# רשימות העולים של ארכיון המדינה (1919-1975) — סקירה, וממצא הענף המצרי **סבב:** מהדורה 70, 26.8.2026 · **הכלי:** שרת MCP חדש ל-**Google Pinpoint** מעל אוסף ארכיון המדינה [«רשימות עולים ומסמכי הגירה»](https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=585158a3cc8e02af&q=) · **היקף:** 7,849 מסמכים, 7,818 מהם מאונדקסים, **כ-135,000 עמודים**, 1919-1975 --- ## 0. מה הכלי, ומה הוא אינו Pinpoint מגישה **חיפוש טקסט מלא מעל שכבת OCR** של האוסף — כולל כתב יד. זהו **כלי איתור**, לא מקור: OCR של טבלאות בכתב יד עברי רועש מאוד, וצירופי אותיות סמוכות בעמוד עלולים להיקרא כשם. **הכלל שנרשם לקורפוס:** תוצאת Pinpoint היא **לִיד** בלבד; הקריאה נעשית מן **הקובץ המקורי בארכיון המדינה**, בהגדלה, ובעיניים. כל מה שנטען להלן נקרא מקובץ ה-PDF של הארכיון ב-300dpi, לא מן ה-OCR. **דוגמה מיידית לכך:** החיפוש «אהרן צדוק» החזיר שני מסמכים — רשימת עולים 1935 (חיפה) ורשימת עולים 1932 (תל אביב). בבדיקת העמוד עצמו התברר שה-OCR חיבר אסימונים סמוכים משתי עמודות שונות; אין בעמוד שורה של «אהרן צדוק». **ממצא שלילי, נרשם.** ## 1. המסקנה המבנית — ומדוע היא חשובה דווקא בשלילה האוסף נפתח ב-**1919**. שלוש השושלות שבקורפוס נכנסות לארץ לפניו: - **אהרון צדוק** ירד בחוף יפו ב**תשרי תרע"ה, 1914** — **חמש שנים לפני תחילת האוסף**. עלייתו אינה ואינה יכולה להיות מתועדת כאן. זו תשובה סופית לשאלה שנשאלה, ולא פער פתוח. - **ארואס** נרשמים בקונסוליה הבריטית ביפו מ-1866, ומתועדים שם ברציפות עד 1914. - **פריינטה** במקווה ישראל מן המאה ה-19; רוזה ילידת הארץ, 1902. **ולכן האוסף נוגע במשפחה בנקודה אחת בלבד — ובה הוא נוגע ממש:** הענף שגורש ליפו למצרים במלחמת העולם הראשונה, נשאר שם, **ושב ב-1950**. זהו יעד T18, שנפתח במהדורה 41 ונסגר חלקית במהדורה 55 על סמך טופס קונסולרי מ-1906 וספר המשפחה. עתה יש לו **מסמכי מדינה**. ## 2. הממצא: שני שאלוני רישום לעולה, חיפה 1950 **המקור:** ארכיון המדינה, [**גל-14825/6** — «שאלוני רישום לעולה, לפי סדר א'-ב' שמות המשפחה — ארא-ארי»](https://www.archives.gov.il/details/000d6sv), סיווג **גלוי**, גישה מקוונת, 597 עמודים. תיאור הרשומה: «עולים ממדינות: עיראק, פולין, לוב, צרפת, טורקיה, תימן». התיק ערוך אלפביתית, ובכל שמות ה«אר…» שבו יש **שני** שאלוני ארואס בלבד — עמודים 181 ו-182 — ושניהם נקראו. ### 2.1 עמוד 181 — ד' 246661 **חותמת כניסה: «כניסה · 1.V.1950 · ENTRÉE · HAIFA».** השדות, כפי שנקראו: | שדה | ערך | |---|---| | שם המשפחה (עברית) | **ארואס** | | שם המשפחה (לטינית) | **ARWAS** | | השם הפרטי | **JOSEPH** | | **שם האב** | **RAPHAEL** | | **מקום הלידה** | **CAIRO** | | תאריך/שנת הלידה | **17/7/1935** | | אזרחות | **מצרי** | | הלאום והדת | 1 *(יהודי)* | | איפה גר רב ימי חייו | **מצרים** | | מין | זכר | כלומר: **יוסף ארואס בן רפאל, יליד קהיר 17.7.1935, אזרח מצרי, שחי כל ימיו במצרים — נכנס לחיפה ב-1 במאי 1950, כבן ארבע-עשרה.** ### 2.2 עמוד 182 — ד' 272550 **חותמת כניסה: «כניסה · 26 JUN 1950 · ENTRÉE · HAIFA».