מרדכי. אם ההורים היו במכנאס ב-1953 (אסתר בבית הספר) ועלו ממרוקו ביוני 1956, הרי שמרדכי — שעלה לפי המשפחה ב-1947 או ב-1948 — עלה לבדו — לפי המשפחה נער בן 16–17 (על בסיס 1931; לפי 1928 — בן 19–21); המשפחה אישרה: בעליית הנוער, ללא ההורים; דרך העלייה (אונייה או מטוס), הנמל, וקפריסין או עתלית — לא ידועים. זה מכוון את החיפוש אחר רשומת העלייה שלו: תיקי עליית הנוער בארכיון הציוני המרכזי (ובהם, בדרך כלל, כרטיס אישי עם תאריך לידה, שמות הורים וכתובת במרוקו), ורשומת עתלית 39404 — ולא רשימות משפחתיות בנמל חיפה. ההורים, לאחר צפת, עברו לתל אביב–יפו ונקברו בהר המנוחות בירושלים (משפחה). הנימוק הנסיבתי למועמד ממגדים (מושב עולים מצפון אפריקה, 1949) נשקל בפרק 3 — פעם אחת.

5.4 רשומת העלייה — רשפים, 22.6.1949, ועתלית

רשפים. רשימת "העולים שהגיעו אחרי 1 ליוני כחבורת עולים" של קיבוץ רשפים (השומר הצעיר, דואר עפולה), מסמך מ-19.9.1949:[3] שמונה צעירים ילידי 1924–1931 מטוניס וממרוקו, כולם הגיעו ב-22.6.1949, בית עולים "סנט-לוקס"(?); שורה 2 — בן-ארוש מרדכי, 1927, מרוקו; בעמודות "הנמצא בקיבוץ" — "לא", "לאן הלך" — "צבא". הרשומה נשללה במהדורות 1–14 בגלל פער של ארבע שנים מ-1931. משנמצאו מסמכי מכנאס — אביו מוסר באוקטובר 1949 שבנו בן 22, ותעודת הקהילה במרץ 1950 "כבן 22" (5.5) — 1927 הוא בדיוק הגיל שבמסמכים; והיציאה לצבא היא מה שהמשפחה זוכרת ("התגייס מיד"). כתב העדות אומר שמרדכי עזב את מכנאס "להתיישב בפלשתינה" — ניסוח שיהודי מרוקו המשיכו להשתמש בו גם אחרי 1948, ואינו מכריע לגבי המועד. הזיהוי — ככל הנראה: שם, שנת לידה, מוצא ויציאה לצבא מתיישבים; מה שחסר — שמות הורים (אין ברשימה) ומסמך נמל. מה שיכריע: רשימת העולים של ארכיון המדינה ליוני 1949 (גל-15493/8) בעמודי הגעת 22.6.1949 — הקובץ נקרא בעבר בחיפוש "הרוש/ארוש" ולא נמצא, וייבדק עכשיו עמוד-עמוד לפי התאריך (פרק 7, פעולה 3); ותיקו האישי בארכיון צה"ל.

עיתונות (JPress, 2009–2011): אין מודעת אבל (N-4).[8] IGRA קבורות: אין.[8] IGRA, מסד המעפילים עתלית (1932–49): רשומה "מרדכי בן הרוש" (מסמך 39404), ללא שנה וללא פרטים באינדקס[12] — מועמד לרשומת העלייה של נער שעלה לבדו (להבדיל ממועמד מגדים, שהוא לרשומת שינוי השם); דורש פנייה לארכיון עתלית (פרק 7, פעולה 3). אתר חברה קדישא תל אביב‑יפו: מחזיר נתוני דוגמה בלבד (מקום הקבורה, ירקון, ידוע מהמשפחה ואינו ממטרות הדף).

5.5 מסמכי מכנאס, 1949–1950 — מרדכי עצמו

המשפחה שמרה מסמכים מקוריים ומסרה את צילומיהם (12–13.09.2026): עשרה פריטים (מקורות 15–17, 19–25) בסעיפים (א)–(ט). שני הראשונים נערכו במכנאס אחרי שמרדכי כבר היה בארץ, וסביר שהוזמנו ממנו — או בשבילו: תעודת הקהילה (מרץ 1950) אולי לקראת הלסה-פסה של אוגוסט 1950 (ו), וכתב העדות על רווקותו — שאושר במכנאס רק אחרי מתן הלסה-פסה — ככל הנראה לנישואין. השאר נכתבו או ניתנו בישראל.

(א) תעודת ועד הקהילה היהודית במכנאס, 7.3.1950[15] — טופס בולים (20 פרנק, CV 94906), מכונת כתיבה, עם תצלום מהודק: «Je soussigné, Président de la Communauté Israélite de Meknes, certifie que Monsieur Mardoch BENARROCHE, fils de Yonas BENARROCHE et de Yacoth HAYOUN, âgé d'environ vingt deux ans, et dont photo ci-contre, est né à MEKNES (Maroc) et qu'il est de nationalité Marocaine» — "אני החתום מטה, נשיא הקהילה היהודית של מכנאס, מאשר שמר מרדוך בנארוש, בן יונאס בנארוש ויאקות חיון, כבן עשרים ושתיים, שתצלומו לצד, נולד במכנאס (מרוקו) והוא בעל אזרחות מרוקנית". חתום: סגן הנשיא, בשם הנשיא; חותמת "Comité de la Communauté Israélite de Meknès"; אימות חתימה של שירותי העירייה, 9.3.1950.

(ב) תרגום צרפתי מאושר של כתב עדות עברי, 10.8.1950[16] — שני דפי בולים (CX 62342), כתב יד, ובעמוד 1 תצלום מהודק (אותו תצלום עם הכובע כבתעודת הקהילה): «Traduction d'un acte hébraïque». תוכן: לפנינו — שלושה, ששניים מהם החתומים מטה («trois dont deux soussignés») — הופיעו מסעוד דיין בן דוד המנוח וסלומון בן מנחם בהלול, והעידו בצורת עדות סדירה ומדויקת שידוע להם היטב כי מרדכי בן יונה בנהרוש ובן יאקות בת דאוד אוחיון («Mardochée fils de Yona Benharrosh et de Yakot Ben Daoud Ohayon») הוא יהודי יליד מכנאס, אזרח מרוקו, ומעולם לא נשא אישה עד היום שבו עזב את עירנו להתיישב בפלשתינה. ועוד — יונה בנהרוש הצהיר לפנינו שבנו מרדכי בן עשרים ושתיים כיום. נחתם במכנאס, א' בחשוון תש"י (24.10.1949). חתמו: שמואל חליווה, דוד משאש (סופרי בית הדין). "לתרגום נאמן", מכנאס, 10.8.1950, מס' 2080, חותמת: מזכיר בית הדין הרבני, מתרגם מושבע, מכנאס ("Chalom …" — הקריאה חלקית); אימות חתימת "נחמני שלום"(?) בעירייה, 11.8.1950; אימות מזכירות מחוז מכנאס, 2[1?].8.1950 (הספרה השנייה מוסתרת בחותמת).

(ג) שתי הקדשות על גבי תצלומים — 29.8.1949 (חתומה "בן הרוש מרדכי") ו-1.7.1951[17] — עיפרון, כתב רהוט עברי-מגרבי, שני פריטים. הפריט הראשון (צילום חד יותר נמסר 13.09.2026): שש–שבע שורות ביהודית-ערבית (טרם תורגמו; השורה השלישית נראית כ«מן ענד מרדכי» — "מאת מרדכי" — לבדיקת המתרגם), ומתחתן «Le 29/8(?)/49» (ספרת החודש מכוסה בסלסול החתימה) וחתימה: בן הרוש מרדכי — כלומר מרדכי חותם על הקדשה ב-29.8.1949, חודשיים אחרי הגעת חבורת רשפים (22.6.1949); לפי אותה רשימה (19.9.1949) כבר לא היה בקיבוץ ויצא לצבא — מועד היציאה אינו רשום. דירוג: מאומת (תאריך וחתימה); התוכן — טעון תרגום. התצלום עצמו נמסר 13.09.2026: מרדכי, צעיר, פוסע לעבר המצלמה ברחוב עירוני (מדרכה, חנויות עם שלטים, עצים, עוברי אורח) בחולצת חאקי עם כתפיות וכיסי חזה ומכנסי חאקי — לפי המשפחה מדי צה"ל, ונשלח להוריו במרוקו; אין דרגות או סמל יחידה נראים, ולכן "מדים" — ככל הנראה (חולצה צבאית של התקופה; הכתובת על הגב). התאריך שעל הגב, 29.8.1949, נותן לתצלום תאריך-לכל-המאוחר: מרדכי בישראל, בלבוש צבאי, חודשיים אחרי הגעת חבורת רשפים ש"יצאה לצבא" — התמיכה החזקה ביותר עד כה ברשומת רשפים ובעדות המשפחה על גיוס מיידי. העיר לא זוהתה (שלט חנות חלקי באותיות לטיניות). הפריט השני — המשפחה קראה (12.09.2026): «זאת תמונה אני והחברה של החבר שלי. אני נותן לכם אותה בתור מזכרת שלי ושלו, וגם הוא מהעיר שלנו (חתימה) 1.7.51». הכותב אינו מזוהה בוודאות: ייתכן שזה מרדכי, השולח להוריו תצלום שלו עם חברתו של חברו בן מכנאס; וייתכן שהכותב הוא חבר של מרדכי, והתצלום מראה את הכותב עם חברתו של מרדכי, ו"גם הוא מהעיר שלנו" מוסב על מרדכי. השפה ("אני נותן לכם אותה") מכוונת לנמענים רבים — משפחה. השוואת החתימות אינה מכריעה — בפריט הראשון שם קריא, בשני שרבוט בלולאה; מה שתומך במרדכי: אותו כתב רהוט עברי-מגרבי בעיפרון בשני הפריטים, והפנייה למשפחה. הכותב הוא ככל הנראה מרדכי; התאריך 1.7.1951 — מאומת. התצלומים עצמם — אם נשמרו — לא נמסרו (פרק 7, פעולה 7).

