עץ משפחת צדוק–פריינטה — מקווה ישראל

מקרא הצבעים

אברהם (נושא המחקר)  ·  ההורים (רוזה ואהרון)  ·  פריינטה  ·  ארואס (Arwas)  ·  צדוק / צאלח (תימן)  ·  בני המשפחה.
קו מלא — קשר מתועד. קו מקווקו — קשר משוער או מסגרת־מוצא. סימן «?» אחרי תאריך — מועמד שטרם אומת.

מה נוסף במהדורות 43-55

• ענף עזה. תעודת רישום נתין בריטי מס' 24 (קונסוליית יפו, 10.4.1893) נוקבת בשדה «Father's Name»: Shalom Arrwas (dead) — ובכך מזהה את אליהו שבעזה כבנו של שלמה מגיברלטר. אתו נרשמו רעייתו פרו ושישה ילדים. אליהו זה הוא «האדון אליהו ארואץ» שידיעת «השקפה» מ-15.4.1904 מתארת כשולט בעדת עזה.
• הענף המקביל. תעודה 25, מאותו יום: Joseph Eliaho בן אלעזר, סוחר בעזה — בן-דודו של אליהו, והוא החתום על מכתב התלונה נגדו. הידיעה מתעדת אפוא סכסוך בתוך המשפחה.
• ינואר 1904, יפו. תעודה 11 מזהה את מיכאל כבן נוסף של שלמה — ובכך שלושת האחים שבספר המשפחה (יוסף, מיכאל, אליהו) עומדים כולם ברשומות בנות-זמנן; ותעודה 12, של יוסף אליהו בן אלעזר, נושאת בהערות הפקיד את המילים «Orig. from Gibraltar» — המקור השלישי והמפורש למוצא.
• נספח בתחתית העץ. שני מתועדים ברשומת מדינה שהחוליה שלהם לעץ עדיין פתוחה: מרקו ארוואס (יליד מצרים 1916, «שם האב: שלמה») ואברהם פריינטה (ירושלים 1948, בן 58 ⇒ יליד ~1890). שניהם מוצגים במסגרת מקווקוות ובדירוג «טעון אימות».
• ילדיהם של האחים (מהדורה 54). טפסי הקונסוליה נוקבים גם בבני הבית. אצל מיכאל בן שלום ביפו: 1895 — רעייתו רחל (30), בן ציון (7) ופרידה (4); 1903 — רעייתו אטה (20), בן ציון (14), פרידה (11), רבקה (6), רחל (3) ויוסף (1). ו-1906 מוסיף ילד שישי, רפאל (2) — ילדיו במלואם: בן ציון, פרידה, רבקה, רחל, יוסף ורפאל. ואצל אליהו בעזה, 1893: פרו, משה, רחל, מרים, סולטנה, יעקב ושלמה. תבנית שחוזרת בשני הבתים, והפקיד כתב אותה במפורש ב-1906 — «Eta age 23 — Wife 2nd»: גיל הרעיה נמוך מכדי שתהיה אמם של הבכורים, מפני שהקונסוליה רשמה את הרעיה הנוכחית ואת כל ילדי האיש.
• אשכול 10.2.1886 (מהדורה 69). פנקס נתיני בריטניה של המחוז הקונסולרי של יפו (ארכיון המדינה, סל-1544/1) רושם באותו יום שלושה משקי בית ארואס ברצף — שבע-עשרה נפשות: אליהו (30, חלפן) ובני ביתו, יוסף (37, ⇒ יליד ~1849 — הצהרת גיל שלישית) ובני ביתו, ומיכאל (20, חלפן) ובני ביתו. זהו האשכול הגדול ביותר בקורפוס. סתירות שנרשמות ואינן מיושבות: אליהו רשום בן 34 בטופס עזה מ-4.12.1885 ובן 30 עשרה שבועות אחר כך; מגוריו עזה שם ויפו כאן; ורעייתו «פרו» ב-1893 מול «אורו» ב-1886. וכן: «מרים ארואס» בת 17 שבבית יוסף היא ילידת ~1868/9 — אינה מרים ילידת 1875 שבעץ.
• הענף המצרי (מהדורה 55). שני שאלוני רישום לעולה שנחתמו בחיפה ב-1950 מעמידים את יוסף (יליד קהיר 17.7.1935) ואת אחיו שמעון (יליד 1934; שדה התאריך נכתב «31/6» — תאריך שאינו קיים), שניהם בני רפאל, אזרחים מצרים. רפאל בן מיכאל, יליד יפו ~1904, היה כבן עשר בגירוש נתיני בריטניה מיפו ב-1914 — ומכאן, ככל הנראה, הענף שנשאר במצרים ושבניו שבו ארצה שלושים ושש שנים אחר כך. השרשרת שלמה ← מיכאל ← רפאל מאומתת בשלושה טפסים; זיהוי «רפאל» שבשאלונים — ככל הנראה.
• הקו הישיר, ברשומת מדינה (מהדורה 53). טופס קונסולרי 30 מיפו, 24.4.1893, נוקב «Youssef Arrwas · Father's Name: Solomon Arwas · Age 41»; ובעמוד הנגדי, טופס 31 מ-27.4.1893, משק ביתו: שרה אשתו (29), שלמה (19), משה (14), רפאל (3) וריינה (10) — כלומר אחיה ואחותה של מרים בשמותיהם, ולא רק שלמה שבספר המשפחה. מרים נעדרת כצפוי, שכן כבר נישאה. וטופס 43 מ-26.3.1902 מעמיד את שלמה בן יוסף עצמו — «Father: Yousef Arruas (dead) · Farmer · 27» — ובכך תוחם את פטירת יוסף בין אפריל 1893 למרץ 1902.
• שלושה בני שלמה (מהדורה 50). לצד מרקו עומדים עתה עוד שניים מאותו דור שאביהם נקרא שלמה ארואס. אלי — תעודת נישואין ירושלים 2.4.1944 («בן שלמה ושמחה») ומפקד ירושלים תש״ז (עמודת «שם האב»: שלמה); הוא ראש משק הבית שבמפקד «משמר העם» תש״ח, ושני המקורות בלתי תלויים. משה החייט — נתין בריטי מלידה מנווה שלום שבתל אביב; שם אביו אינו רשום במסמך, והוא נגזר ככל הנראה מכך שבנו יליד 1931 נקרא שלמה. שהם אחים — טעון אימות; אין רשומה המעמידה שניים מהם יחד.

