# אהרון צדוק בעיתונות בת-הזמן, 1929-1960 — סריקת JPress המלאה **סבב:** מהדורה 60, 25.8.2026 · **מקור:** JPress — אוסף העיתונות היהודית ההיסטורית, הספרייה הלאומית · **יעד:** T26 (נסגר) --- ## 0. מה הסבב הזה שינה עד מהדורה 59 נשענה דמותו הציבורית של אהרון צדוק על **שלושה** פריטי עיתונות (1934, 1938, 1943) ועל זיכרונותיו שלו. סריקה שיטתית של שני כתיבי שמו — **«אהרן צדוק»** (66 תוצאות) ו**«אהרון צדוק»** (64 תוצאות) — העלתה **חמישה-עשר פריטים חדשים** הפרושים על **שלושים ואחת שנים**, ובהם **חמישה טקסטים פרי עטו**, **רשומה שמזהה אותו בשמו, בעדתו ובמקצועו**, ו**ראיון עיתונאי מלא** שבו הוא מדבר בגוף ראשון. **הממצא המכריע לזיהוי** *(ולזיהוי בלבד — ראו כלל ההיקף בסעיף 3)* — צוואת יהושע מרגולין, שנדפסה ב«דבר» ב-10.10.1947: > «בתור אפוטרופסים למילוי הצוואה הזאת אני ממנה את הח' מאיר לבבי, חבר קיבוץ מרחביה, ואת **הח' אהרון צדוק התימני, האופה אשר במקוה-ישראל**.» **ארבעה מזהים במשפט אחד** — השם · העדה · המקצוע · המקום — בכתב ידו של אדם שהכיר אותו אישית, במסמך שנדפס בעיתון יומי. עד לרגע זה נשען הצירוף "אהרון צדוק = האופה של מקווה ישראל" על ספר המשפחה בלבד. מכאן ואילך הוא **מאומת**, וכל שאר פריטי הסריקה נקשרים אליו. --- ## 1. הרשימה הכרונולוגית | # | תאריך | כתב עת | מה | דירוג התוכן | דירוג הזיהוי עם אהרון | |---|---|---|---|---|---| | 1 | 5.3.1929 | דבר | מקווה ישראל: «עונג שבת» — **אהרון צדוק הרצה «על ההווי התימני»** | מאומת | **מאומת** *(נקוב מקווה ישראל)* | | 2 | 1.5.1931 | הארץ | «מחר בשלוש ירצה ה' אהרן צדוק באולם בית הכנסת «עזרת אחים» על הנושא: ל"ג בעומר» | מאומת | כמעט ודאי | | 3 | 14.12.1931 | דבר | אזכרה לר' יחיא קאפח בצריף «עזרת אחים», ת"א — אהרון צדוק בין המספידים | מאומת | כמעט ודאי | | 4 | 19.2.1932 | דאר היום | «בת"ת ברחוב זרובבל — הרצאתו של מר אהרן צדוק **על הנביאים**» (ת"א) | מאומת | כמעט ודאי | | 5 | 7.7.1932 | הארץ | האספה הכללית של אגודת «עזרת אחים» **בנשיאותו** של אהרן צדוק; נבחר **יו"ר המועצה** | מאומת | כמעט ודאי | | 6 | 15.12.1933 | דבר / דבר לילדים | **«בחדר בתימן» — מאמר פרי עטו, חתום «אהרן צדוק»** | מאומת *(חתום)* | כמעט ודאי | | 7 | 1.10.1934 | דבר | נבחר למרכז הארצי של מועצת העובדים התימנים | מאומת | כמעט ודאי | | 8 | 6.5.1938 | דבר | תוכן «מתימן לציון»: **«סיפורים של אהרן צדוק (חבלי עליה)»** | מאומת *(מחבר נקוב)* | כמעט ודאי | | 9 | 11.11.1943 | הצפה | רשימת רבנות: **«יעל בת אהרן צדוק מקוה ישראל»** ולידה «בן ציון בן חיים פרחי תל אביב» | מאומת | **מאומת** *(נקוב מקווה ישראל)* | | 10 | 22.6.1945 | דבר | מאמר תגובה **חתום «אהרון צדוק · ישראל ישעיהו»** | מאומת *(חתום)* | כמעט ודאי | | 11 | 24.8.1945 | הד המזרח | ביקורת על «שבות תימן»: העורכים, וכן **«אהרן צדוק — 'תקופתו ומפעלו'»** במדור «דור דעה» | מאומת | כמעט ודאי | | 12 | 10.10.1947 | דבר (וכן על המשמר) | **צוואת מרגולין** + **הספד חתום «אהרן צדוק»** | מאומת | **מאומת** *(נקובים עדה, מקצוע ומקום)* | | 13 | 18.9.1950 | הדור | תוכן «שלוחות»: **«כיצד נרים קרננו — אהרון צדוק»** | מאומת | כמעט ודאי | | 14 | 27.11.1950 | הדור | מסיבת 40 שנה לשליחות יבנאלי — אהרון צדוק בין המברכים | מאומת | כמעט ודאי | | 15 | 17.4.1960 | למרחב | **ראיון: 44 שנים במקווה, עוזר אופה 1917, אופה ראשי מ-1920, 70 ← 500 ככרות** | מאומת | **מאומת** *(נקובים מקצוע ומקום)* | *(ולצדם שני פריטים שנבדקו ונדחו: «יוסף אהרן צדוק» שנקנס ב-1948 על נשיאת נשק — אדם אחר; ואשכול פריטי הבידור מ-1956 ואילך — **הזמר אהרן צדוק** ולהקת «הצדוקים», שם זהה.)* --- ## 2. הפריטים המרכזיים, בלשונם ### 2.1 «דבר», 5.3.1929 — הרשומה החיצונית המוקדמת ביותר בטור «מקוה ישראל»: > «**«עונג שבת».** גם במקוה ישראל נוסדה מסיבה של «עונג שבת», להרצאות ולזמרה, המתכנסת בכל ליל ש[בת] בבית הפועלים. המורה לטבע החי **מרגולין** הרצה על מהות השבת. הח' מלכין הרצה על תנועת הציונות ברוסיה. **אהרון צדוק — על ההווי התימני**.» שלושה דברים בבת אחת: הרשומה החיצונית המוקדמת ביותר של אהרון **מקדימה בחמש שנים** את «דבר» 1934; היא ממקמת אותו **במקווה ישראל בשמו**; והיא מציבה אותו **באותה שורה עם יהושע מרגולין** — האיש שבצוואתו, שמונה-עשרה שנים אחר כך, ימנה אותו לאפוטרופוס. ובהספד שכתב אהרון על מרגולין ב-1947 הוא חוזר בדיוק לרגע הזה: «רבים מבין אלה שהיו אז במקוה ישראל... זוכרים יפה 'עונג שבת' שערך, וברוב שנות היותו במקוה ישראל היה הוא עצמו רוח החיה במסיבות אלו, עד שנעשו השמות 'עונג שבת' ו'מרגולין' כרוכים זה בזה.» **המקור בן-הזמן והזיכרון שנכתב שמונה-עשרה שנים אחריו מאשרים זה את זה.** ### 2.2 «דבר», 15.12.1933 — «בחדר בתימן», מאמר פרי עטו מאמר ארוך, חתום בסופו **«אהרן צדוק»**, שבו הוא מתאר בגוף ראשון את החדר שבו למד בצנעא. ציטוטים: > «אם ברצונכם לדעת כיצד למדתי תורה — הנני ואספרה. כשהגעתי לגיל חמש שנים הכניסוני לחדר המלמד. חדר זה איננו כחדרים שאתם רגילים... אפשר לכנות את החדר הזה בשם **מרתף**, שאין בו אלא פתח אחד לאור ולאויר.» > «ואלה הם רהיטי החדר: א) **שוט מעור**, בעל שלש רצועות, שמזמן לזמן מושחים אותן בשמן, כדי שלא יתייבשו. ב) **מקל**, ודוקא מעץ הרמון. ג) שני **פלפלים אדומים**. ד) **חבל**.» > «למרתף זה מכניסים ארבעים, חמישים ילדים... החל מבני ארבע שנים וכלה בבני שלש עשרה... באים הילדים מלובשים כתונת ארוכה, על צוארם **חישוק ברזל**, ועל כתפיהם טלית עבה, הארוגה מצמר