(ד) מעטפה רשומה, 1.8.1956 — הפועל המזרחי; ומכתב בכתב ידו למנהל מעברת טירה[19][20] — מעטפה מודפסת של "הפועל המזרחי בארץ ישראל, תל-אביב, רח' אחד העם 108, ת.ד. 431", ועליה בכתב יד: «לכבוד / בן הרוש מרדכי / צריף מס' 171 / מעב' טירה הכרמל»; תווית דואר רשום «בן דור · Ben Dor · 2684» וחותמת תאריך «בן דור · 1.8.56»; חותמת שנייה, חלקית. כלומר באוגוסט 1956 מרדכי גר בצריף 171 במעברת טירת הכרמל — חוף הכרמל, כ-15 ק"מ ממגדים ומעתלית; המשפחה (13.09.2026): מעברת טירה הצפונית, מחנה ד', 1956 ואולי שנה-שנתיים קודם, עם אשתו הראשונה חנה — וקיבל דואר רשום מהפועל המזרחי (תנועה שהפעילה מחלקות קליטה ודיור). עמו — מכתב בכתב ידו, לא מתוארך, בעברית טובה, אל «לכ' מר ויינר, מנהל מעברת טירה צפונית, שלום רב לך»: לאחר ארבעה חודשים מפגישתם, שבה הבטיח לטפל "בעניין הדיור שלי, מה שמגיע לי בתור עולה חדש כמו כל עולה חדש שמגיע לארץ"; הכותב "גר אצל הורי" ואינו יכול להמשיך כך, מבקש תשובה "אם יש לי איזה סיכויים או לא", ומסיים: «ואם לא תהיה לי ברירה אחרת, אני עלול לדרוש בחזרה למעברה שהיינו — טירה צפונית». בראש הדף, בשורת הסימוכין: "בתשובה נא להזכיר: בן הרוש מרדכי, רח' בית ה[—] 28 ת." (אולי "ת.א."; לא נקרא). אין חתימה — הדף נשאר בידי המשפחה, כנראה טיוטה או העתק. המכתב קושר את מרדכי, במילותיו שלו, למעברת טירה (טירת הכרמל) שבמעטפה, ומתוארך אחרי שעזב אותה — כלומר אחרי אוגוסט 1956 — ו"גר אצל הורי" (ההורים בארץ מיוני 1956). דירוג: המעטפה — מאומת (הכתובת, התאריך); שהמכתב הוא בכתב ידו של מרדכי — כמעט ודאי (בגוף ראשון, שמו וכתובתו בשורת הסימוכין, נשמר אצל המשפחה; אין חתימה להשוואה); מקום "בן דור" — טעון בירור (אולי שם משרד הדואר של טירת הכרמל עצמה בשנות החמישים — אם כן, המכתב נשלח מקומית).

(ה) צו בית משפט השלום בת ים–חולון, 20.12.1990 — שנת הלידה 1928[21] — «בבית משפט השלום בבת-ים · ת.א. 2535/90 · המבקש: בן-הרוש מרדכי · המשיב: היועץ המשפטי לממשלת ישראל · צו · לאחר עיון בבקשה ובתצהיר המצורף אליה ולאחר שמיעת המבקש ועדיו, ניתן היום צו הקובע, שהמבקש נולד בשנת 1928. תעודת הזהות (מס' [—]) תתוקן בהתאם. ניתן היום 20.12.90 — שופט בית משפט השלום»; חותמות "העתקה נכונה, 20.12.1990". מספר הזהות שבמסמך מושחר בעותק המקומי (9.6). דירוג: הצו — מאומת (מסמך שיפוטי); שנת הלידה 1928 — כמעט ודאי: הכרעה שיפוטית על סמך תצהיר ועדים, 62 שנה אחרי הלידה, ללא מסמך לידה — אך מתיישבת עם מסמכי 1949–1950 (22; "présumé 1928") ועם רשפים (1927). הצו אינו אומר מה היה כתוב בתעודת הזהות קודם; "1931" — מזיכרון המשפחה, ומאישור ההסתדרות מיולי 1950 (ח), שבו כבר נרשם 1931.

(ו) לסה-פסה (Laissez-passer) מס' 340, הקונסוליה הכללית של צרפת בירושלים, 11.8.1950[22] — טופס מודפס של הקונסוליה, מכונת כתיבה, תצלום (ללא כובע, חולצה משובצת), בולי "Affaires étrangères" 100 ו-500 פרנק, חותמות הקונסוליה, חתימת סגן הקונסול: «Laissez-passer valable pour un seul voyage · Monsieur Mardoché BENARROCHE, né présumé en 1928 à Meknès (Maroc), de nationalité marocaine, protégé français. Profession: cordonnier. Le présent laissez-passer est valable six mois et pour un seul voyage de retour au Maroc, via la France, pour permettre à l'intéressé de regagner son domicile à Meknès, rue du cimetière, nouveau Mellah» — "לנסיעה אחת בלבד: מר מרדושה בנארוש, נולד כמשוער ב-1928 במכנאס (מרוקו), אזרח מרוקו, בן-חסות צרפתי. מקצוע: סנדלר. תקף שישה חודשים ולנסיעת חזרה אחת למרוקו, דרך צרפת, כדי לאפשר למבקש לשוב לביתו במכנאס, רחוב בית הקברות, המלאח החדש." נעשה בירושלים, 11.8.1950.

מה זה משנה. באוגוסט 1950 מרדכי — בישראל (המסמך הונפק בירושלים) — הצטייד במסמך נסיעה לחזרה למרוקו. תעודת הקהילה (מרץ 1950) יכולה הייתה לשמש לבקשה; כתב העדות לא — תרגומו נחתם במכנאס ב-10.8.1950 ואושר בעירייה ב-11.8 ובמזכירות המחוז אחר כך, כלומר עוד היה במכנאס ביום שהלסה-פסה כבר ניתן בירושלים; הוא נועד ככל הנראה לנישואין (כתב העדות הוא על רווקותו). כלומר ייתכן שמרדכי חזר למרוקו בסתיו 1950 ושב לישראל אחר כך — ואז רשומת רשפים (יוני 1949) היא העלייה הראשונה, ויש רשומת עלייה שנייה שטרם נמצאה (בין 1951 ל-1954, לפני רישום מגדים). ההקדשה מ-1.7.1951 (ג) — אם היא שלו — נכתבה אולי במרוקו. ואולי גם "עולה חדש" במכתב לוויינר (אם כי ב-1956 הביטוי מתאים גם למי שעלה ב-1949). חיפוש ראשון (13.09.2026): Pinpoint "בן ארוש מרדכי" + 1928 / + יונה — אין הגעה שנייה 1950–1955 (פרק 7, פעולה 3ב). הבית במכנאס: רחוב בית הקברות, המלאח החדש — הכתובת הראשונה של המשפחה שיש לנו (פנקס 1953: "V. Nouvelle" — העיר החדשה; שתי הכתובות יכולות להתיישב: משפחה במלאח החדש ועסק בעיר החדשה, או מעבר בין 1950 ל-1953).

(ח) אישור חברות זמני בהסתדרות הכללית — לשכת המס בחיפה, "מחנה עולים", 25.7.1950[24] — טופס מודפס «ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל · לשכת המס ב-חיפה מחנה עולים · אישור חברות זמני מס' 33247», ממולא ביד: «המשפחה: בן הרוש · השם: מרדכי · שם האב: יונה · שם האם: יקוט · נולד בשנת: 1931 · המקצוע: סנדלר · נרשם ביום 25 לחודש יולי(?) שנת 50»; חותמת «לשכת המס חיפה» וחתימת ב"כ לשכת המס. (הפנקס עצמו — קופת חולים של ההסתדרות, לפי המשפחה — לא צולם בשלמותו.) מה הוא מוסיף: (1) המסמך הישראלי המוקדם ביותר שבידינו, ובו כבר 1931 — חודש לפני שהקונסוליה הצרפתית בירושלים כתבה "présumé 1928" (11.8.1950): שתי שנות הלידה נמסרו במקביל, באותו קיץ, לשני גופים שונים; "1931" הישראלי אינו אפוא טעות מאוחרת של משרד הפנים אלא הצהרה מ-1950. (2) שמות ההורים יונה ויקוט ומקצוע סנדלר — כמו בלסה-פסה — מאומת: זה אותו אדם. (3) הרישום נעשה בלשכת המס של "מחנה עולים" בחיפה ביולי 1950 — כלומר בקיץ 1950 מרדכי היה במסגרת של עולים בחיפה, אחרי השירות הצבאי (אוגוסט 1949) ולפני הלסה-פסה; מתיישב עם מעבר דרך מחנה עולים (ואולי עם עלייה שנייה — M-T2). דירוג: המסמך — מאומת; הזיהוי — מאומת (שם, הורים, מקצוע).