** | שדה | ערך | |---|---| | שם המשפחה | **ארואס** · **ARWAS** | | השם הפרטי | **לא פוענח** — שם לועזי בכתב יד עברי; השדה הלטיני מולא בשם המשפחה בלבד | | **שם האב** | **רפאיל** *(רפאל)* | | תאריך/שנת הלידה | **31/6 · 1934** — כפי שנכתב; **31 ביוני אינו תאריך קיים**, והשגיאה נרשמת כפי שהיא | | אזרחות | **מצרית** | | הלאום והדת | **יהודיה** *(צורת נקבה)* | | איפה גר רב ימי חייו | **מצרים** | כלומר: **בת (לפי «יהודיה») של אותו רפאל ארואס, ילידת 1934, אזרחית מצרית — נכנסה לחיפה ב-26 ביוני 1950**, שבעה שבועות אחרי אחיה. ## 3. מה זה מוסיף לקורפוס 1. **הענף המצרי מקבל מסמך מדינה.** עד כה נשען «נשארו במצרים ושבו ב-1950» על טופס קונסולרי מ-1906 ועל פרוזת ספר המשפחה. עתה יש **שני שאלוני רישום לעולה בני-הזמן**, עם חותמות כניסה, מספרי טופס ואזרחות מצרית מפורשת. 2. **פטרונים חדש: רפאל ארואס מקהיר.** אב לשני ילדים לפחות, ילידי 1934 ו-1935 בקהיר. השם **רפאל** מוכר לקורפוס משני הקשרים אחרים — «רפאל רחמים פריינטה» (ענף האם) ו«Rafael Arwas מירושלים» ברשימת הפצועים/השבויים 1948-49 (ליד ברמת אינדקס בלבד) — ואף אחד מהם אינו מזוהה עם קהירי זה. 3. **וסייג, שהוא עיקר:** **הקשר בין רפאל ארואס מקהיר לענף היפואי שבקורפוס אינו מוכח.** הוא **סביר** — משפחת ארואס יפואית גורשה למצרים ב-1915, וספר המשפחה מוסר שחלקה נשארה — אך לא נמצא מסמך המחבר ביניהם. *(דירוג: שני השאלונים ותוכנם — מאומת, נקראו בעיניים מן הקובץ המקורי ב-300dpi; שיוכם לענף היפואי — טעון אימות, ואינו נטען.)* ## 4. ממצאים שליליים שנרשמים כדי שלא ייחקרו שוב - **«אהרן צדוק»** — שני מסמכים, שניהם צירוף OCR שגוי; אין שורה כזאת בעמודים. וגם לו הייתה: אהרון עלה ב-1914, לפני תחילת האוסף. **אזהרת שם זהה נרשמת** לרשימת 1932 (תל אביב), שבה מופיע טור שמות משפחה — אדם אחר, אם קיים. - **«צאלח»** — 42 מסמכים, כולם עולי **עיראק, סוריה ותימן** של 1943-1973. שם משפחה נפוץ בשלושתן. אין בהם קשר לצאלח-צדוק של צנעא. - **«פריינטה»** — 9 מסמכים, כולם עולי **מרוקו, טוניסיה, צרפת ואנגליה** של 1954-1972. אין בהם קשר לפריינטה של מקווה ישראל. - **«ארואס»** בכתיב עברי — 8 מסמכים, כולם 1949-1971, עולי מרוקו, צרפת וארגנטינה; לא נבדקו אחד-אחד ולא נטענים. - **«ARWAS» בכתיב לטיני** — **מסמך אחד בלבד** באוסף כולו: גל-14825/6. כלומר שני השאלונים שנקראו הם **כל** מה שיש באוסף תחת הכתיב הזה. - **רשימת נמל יפו 1919-1920** (S-104-552) — המסמך המוקדם ביותר באוסף, ובדיוק החלון שבו היו אמורים לשוב מגורשי מצרים וקפריסין. החיפוש החזיר בו רק «ארוס»/«אריס» — שמות אחרים. **אין בו ארואס.** ## 5. מה נפתח 1. **לאתר את שאלונו של רפאל ארואס עצמו** — הוא אינו בתיק ארא-ארי של 1950. אפשרויות: הגיע בשנה אחרת (תיקי שאלונים קיימים לשנים נוספות), נפטר לפני העלייה, או נשאר במצרים. 2. **לבדוק את שאר תיקי «שאלוני רישום לעולה»** באוסף — הם ערוכים אלפביתית ולכן זולים לסריקה. 3. **לחבר או לנתק את רפאל הקהירי מן הענף היפואי** — דרך רשימות הגירוש מיפו 1915, רשומות הקהילה בקהיר, או מרשם התושבים הישראלי.