רחלים.» > «הטארי (המורה) מתחיל: תורה צוה לנו משה... הטארי קורא את הפסוק: בראשית ברא אלהים... גמר את הפסוק, קורא את **תרגום אונקלוס**... אחר בא **התרגום הערבי של רבינו סעדיה גאון**: 'אוול מא כלק אללה'.» ובסיום, סיפור הילדות על המילה «מקפוטקיא» שלשונו לא הצליחה לבטא, ועל המכות שספג בגללה, עד ששבת אחת הצליח — «כשגמרתי לתרגם את הפסוק כהלכה צהלו פניו ובת צחוק ריחפה על שפתיו כאילו לכד עיר גדולה. **ככה לומדים תורה בחדר בתימן!**» **זהו הטקסט הפומבי המוקדם ביותר של אהרון**, והוא מאשש ומרחיב באופן עצמאי את זיכרונותיו המשפחתיים על ילדותו בצנעא — שנכתבו כארבעים שנה אחר כך. ### 2.3 «הארץ», 7.7.1932 — יו"ר אגודת «עזרת אחים» > «אור ליום ט"ו סיון התקיימה האספה הכללית השנתית של חברי אגודת **«עזרת אחים»**, **בנשיאותו של הה' אהרן צדוק**. השתתפו קרוב לחמש מאות... הנאספים כבדו בקימה את זכר החברים שנפטרו... **וביחוד את זכרו של גאון תימן הרה"ג יחיא קאפח ז"ל**.» מטרות האגודה, כפי שנוסחו באותה אספה: «החברה תדאג להכניס סדר בכל המוסדות של העדה התימנית; החברה תילחם נגד כל קיפוח הזכויות של העדה התימנית; החברה תדאג **ליסוד עתון לעניני התימנים** ותתאמץ לאסוף ספרות מעניני התימנים ותימן... החברה תטפל **בשאלת העליה התימנית** וסידורה.» למועצה נבחרו: «א. צדוק, ח. בדיחי, ד. מזרחי, **שמואל צדוק**, ש. קאפח, ש. הררי, א. מסורי, א. סעיד, **ש. צדוק**, ש. פנחס, ש. מארי, ש. עוזירי, ר. נדב, י. עדאקי», ולבקורת «יהודה עמר, ש. חבשוש, ר. עטראני». ובישיבה הראשונה **«נבחר ליו"ר המועצה הה' אהרון צדוק, ולסגן ח' בדיחי»**. *הערה:* שני צדוקים נוספים במועצה — שמואל וש' — ואין רשומה שקושרת אותם לאהרון. נרשמים כלידים פתוחים, בלי לטעון קרבה. ### 2.4 «דבר», 14.12.1931 — אזכרה לר' יחיא קאפח > «**אזכרה להרב קפאח.** בצריף **עזרת אחים** שברחוב הים נערכה אמש אזכרה לר' יחיה קפאח שנפטר בצנעא שבתימן. הספידו שלמה הררי ורפאל אל[...] ותלמידיו: **אהרון צדוק**[...] הצריף היה מלא מפה לפה: זקנים ונוער... רוב הנאספים היו **תלמידיו** של המנוח, בהם גם נערים שבאו מתימן לפני שנתיים.» הקטע חשוב — ומטופל בזהירות. ה-OCR של הפסקה **משורג** (שורות משתי פסקאות מעורבבות), ולכן הקריאה «ותלמידיו: אהרון צדוק» — כלומר שאהרון נמנה עם **תלמידיו של מארי יחיא קאפח** — היא הקריאה הסבירה אך **לא הוודאית**. אם היא נכונה, היא מסבירה שלושה דברים שעד כה עמדו בנפרד: מדוע אספת «עזרת אחים» שבראשה עמד ב-1932 ייחדה מקום לזכר קאפח; מדוע נכתב דווקא בידיו המאמר **«תקופתו ומפעלו»** על קאפח ב«שבות תימן» (1945); ומהיכן לימודו בתורה, במשנה, בתלמוד ובזוהר שעליו העיד. **דירוג: השתתפותו בהספד — כמעט ודאי; היותו תלמידו של קאפח — ככל הנראה, טעון קריאה בסריקה.