(ט) מעטפה רשומה שנייה — חיפה, 1956, אל "מעברת טירה הצפונית, צריף 171, מחנה ד'"[25] — מעטפה רשמית «מדינת ישראל», תווית דואר רשום «חיפה · HAIFA · 28317», חותמת דואר «חיפה 4 · HAIFA 4 · 1?-?-56»; בכתב יד: «מר [מרדכי] בן הרוש / מעברת טירה הצפונית / צריף 171 מחנה ד'»; בגב — חותמת השולח (דהויה): «משרד ה[דתות?] · [בית] הדין [הרבני] האזורי חיפה(?) · 17 [חודש] 1956 · ת.ד. 716 · טלפון …» וחתימה. מה היא מוסיפה: אישור עצמאי, ממקור שני, לכתובת שבמעטפת "בן דור" — ובנוסף "מחנה ד'" ו"הצפונית", בדיוק כפי שמסרה המשפחה (13.09.2026). אם קריאת חותמת השולח נכונה — בית הדין הרבני האזורי חיפה כתב אליו ב-1956 — הדבר נוגע כנראה לנישואיו הראשונים או לגירושיו (M-T9); טעון אימות (החותמת דהויה). דירוג: הכתובת — מאומת; השולח — טעון אימות.

(ז) מכתב ביהודית-ערבית, שני עמודים, לא מתוארך[23] — דיו כחולה, כתב רהוט מגרבי, על גב נייר מכתבים מודפס; הכיתוב, השקוף מבעד לנייר, נקרא בהיפוך (13.09.2026): «JACOB G[…] M.A. · ADVOCATE · 33 MONTEFIORE STREET · P.O.B. 2296 · TEL-AVIV», ובעברית «יעקב ג[…] · עורך-דין · רח' מונטיפיורי 33 · ת.ד. 2296 · תל-אביב» — נייר של משרד עורכי דין בתל אביב, כלומר המכתב נכתב ככל הנראה בישראל, לא במכנאס; פותח «נוה[?]» ובגוף מופיעים מספר שמות; טרם תורגם. הכותב — טעון אימות (מרדכי? קרוב? — ההימצאות אצל המשפחה מתיישבת עם טיוטה או העתק שנשאר אצל הכותב); ולכן הפריט נמנה בין שמונת הפריטים כ"טרם זוהה". דירוג התוכן — טרם (פרק 7, פעולה 7).

(י) הזמנה לחתונה — תל אביב, יום שני כ"א אלול תש"ך, 12.9.1960[26] — הזמנה מודפסת דו-לשונית: «הורי הכלה יקוט ושלום דהן» ו«הורי החתן יקוט ויונה בן-הרוש» מזמינים ל«שמחת כלולות בניהם · מרים ע"ה מרדכי · החופה תתקיים אי"ה ביום שני, כ"א אלול תש"ך (12.9.60) בשעה 7.30 בערב במועדון "ויצו" שכונת מונטיפיורי, רח' בית שמאי 8, תל-אביב · אוטובוסים 54, 55»; ובצרפתית «Jacot et Shalom Dahan» / «Jacot et Yona Benarosh … MARIE et MARDOCHE … Lundi 12.9.60». מה היא מוסיפה: (1) התאריך המדויק — 12.9.1960 — במקום "ספטמבר 1960" שנמסר בעל פה: מאומת, ממסמך בן-הזמן. (2) שמות ההורים משני הצדדים, בשני כתיבים — יונה ויקוט בן הרוש מצד החתן: אישור ישראלי ובן-הזמן לשמות שעד כה הופיעו רק במסמכי מכנאס ובלסה-פסה (ד, ו, ח); ושלום ויקוט דהן מצד הכלה — כבפנקסי אליאנס (5.2). (3) המקום — מועדון "ויצו" בשכונת מונטיפיורי בתל אביב; ההזמנה מפנה מברקים לאותה כתובת, כלומר שני הצדדים כבר בתל אביב או בסביבתה ב-1960. (4) הכתיב בן-הראש בשורת המברקים — עוד גרסה לצד בן הרוש/בנארוש/Benarosh. דירוג: המסמך — מאומת; הזיהוי — מאומת.

מה המסמכים משנים. (1) שם נעוריה של האם — אוחיון (Ohayon; בתעודת הקהילה Hayoun), בת דוד — נתון חדש, ממסמך, ומכאן דור נוסף: דוד אוחיון, סבו של מרדכי. (2) שנת הלידה: שלושה מסמכים בלתי תלויים — אביו (אוקטובר 1949: 22), ועד הקהילה (מרץ 1950: כבן 22) ורשימת רשפים (1927) — מתכנסים ל-1926/27–1927/28; המשפחה זוכרת 1931 וכי "הוסיף לגילו שנה-שנתיים כדי להתגייס". ההכרעה הגיעה מהמשפחה עצמה: צו בית משפט השלום בת ים–חולון, 20.12.1990 (ה) קובע שנולד ב-1928 ומתקן את תעודת הזהות — 1931, לפי המשפחה, היה הרישום הישראלי המוקדם; המסמכים ממכנאס ורשפים והצו מתיישבים בקירוב: "22" באוקטובר 1949 = יליד 1926/27, "כבן 22" במרץ 1950 = 1927/28, "présumé 1928", רשפים 1927 — הכול בטווח 1927–1928, ו-1928 הוא קצהו. (3) הרווקות עד העזיבה — מתיישבת עם נישואיו הראשונים בישראל (חנה) ומסבירה כנראה את הזמנת המסמך. (4) "עזב את עירנו להתיישב בפלשתינה" — עזיבה לבדו, לפני המשפחה, ממסמך בן התקופה: מאומת. (5) יונה בנהרוש חי ופעיל במכנאס באוקטובר 1949; ביולי 1951 מגיע אל המשפחה תצלום עם הקדשה — ממרדכי או מחבר בן עירו. (6) כתיבי השם במקור: Benharrosh, BENARROCHE, Yonas, Yacoth, HAYOUN. (7) טירת הכרמל, אוגוסט 1956 — מגורים בחוף הכרמל, האזור של מגדים ועתלית, שנה וחצי אחרי רישום מגדים: ראיה נסיבתית חדשה למועמד מגדים (3.2). (8) 1928 — צו 1990 מכריע את שאלת שנת הלידה (כמעט ודאי), והלסה-פסה של 1950 ("né présumé en 1928") מאשר שכך הצהיר כבר אז. (9) מקצוע — סנדלר (1950). (10) נסיעה חזרה למרוקו, 1950 — אפשרות של שתי עליות. (11) 29.8.1949 — מרדכי במדים, בישראל: התצלום שעל גבו ההקדשה החתומה מראה אותו בלבוש צבאי ברחוב עירוני — חודשיים אחרי הגעת חבורת רשפים ויציאתה לצבא: תמיכה חזקה ברשומת רשפים ובעדות המשפחה על גיוס מיידי; ושהתצלום נשלח להוריו במרוקו (משפחה) — מתיישב עם "אני נותן לכם" בהקדשה מ-1951.

5.6 העיתונות העברית, 1948–2012 — שלושה רמזים

סריקה של JPress (27.10.2026) בכל הכתיבים — "בן הרוש", "בן-הרוש", "בן־הרוש", "בנהרוש", "בנערוש", "מרדושי", ובצרפתית "Benharroch", "Ben Harroch", "Benharouch" — העלתה את השם "מרדכי בן־הרוש" שלוש פעמים, בלי גיל, הורים או כתובת:[27]

• 2.7.1957, "הארץ": ברשימת עובדי "אתא", חברה לטקסטיל מכפר אתא, בהודעה של בית המשפט המחוזי בחיפה — "בן הרוש מרדכי" (וב"דבר" באותו יום — "בן חרוש מרדכי"). ב-1956 גר מרדכי במעברת טירת הכרמל (5.5).
• 8.7.1962, "קול העם": "חבר הוועד מרדכי בן־הרוש" — בוועד תושבי שכונת מנשיה בתל אביב, שתבעו ניקיון. מרדכי ומרים נישאו בתל אביב ב-1960.
• 26.1.1983, "במחנה": "מנהל המחסן עצמו, מרדכי בן־הרוש, המוגדר כ'אלוף בחלקי חילוף'" — עובד צה"ל בחיל הקשר.

כל אחד מהם — טעון אימות: השם לבדו אינו מזהה, ושם המשפחה נפוץ. שאלה אחת למשפחה תכריע בכל אחד (פרק 7).

נשללו: "מרדכי בן־הרוש, בן 44, מאילת", שטבע ב-1976 ("מעריב", 29.8.1976) — מרדכי שלנו חי עד 2010, לפי המשפחה; ו"פנינה בנערוש, רוקה, מרוקו", שנישאה ב-1957 ליוסף אלקריאף ממגדים ("הצפה", 23.10.1957) — אינה אמו של מרדכי, שעלתה נשואה ב-1956; אבל היא מחזקת את ההשערה שרשומת "בנערוש מרדושי, מגדים" היא של משפחה אחרת (3.3).

