שבע שורות דורות — משלמה ושמחה ארואץ (גיברלטר ליפו, מפקד 1855) וממשפחת צאלח (צנעא) ועד בני אברהם. במסך צר: גללו לצדדים לתצוגה מלאה.
הגדלה
התרשים מודפס על גיליון A4 לרוחב. לעותק גדול וקריא יותר: הדפיסו על גיליון A3, או הגדילו את התצוגה במסך.
מקרא הצבעים
אברהם (נושא המחקר) ·
ההורים (רוזה ואהרון) ·
פריינטה ·
ארואס (Arwas) ·
צדוק / צאלח (תימן) ·
בני המשפחה.
קו מלא — קשר מתועד. קו מקווקו — קשר משוער או מסגרת־מוצא. סימן «?» אחרי תאריך — מועמד שטרם אומת.
מה נוסף במהדורות 43-55
ענף עזה. תעודת רישום נתין בריטי מס' 24 (קונסוליית יפו, 10.4.1893) נוקבת בשדה «Father's Name»: Shalom Arrwas (dead) — ובכך מזהה את אליהו שבעזה כבנו של שלמה מגיברלטר. אתו נרשמו רעייתו פרו ושישה ילדים. אליהו זה הוא «האדון אליהו ארואץ» שידיעת «השקפה» מ-15.4.1904 מתארת כשולט בעדת עזה.
הענף המקביל. תעודה 25, מאותו יום: Joseph Eliaho בן אלעזר, סוחר בעזה — בן-דודו של אליהו, והוא החתום על מכתב התלונה נגדו. הידיעה מתעדת אפוא סכסוך בתוך המשפחה.
ינואר 1904, יפו. תעודה 11 מזהה את מיכאל כבן נוסף של שלמה — ובכך שלושת האחים שבספר המשפחה (יוסף, מיכאל, אליהו) עומדים כולם ברשומות בנות-זמנן; ותעודה 12, של יוסף אליהו בן אלעזר, נושאת בהערות הפקיד את המילים «Orig. from Gibraltar» — המקור השלישי והמפורש למוצא.
נספח בתחתית העץ. שני מתועדים ברשומת מדינה שהחוליה שלהם לעץ עדיין פתוחה: מרקו ארוואס (יליד מצרים 1916, «שם האב: שלמה») ואברהם פריינטה (ירושלים 1948, בן 58 ⇒ יליד ~1890). שניהם מוצגים במסגרת מקווקוות ובדירוג «טעון אימות».
ילדיהם של האחים (מהדורה 54). טפסי הקונסוליה נוקבים גם בבני הבית. אצל מיכאל בן שלום ביפו: 1895 — רעייתו רחל (30), בן ציון (7) ופרידה (4); 1903 — רעייתו אטה (20), בן ציון (14), פרידה (11), רבקה (6), רחל (3) ויוסף (1). ו-1906 מוסיף ילד שישי, רפאל (2) — ילדיו במלואם: בן ציון, פרידה, רבקה, רחל, יוסף ורפאל. ואצל אליהו בעזה, 1893: פרו, משה, רחל, מרים, סולטנה, יעקב ושלמה. תבנית שחוזרת בשני הבתים, והפקיד כתב אותה במפורש ב-1906 — «Eta age 23 — Wife 2nd»: גיל הרעיה נמוך מכדי שתהיה אמם של הבכורים, מפני שהקונסוליה רשמה את הרעיה הנוכחית ואת כל ילדי האיש.
אשכול 10.2.1886 (מהדורה 69). פנקס נתיני בריטניה של המחוז הקונסולרי של יפו (ארכיון המדינה, סל-1544/1) רושם באותו יום שלושה משקי בית ארואס ברצף — שבע-עשרה נפשות: אליהו (30, חלפן) ובני ביתו, יוסף (37, ⇒ יליד ~1849 — הצהרת גיל שלישית) ובני ביתו, ומיכאל (20, חלפן) ובני ביתו. זהו האשכול הגדול ביותר בקורפוס. סתירות שנרשמות ואינן מיושבות: אליהו רשום בן 34 בטופס עזה מ-4.12.1885 ובן 30 עשרה שבועות אחר כך; מגוריו עזה שם ויפו כאן; ורעייתו «פרו» ב-1893 מול «אורו» ב-1886. וכן: «מרים ארואס» בת 17 שבבית יוסף היא ילידת ~1868/9 — אינה מרים ילידת 1875 שבעץ.
