# פרשת עזה בעיתונות התקופה — 1896, 1904 (ארבעה סבבים), ו-1903/1907 במצרים

קובץ ממצאים ליעד **T13** — סריקת אזכורי "ארואץ" ב«השקפה», ב«הצבי» ובשאר עיתוני
התקופה. עד כה עמדה הפרשה על ידיעה אחת, מ-15.4.1904 (ערך 40). הסבב הזה מצא ש**הפרשה
נמשכה על פני ארבעה גיליונות לפחות**, ושהיא מתועדת **משני צדדיה** — ושהאיש שבמרכזה
מופיע בעיתונות כבר ב-1896, ובתואר.

---

## א. «הצבי», 17 בינואר 1896 — האזכור המוקדם ביותר, ועמו התואר

מכתב תודה ופרידה מעזה לרופא הממשלתי ד"ר א' כהן, שהתפטר לאחר שנתיים בעיר. תוכנו
עירוני-כללי; **החתימה היא הממצא**:

> «אסירי תודה לכבודו הבע"ח בחודש העשירי תרנ"ו. פעה"ק **עזה** תיכב"ץ.
> **אליהו ארואץ.**
> **(מנהל עדת ישראל בעזה).**»

- **מקור חיצוני:** [«הצבי» 17.1.1896 — הידיעה](https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hzv18960117-01.2.19)
  · [הגיליון](https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1896/01/17/01/)
- **עותק מקומי:** [תמונת הידיעה המלאה](pages/hatzvi_1896-01-17_arwas_gaza.jpg) ·
  [הגדלת החתימה](../evidence/hatzvi_1896_arwas_gaza_signature.png)

עד כה נודע אליהו מן הרשומות הקונסולריות (1885, 1893, 1894) כ"סוחר" שמקום מגוריו עזה,
ומידיעת 1904 כבעל שררה בקהילה. הרשומה הזאת נותנת לו **תואר מפורש, שמונה שנים קודם:
מנהל עדת ישראל בעזה**. כלומר הסכסוך של 1904 אינו מריבה של איש פרטי תקיף אלא **עימות
עם נושא המשרה הקהילתית**, והוא החזיק בה לפחות מ-1896.

*(דירוג: החתימה והתואר — <strong>מאומת</strong>, נקראו בטקסט המלא של הידיעה; זהות
החותם עם אליהו בן שלמה שבטפסי הקונסוליה — <strong>כמעט ודאי</strong>: אותו שם, אותה
עיר, אותן שנים, ואין בעזה של 1896 אליהו ארואץ שני מתועד.)*

---

## ב. «השקפה», 22 באפריל 1904 — תשובת המתלוננים

בידיעה מ-15.4.1904 (ערך 40) הוסיף העורך הערה משלו: *«והנה קשה לי להאמין כי כטענות שבאו
למעלה עשה האדון אליהו ארווץ באמת לאחיו, ואקוה כי ימהר הא' ארואץ ולברר הדבר»*. שבוע
לאחר מכן פורסמה התשובה, ממוענת לעורך, מתוארכת **עזה, יום ג' ד' אייר**:

- **עדים בשמם:** ר' יצחק שווארץ שו"ב, שביקש לחלק מצה לעניי עזה **ולא רצו לקבלה מפני
  הגזרה**; ו**ר' ישראל גרזובסקי, מוכתר המושבות גדרה וקאסטינה**, ששמע «שקרא בחוצות כי
  שחיטת אשכנזי נבלה».
- **המשפט שבגללו נכתב המכתב:** «וגם שאלו אנשי עזה, איך אתה מגרש האנשים אשר באו להתפלל
  לפני ה', אין זה כי אם בית אלהים? **ויאמר א' ארוואץ: זה בית אליהו ארוואץ ולא בית
  אלהים**».
- **מצב הקהילה:** «ואנחנו מוכרחים להתפלל במנין עשרה **בלא ס"ת**, ואם יחסר לנו איש אחד
  למנין עשרה לא יבא שום איש לנו כי מפחדים מהגזרה».
- **הבקשה:** מורה הגון מטעם **האדון ענתבי** ומ**ועד יק"א**, «כי השו"ב ומלמד אשר הביא
  אליהו ארוואץ לא טוב הוא לנו כי אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, **לכן רוב הילדים
  מהספרדים הולכים לבית הספר של המסיתים**».