מניין באו הענפים

• צד האם — ארואס/ארואץ: ילידי גיברלטר שעלו ב-1833; מתועדים ביפו לכל המאוחר מ-1855 (יעד ההתיישבות ב-1833 עצמו אינו מתועד). במפקד מונטיפיורי 1855 מופיעה המשפחה במלואה: שלמה (32, "סוחר ובאנקיר") ואשתו שמחה, ובניהם יוסף (12), משה (6) ואליהו (3); לצדם ענף אלעזר ומסודה — ככל הנראה אחיו של שלמה, שעלה באותה שנה.
• צד האם — פריינטה: יצחק (פפו) פריינטה מדור מייסדי מקווה ישראל (~1860/62 ירושלים, ממשפחה סלוניקאית - 31.12.1944 לפי הספר; עץ כהן: 1942 — טעון הכרעה ברשומת נחלת יצחק) ואשתו מרים ארואס מיפו (~1875 - 1916). שמונת ילדי משפחת פריינטה (הכתבה מ-1970 מנתה תשעה; ספר המשפחה — שמונה), ובהם שושנה רוזה — אמו של אברהם.
• צד האב — צאלח/צדוק: משפחת צורפים, רבנים ודיינים מצנעא שבתימן. אהרון עלה בתשרי תרע"ה (1914) דרך נמל יפו, לאחר שאביו נפטר בעדן ואמו ואחיו הצעיר נספו ברעב 1904.