** ### 2.5 «דבר», 6.5.1938 — «חבלי עליה» ב«מתימן לציון» מדור «בספרות ובאמנות» מביא את תוכן הקובץ **«מתימן לציון»** (הוצאת «מסדה», ת"א), **«בעריכתם של ישראל ישעיהו ושמעון גרידי»** — ובמדור «רשמי מסע וספרות»: «ש. יבנאלי (בתימן, רשימות ממסעו לתימן בתרע"א-תרע"ב); **סיפורים של אהרן צדוק (חבלי עליה)**; ישראל ישעיהו (סעדיה היתום); מחזה של שלמה דורי (חיים חדשים)». שני תיקונים לקורפוס: **(א)** עורכי 1938 הם ישעיהו וגרידי — אהרון היה **משתתף**, לא עורך (העריכה המשותפת שלו היא של 1945). **(ב)** שם תרומתו נודע לראשונה: **«חבלי עליה»**, סיפורים — ומקומה בקובץ, מיד אחרי רשימות המסע של **יבנאלי**, השליח שבעקבותיו עלה. ### 2.6 «הד המזרח», 24.8.1945 — הביקורת על «שבות תימן» ביקורת מאת א. בן-יעקב, בשני חלקים. הפרטים הביבליוגרפיים במלואם: > «קובץ **«שבות תימן»**, הוכן והובא לדפוס ע"י **ישראל ישעיהו ואהרן צדוק**, **הוצאת «מתימן לציון»**, תל אביב, **תש"ה**, דפוס «ספרי», 325+2 ע'.» ורקע: «בשנת **תרצ"ח** התעוררו מספר צעירים תימנים בארץ והדפיסו קובץ בשם «מתימן לציון»... עברו שבע שנים, וצעירים אלה הגישו לנו השנה קובץ שני בשם «שבות תימן».» רשימת המשתתפים: «ישראל ישעיהו, אברהם טביב, יהודה רצהבי, יצחק דמתי, **אהרן צדוק**, ר' שלום קרח (צנעא), חיים שרעבי ואחרים», ולצדם «ש. ד. גויטין, אברהם יערי, א. בראואר ז"ל, אברהם אלמאליח, **ש. יבנאלי**, יוסף שפרינצק והדסה רוזנבליט». ובחלק השני, פירוט המדור השלישי: > «החלק השלישי של הקובץ, המכונה בשם **«דור דעה»**, מוקדש כולו לר' יחיא בן שלמה אלקאפח ז"ל. *(ה-OCR של הביקורת קורא כאן «ר' חיים בן שלמה אלקאפח ז"ל (תר"י — תרצ"ה)»; "חיים" ו"תרצ"ה" הם ככל הנראה שיבושי OCR של "יחיא" ו"תרצ"ב", שכן כל שאר הקובץ ושאר הביקורת נוקבים יחיא קאפח, שנפטר בצנעא בכסלו תרצ"ב. התיקון נרשם כתיקון ולא כקריאה.)* כתבו עליו: **אהרן צדוק — «תקופתו ומפעלו»**; ישראל ישעיהו — «לדמותו»; ר' שלום קרח (צנעא) — «הולך תמים ופועל צדק»; חיים שרעבי — «פרקים מפרשת דור דעה בתימן».» **זה סוגר את ההסתייגות שעמדה מאז מהדורה 35:** ספר המשפחה מסר שאהרון «גם כתב את אחד המאמרים» בקובץ, ולא ידע איזה. עתה ידוע **שם המאמר, נושאו ומיקומו** — והמסירה המשפחתית עולה מ*כמעט ודאי* ל**מאומת**. וכן מוכרעת שנת ההוצאה: **תש"ה (1945)**, כקטלוג הספרייה הלאומית ובניגוד ל-1944 שבספר. ### 2.7 «דבר», 22.6.1945 — מאמר משותף עם ישראל ישעיהו תגובה לשאלתו של מ. קורא, «כיצד תחוסל השבטיות בתוכנו?», שנשאלה אגב קריאה ב«שבות תימן». המאמר חתום **«אהרון צדוק · ישראל ישעיהו»** וטוען שהספרות ה"שבטית" היא **כלי חינוכי להתמזגות ולא מכשול לה**: > «אשר להשפעת «הספרות התימנית» הזו על צעירי הקוראים התימנים — יש להניח כי תהיה מועילה. הצעירים המתהלכים בהרגשה של עֲרִירוּת, של חוסר ספרות יוחסין, נתפשים להרגשת נחיתות מזה ולִיהירות ובִּטול הזולת מזה; «הספרות התימנית» באה לתת בידי הצעיר התימני **תאור נאמן של צור מחצבתו**.» > «וזוהי המגמה העיקרית של הקבצים «מתימן לציון» ו«שבות תימן» ודומיהם.» ### 2.8 «דבר», 10.10.1947 — צוואת מרגולין וההספד **(א) הצוואה**, מיום כ"ט תמוז תש"ז, נדפסה במלואה. שני סעיפים נוגעים לאהרון: > «...