6. עץ המשפחה

העץ מוצג בתרשים במקטע העץ. בטקסט:

• מרדכי ומרים בן הרוש — הוריו של יונה (רשימת העולים 1956, עמודת אב/אם) — כמעט ודאי; לא ידוע אם עלו.
• דוד אוחיון — אביה של יקוט (כתב העדות 1949: "יאקות בת דאוד אוחיון") — כמעט ודאי; לא ידוע עליו יותר.
• יונה בן הרוש — אביו; שנת לידה: 1898 (משפחה) / 1912 או 1918 (רשימת 1956, ספרה מוכה כפול) — טעון אימות; מקצוע ההורים: סוחר, העיר החדשה של מכנאס (פנקס 1953 — עמודת "הורים או אפוטרופוסים"); עלה ב"ארצה" ב-11.6.1956, נשלח לצפת; לימים תל אביב–יפו; קבור בהר המנוחות (משפחה). פטירה — טעון אימות.
• יקוט (פנינה) בן הרוש לבית אוחיון — אמו; ילידת 1918 לפי רשימת 1956 — אינו מתיישב עם בן יליד 1928 ושני ילדים בכורים לפניו, טעון אימות (5.3); שם נעוריה אוחיון/חיון, בת דוד (מסמכי מכנאס 1949–1950); "יקוט" במרוקו ובמסמכים, "פנינה" בישראל (משפחה בלבד — ככל הנראה); עלתה עם יונה; תל אביב–יפו; קבורה בהר המנוחות (משפחה). פטירה — טעון אימות.
• ניסים (מקסים) — הבכור; חי במרוקו כמעט עד מותו, נשוי; שלושה ילדים, בצרפת (משפחה, 12.09.2026) — טעון אימות; אינו ברשימת 1956.
• מרים — אחותו הבכורה; נישאה לשמואל רואש; פריז; שניהם נפטרו בפריז ונקברו בישראל — הוא בקריות (חיפה), היא בהר המנוחות, ירושלים; ארבעה ילדים (משפחה, 12.09.2026) — טעון אימות; אינה ברשימת 1956.
• מיכאל מכלוף — אח צעיר ממרדכי; עלה לישראל, לא ידוע מתי (משפחה, 12.09.2026) — טעון אימות; אינו ברשימת "ארצה" 1956, ולכן עלה בנפרד; מקומו בסדר הלידה לא ידוע. מועמד לרשומה: «הרוש מכלוף → הרוש מיכאל», שינוי שם, נפת צפת (העיר שאליה הגיעו ההורים ב-1956), רשימה 3/72, ילקוט הפרסומים 1920 עמ' 1710[18] — טעון אימות: "מכלוף→מיכאל" הוא עברות נפוץ (IGRA: חמישה "מיכאל (מכלוף) הרוש" בשינויי שם 1962–1974 — צפת, חיפה ×2, באר שבע, תל אביב), ואין ברשימה גיל או מספר זהות. הערת זהירות: גם אחיה של יקוט דהן, אמה של מרים, נמסר בשם "מיכאל מכלוף" (אבוטבול) — ובאותו עמוד ילקוט, באותה נפה, גם "אבוטבול מכלוף → מיכאל". שני אנשים בשני הענפים, או בלבול בזיכרון — לבדוק בשתי המשפחות.
• מרדכי בן הרוש — 1928 (צו בית משפט 1990; מסמכי מכנאס 1949–1950 ורשפים 1949: 1927/28; תעודת הזהות עד 1990: 1931) – 2010 (משפחה). מעברת טירת הכרמל, צריף 171 (אוגוסט 1956). כינויו "מרדושי". עזב את מכנאס רווק ולבדו (כתב העדות 1949 — מאומת); לפי המשפחה 1947/48 בעליית הנוער; לפי רשומת רשפים (ככל הנראה) הגיע 22.6.1949 ויצא לצבא. ככל הנראה "מרדושי בנערוש" ממגדים (1954); "מרדושה בן הראש" מירושלים (1963) ככל הנראה נשלל לפי מספר זהות.
  • נישואין ראשונים: חנה (אניטה) לבית יפלח (~1953; משפחה — טעון אימות; כ-10–11 אחים ואחיות, אחד מהם שחקן ידוע — ייתכן אהרן איפלה, טעון אימות); בנם יוני (פרטים מזעריים — 9.6).
  • נישואין שניים: מרים לבית דהן (1939, מכנאס), תל אביב, 12.9.1960 (הזמנת החתונה[26]) — המחקר על מרים.
• יעקב בן הרוש — 1933 (רשימת 1956); אשתו מרי (1936); עלו ב"ארצה" 1956 לצפת.
• גבריאל (גבי) (1942), ז'וליט (1943), סלומון (1945), אסתר (1948) — רשימת 1956; אסתר גם בפנקס אליאנס מכנאס 1953; המשפחה מזהה את גבי, יעקב ואסתר.

7. פעולות פתוחות

8. סיכום המקורות

ערכים 15–17 ו-19–23 — המסמכים שהמשפחה שמרה, ממכנאס 1949–1950 ומישראל 1950–1990 — הם המסמכים של מרדכי עצמו (ערך 23 — כותבו טרם זוהה); ערך 3 — רשומת רשפים — מועמד לרשומת העלייה; ערכים 10 ו-11 — פנקס אליאנס מכנאס 1953 ורשימת "ארצה" 1956 — הרשומות של משפחתו; ערך 12 הוא רשומת עתלית שטרם נפתחה.

הרשימה המלאה באינדקס המקורות. ערך 1 הוא המועמד לרשומת שינוי השם, וערך 13 — מועמד שני באותו כינוי, שככל הנראה נשלל לפי מספר זהות; ערכים 2, 5, 6, 8, 11 ו-13 נושאים את המועמדים שנשללו; ערכים 5 ו-9 — הסריקות השליליות; ערך 7 — מקור העזר על מגדים.

9. שיטה ומגבלות

9.1 בסיס הראיות

מסמכים מקוריים ממכנאס 1949–1950 שבידי המשפחה (מקור ראשוני — סריקות שמסרה המשפחה); ילקוט הפרסומים (מקור ראשוני מודפס — דרך סריקת IGRA, שמשחירה את עמודת מספרי הזהות בתמונות שהיא מגישה, ודרך סריקות הגיליונות המלאות באתר olaw.org.il, שבהן העמודה גלויה); רשימות העולים של ארכיון המדינה (מקור ראשוני שנקרא דרך OCR רועש); אינדקסים של IGRA (מקור עזר); מידע משפחתי (פרק 2).

9.2 סולם הוודאות

חמש דרגות: מאומת — נקרא ישירות מהמסמך; כמעט ודאי — מסמכים מתכנסים ללא סתירה; ככל הנראה — פרשנות סבירה או קריאה קשה; טעון אימות — לא פוענח או לא נבדק; נשלל — הפרטים ברשומה סותרים. "ככל הנראה נשלל" — סתירה חזקה שאינה מוחלטת. מסמך מדורג בנפרד מן הזיהוי שנשען עליו.

9.3 מוסכמות הכתיב

בן הרוש · בנהרוש · בן-הרוש · בן הראש · בנערוש · בנארוש · בן-ארוס · הרוש — כולם אותו שם בכתיבים שונים; Benharoch / Benharroch / Benarroch בצרפתית של הפנקסים; Benharrosh / BENARROCHE במסמכי מכנאס 1949–1950. אוחיון · חיון — Ohayon / Hayoun. "מרדושי" / "מרדושה" — כינוי חיבה נפוץ של מרדכי בקרב יוצאי מרוקו.

9.4 ממצאים שליליים

9.5 חסמים

שלושה חסמים פעילים, כרשום ב-BLOCKERS: תמצית הרישום של מרדכי (ובה השוואת ז/203321 ו"שמות קודמים") ניתנת לבקשה רק על ידי בן משפחה מדרגה ראשונה (B-1); ב-9 מקובצי רשימות העולים 1947–49 (ובחלקים של שלושה נוספים) כלי האיתור לא עבד, והם דורשים קריאה עמוד-עמוד (B-2); פוסט פייסבוק על אזכרת מרדכי — טרם נפתח (B-4). B-3 (FamilySearch) נסגר ב-12.09.2026 כמחוץ להיקף — לא ייבדק.

9.6 מה הדף אינו עושה

מקום הקבורה מוזכר רק כשהוא נדרש לאיתור רשומה (הר המנוחות — תאריכי הפטירה של ההורים; ירקון — מודעת אבל); הדף אינו מתעד חלקות וקברים. אינו מסתמך על עצים משפחתיים מקוונים; אינו מכריע על סמך שם בלבד. פרטיות: מספרי זהות מצוטטים רק כשהם מופיעים בפרסום רשמי (ילקוט הפרסומים); מספר שנמסר מהמשפחה אינו נרשם באף קובץ של המאגר ואינו מתפרסם. פרטיהם של בני הדור החי — אחיו ואחיותיו של מרדכי, אשתו הראשונה ובנו — מובאים במידה מזערית, כפי שנמסרו מהמשפחה ובהסכמתה; שמות פרטיים בלבד כשאין ברירה, ובלי שנות לידה שאינן מרשומה ארכיונית; בקשה של בן משפחה להסרת פרט — תכובד.