הענף המצרי (מהדורה 55). שני שאלוני רישום לעולה שנחתמו בחיפה ב-1950 מעמידים את יוסף (יליד קהיר 17.7.1935) ואת אחיו שמעון (יליד 1934; שדה התאריך נכתב «31/6» — תאריך שאינו קיים), שניהם בני רפאל, אזרחים מצרים. רפאל בן מיכאל, יליד יפו ~1904, היה כבן עשר בגירוש נתיני בריטניה מיפו ב-1914 — ומכאן, ככל הנראה, הענף שנשאר במצרים ושבניו שבו ארצה שלושים ושש שנים אחר כך. השרשרת שלמה ← מיכאל ← רפאל מאומתת בשלושה טפסים; זיהוי «רפאל» שבשאלונים — ככל הנראה.
הקו הישיר, ברשומת מדינה (מהדורה 53). טופס קונסולרי 30 מיפו, 24.4.1893, נוקב «Youssef Arrwas · Father's Name: Solomon Arwas · Age 41»; ובעמוד הנגדי, טופס 31 מ-27.4.1893, משק ביתו: שרה אשתו (29), שלמה (19), משה (14), רפאל (3) וריינה (10) — כלומר אחיה ואחותה של מרים בשמותיהם, ולא רק שלמה שבספר המשפחה. מרים נעדרת כצפוי, שכן כבר נישאה. וטופס 43 מ-26.3.1902 מעמיד את שלמה בן יוסף עצמו — «Father: Yousef Arruas (dead) · Farmer · 27» — ובכך תוחם את פטירת יוסף בין אפריל 1893 למרץ 1902.
שלושה בני שלמה (מהדורה 50). לצד מרקו עומדים עתה עוד שניים מאותו דור שאביהם נקרא שלמה ארואס. אלי — תעודת נישואין ירושלים 2.4.1944 («בן שלמה ושמחה») ומפקד ירושלים תש״ז (עמודת «שם האב»: שלמה); הוא ראש משק הבית שבמפקד «משמר העם» תש״ח, ושני המקורות בלתי תלויים. משה החייט — נתין בריטי מלידה מנווה שלום שבתל אביב; שם אביו אינו רשום במסמך, והוא נגזר ככל הנראה מכך שבנו יליד 1931 נקרא שלמה. שהם אחים — טעון אימות; אין רשומה המעמידה שניים מהם יחד.
מניין באו הענפים
צד האם — ארואס/ארואץ: ילידי גיברלטר שעלו ב-1833; מתועדים ביפו לכל המאוחר מ-1855 (יעד ההתיישבות ב-1833 עצמו אינו מתועד). במפקד מונטיפיורי 1855 מופיעה המשפחה במלואה: שלמה (32, "סוחר ובאנקיר") ואשתו שמחה, ובניהם יוסף (12), משה (6) ואליהו (3); לצדם ענף אלעזר ומסודה — ככל הנראה אחיו של שלמה, שעלה באותה שנה.
צד האם — פריינטה: יצחק (פפו) פריינטה מדור מייסדי מקווה ישראל (~1860/62 ירושלים, ממשפחה סלוניקאית - 31.12.1944 לפי הספר; עץ כהן: 1942 — טעון הכרעה ברשומת נחלת יצחק) ואשתו מרים ארואס מיפו (~1875 - 1916). שמונת ילדי משפחת פריינטה (הכתבה מ-1970 מנתה תשעה; ספר המשפחה — שמונה), ובהם שושנה רוזה — אמו של אברהם.
צד האב — צאלח/צדוק: משפחת צורפים, רבנים ודיינים מצנעא שבתימן. אהרון עלה בתשרי תרע"ה (1914) דרך נמל יפו, לאחר שאביו נפטר בעדן ואמו ואחיו הצעיר נספו ברעב 1904.