על מה נשען כל דור

• הדורות התחתונים — כרטיס החבר בעמותת דור הפלמ״ח וכתבת "למרחב" (1970).
• צד האב — זיכרונות אהרון צדוק ומכתבו לנכדו (מקור ראשוני): לידה בצנעא (~1895-1898, המקורות חלוקים; בתיבה ננקב ~1895 על פי גיל 86 שברשומת הקבורה — מהדורה 38 — ובספר), משפחת צאלח, פטירת האב בעדן, רעב 1904, עלייה 1914. שם הסב אברהם — פנקס הבוחרים 1949 וכתובת אהרן ורוזה (מסמך ראשוני, מהדורה 35) — מאומת; שם הסבתא סעדה — MyHeritage + ספר המשפחה (שני מקורות משפחתיים לא בלתי-תלויים), ככל הנראה; האח יוסף, שנספה עם אמו — ספר המשפחה. מהדורה 59: רשומת פנקס תושבי יפו 1918-1919 (משק בית 685/2) נקראה אות-אות מן הסריקה — «צאלח · אהרן · רוק · 23», ובנוסף העדה «תימני» והמקצוע «פועל»; זו הרשומה החיצונית המוקדמת ביותר של אהרון, והזיהוי עלה לכמעט ודאי. מהדורה 60: (*שתי השנים בתיבה מתנגשות ונרשמות כך בכוונה: פנקס תושבי יפו 1918-1919 רושם אותו תושב יפו, ואילו הראיון ב«למרחב» גוזר הגעה למקווה ב-1916; מקווה ישראל סמוכה ליפו ותחום הרישום של ועד העיר לא נבדק — ראו ערכי מקור 28 ו-68.) סריקת JPress העלתה חמישה-עשר פריטי עיתונות מ-1929 עד 1960; צוואת יהושע מרגולין («דבר», 10.10.1947) נוקבת «אהרון צדוק התימני, האופה אשר במקוה-ישראל» — עוגן הזיהוי — וראיון ב«למרחב» (1960) נותן 44 שנים במקווה, אופה ראשי מ-1920. חמישה טקסטים פרי עטו, ובראשם «בחדר בתימן» («דבר», 15.12.1933), עדות בגוף ראשון על החדר בצנעא.
• מרים ארואס והוריה יוסף וגרסיה — אוששו ב-Geni, ובמהדורה 35 גם בספר המשפחה: תאריך פטירתה נקרא מעל מצבתה בטרומפלדור (ז׳ בתמוז תרע״ו), ואביה יוסף מזוהה כסוכן הקניות של מקווה ישראל.
• פנקס נתיני בריטניה ביפו ("Register of British Subjects"): בגיליון הפתיחה, שורה 1 — "Solomon Arruas · Gibraltar · Jaffa · Money Changer"; שורה 10 — "Azar Arruas · Gibraltar · Matress Maker"; ובגיליון 1873, שורה 12 — "Eliaho Arruas · Palestine · Money Changer". מאשש עצמאית את מוצא גיברלטר וסוגר את שרשרת המקצוע: באנקיר (1855) ← חלפן (גיליון הפתיחה) ← צראף אצל יוסף (1869) ← חלפן אצל אליהו (1873). עמודת התאריך בגיליון הפתיחה ריקה, ו-IGRA מאנדקס אותו פעמיים (1860 ו-1873) — שנת הרישום אינה נקבעת. זיהוי Solomon עם שלמה — כמעט ודאי; זיהוי Azar עם אלעזר, וממילא גם "מזרנים" שבתיבת אלעזר — ככל הנראה.
• יוסף ארואץ במפקד ירושלים 1866 (פריט 269) — מסביר מדוע רשומת הקונסוליה 1869 נוקבת ב"ירושלים" כעיר מוצאו אף שהמשפחה ביפו מ-1855: ירושלים היא ככל הנראה עיר מגוריו הקודמת ולא מקום לידתו. ההסבר עומד בכפוף לזיהוי, המדורג ככל הנראה.
• צאלח ← צדוק: פנקס הבוחרים תש"ט של ירושלים מדפיס את שם המשפחה בשתי צורותיו — "צדוק (צאלח)" — ובילקוט הפרסומים תועדו קבוצות משפחתיות שהחליפו צאלח ← צדוק (1954-1977). אלה אינם בני המשפחה ואינם מזהים אותה, אך הם מאששים חיצונית את הדפוס שבבסיס עדותו של אהרון. דירוג: קיום הדפוס — מאומת; שכך אירע גם במשפחתו — כמעט ודאי.
• ענף פריינטה — הרובד היפואי: מפקדי מונטיפיורי מתעדים את השם בארץ מ-1839 (ירושלים) וביפו מ-1866 — שלמה ואסתר (עלו 1858), שמחה האלמנה (עלתה 1868) וארבעה ילדים יתומים ונזקקים ב-1875. זהו המילייה שממנו יצא יצחק פפו למקווה ישראל בימי נטר, אך אין חוליה שמית מוכחת — טעון אימות.
• הורי יוסף — שלמה ושמחה — כמעט ודאי ברמת המפקד (מפקד 1855 + רישום הקונסוליה הבריטית 1869: "יוסף בן סולומון, צראף"). זיהוי יוסף שבמפקד כאביה של מרים — ככל הנראה, ולכן גם השרשור המלא אל שלמה ושמחה — ככל הנראה.
• שנתוני רוזה ויעל ושמות האבות אברהם ויצחק — פנקס הבוחרים תש"ט (1949), IGRA; לידת רוזה דויקה במהדורה 35 ל-31.12.1902 על פי דף רישום הלידות שבכתב יד אביה (ספר המשפחה). פטירת רוזה — 3.4.1979, חולון — נסגרה במהדורה 38 ברשומת הקבורה (כמעט ודאי; הספר ועץ כהן אוששו, מועמד תיק העיזבון נדחה). שנתוני שאר האחים — מרים (קיקה) 1927, יצחק 1933, יוסי 1948 — עץ כהן המשפחתי (2005), ככל הנראה; פטירת יעל — 9.8.1996, רשומת הקבורה (מהדורה 38).