עץ המשפחה

הסדר מימין לשמאל — הבכור מימין. שנות הלידה של יקוט, האחים שעלו ומרי — מרשימת העולים "ארצה", 11.6.1956; אסתר גם בפנקס אליאנס מכנאס 1953. שנת יונה: 1898 לפי המשפחה, 1912/1918 ברשימה (ספרה מוכה כפול). ניסים (מקסים), מרים ומיכאל מכלוף, חנה ויוני — לפי המשפחה בלבד (מסגרות מקווקוות). שנת לידתו של מרדכי — 1928 לפי צו בית משפט מ-1990 (תעודת הזהות עד אז: 1931; מסמכי מכנאס 1949–1950: "בן 22"); עזב את מכנאס רווק ולבדו (כתב העדות 1949). דוד אוחיון — מכתב העדות בלבד. הרישום במגדים 1954 — ככל הנראה שלו.

גלילה אופקית בתוך המסגרת מציגה את העץ במלואו, וכפתורי ההגדלה שמעליה מגדילים את הכתב; בהדפסה הוא מקבל עמוד לרוחב משלו.

מסמכי מפתח

המסמכים שעליהם נשען עיקר הדוח, בסדר שבו הם נדונים בו. לחיצה פותחת את הסריקה המלאה.

מרדכי בן הרוש, כבן 22 — התצלום המהודק לתעודת הקהילה, מכנאס, מרץ 1950 (באדיבות המשפחה)מרדכי במדי חאקי ברחוב עירוני — התצלום שעל גבו ההקדשה החתומה "בן הרוש מרדכי", 29.8.1949תעודת ועד הקהילה היהודית במכנאס, 7.3.1950 — בן יונאס בנארוש ויאקות חיוןתרגום כתב העדות, 1950 — "מרדכי בן יונה בנהרוש ויאקות בת דאוד אוחיון", יליד מכנאס, רווק עד שעזב לארץ ישראלאישור חברות בהסתדרות, לשכת המס חיפה — מחנה עולים, 25.7.1950: בן יונה ויקוט, נולד 1931, סנדלרלסה-פסה של הקונסוליה הצרפתית בירושלים, 11.8.1950 — נולד כמשוער 1928 במכנאס, סנדלר; לנסיעת חזרה למרוקוצו בית משפט השלום בת ים–חולון, 20.12.1990 — המבקש נולד בשנת 1928 (מספר הזהות מושחר)מעטפה רשומה, 1.8.1956 — בן הרוש מרדכי, צריף 171, מעברת טירת הכרמלרשימות עולי קיבוץ רשפים, 19.9.1949 — בן-ארוש מרדכי, 1927, מרוקו, הגיע 22.6.49, יצא לצבאההורים יונה ויקוט והאח יעקב — רשימת העולים של "ארצה", 11.6.1956הזמנה לחתונת מרים ומרדכי — תל אביב, 12.9.1960; הורי החתן יקוט ויונה בן-הרוש, הורי הכלה יקוט ושלום דהןאסתר בנארוש, בת יונה ויקוט — פנקס אליאנס מכנאס 1953ילקוט הפרסומים 407 — בנערוש מרדושי ← בן הרוש מרדכי, מגדים 1954ילקוט הפרסומים 1144 — בן הראש מרדושה ← בן הראש מרדכי, ירושלים 1963, מס' זהות 6419140 — מועמד שני, ככל הנראה נשלל לפי מספר זהותאותה שורה בסריקת הגיליון מאתר olaw.org.il — עמודת מספר הזהות גלויה: ז/203321כותרת הרשימה — הודעה בדבר שינויי שם, רשימה 10, מחוז חיפה — נפת חדרהרשימת אוקטובר 1949, שורה 159 — בן-ארוס מחלוף, הורים דוד/פרחה: נשללרשימת העולים מ-21.3.1949 — משפחת בן הרוש שנשללה

אינדקס האנשים

בני המשפחה המרכזיים בדוח, עם קישור אל הפרק שבו כל אחד נדון; העץ מציג את כולם. שדה החיפוש שבראש העמוד מחפש גם בכתיבים החלופיים של השמות.

אינדקס המקורות

רשימת מקורות

לכל ערך: מהות המקור ומעמדו, ההפניה החיצונית למסמך המקורי, העותק המקומי השמור בתיקיית המחקר, ומה בדיוק הוא מוכיח. "עותק מקומי" פירושו עותק של המסמך עצמו. כל המקורות נצפו בספטמבר 2026.

מקורות ראשוניים

1. ילקוט הפרסומים 407, ח' בניסן תשט"ו (31.3.1955), עמ' 647 — הודעה בדבר שינויי שם, רשימה 10, מחוז חיפה — נפת חדרה (המועמד לרשומת שינוי השם)

• מהות: הרשומות הרשמיות של מדינת ישראל; העמוד סרוק בספריית המשפטים ע"ש דוד י. לייט, אוניברסיטת תל אביב, ואונדקס ב-IGRA (שינויי שמות לאחר 1948, כרך 13, גיליון 407, רשימה 10).
• מקור חיצוני: IGRA-1948-68-nc-22163↗ · סריקת העמוד בשרת IGRA↗ (עמודת מספרי הזהות מושחרת) · הגיליון המלא (PDF, olaw.org.il; עמ' 647 = עמ' 9 בקובץ)↗ (העמודה גלויה)
• עותק מקומי: העמוד המלא — סריקת IGRA · העמוד המלא — סריקת הגיליון (olaw.org.il) · חיתוך השורה עם עמודת מספר הזהות — ז/203321 · חיתוך השורה · כותרת הרשימה · תחתית העמוד
• מה הוא מוכיח: "בנערוש מרדושי" ממגדים, מס' זהות ז/203321 (פורמט ישן; האות ז/ג — ככל הנראה), קיבל את השם "בן הרוש מרדכי" ב-12.12.1954 — מאומת. שזה מרדכי בעלה של מרים — ככל הנראה: הכינוי אושר במשפחה אך נפוץ (המועמד השני, מקור 13, נשלל לפי מספר זהות), המגורים במגדים לא אושרו; ההכרעה — תמצית רישום עם שמות קודמים (פרק 7, פעולה 1).

2. ארכיון המדינה, רשימת עולים אפריל 1949, גל-15493/6, מסמך 192, שורה 54 — "מרדכי בנארוש" (נשלל)

• מקור חיצוני: IGRA-1949-ImmigApr-19673↗
• מה הוא מוכיח: מרדכי בנארוש יליד 1910 — אדם אחר.
• הערה: אין עותק מקומי — רשומת אינדקס; הסריקה ב-IGRA לא נשמרה כי הרשומה נשללה.

3. ארכיון יד יערי, רשימות שמיות של עולים — קיבוץ רשפים, מסמך מ-19.9.1949, עמ' 12, רשימה שלישית שורה 2 — "בן-ארוש מרדכי" (מועמד לרשומת העלייה — ככל הנראה)

• מהות: רשימות העולים שנקלטו בקיבוצי השומר הצעיר אחרי קום המדינה (ארכיון יד יערי, מס' מערכת 3.3.13), סרוקות ב-IGRA. בעמוד — קיבוץ רשפים, דואר עפולה, 19.9.1949: ארבע רשימות; השלישית — "העולים שהגיעו אחרי 1 ליוני כחבורת עולים", שמונה צעירים מטוניס וממרוקו שהגיעו 22.6.1949.
• מקור חיצוני: IGRA-Immigrants-Communal-Settlements-282↗ · סריקת העמוד בשרת IGRA↗
• עותק מקומי: העמוד המלא (הורד 12.09.2026)
• מה הוא מוכיח: «בן-ארוש · מרדכי · 1927 · מרוקו · 49/6/22 · סנט-לוקס(?) · הנמצא בקיבוץ: לא · לאן הלך: צבא» — מאומת. שזה מרדכי בעלה של מרים — ככל הנראה (מהדורה 15): 1927 = "בן 22" במסמכי מכנאס 1949–1950 (מקורות 15–16), היציאה לצבא = עדות המשפחה; אין שמות הורים. במהדורות 1–14 נשלל בגלל הפער מ-1931.

4. מסירות משפחתיות (ספטמבר 2026) (מקור משפחתי — ללא מסמך)

• מהות: שנת הלידה 1931 (כנראה גם במשרד הפנים), ההורים יונה ויקוט — פנינה בישראל (אושר), עיר הלידה מכנאס, העלייה 1947/48 לבדו בעליית הנוער וגיוס מיידי, הכינוי "מרדושי", האחים (כולם מוכרים; ובנוסף ניסים/מקסים ומרים שלא עלו, ומיכאל מכלוף הצעיר שעלה בנפרד), יונה יליד 1898 "לפי הידוע", ההורים לצפת → תל אביב–יפו, קבורים בהר המנוחות, נישואין ראשונים לחנה (אנה?) ובן, יוני, נישואין למרים בתל אביב בספטמבר 1960, הפטירה 2010 והקבורה בירקון — נמסרו בעל-פה (11–12.09.2026). המשפחה אינה בטוחה ששנת הלידה זהה לרשום בתעודת הזהות.
• נמסר 12.09.2026 (ערב): מספר הזהות של מרדכי, מתעודותיו (אינו נרשם באף קובץ של המאגר ואינו מתפרסם; התעודה לא נראתה במחקר) — ושונה ממספר הזהות ברישום ירושלים 1963 (מקור 13).
• מה הוא מוכיח: נקודת המוצא (פרק 2) — זיכרון, לא רשומה — למעט מספר הזהות, שנקרא מתעודה.