כל הסכומים האלה יצטרפו **לקרן של סטיפנדיות בשביל הכשרת מורים וגננות מבני העדה התימנית**... בחירת המועמדים תיעשה על ידי ועדה מוסמכת, שתמנה **על ידי האפוטרופוס אהרן צדוק ושהוא יעמוד בראשה**.» > «בתור אפוטרופסים למילוי הצוואה הזאת אני ממנה את הח' מאיר לבבי, חבר קיבוץ מרחביה, ואת **הח' אהרון צדוק התימני, האופה אשר במקוה-ישראל**.» ובדברי ההסבר שצירף מרגולין לצוואתו: «העדה התימנית העמלה בתורה ובעבודה היא, לדעתי, אחת הפנינות היקרות בכתרה של האומה הישראלית... אולם בני עדה זו בעלותם לארץ לא נתקבלו ע"י רוב גולי אירופה בהערכה הראויה להם... לפיכך תהי תרומתי הדלה התחלה לפעולה רחבה יותר להכשרת מורים ומדריכים תימניים בעלי הכרה עצמית.» **(ב) ההספד**, חתום **«אהרן צדוק»**, פותח: «בשנת תרפ"ג היה יהושע מרגולין מורה במקוה ישראל. כולנו אהבנוהו וכיבדנוהו. כל מעשה שעמדנו לעשות נמלכנו בו תחילה» — ומספר על גן הילדים שנפתח בזכותו, על «עונג שבת», ועל הצוואה: «מה שנשאר לו מעמל חייו ציוה למעוטי אמצעים מבין העדה התימנית כדי שיוכלו ללמוד ולהשתלם, למען ירימו קרן עדתם.» ### 2.9 «למרחב», 17.4.1960 — הראיון במאפייה כתבה לרגל תשעים שנה למקווה ישראל. הקטע על אהרון: > «‘כאשר מקוואי מהוותיקים ייצא לטייל בארץ, בכל מקום אומרים לו שלום. כולם מכירים אותו, ורק הוא את הרבים אינו יכול לזכור’ — אמר לנו **אהרון צדוק, הנמצא במקווה 44 שנים**. את צדוק מצאנו **במאפייה** המקומית. בשנת **1917** התחיל **כעוזר לאופה** והחל **ב-1920** משמש הוא **כאופה ראשי** בביה"ס. **ב-70 כיכרות החל, וכיום אופה הוא 500 ככרות ליום.**» > «צדוק מכניס את הכיכרות לתנור הלוהט, ותוך כדי כך אנו רושמים מפיו את סיפוריו... היה זה במלחמת העולם הראשונה. אנשי אחוזת-בית גורשו מ'עירם', אך בני מקוה הורשו להישאר, והמפקד הצבאי של התורכים, **ג'מאל פשה**, אף התיר להביא לכאן את קרובי התלמידים. בארץ שרר אז רעב. הלחם, מקמח דורה, חולק במנות קצובות לכל נפש... **צדוק מספר בגאווה כיצד עלה אז בידו להאכיל את 'העם הרעב'**. ומשנה סיפוק מזכיר הוא אחד מעוזריו במאפייה, הלא הוא מיודענו **רפאל קלצ'קין** מ'הבימה', שעבד שנתיים תחת פיקוחו.» **מה שהראיון מתקן ומדייק.