סייגים

• סימני «?» בתיבות — נתונים שאין להם רשומה מאששת, בשלושה הקשרים. (א) דור ההורים — נסגר במהדורה 38: רשומות הקבורה בחולון (מרשם JOWBR, אינדקס מצבות מצולמות) נוקבות: אהרון — 18.11.1981 (כ"א בחשוון תשמ"ב), בן 86, אביו אברהם — בהלימה למודעת האבל ("דבר" 19.11.1981, מהדורה 36); רוזה — 3.4.1979 (ו' בניסן תשל"ט), בת 76, אביה יצחק — "אפריל 1979" של עץ כהן אושש ומועמד תיק העיזבון נדחה; קבורים זה לצד זה. דירוג: כמעט ודאי (אינדקס; צילומי המצבות — היעד המשלים). (ב) שושלת ארואץ: מועמדים מתוך מ"ד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל" (1938), שרשם כי קברי חלק מהמשפחה נמצאים בבית העלמין הישן ביפו. שלמה 1868 — ככל הנראה (מתיישב עם היעדרו מרשומת 1869); יוסף 1894, אליהו 1906 ואברהם 1912 — טעונים אימות. מועמד נוסף אצל גאון, "אליעזר, נפ׳ 1865", לא הוצג בעץ: ההחרגה נשענה על ההנחה שאלעזר נרשם בקונסוליה ב-1873, אך רשומת Azar נמצאת בגיליון הפתיחה חסר-התאריכים ולכן הסתירה אינה מוכחת עוד — ההחרגה נשמרת מזהירות בלבד. (ג) דור האחים: שנתוני מרים (קיקה), איציק ויוסי — עץ כהן (2005) בלבד; פטירת יעל נסגרה במהדורה 38 — 9.8.1996, קריית שאול, בת אהרן ושושנה (רשומת הקבורה).
• אמה של רוזה — מרים ארואס: דף רישום הלידות שבעיזבון יצחק נוקב במרים כאם הבכור (1891) וברוזה כילידת 31.12.1902, מצבת מרים נוקבת תרע"ו (1916), ולפי הספר נשא יצחק את סמוחה רק אחרי מות מרים. הצירוף — מאומת ברכיביו המסמכיים, כמעט ודאי בשלמותו; סמוחה הייתה המטפלת-החורגת מ-1916 ואילך.
• תאריך הלידה המדויק 16.9.1925 — מ-MyHeritage בלבד, ועץ כהן (2005) נוקב 19.9.1925 — פער שלושה ימים בין שני מקורות משפחתיים, ללא רשומה מכריעה; שנת 1925 מאומתת בכרטיס הפלמ״ח. סדר הלידה של האחים אינו ודאי.
• שלמה ארואס בן יוסף (אחי מרים) קרוי ככל הנראה על שם סבו — פרשנות על סמך השם בלבד. שנת לידתו המוצהרת (~1875) זהה לשנת לידת מרים — תאומים או סטיית-גיל באחד המקורות; לא הוכרע, ומכאן סימן השאלה בתיבה. אחיו הצעיר של אהרון — יוסף, לפי ספר המשפחה ("אח ליוסף שהיה צעיר ממנו במעט", מהדורה 35); נספה עם אמו ברעב תרס"ד.
• פרטי בני הדור החי מובאים במידה מזערית, מטעמי פרטיות.