5. ארכיון המדינה — רשימות עולים 1947–1949 (S‑104‑607…614, גל‑15492/1–5, גל‑15493/1–8, גל‑15494/1–8), אוסף Google Pinpoint

• מהות: 29 קבצים; נקראו דרך שכבת ה-OCR של Pinpoint. כולל את "בן-ארוס מחלוף" (אוקטובר 1949, גל-15494/5, עמ' 3 של הרשימה — עמ' 21 בקובץ ה-PDF במניין מ-1) ואת משפחת הרוש (יוני 1949, גל-15493/8, עמ' 150–151) שנשללו.
• מקור חיצוני: האוסף ב-Pinpoint — חיפוש "בן הרוש מרדכי"↗
• מה הוא מוכיח: ממצא שלילי חלקי — סעיף 5.1, N-1.
• עותק מקומי: רשימת אוקטובר 1949, עמ' 3 — שורה 159 "בן-ארוס מחלוף" · חיתוך: כותרות העמודות ושורות 157–160 (נקרא מהסריקה: יליד 1931, הורים דוד/פרחה, ארץ מוצא — סימן דיטו, מס' קופ"ח 112427, ת.ע. 42267).
• הערה: לשאר הרשומות שנשללו על פי OCR בלבד אין עותק מקומי.

6. ארכיון המדינה, רשימת עולים מרץ 1949 חלק ב, גל-15493/3, עמ' 45 — רשימה ממרץ 1949 (החותמת בעמוד: 21.3.1949) (נשלל)

• מקור חיצוני: המסמך ב-Pinpoint↗
• עותק מקומי: העמוד (סריקה ברוחב 800) — עמ' 4 של הרשימה; בפינת העמוד כתוב "44"; עמ' 45 בקובץ ה-PDF במניין מ-1 (page_number=44 בכתובת Pinpoint)
• מה הוא מוכיח: משפחת בן הרוש (שורות 199–202) ללא מרדכי; "יקוט" בשורה 198 שייכת למשפחת בן שמעון.

מקורות עזר

7. אתר מושב מגדים (מקור עזר מקוון — משני)

• מקור חיצוני: homee.co.il — מגדים↗
• מה הוא מוכיח: "מגדים הוקם בשנת 1949 על-ידי קבוצת עולים מצפון אפריקה"; המושב סמוך לעתלית. מקור משני; אין לו עותק מקומי.

8. IGRA — חיפוש "Harush" + "Mordekhai" ו-"בן הרוש" + "יונה" (מקור עזר מקוון)

• מקור חיצוני: מסד הנתונים של IGRA↗ — מסלול החיפוש: כל המאגרים, שם משפחה Harush (התאמה פונטית) + שם פרטי Mordekhai; ובעברית "בן הרוש" + "יונה"; 11.09.2026. וכן (12.09.2026, N-6): שם פרטי "מרדושי" ללא התאמה פונטית — 25 רשומות (19 במאגר שינויי השמות); "מרדושה" — 29 (17 בשינויי שמות), ובהן «מרדכי (מרדושה) בן הראש», ירושלים, אישור 9/1963, פורסם 30.12.1964 (מקור 13); שם משפחה "בנערוש" — 1; Harush (פונטי) בשינויי שמות — 26; Benharosh + Mordechai (פונטי) — 7
• מה הוא מוכיח: 13 תוצאות (1839–1960) לחיפוש הפונטי, שמונה מהן בשם מרדכי הרוש/חרוש/ארוש (נוטרים 1936 ו-1947, שבויים 1948, שאלון עולה 1950 יליד קהיר, צפת 1839, אליאנס 1960 ועוד) — אף אחת עם 1931 או יונה/יקוט; אין "יונה בן הרוש". ממצא שלילי.

9. IGRA — "תלמידים 1917–1964 אליאנס מרוקו", אשכולות Benharoch/Benarroch ו-Haroch/Harroch, 1937–1946 (מקור עזר מקוון)

• מקור חיצוני: מסד הנתונים של IGRA↗ — מסלול החיפוש: מאגר "Students 1917-1964 Alliance Morocco", שם משפחה Benharoch / Haroch (פונטי), שנים 1937–1946 אחת-אחת, ושם פרטי Mardochée; 11.09.2026
• מה הוא מוכיח: ממצא שלילי חלקי — סעיף 5.2, N-2. הרשומה החיובית שעלתה מאותו מאגר (אסתר, 1953) — מקור 10.

רשומות משפחתו

10. פנקס בית הספר לבנות של אליאנס במכנאס, 1953 — מספר סידורי 3076, "Benarroch Esther", הורים Yona/Yacot (אחותו של מרדכי)

• מהות: פנקס רישום תלמידות, כתב יד בצרפתית; CAHJP, סימול AIU‑MA‑240.2; IGRA מסמך 2376, שורה 26. אותו עמוד פנקס שבו רשומה רחל דהן, אחותה של מרים.
• מקור חיצוני: IGRA-AIU-Morocco-54149↗ · הסריקה בשרת IGRA↗
• עותק מקומי: עמוד הפנקס המלא · חיתוך השורה
• מה הוא מוכיח: אסתר בנארוש, בת 5 ב-1953, הורים Yona ו-Yacot, מקצוע ההורים (או האפוטרופוסים): סוחר, העיר החדשה של מכנאס; עזבה ב-1955. מאומת: שם, גיל, הורים. הזיהוי כאחותו של מרדכי — כמעט ודאי (סעיף 5.2).

11. ארכיון המדינה — רשימת עולים שכותרתה «"ארצה" מיום 11.6.56», עמוד 4, שורות 187–201 (גל-15499/1, "רשימת עולים מאי–יוני 1956") (ההורים והאח)

• מהות: רשימת עולים של הסוכנות היהודית, מכונת כתיבה עברית; כותרתה «"ארצה" מיום 11.6.56» — ככל הנראה שם האונייה; עמודות: המשפחה והשם · הגיל · אב/אם · ארץ מוצא · מס' ת.ע. · בוטח לקו"ח · בנמל נשלח ל-. נגיש דרך אוסף ארכיון המדינה ב-Google Pinpoint (עמוד 144 בקובץ ה-PDF, במניין מ-1); הסריקה השמורה — הנגזרת ברוחב 800px שהשרת מגיש.
• מקור חיצוני: הקובץ ב-Pinpoint↗ · סריקת העמוד (800px)↗
• עותק מקומי: העמוד המלא · שורות בן-הרוש · כותרת העמוד
• מה הוא מוכיח: בן-הרוש יעקב (1933, הורים יונה/יקוט, ת.ע. 13785) עם מרי (1936); בן-הרוש יונה (1912 או 1918 — הספרה האחרונה מוכה כפול, ככל הנראה 1912; הורים מרדכי/מרים, ת.ע. 13787) עם יקוט (1918), גבריאל (1942), ז'וליט (1943), סלומון (1945), אסתר (1948) — מרוקו, נשלחו לצפת. מאומת: השמות, השנים (למעט ספרת יונה) ומספרי ת.ע.; מספרי ב.נ. בעמוד אינם מיושרים לשורות — טעון אימות. הזיהוי כמשפחתו של מרדכי — כמעט ודאי (סעיף 5.3), באישור המשפחה. באותו עמוד יוסף בן-הרוש (1907, יחיא/חנה) ובני ביתו, ובהם מרדכי יליד 1936 — משפחה אחרת, נשלל.

12. IGRA — מסד המעפילים עתלית (Immigration Atlit Database, 1932–49), רשומה "מרדכי בן הרוש", מסמך 39404 (טרם נפתח)

• מהות: אינדקס של ארכיון מחנה המעפילים עתלית; הרשומה מופיעה בשם בלבד, ללא שנה, גיל או מוצא. פרטים — בפנייה לארכיון עתלית.
• מקור חיצוני: מסד הנתונים של IGRA↗ — מסלול: שם משפחה Ben Harosh / Benharoch (פונטי) + Mordechai, מאגר Immigration Atlit Database; IGRA מס' 6655, מסמך 39404 (11.09.2026)
• מה הוא מוכיח: קיומה של רשומה בשם זה במחנה עתלית — מועמד לרשומת העלייה של מרדכי כנער שעלה לבדו (סעיף 5.4, N-5). אינדקס — לא מסמך; אין עותק מקומי.

13. ילקוט הפרסומים 1144, כ"ה בטבת תשכ"ה (30.12.1964), עמ' 901 — הודעות בדבר שינוי-שם, מחוז ירושלים, נפת ירושלים, רשימה 9/63, שורה 7 (מועמד שני — נשלל לפי מספר זהות)

• מהות: הרשומות הרשמיות של מדינת ישראל; הגיליון סרוק (23 עמודים, PDF) באתר olaw.org.il ומאונדקס ב-IGRA (שינויי שמות לאחר 1948, ללא תמונה במאגר). נמצא 12.09.2026 בהרחבת בדיקת N-6 לכתיב "מרדושה".
• מקור חיצוני: IGRA-1948-68-nc-NOIMAGES-18069↗ · הגיליון המלא (PDF, olaw.org.il)↗
• עותק מקומי: עמ' 901 — העמוד המלא · חיתוך מורכב: כותרת הרשימה, כותרות העמודות ושורה 7 · ראש העמוד — "ילקוט הפרסומים 1144", כ"ה בטבת תשכ"ה, 30 בדצמבר 1964, עמוד 901
• מה הוא מוכיח: "בן הראש מרדושה", מס' זהות 6419140, קיבל את השם "בן הראש מרדכי" בנפת ירושלים בין 1.9.63 ל-30.9.63 — מאומת. שזה מרדכי בעלה של מרים — ככל הנראה נשלל (12.09.2026): מספר הזהות של מרדכי, שמסרה המשפחה מתעודותיו (לא נראה במחקר, אינו מתפרסם), שונה (סעיף 3.4). מוכיח שהצירוף כינוי + שם משפחה אינו ייחודי.