** ספר המשפחה מסר: «עם הגעתו עבד בפרדסים ולאחר זמן מה התיישב במקוה ישראל. ב-1916 החל לעבוד כעוזר לאופה, ובשנת 1920 היה לאופה הראשי». הראיון, **מפיו ובן-זמנו**, נותן שלושה מספרים מדויקים יותר: **הגעה למקווה — 1916** (44 שנה לפני 1960), **תחילת העבודה במאפייה — 1917**, **אופה ראשי — 1920**. כלומר "1916" שבספר הוא שנת ההגעה למקווה ולא שנת המאפייה, והפער בן השנה מתיישב. --- ## 3. מה זה עושה לזיהוי עד כה עמד כל פריט עיתונות בפני עצמו ודורג לפי התכנסות הקשרים. עתה יש **עוגן**: הצוואה של 1947 נוקבת **«אהרון צדוק התימני, האופה אשר במקוה-ישראל»**, ו«למרחב» 1960 מראיין את **אותו אופה** בשמו. שני המקורות האלה **מאמתים** את הצירוף שעד כה נשען על ספר המשפחה בלבד, ומהם נמשך הזיהוי אחורה ואילך: - **קדימה ואחורה במקווה ישראל:** 1929 («עונג שבת», עם מרגולין) ← 1947 (הצוואה) ← 1960 (הראיון) — שלושה מקורות בלתי תלויים המציבים אותו במקווה ישראל, ובשניים מהם גם במאפייה או לצד מרגולין. - **הקו התימני-תרבותי:** 1929 («ההווי התימני») ← 1931-1932 («עזרת אחים», קאפח) ← 1933 («בחדר בתימן») ← 1938 («חבלי עליה») ← 1945 («שבות תימן», «תקופתו ומפעלו») ← 1950 («שלוחות», יבנאלי) — נושא אחד, חוזר שלושים שנה. - **הקו התנועתי:** 1934 (מועצת העובדים התימנים) ← 1945 (ועידת הפועלים החקלאיים, מפא"י) ← 1950 (המחלקה ליוצאי תימן במרכז מפא"י) ← 1955 · 1959 (מועצת החקלאים). שלושת הקווים נחתכים באותו אדם, ובארבע נקודות הם **מאומתים במפורש**. **וכלל ההיקף, שנאכף במהדורה 61 בכל ערכי המקור:** *(תוכן כל פריט וזהות מחברו הנקוב — מאומת; זהות אותו "אהרן צדוק" עם אבי אברהם — מאומת אך ורק בארבעת הפריטים שנקובים בהם מקווה ישראל, המאפייה או העדה התימנית לצד השם — 1929, 1943, 1947 ו-1960 — וכמעט ודאי באחד-עשר האחרים, שנשענים על התכנסות ההקשר בלבד. הסיבה נאמרת במפורש: חתימה מוכיחה מי כתב, לא מיהו הכותב; הקורפוס מונה לפחות ארבעה אנשים אחרים בשם אהרן צדוק, ובמועצת "עזרת אחים" של 1932 יושבים שני צדוקים נוספים.)* --- ## 4. ממצאים שליליים ואזהרות שם - **«יוסף אהרן צדוק»**, מבין אנשי ה"הגנה" שנקנסו ב-11.1.1948 על נשיאת נשק — **אדם אחר**; השם המלא שונה. - **הזמר אהרן צדוק ולהקת «הצדוקים»** — אשכול פריטים מ-1956 ואילך (מעריב, חרות, הבקר, קול העם, הארץ) העוסקים בבידור, מועדוני לילה, טלוויזיה איטלקית ותקליטים. **אדם אחר**, ונרשם כדי שלא ייחקר שוב. - **«אהרן צדוק» בעיתונות הלאדינו** (לה אמיריקה, ניו-יורק, 1910-1918) — נבדק בסבב קודם, אדם אחר. --- ## 4א. מה שהוסיפו הגיליונות עצמם (מהדורה 62) עשרים וחמישה הגיליונות המלאים הורדו והוכנסו לתיקייה [`docs/jpress/issues/`](issues/). שני ממצאים עלו מהם מיד, ושניהם היו בלתי אפשריים מן התמליל של הכתבה הבודדת בלבד. ### שנת «שבות תימן» — הספר צדק, ומהדורה 60 טעתה מהדורה 60 הכריעה שהקובץ יצא ב**תש"ה/1945** ושספר המשפחה, שנוקב **1944**, שגה. איסוף הגיליונות הפך את הקערה: - **«הבקר», 11.10.1944** — מודעה