**החתומים:** שמעון גבאי · מאיר גבאי · בנימין הכהן · יעקב הכהן · **יוסף אליהו ארואץ** ·
הירש שטרנבלט · אברהם הרשקוביץ. ובנספח בכתב ידו של אחד מהם: «ואני החותם למטה **קנס אותי
אליהו ארואץ חמשה בשליק ולקח הטלית שלי** בעבור שלקחתי מצה מרבי יצחק שוורץ, חתמתי את
שמי — **שמעון מחפוץ (התמני)**».

- **מקור חיצוני:** [«השקפה» 22.4.1904 — "מכתבים להעורך"](https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hsk19040422-01.2.8)
- **עותק מקומי:** [תמונת המדור המלא (PDF, 5 עמ׳)](pages/hashkafa_1904-04-22_letters.pdf) ·
  [הגדלת המכתב מעזה והחתימות](../evidence/hashkafa_1904-04-22_gaza_letter.png)

**חתימתו של יוסף אליהו ארואץ מאשרת מה שנקבע במהדורה 46:** הפרשה היא **סכסוך פנים-
משפחתי**. יוסף אליהו בן אלעזר — בן-דודו של אליהו בן שלמה (ערך 42) — חתום כאן נגדו.

---

## ג. «השקפה», 6 במאי 1904 — מכתב הנגד מעזה

שבועיים אחר כך פורסם מכתב הגנה, מתוארך **עזה, י"ד לחודש אייר שנת התרס"ד**:

- **על המצה:** «חלילה וחס שהאדון ארואץ ציוה שלא לקחת מצה. אך כאשר באה המצה מיפו בא
  **הירש שטרנבלט** ואמר לנו שבאה מצה חמץ ויין נסך לחלקם להספרדים» — ולכן הגבאים,
  «**האדון ארוואץ** הי"ו ו**האדון יוסף בן יאיר** הי"ו, הביאו **מכיסם** וחלקו לכל נפש
  רוטל מצה ושתי אונקיות יין».
- **על הקנס:** שמעון מחפוץ עלה לתורה כלוי במשך שנים «עד שבאו אחיו התימנים ואמרו שהוא
  ישראל ממשפחת מחפוץ», ואף נשבע שלא לקח מצה מיצחק שוורץ ונמצא ששיקר — «על כן לקח האדון
  ארואץ דמי המצה אשר קבל מאתו».
- **על הורדת יעקב הכהן מן הדוכן:** «כל זה היה בהסכמת רוב קהל העדה».
- **על רדיפת אשכנזים — ועמו קטע היסטורי בפני עצמו:** «זה שקר וכזב… יען כי **בעזה לא
  ימצא כי אם שני בתים אשכנזים**, וכל באי שער עירנו מכירים את ערך הגבאים שביתם פתוח
  לרוחה לכל דל ואביון, **ובפרט למהגרים אשכנזים הבאים דרך אל-עריש** — מקבלים אותם בסבר
  פנים יפות ושולחים אותם ליפו אחר תת לכל נפש צדה לדרך וגם ארבעה בשליקים. **ולעילא מן
  הכל הם העומדים בפרץ לפני השר** יר"ה להציל אחיהם העשוקים, **ולולא הם לא היה ישוב
  בעזה**».

**החתומים** *(כותרת המכתב: «עזה י"ג אייר התרס"ד»; חתימתו: «עזה היום י"ד לחו' אייר שנת
התרס"ד לפ"ג»)*: יוסף הכהן · בכור אהרן הכהן · יצחק לוי · משה פיזנטי · יחזקאל מוסא ·
יאודה הלוי · משה הלוי · דוד כהן · אברהם עמוס · משה ן' יאיר · אברהם הכהן · נסים הכהן ·
**אברהם ארואץ** · מ"י קאסורלה · **רפאל אברהם ארואץ** · משה שאלמס · יצחק בן יאיר ·
אברהם ן' יאיר · האחים ש"י סעיד ונסים אלקאיים · יעקב אשכנזי — **עשרים חתימות**.

- **מקור חיצוני:** [«השקפה» 6.5.1904 — המכתב מעזה](https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hsk19040506-01.2.9)
- **עותק מקומי:** [תמונת המדור המלא (PDF, 4 עמ׳)](pages/hashkafa_1904-05-06_gaza_defence.pdf) ·
  [הגדלת המכתב והחתימות](../evidence/hashkafa_1904-05-06_gaza_defence.png)

**שני שמות חדשים לענף:** **אברהם ארואץ** ו**רפאל אברהם ארואץ**, שניהם בעזה 1904. שם
"אברהם ארואס" מוכר לנו כבר מפנקסי ההרשמה השנתיים בקונסוליה הבריטית — 1890, 1896, 1897,
1898 ו-1905 — ועתה יש לו גם נוכחות קהילתית מתועדת בעזה. *(דירוג: קיומם — <strong>מאומת
</strong>; יחסם המשפחתי לאליהו או ליוסף אליהו — <strong>טעון אימות</strong>.)*