צד האב — זיכרונות אהרון צדוק ומכתבו לנכדו (מקור ראשוני): לידה בצנעא (~1895-1898, המקורות חלוקים; בתיבה ננקב ~1895 על פי גיל 86 שברשומת הקבורה — מהדורה 38 — ובספר), משפחת צאלח, פטירת האב בעדן, רעב 1904, עלייה 1914. שם הסב אברהם — פנקס הבוחרים 1949 וכתובת אהרן ורוזה (מסמך ראשוני, מהדורה 35) — מאומת; שם הסבתא סעדה — MyHeritage + ספר המשפחה (שני מקורות משפחתיים לא בלתי-תלויים), ככל הנראה; האח יוסף, שנספה עם אמו — ספר המשפחה. מהדורה 59: רשומת פנקס תושבי יפו 1918-1919 (משק בית 685/2) נקראה אות-אות מן הסריקה — «צאלח · אהרן · רוק · 23», ובנוסף העדה «תימני» והמקצוע «פועל»; זו הרשומה החיצונית המוקדמת ביותר של אהרון, והזיהוי עלה לכמעט ודאי. מהדורה 60:(*שתי השנים בתיבה מתנגשות ונרשמות כך בכוונה: פנקס תושבי יפו 1918-1919 רושם אותו תושב יפו, ואילו הראיון ב«למרחב» גוזר הגעה למקווה ב-1916; מקווה ישראל סמוכה ליפו ותחום הרישום של ועד העיר לא נבדק — ראו ערכי מקור 28 ו-68.) סריקת JPress העלתה חמישה-עשר פריטי עיתונות מ-1929 עד 1960; צוואת יהושע מרגולין («דבר», 10.10.1947) נוקבת «אהרון צדוק התימני, האופה אשר במקוה-ישראל» — עוגן הזיהוי — וראיון ב«למרחב» (1960) נותן 44 שנים במקווה, אופה ראשי מ-1920. חמישה טקסטים פרי עטו, ובראשם «בחדר בתימן» («דבר», 15.12.1933), עדות בגוף ראשון על החדר בצנעא.
מרים ארואס והוריה יוסף וגרסיה — אוששו ב-Geni, ובמהדורה 35 גם בספר המשפחה: תאריך פטירתה נקרא מעל מצבתה בטרומפלדור (ז׳ בתמוז תרע״ו), ואביה יוסף מזוהה כסוכן הקניות של מקווה ישראל.
פנקס נתיני בריטניה ביפו ("Register of British Subjects"): בגיליון הפתיחה, שורה 1 — "Solomon Arruas · Gibraltar · Jaffa · Money Changer"; שורה 10 — "Azar Arruas · Gibraltar · Matress Maker"; ובגיליון 1873, שורה 12 — "Eliaho Arruas · Palestine · Money Changer". מאשש עצמאית את מוצא גיברלטר וסוגר את שרשרת המקצוע: באנקיר (1855) ← חלפן (גיליון הפתיחה) ← צראף אצל יוסף (1869) ← חלפן אצל אליהו (1873). עמודת התאריך בגיליון הפתיחה ריקה, ו-IGRA מאנדקס אותו פעמיים (1860 ו-1873) — שנת הרישום אינה נקבעת. זיהוי Solomon עם שלמה — כמעט ודאי; זיהוי Azar עם אלעזר, וממילא גם "מזרנים" שבתיבת אלעזר — ככל הנראה.
יוסף ארואץ במפקד ירושלים 1866 (פריט 269) — מסביר מדוע רשומת הקונסוליה 1869 נוקבת ב"ירושלים" כעיר מוצאו אף שהמשפחה ביפו מ-1855: ירושלים היא ככל הנראה עיר מגוריו הקודמת ולא מקום לידתו. ההסבר עומד בכפוף לזיהוי, המדורג ככל הנראה.
צאלח ← צדוק: פנקס הבוחרים תש"ט של ירושלים מדפיס את שם המשפחה בשתי צורותיו — "צדוק (צאלח)" — ובילקוט הפרסומים תועדו קבוצות משפחתיות שהחליפו צאלח ← צדוק (1954-1977). אלה אינם בני המשפחה ואינם מזהים אותה, אך הם מאששים חיצונית את הדפוס שבבסיס עדותו של אהרון. דירוג: קיום הדפוס — מאומת; שכך אירע גם במשפחתו — כמעט ודאי.
ענף פריינטה — הרובד היפואי: מפקדי מונטיפיורי מתעדים את השם בארץ מ-1839 (ירושלים) וביפו מ-1866 — שלמה ואסתר (עלו 1858), שמחה האלמנה (עלתה 1868) וארבעה ילדים יתומים ונזקקים ב-1875. זהו המילייה שממנו יצא יצחק פפו למקווה ישראל בימי נטר, אך אין חוליה שמית מוכחת — טעון אימות.