14. רשות האוכלוסין וההגירה — נוהל 2.17.0001, "הנפקת תמצית רישום רגילה/מורחבת" (עדכון 18.2.2025) (מקור עזר — נוהל)

• מקור חיצוני: הנוהל (PDF, gov.il)↗ · טופס מר/2 — בקשה למתן תיעוד ממרשם האוכלוסין↗ — נצפו 12.09.2026.
• מה הוא מוכיח: סעיף 3.6 — "קרבה ראשונה": בן/בת זוג, ילדים בגירים, הורים או אחים; סעיף 3.8 — תמצית על נפטר מקרבה ראשונה מוגשת בלשכה, תמצית רגילה; סעיף 4.7 — "ניתן להוסיף פרטי כניסה לארץ, ישוב לידה ושמות קודמים"; תמצית מורחבת על נפטר — רק לצורכי ירושה או בהחלטה שיפוטית (3.9–3.10). השירות ללא תשלום (כל-זכות). בסיס לפעולה 1 בפרק 7.

מסמכי מכנאס שבידי המשפחה

15. תעודת ועד הקהילה היהודית במכנאס, 7.3.1950 — "Mardoch BENARROCHE, fils de Yonas BENARROCHE et de Yacoth HAYOUN" (מרדכי עצמו — מאומת)

• מהות: טופס בולים (Maroc 20 F, מס' CV 94906), מכונת כתיבה בצרפתית, תצלום מהודק; חתימת סגן נשיא הוועד בשם הנשיא, חותמות "Comité de la Communauté Israélite de Meknès"; אימות חתימה של שירותי העירייה, מכנאס, 9.3.1950. המקור בידי המשפחה; הסריקה נמסרה 12.09.2026.
• עותק מקומי: התעודה המלאה · גוף התעודה · התצלום
• מה הוא מוכיח: מרדוך בנארוש, בן יונאס בנארוש ויאקות חיון, כבן 22 במרץ 1950, יליד מכנאס, אזרח מרוקו — מאומת. שם נעוריה של האם (Hayoun = אוחיון) ושנת לידה 1927/28 (גיל משוער; כתב העדות: 1926/27). סעיף 5.5.

16. תרגום צרפתי מאושר של כתב עדות עברי — מכנאס, א' בחשוון תש"י (24.10.1949); התרגום 10.8.1950, מס' 2080 (מרדכי עצמו — מאומת)

• מהות: שני דפי בולים (Maroc 20 F ×2, מס' CX 62342), כתב יד בצרפתית, תצלום מהודק בעמוד 1: «Traduction d'un acte hébraïque»; החתומים על המקור — שמואל חליווה ודוד משאש; המתרגם — מזכיר בית הדין הרבני ומתרגם מושבע, מכנאס; אימות חתימה בעירייה 11.8.1950 ואימות מזכירות מחוז מכנאס 2[1?].8.1950 (ספרה מוסתרת בחותמת). המקור בידי המשפחה; הסריקה נמסרה 12.09.2026.
• עותק מקומי: עמוד 1 · עמוד 2 · חיתוך: שמות ההורים · חיתוך: הגיל והתאריך
• מה הוא מוכיח: עדות שני עדים (מסעוד דיין בן דוד ז"ל; סלומון בן מנחם בהלול) ש"מרדכי בן יונה בנהרוש ויאקות בת דאוד אוחיון", יליד מכנאס, אזרח מרוקו, לא נשא אישה עד שעזב את מכנאס להתיישב בארץ ישראל ("Palestine"); והצהרת יונה שבנו בן 22 (24.10.1949) — מאומת כמסמך. שם נעוריה של האם ושם אביה — דוד אוחיון. סעיף 5.5.

17. שתי הקדשות על גבי תצלומים — 29.8.1949 (חתומה "בן הרוש מרדכי", יהודית-ערבית) ו-1.7.1951 (עברית) (מרדכי עצמו — 1949 מאומת; 1951 ככל הנראה)

• מהות: כתב רהוט עברי-מגרבי בעיפרון, שני פריטים; נמסרו 12.09.2026, צילום חד של הראשון — 13.09.2026. פריט א (חזית נמסרה 13.09.2026: מרדכי בחולצת חאקי צבאית ומכנסי חאקי, פוסע ברחוב עירוני — לפי המשפחה במדי צה"ל, נשלח להוריו במרוקו): שש–שבע שורות ביהודית-ערבית (טרם תורגמו; שורה 3 אולי «מן ענד מרדכי»), «Le 29/8(?)/49», חתימה «בן הרוש מרדכי». פריט ב: קריאת המשפחה (12.09.2026): «זאת תמונה אני והחברה של החבר שלי. אני נותן לכם אותה בתור מזכרת שלי ושלו, וגם הוא מהעיר שלנו (חתימה) 1.7.51» — החתימה שרבוט בלולאה, אינה ניתנת להשוואה עם השם הקריא שבפריט א; אותו כתב יד בעיפרון.
• עותק מקומי: פריט א — חזית: מרדכי במדים · חיתוך: הפנים · פריט א — הגב, 29.8.1949, חתום · פריט ב — 1.7.1951 · פריט א, צילום קודם
• מה הוא מוכיח: חתימת מרדכי בן הרוש ב-29.8.1949 — חודשיים אחרי הגעת חבורת רשפים; ובחזית — מרדכי בלבוש צבאי (ככל הנראה מדי צה"ל; אין דרגות/סמלים נראים), בישראל, לכל המאוחר באותו תאריך — תמיכה ברשומת רשפים ("יצא לצבא"); כתב ידו וחתימתו (מקור 20 אינו חתום — אין השוואה); ההקדשה מ-1951 — ככל הנראה שלו (כתב יד ונמענים; החתימות אינן ניתנות להשוואה). סעיף 5.5, ג; פרק 7, פעולה 7.

18. ילקוט הפרסומים 1920, י"ט באייר תשל"ג (21.5.1973), עמ' 1710 — מחוז הצפון, נפת צפת, רשימה 3/72 — "הרוש מכלוף → הרוש מיכאל" (מועמד לאח מיכאל מכלוף — טעון אימות)

• מהות: הרשומות הרשמיות; הגיליון סרוק ב-olaw.org.il (עמ' 1710 = עמ' 6 בקובץ) ומאונדקס ב-IGRA (ללא תמונה). רשימות 1972–73 אינן נושאות מספרי זהות. נמצא 12.09.2026 באותו עמוד שבו "אבוטבול מכלוף → מיכאל" (מחקר מרים, מקור 12).
• מקור חיצוני: IGRA-1969-79-nc-NOIMAGES-6849↗ · הגיליון המלא (PDF, olaw.org.il)↗ · IGRA "הרוש"+"מכלוף": חמש רשומות שינוי שם מכלוף→מיכאל (צפת 1973, חיפה 1968, תל אביב 1974 — "בן-ארי (בן-הרוש)", באר שבע 1972, חיפה 1962)
• עותק מקומי: עמ' 1710 — העמוד המלא · חיתוך מורכב: כותרת הרשימה והשורה
• מה הוא מוכיח: מכלוף הרוש מנפת צפת קיבל את השם מיכאל, אישור מרץ 1972 — מאומת. שזה אחיו של מרדכי — טעון אימות (עברות נפוץ; אין גיל; צפת תומכת — ההורים הגיעו לצפת ב-1956). פרק 6, פרק 7 פעולה 2ג.

19. מעטפה רשומה, "בן דור", 1.8.1956 — הפועל המזרחי, תל אביב → "בן הרוש מרדכי, צריף מס' 171, מעב' טירה הכרמל" (מרדכי עצמו — מאומת)

• מהות: מעטפה מודפסת «[הפועל] המזרחי בארץ־ישראל · תל־אביב · רח' אחד העם 108, ת.ד. 431, טלפון 24174/5/6»; נמען בכתב יד; תווית דואר רשום «בן דור · Ben Dor · 2684» וחותמת תאריך «בן דור 1.8.56»; חותמת שנייה חלקית. המקור בידי המשפחה; הצילום נמסר 13.09.2026.
• עותק מקומי: המעטפה · הנמען · תווית הדואר הרשום
• מה הוא מוכיח: באוגוסט 1956 מרדכי גר בצריף 171 במעברת טירת הכרמל (חוף הכרמל) — מאומת; ההתכתבות עם הפועל המזרחי. "בן דור" — טעון בירור (אולי משרד הדואר של טירת הכרמל בשנות החמישים — אז המכתב נשלח מקומית). סעיף 5.5, ד.