לקובץ, ובה **מחירו** («מחיר הקובץ — 1 לא"י») ו**רשימת משתתפיו**: «ש. יבנאלי, א. יערי, ... ישעיהו, **א. צדוק**, **הרב קאפח**, ... קרח, ה. רוזנבליט, י. רצהבי, י. שפרינצק, ח. שרעבי». - **«דבר», 16.10.1944** — «בהוצאת «מתימן לציון» **יצא לאור ונמצא למכירה**». קובץ שמפורסם עם מחיר ורשימת משתתפים ב-11 באוקטובר 1944, ושמוכרז «יצא לאור ונמצא למכירה» חמישה ימים אחר כך, **היה בחנויות באוקטובר 1944**. ושנת **תש"ה נפתחה ב-18 בספטמבר 1944**. כלומר «1944» של הספר ו«תש"ה» שעל השער הם **אותו דבר**, ומעולם לא הייתה כאן סתירה; מה שאינו מדויק הוא דווקא **«1945» כשנה לועזית** — המרה קטלוגית מקובלת של תש"ה, שהביקורת מאוגוסט 1945 («הגישו לנו **השנה** קובץ שני») אינה סותרת, שכן גם היא נכתבה בתוך תש"ה. *(דירוג: מאומת. הקביעה של מהדורה 60 נסוגה.)* ### ר' יחיא קאפח בין מחברי «מתימן לציון» (1938) המודעה המפורטת ב**«העולם», 19.5.1938** מביאה את הקובץ במלואו: > «**מתימן לציון** — קובץ מאמרים, מחקרים, תעודות, רשמי-מסע וספורים, תוי נגינה וצלומים מחיי שבט יהודי תימן בגולה ובארץ ישראל בעבר ובהוה מאת (עפ"י סדר א"ב): ד"ר א. בראואר, ד"ר ש. גויטין, שמעון גרידי, ש. צורי, ש. יבנאלי, ישראל ישעיהו, אברהם יערי, מאיר לוי, ד"ר יו"ט לוינסקי, **אהרן צדוק**, **ר' יחיא קאפח ז"ל**, מנשה רבינא. הקובץ מחזיק 310 עמודים, בהם 16 עמודים תוים, ו-10 עמ' תמונות... מחירו 150 מא"י. להשיג: אצל המו"ל «מסדה» בע"מ.» **מארי יחיא קאפח, שנפטר בצנעא ב-1931, נמנה עם מחברי הקובץ** — חיבור משלו נדפס בו לאחר מותו, ואהרון ניצב בו לצדו, שבע שנים לפני שיכתוב עליו את «תקופתו ומפעלו». זהו **הקשר השלישי** בין השניים בקורפוס: אזכרת דצמבר 1931, האספה של יולי 1932, וכעת הקובץ של 1938. *(אין בכך אישור לקריאה שאהרון היה תלמידו — זו נותרת ככל הנראה, ותלויה בקריאת הסריקה של 14.12.1931.)* --- ## 4ב. ששת הגיליונות שנותרו — נקראו במהדורה 63 (יעד T28 ✅ נסגר) **1. «על המשמר», 20.4.1945 — «ישב ראש אהרן צדוק».** הדיווח מן הוועידה השישית של הסתדרות הפועלים החקלאים. עמוד 8 של הגיליון נותח בהגדלה, והשורה נקראה **בעיניים**: > «ישיבת אחר-הצהרים התחילה בשעה 4. **ישב ראש אהרן צדוק**. בישיבה נמשך הויכוח על בעיות ההתישבות. דיברו: מ. גלר (כפר יהושע), פ. זומר, ... קולר (גבע), נחומי (משמר השרון), ... מ. שגור (כפר עזיב).» זו הפעם הראשונה שאהרון מתועד **בתפקיד ניהולי בוועידה ארצית** ולא רק כשם ברשימה. *(דירוג: מאומת.)* **2. «דבר», 25.4.1945 — «מקוה ישראל — אהרון צדוק, יוסף שפירא».** ברשימת הנציגים לפי יישוב, בין «גן יבנה — י. פוגל» ל«רחובות — י. חורין». **פריט חמישי שנוקב את יישובו לצד שמו**, ולכן הזיהוי בו מאומת. *(דירוג: מאומת — אושרה בעיניים במהדורה 66 מעמוד 4 של הגיליון, לאחר איתור מדויק של מיקומה בעזרת שכבת ה-bbox של ה-PDF: «רחובות — י. חורין. / גן יבנה (יום ה') — י. פוגל; / מקוה ישראל — אהרון צדוק, יוסף שפירא.»)