הורי יוסף — שלמה ושמחה — כמעט ודאי ברמת המפקד (מפקד 1855 + רישום הקונסוליה הבריטית 1869: "יוסף בן סולומון, צראף"). זיהוי יוסף שבמפקד כאביה של מרים — ככל הנראה, ולכן גם השרשור המלא אל שלמה ושמחה — ככל הנראה.
שנתוני רוזה ויעל ושמות האבות אברהם ויצחק — פנקס הבוחרים תש"ט (1949), IGRA; לידת רוזה דויקה במהדורה 35 ל-31.12.1902 על פי דף רישום הלידות שבכתב יד אביה (ספר המשפחה). פטירת רוזה — 3.4.1979, חולון — נסגרה במהדורה 38 ברשומת הקבורה (כמעט ודאי; הספר ועץ כהן אוששו, מועמד תיק העיזבון נדחה). שנתוני שאר האחים — מרים (קיקה) 1927, יצחק 1933, יוסי 1948 — עץ כהן המשפחתי (2005), ככל הנראה; פטירת יעל — 9.8.1996, רשומת הקבורה (מהדורה 38).
סייגים
סימני «?» בתיבות — נתונים שאין להם רשומה מאששת, בשלושה הקשרים. (א) דור ההורים — נסגר במהדורה 38: רשומות הקבורה בחולון (מרשם JOWBR, אינדקס מצבות מצולמות) נוקבות: אהרון — 18.11.1981 (כ"א בחשוון תשמ"ב), בן 86, אביו אברהם — בהלימה למודעת האבל ("דבר" 19.11.1981, מהדורה 36); רוזה — 3.4.1979 (ו' בניסן תשל"ט), בת 76, אביה יצחק — "אפריל 1979" של עץ כהן אושש ומועמד תיק העיזבון נדחה; קבורים זה לצד זה. דירוג: כמעט ודאי (אינדקס; צילומי המצבות — היעד המשלים). (ב) שושלת ארואץ: מועמדים מתוך מ"ד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל" (1938), שרשם כי קברי חלק מהמשפחה נמצאים בבית העלמין הישן ביפו. שלמה 1868 — ככל הנראה (מתיישב עם היעדרו מרשומת 1869); יוסף 1894, אליהו 1906 ואברהם 1912 — טעונים אימות. מועמד נוסף אצל גאון, "אליעזר, נפ׳ 1865", לא הוצג בעץ: ההחרגה נשענה על ההנחה שאלעזר נרשם בקונסוליה ב-1873, אך רשומת Azar נמצאת בגיליון הפתיחה חסר-התאריכים ולכן הסתירה אינה מוכחת עוד — ההחרגה נשמרת מזהירות בלבד. (ג) דור האחים: שנתוני מרים (קיקה), איציק ויוסי — עץ כהן (2005) בלבד; פטירת יעל נסגרה במהדורה 38 — 9.8.1996, קריית שאול, בת אהרן ושושנה (רשומת הקבורה).
אמה של רוזה — מרים ארואס: דף רישום הלידות שבעיזבון יצחק נוקב במרים כאם הבכור (1891) וברוזה כילידת 31.12.1902, מצבת מרים נוקבת תרע"ו (1916), ולפי הספר נשא יצחק את סמוחה רק אחרי מות מרים. הצירוף — מאומת ברכיביו המסמכיים, כמעט ודאי בשלמותו; סמוחה הייתה המטפלת-החורגת מ-1916 ואילך.
תאריך הלידה המדויק 16.9.1925 — מ-MyHeritage בלבד, ועץ כהן (2005) נוקב 19.9.1925 — פער שלושה ימים בין שני מקורות משפחתיים, ללא רשומה מכריעה; שנת 1925 מאומתת בכרטיס הפלמ״ח. סדר הלידה של האחים אינו ודאי.
שלמה ארואס בן יוסף (אחי מרים) קרוי ככל הנראה על שם סבו — פרשנות על סמך השם בלבד. שנת לידתו המוצהרת (~1875) זהה לשנת לידת מרים — תאומים או סטיית-גיל באחד המקורות; לא הוכרע, ומכאן סימן השאלה בתיבה. אחיו הצעיר של אהרון — יוסף, לפי ספר המשפחה ("אח ליוסף שהיה צעיר ממנו במעט", מהדורה 35); נספה עם אמו ברעב תרס"ד.
פרטי בני הדור החי מובאים במידה מזערית, מטעמי פרטיות.