20. מכתב בכתב ידו של מרדכי בן הרוש אל "מר ויינר, מנהל מעברת טירה צפונית", לא מתוארך (אחרי אוגוסט 1956) (מרדכי עצמו — כמעט ודאי)

• מהות: דף אחד, דיו כחולה, עברית; בראשו «בתשובה נא להזכיר: בן הרוש מרדכי, רח' בית ה[—] 28 ת.»; נמען «לכ' מר ויינר מנהל מעברת טירה צפונית»; תוכן: פנייה בעניין דיור "בתור עולה חדש", ארבעה חודשים אחרי פגישה עם מר ויינר; "אני גר אצל הורי"; מסיים «אני עלול לדרוש בחזרה למעברה שהיינו — טירה צפונית». ללא חתימה (טיוטה/העתק?). שם הרחוב — לא נקרא. המקור בידי המשפחה; הצילום נמסר 13.09.2026.
• עותק מקומי: המכתב · ראש המכתב
• מה הוא מוכיח: כתב ידו וכתובתו; שהיה במעברת טירה (טירת הכרמל) ועזב אותה — במילותיו; מגורים אצל ההורים (אחרי אוגוסט 1956); התמודדות עם דיור כעולה. סעיף 5.5, ד.

21. בית משפט השלום בת ים–חולון, ת.א. 2535/90 — צו מיום 20.12.1990: המבקש בן-הרוש מרדכי נולד בשנת 1928 (מרדכי עצמו — מאומת)

• מהות: צו שיפוטי מודפס וממולא ביד; המשיב — היועץ המשפטי לממשלה; "לאחר עיון בבקשה ובתצהיר… ולאחר שמיעת המבקש ועדיו"; חותמות בית המשפט ו"העתקה נכונה 20.12.1990". המקור בידי המשפחה; הצילום נמסר 13.09.2026. מספר הזהות שבמסמך מושחר בעותק המקומי (9.6).
• עותק מקומי: הצו (מושחר) · חיתוך: הצדדים וגוף הצו
• מה הוא מוכיח: הצו — מאומת; שנת הלידה 1928 — כמעט ודאי (הכרעה שיפוטית על סמך תצהיר ועדים, ללא מסמך לידה); תעודת הזהות תוקנה (לפי המשפחה נשאה 1931; הצו אינו מציין את הרישום הקודם). סעיף 5.5, ה.

22. הקונסוליה הכללית של צרפת בירושלים — Laissez-passer מס' 340, 11.8.1950, "Mardoché BENARROCHE, né présumé en 1928 à Meknès" (מרדכי עצמו — מאומת)

• מהות: טופס מודפס של הקונסוליה («Consulat Général de France à Jérusalem · République Française»), מכונת כתיבה, תצלום, בולי Affaires étrangères 100+500 F, חותמות «Consulat Général de France en Palestine — Jérusalem», חתימת סגן הקונסול. המקור בידי המשפחה; הצילום נמסר 13.09.2026.
• עותק מקומי: המסמך המלא · גוף המסמך · התצלום
• מה הוא מוכיח: ב-11.8.1950 מרדכי בישראל (המסמך הונפק בירושלים); "נולד כמשוער 1928 במכנאס"; אזרח מרוקו, בן-חסות צרפתי; סנדלר; ביתו — מכנאס, רחוב בית הקברות, המלאח החדש; מסמך לנסיעת חזרה חד-פעמית למרוקו דרך צרפת — מאומת. סעיף 5.5, ו.

23. מכתב ביהודית-ערבית, שני עמודים, לא מתוארך — על גב נייר מכתבים של עורך דין בתל אביב (טרם תורגם; הכותב — טעון אימות)

• מהות: דיו כחולה, כתב רהוט מגרבי, על גב נייר מכתבים מודפס; הכיתוב השקוף נקרא בהיפוך: «JACOB G[…] M.A. · ADVOCATE · 33 MONTEFIORE STREET · P.O.B. 2296 · TEL-AVIV» / «יעקב ג[…] עורך-דין, רח' מונטיפיורי 33, ת.ד. 2296, תל-אביב» — הנייר ישראלי, והמכתב נכתב ככל הנראה בישראל; נמסר 13.09.2026. לא תורגם — דורש קורא של יהודית-ערבית מרוקאית בכתב סופרים.
• עותק מקומי: המכתב
• מה הוא מוכיח: נכתב על נייר תל אביבי — ככל הנראה בישראל; התוכן והכותב — טרם (פרק 7, פעולה 7).

24. ההסתדרות הכללית — לשכת המס בחיפה, "מחנה עולים": אישור חברות זמני מס' 33247, 25.7.1950 — בן הרוש מרדכי, בן יונה ויקוט, נולד 1931, סנדלר (מרדכי עצמו — מאומת)

• מהות: טופס מודפס ממולא ביד בפנקס חברות (לפי המשפחה — קופת חולים של ההסתדרות); חותמת «לשכת המס חיפה» וחתימת בא-כוח הלשכה. "יולי" — קריאה סבירה של החודש בכתב היד (אפשר גם יוני). הצילום נמסר 13.09.2026; שאר הפנקס לא צולם.
• עותק מקומי: העמוד · חיתוך: השדות
• מה הוא מוכיח: ביולי 1950 מרדכי רשום בלשכת המס של מחנה עולים בחיפה — שם, הורים (יונה/יקוט), מקצוע סנדלר, ושנת לידה 1931 — המסמך הישראלי המוקדם ביותר, חודש לפני "présumé 1928" של הקונסוליה (מקור 22). סעיף 5.5, ח.

25. מעטפה רשומה, חיפה 28317, 1956 — אל "מר בן הרוש, מעברת טירה הצפונית, צריף 171 מחנה ד'" (מרדכי עצמו — הכתובת מאומת; השולח טעון אימות)

• מהות: מעטפה רשמית «מדינת ישראל»; תווית דואר רשום חיפה 28317; חותמת דואר «חיפה 4 · 1?-?-56»; בגב חותמת שולח דהויה — נקראת כ«משרד ה[דתות?] · [בית] הדין [הרבני] האזורי חיפה · 17 […] 1956 · ת.ד. 716» — קריאה לא ודאית. הצילום נמסר 13.09.2026.
• עותק מקומי: המעטפה (חזית וגב)
• מה הוא מוכיח: כתובתו ב-1956 — מעברת טירה הצפונית, מחנה ד', צריף 171 — ממקור שני, בלתי תלוי במעטפת "בן דור" (מקור 19), ובהתאם לעדות המשפחה. השולח — אם בית הדין הרבני חיפה — נוגע כנראה לנישואיו הראשונים (M-T9). סעיף 5.5, ט.

26. הזמנה לחתונת מרים דהן ומרדכי בן הרוש — תל אביב, יום שני כ"א אלול תש"ך, 12.9.1960 (מאומת)

• מהות: הזמנה מודפסת דו-לשונית (עברית וצרפתית) על נייר אחד; הצילום נמסר על ידי המשפחה 13.09.2026. הנוסח העברי: «הורי הכלה יקוט ושלום דהן · הורי החתן יקוט ויונה בן-הרוש · מתכבדים להזמין את כב' וב"ב להשתתף בשמחת כלולות בניהם · מרים ע"ה מרדכי · החופה תתקיים אי"ה ביום שני, כ"א אלול תש"ך (12.9.60) בשעה 7.30 בערב במועדון "ויצו" שכונת מונטיפיורי רח' בית שמאי 8 תל-אביב · אוטובוסים 54, 55 · המען למברקים: דהן–בן-הראש, מועדון "ויצו", שכונת מונטיפיורי תל-אביב». הנוסח הצרפתי: «Mme & Mr. Jacot et Shalom Dahan» / «Mme & Mr. Jacot et Yona Benarosh … le mariage de leurs enfants MARIE et MARDOCHE … Lundi 12.9.60 a 7.30 … au Moadon "Vitzo" Shchunat Montefiore Beth Shamai 8 T.A.»
• עותק מקומי: ההזמנה (שני הנוסחים) · חיתוך: הנוסח העברי · חיתוך: הנוסח הצרפתי
• מה היא מוכיחה: התאריך המדויק של הנישואין — 12.9.1960, תל אביב — שעד כה היה "ספטמבר 1960" ממסירה משפחתית בלבד; שמות ארבעת ההורים בשני כתיבים, ובהם יונה ויקוט בן הרוש — אישור עצמאי, ישראלי ובן-הזמן, לשמות ההורים שבמסמכי מכנאס (מקורות 15, 16, 22, 24); והמקום — מועדון "ויצו", שכונת מונטיפיורי, רח' בית שמאי 8, תל אביב. סעיף 5.5, י.

27. הספרייה הלאומית, עיתונות יהודית היסטורית (JPress) — "מרדכי בן־הרוש" ב"הארץ" 1957, "קול העם" 1962, "במחנה" 1983; ושני ממצאים שנשללו (טעון אימות — השם בלבד)

• מקור חיצוני: "הארץ", 2.7.1957↗ · "קול העם", 8.7.1962↗ · "במחנה", 26.1.1983, עמ' 67↗ · "מעריב", 29.8.1976↗ · "הצפה", 23.10.1957↗ · "חדשות", 18.2.1985↗
• עותק מקומי: אתא · מנשיה · במחנה · אילת, 1976 — נשלל · מגדים, 1957 · צפת, 1985 — חריג: פענוח אוטומטי (OCR) של העמודים, בקטעים; תמונות העמודים לא נשמרו.
• מה הוא מוכיח: שאדם בשם "מרדכי בן־הרוש" עבד ב"אתא" ב-1957, ישב בוועד שכונת מנשיה ב-1962, וניהל מחסן בחיל הקשר ב-1983 — מאומת כטקסט; שזהו מרדכי שלנו — טעון אימות (5.6).

יומן המהדורות