**ומה שהמכתב מוסר כבדרך אגב שווה יותר מן הפולמוס:** עזה של 1904 היא **תחנת מעבר
למהגרים יהודים הבאים ממצרים דרך אל-עריש ליפו**, ובית גבאי הקהילה — ובראשם ארואץ — הוא
שמצייד אותם ומעביר אותם הלאה. זהו **המסדרון מצרים-עזה-יפו**, פועל בשני הכיוונים, עשר
שנים לפני שבני ארואס עצמם נעו בו כמגורשים במלחמת העולם הראשונה (יעד T18).

---

## ד. «השקפה», 27 במאי 1904 — הסבב הרביעי

שני המוזכרים במכתב ההגנה משיבים כל אחד בשמו, מעזה, ח' סיון:

- **הירש שטרנבלט:** «ביום ו' בבוקר שמעתי שאליהו ארואץ קרא… כי שחיטת אשכנזי נבלה. ואחר
  באה המצה… בא מבית אליהו ארואץ ואמר לנו בשם אליהו כי לא יקבל המצה אשר בא מיד אשכנזי
  ליד אשכנזי… **הרי אנחנו בעיניכם כנכרים נחשבים**».
- **יעקב כהן:** «בגליון ל' כתבו כי הורידו אותי מן הדוכן… יען כי זה האיש מחלל שבת ואוכל
  טרפות ובשר בחלב — **זה שקר וכזב**, כי הורידני אליהו ארואץ מן הדוכן **רק בעבור שלקחתי
  משחיטת אשכנזי**, ואני יכול לברר הדבר».

- **מקור חיצוני:** [«השקפה» 27.5.1904 — "השבוע"](https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hsk19040527-01.2.6)
- **עותק מקומי:** [תמונת המדור המלא](pages/hashkafa_1904-05-27_rebuttal.jpg) ·
  [הגדלת שתי התשובות מעזה](../evidence/hashkafa_1904-05-27_gaza_rebuttal.png)
- **הערת כתיב:** שמו של החותם הראשון נדפס בגיליון זה **«הירש שטרנוביץ»**, ובגיליונות
  22.4 ו-6.5 **«הירש שטרנבלט»**/«שטמבלט» — אותו אדם, שלושה כתיבים בשלושה גיליונות של אותו
  עיתון.

באותו גיליון גם נתון סטטיסטי המעמיד את גודל היישוב: מספר הילדים שחוסנו נגד אבעבועות
ב-1904 — ירושלים 2,800, יפו 955, **עזה 355**.

**סיכום הפרשה.** ארבעה גיליונות, שני צדדים, שמונה-עשרים חותמים ולפחות שלושה נושאים
נפרדים (שחיטה, חלוקת מצה, וכיבודים בבית הכנסת) — והשורש אחד: **מי מוסמך בעדה, ומה מעמדם
של האשכנזים המעטים בתוכה**. הפרשה מתועדת עתה משני צדדיה, ואין בקורפוס הזה הכרעה מי
צדק; מה שמאומת הוא **קיומו של הסכסוך, זהות הצדדים, והתפקיד שהחזיק אליהו ארואץ**.

*(דירוג: תוכן ארבע הידיעות — <strong>מאומת</strong>, נקראו בטקסט המלא; העובדות
שבמחלוקת — <strong>שנויות במחלוקת ברשומה עצמה</strong>, ואינן מדורגות.)*

---

## ה. שני עקבות מצריים — ואזהרה שחייבת ללוות אותם

**«השקפה», 7.7.1903 — רשימת תרומות לשדודי קישינוב.** במדור «הנקבץ מצעירי הספרדים ע"י
האדונים יוסף דמשקאי ויעקב אלמאליח» רשומים **שלושה** תורמים ארואץ, ואחד מהם עם פטרונים:

> «…אליהו כהן, שלמה חיים כהן, **משה חי ארואץ**, חיים בכר כ"א 3. יוסף קאסוטו 2,20.
> שמואל אלעלוף, מרדכי לוי ענתבי, **יעקב אליהו ארואץ** כ"א 2. אהרן סירי, **בכור בן משה
> ארואץ**, אהרן סבאג כ"א 1,20…»

- [הידיעה](https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hsk19030707-01.2.7) ·
  [תמונת המדור](pages/hashkafa_1903-07-07_kishinev.jpg) ·
  [הגדלת שלוש השורות](../evidence/hashkafa_1903_kishinev_arwas_donors.png)