* **3. «על המשמר», 10.10.1947 — עד שני לעוגן.** נוסח הצוואה נדפס גם כאן, ובו אותן שתי השורות: «האפוטרופוס **אהרן צדוק** ושהוא יעמוד בראשה», ו«צדוק **התימני, האופה אשר במקוה-ישראל**»; וכן ההספד החתום בשמו. **עוגן הזיהוי של הקורפוס עומד עתה בשני עיתונים בלתי תלויים מאותו יום** ואינו תלוי בגיליון אחד. *(דירוג: מאומת.)* **4. «על המשמר», 31.5.1960 — אישוש שני ל-1916.** המקבילה לכתבת «למרחב»: «"שמורה". **אהרון צדוק עובד במקום ... מאז 1916 וזכורים לו עוד התורכים**». שני עיתונים, אותה עונה עיתונאית, אותה שנה — ותוספת קטנה ויפה: הוא זכר את השלטון העות'מאני. *(דירוג: מאומת. וההתנגשות מול פנקס תושבי יפו 1918-1919 מתחזקת בהתאם, ונרשמת בערכים 28 ו-68.)* **5. «העולם», 23.6.1938 — המודעה חזרה בלשונה.** רשימת שנים-עשר המשתתפים, ובהם «אהרן צדוק, ר' יחיא קאפח ז"ל», נדפסה שוב ללא שינוי חמישה שבועות אחרי הראשונה. *(דירוג: מאומת; אינו מוסיף מידע מעבר לאישוש.)* **6. «הגלגל», 5.9.1946 — נקרא חלקית.** הגיליון מכיל מסה ארוכה על יהדות תימן (ההגירה, התורכים, העלייה), הנקשרת לביקורת על הקובץ; **שמו של אהרון לא אותר בתמליל שנסרק**, ולכן הפריט אינו נטען כאזכור שלו ונרשם כרקע בלבד. *(דירוג: לא נטען.)* --- ## 5. מה נותר פתוח — יעד T27 ✅ נסגר במהדורה 62 **עודכן במהדורה 62: כל עשרים וחמישה הגיליונות נאספו.** הם הורדו בדפדפן של בעל המחקר, הוכנסו ל[`docs/jpress/issues/`](issues/) תחת שמות קנוניים, וכל אחד מהם אומת בחיפוש טקסט שהוא אכן הגיליון הנכון; עשרת ערכי המקור 59-68 עומדים עתה בתקן העותק המקומי המלא. **הפסקה שלהלן נשמרת כתיעוד של המגבלה שהייתה:** נקודת הקצה של הספרייה הלאומית להורדת גיליון שלם (`?a=is&oid=...&type=staticpdf`) **מחזירה HTTP 403 מאחורי Cloudflare**, ובהתאם לכללי המחקר של הקורפוס **לא נעשה כל ניסיון לעקוף אותה**. בסבבים קודמים הושגו גיליונות מלאים דרך דפדפן פתוח של המשתמש, בטכניקת איסוף התמונות והתפירה; זו הדרך שנותרה גם כאן. עד שייאספו הדפים, כל חמישה-עשר הפריטים נשענים על **קישור קבוע חיצוני + התמליל שנשמר בקובץ זה**, וזה נאמר בגלוי בערכי המקור. **ולידים שלא נקראו עדיין** (מאותה סריקה, בעדיפות יורדת): «על המשמר» 10.10.1947 (נוסח הצוואה בעיתון שני); «הגלגל» 5.9.1946 ו«הבקר» 11.10.1944 ו«דבר» 16.10.1944 (סקירות ומודעות על הקבצים); «על המשמר» 31.5.1960 («פה נבטה החקלאות העברית» — מקבילה לכתבת «למרחב»); «על המשמר» 20.4.1945 ו«דבר» 25.4.1945 (איגוד מקצועי / משק חקלאי); ומודעות «מתימן לציון» ב«העולם» (19.5.1938, 23.6.1938) וב«דבר» (29.4.1938).