# «דבר», 27.2.1976 — משה צדוק, «"מדרש הגדול" לסיומו» **מזהה JPress:** `dav19760227-01.2.131` · [הפריט המקוון](https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=dav19760227-01.2.131) · [הגיליון](https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1976/02/27/01/) · **מהות:** רשימת ביקורת בת 777 מילים מאת **משה צדוק** *(חוקר יהדות תימן; אדם אחר)*, לרגל השלמת הוצאתו לאור של «מדרש הגדול» בידי מוסד הרב קוק. *(תמליל OCR; דף מצולם — יעד T36.)* --- ## המשפט > «על מחברו של מדרש הגדול נחלקו החוקרים... דעה אחת התהלכה בתימן, שמחברו הוא ר' אברהם הנגיד בנו של הרמב"ם. **"מוסד הרב קוק"** שהחל להוציא לאור את מדרש הגדול **היסס תחילה בשאלה זו עד שקם יהודה נחום, בעל הארכיון הנודע בחולון, יחד עם אהרן צדוק והביאו הוכחות ששיכנעו את עולם המדע.** גם החוקרים שלמה מורג ויהודה רצהבי פירסמו ב"תרביץ", ניסן תשכ"ה, הוכחות מקיפות המראות שהוא חיבורו של עדני.» ## ההקשר «מדרש הגדול» הוא מדרש תימני על חמישה חומשי תורה, שהובא לידיעת המחקר בידי הנוסע **ר' יעקב ספיר** בשנת תרי"ט (1859) ותואר בספרו «אבן ספיר». ערכו למחקר גדול: שמורות בו דרשות מספרות התנאים שאבדו בכל מקום אחר, והוא פותר קשיים בנוסח הספרי וברמב"ם. שאלת מחברו הייתה שנויה במחלוקת — ר' אברהם הנגיד בן הרמב"ם, או **ר' שלמה עדני**, בן המאה השלוש-עשרה מתימן. ## למה זה חשוב **(א) תרומה מחקרית המיוחסת לאהרון בשמו.** לא כתיבה ספרותית ולא פעילות ציבורית — **הכרעת שאלה פילולוגית**, בשיתוף עם יהודה נחום, «בעל הארכיון הנודע»; ולפי המאמר, ההוכחות שהביאו הן ששכנעו את מוסד הרב קוק ואת עולם המדע. **(ב) המיקום.** יהודה נחום ישב **בחולון**. אהרון צדוק התגורר בחולון ונפטר בה ב-1981. הצירוף — תימני, חולון, עיסוק בכתבי יד ובמורשת תימן, אמצע שנות השבעים — מהודק. **(ג) התאריך.** פברואר 1976: אהרון היה אז כבן שמונים ואחת. זהו **האזכור המאוחר ביותר של פעילותו** בקורפוס, חמש שנים לפני מותו, ומאוחר בשש שנים מן האזכור המאוחר ביותר שהיה (1970). ## סייג הזיהוי הפריט נוקב «אהרן צדוק» בלי יישוב. *(דירוג: תוכן הפריט — מאומת; זיהוי «אהרן צדוק» שבו עם נושא המחקר — כמעט ודאי, על סמך חולון, תימן, והתקופה. הדרך לאישוש: ספרו של **יהודה נחום, «מצפונות תימן»** — שהמאמר מפנה אליו במפורש, עמ' 181 ואילך — ופרסומי מוסד הרב קוק ל«מדרש הגדול».)*