**זהו מקבץ ארואץ ירושלמי מתועד.** שלושה גברים צעירים בירושלים של 1903, ואחד מהם —
**בכור בן משה ארואץ** — נושא פטרונים מפורש. הדבר מצטרף לרשומות "פנקס נתיני בריטניה" של
ירושלים (יוסף 1866, אברהם ואליהו 1887, משה 1897, מיכאל 1911) ולשדה "Village or Town:
Jerusalem" שבטופס 1885 — כלומר **הנוכחות הירושלמית של השם מתועדת עתה בשני סוגי מקור
בלתי תלויים**. *(דירוג: תוכן הרשימה — <strong>מאומת</strong>; קשרם לענף הגיברלטרי —
<strong>טעון אימות</strong>.)*

**«היהודי» (לונדון), 14.11.1907 — מכתב מאלכסנדריה.** לאחר סקירה של בתי הספר של הקהילה
היהודית באלכסנדריה: «לפני ששה חדשים בערך נוסדה בעירנו ע"י הצעירים האדונים משה אביכזיר
ו**משה ארואץ**, חברה בשם "**האחוה היהודית**", מטרתה להעיר את ההשכלה בקרב צעירי
אלכסנדריה. ויפתחו אולם גדול ובית ספרים קטן, ובשולחן הקריאה נמצאים כל העתונים המקומיים
ועתוני חו"ל». החברה מונה נשיא כבוד — החכם מהר"א אביכזיר — ומנהל בפועל, ד"ר יצחק לוי,
ופותחת שיעורי ערב בעברית חינם בעצת הרב הראשי מהר"א חזן.
[הידיעה](https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hayehoodylondon19071114-01.2.5) ·
[תמונת המדור](pages/hayehoody_1907-11-14_alexandria.jpg) ·
[הגדלת הפסקה](../evidence/hayehoody_1907_alexandria_arwas.png)

שני הפריטים מפתים להיקרא כרצף אחד: צעיר בשם משה ארואץ בירושלים 1903, וצעיר בשם משה
ארואץ באלכסנדריה 1907 — כלומר **נוכחות ארואס באלכסנדריה שבע שנים לפני הגירוש** (T18).
ואולם:

**האזהרה.** «השקפה» מ-6.6.1906 מביאה מכתב מאלכסנדריה על **«הרב המופלא מהר"י ארואץ,
ממלא מקום החכם באשי ביפו»**, שבא למצרים כשד"ר לטובת בית החולים «משגב לדך» שבירושלים,
ואסף בבורסה של אלכסנדריה מאה וששים לירות שטרלינג ובקהיר וכפריה כשלוש מאות.
[הידיעה](https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=hsk19060606-01.2.8) ·
[תמונת המדור](pages/hashkafa_1906-06-06_alexandria.jpg) ·
[הגדלת הפתיחה](../evidence/hashkafa_1906_alexandria_rabbi_arwas.png)
זהו כמעט בוודאי **הרב יוסף בן משה ארואץ ממוגדור ורבאט** — כלומר **המשפחה המרוקאית
האחרת**, שהקורפוס הזה מזהיר מפניה במפורש (פרק 8, "אזהרת כפילות"). ומכאן שתי מסקנות:
**(א)** הידיעה מתארכת את מעורבותו של הרב ארואץ בהנהגת יפו ל-**1906**, שבע שנים לפני
1913 שבספרות — ממצא בפני עצמו, השייך למשפחה האחרת; **(ב)** בשנים ובעיר שבהן פעל הרב
המרוקאי, **אין לייחס "משה ארואץ" באלכסנדריה לענף הגיברלטרי בלא ראיה נוספת**.

*(דירוג: קיומם של שלושת הפריטים ותוכנם — <strong>מאומת</strong>; זהות "משה חי ארואץ"
1903 עם "משה ארואץ" 1907 — <strong>טעון אימות</strong>; שיוך מי מהם לענף הגיברלטרי —
<strong>טעון אימות</strong>; זיהוי "מהר"י ארואץ" עם הרב יוסף ממוגדור — <strong>ככל
הנראה</strong>, על סמך התואר, העיר והתקופה.)*

---

## ו. מה נסרק ונרשם כלא-רלוונטי

- **«השקפה» 13.11.1906** — ברשימת אורחי "השירה היהודית לארץ ישראל" מופיע שם ארואץ בתוך
  רשימת תיירים אירופים משובשת ב-OCR; אין קשר לענף.
- שאר 39 התוצאות בטווח 1896-1915 נסרקו בכותרות ובתאריכים; הפריטים שנקראו במלואם הם אלה
  שלמעלה.