# ספר «משפחת פריינטה: מקוה ישראל» (2021) — קריאה מלאה וממצאים

**סבב:** אוגוסט 2026 (מהדורה 35) · **המקור:** גיל שחם (תחקיר, איסוף, כתיבה ועריכה), *משפחת פריינטה: מקוה ישראל*, הודפס בישראל תשפ"א 2021, 215 עמ' · **עותק מקומי:** [`pariente-family-book-2021.pdf`](pariente-family-book-2021.pdf) (גרסת ההדפסה, 109 עמודי PDF, נמסרה בידי המשפחה) · **רשומת קטלוג:** [הספרייה הלאומית, מס' מערכת 997010400325605171](https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH997010400325605171/NLI)

**מעמד המקור:** ספר משפחה שכתב נכדם של רוזה ואהרון (בן קיקה וחיימק'ה, נין יצחק ומרים פריינטה), על יסוד זיכרונות בני המשפחה, ראיונות, ארכיון מקווה ישראל, הספרייה הלאומית, יד בן צבי ועיתונות (רשימת המקורות בעמ' הקרדיטים). ככזה הוא **מקור משני משפחתי** — אבל הוא משבץ בתוכו צילומי **מסמכים ראשוניים** (דף רישום הלידות של יצחק, הכתובה, מצבת מרים, הקדשות, מכתבים), וכל אחד מהם מוערך כאן בנפרד. עמודי הספר מצוינים לפי המספור המודפס.

---

## 1. מסמכים ראשוניים המשובצים בספר

### 1.1 דף רישום הלידות של יצחק פריינטה (עמ' 18) — «31 Decembre 1902 · Rosa Parente»

"דף בכתב יד שנמצא בעזבונו של יצחק פריינטה ובו רשומים תאריכי הלידה של חלק מילדיו" (לשון הכיתוב בספר). צרפתית, בכתב ידו. תמלול:

| שורה | תוכן |
|---|---|
| 1-2 | Abraham Pariente fils de Isaac Pariente et de **Miriam Arwas**. **14 Mars 1891** |
| 3 | 30 Juillet 1899 — Raphael Rohamim Pariente *(תיקון על גבי רישום מחוק)* |
| 4-5 | 13 Mars 1901 — Victorine (Léa) fille de Isaac Pariente |
| 6 | **31 Decembre 1902 — Rosa Parente** |
| 7 | 20 avril 1905 — Moïse Parente |
| 8 | Gracia Pariente — Septembre 1894 |
| 9 | **mariage 1922 Juillet** |

**עותק מקומי:** [`pariente_birthregister_leaf.png`](pariente_birthregister_leaf.png)

מה זה נותן: (א) **תאריך לידה מלא לרוזה — 31 בדצמבר 1902** — בכתב יד אביה. פנקס הבוחרים תש"ט רשם "1903"; הפער מוסבר כמעט מאליו (לידה ביום האחרון של 1902, אולי בליל השנה האזרחית החדשה; והספר עצמו כותב "בליל 31 לדצמבר, 1902"). (ב) **אישוש ראשוני לכך שמרים ארואס היא אם ילדי יצחק** — שמה נקוב במפורש ברישום לידת אברמינו. (ג) שורת **"mariage 1922 Juillet"** — חתונה ביולי 1922; הדף אינו נוקב מי הנישא, אך גוף הספר (עמ' 123) אומר במפורש "אהרון ורוזה נישאו במקוה ישראל ב-1922", ויעל נולדה 1923. *(דירוג: תוכן הדף — מאומת, נקרא בעיניים; ייחוסו ליד יצחק — כמעט ודאי, על סמך עדות הספר שנמצא בעזבונו; זהות "mariage 1922" כחתונת רוזה ואהרון — ככל הנראה.)*

### 1.2 כתובת אהרן ורוזה (עמ' 124) — «אהרן ... אברהם צדוק» · «רוזא ... יצחק פאריינטי»

צילום הכתובה, שכיתובה בספר: **"כתובת אהרן ורוזא (אהרון ורוזה), תרפ"ג"**. בגוף הכתובה קריאים בבירור, בכתב מודגש: החתן **אהרן** בן **אברהם צדוק**, הכלה **רוזא** בת **יצחק פאריינטי**, והסכום "שלוש מאות לי"ם". שטר הכתובה נושא בתחתיתו חותמת "שטר כתובה".

**עותק מקומי:** [`ketubah_aharon_roza_5683.png`](ketubah_aharon_roza_5683.png) · [הגדלת גוש הטקסט](ketubah_textzoom.png)

מה זה נותן: (א) **שם אביו של אהרון — אברהם — במסמך ראשוני בן-הזמן**, לראשונה (עד כה: עץ MyHeritage + פנקס הבוחרים תש"ט, רשומה מ-1949). (ב) שם אביה של רוזה — יצחק — במסמך ראשוני. (ג) עיגון החתונה. **הערת תיארוך:** כיתוב הספר נוקב תרפ"ג (ספטמבר 1922 - ספטמבר 1923), ואילו דף הרישום נוקב יולי 1922 (= תמוז תרפ"ב); שורת התאריך בכתובה עצמה אינה קריאה בצילום שבספר. הפער בן החודשיים-שלושה לא הוכרע — ייתכן אי-דיוק באחד השניים. *(דירוג: שמות החתן, הכלה והאבות — מאומת, נקראים בעיניים; שנת החתונה — 1922 או תרפ"ג, טעון דיוק בקריאת שורת התאריך של הכתובה עצמה.)*

### 1.3 מצבת מרים פריינטה, בית העלמין טרומפלדור (עמ' 23) — ז' בתמוז התרע"ו

צילום המצבה. תמלול החרות: "מ"ק / [שתי שורות קיצורים שאינן חדות בצילום; ככל הנראה: האשה' הכבו' / הנפטרת בקצ"י] / **מ' מרים די פאריינטי** / נע' ביום שב"ק **ז' לח' תמוז / התרע"ו** / תנצב"ה". כיתוב הספר (עמ' 23): "קברה של מרים פריינטה בבית העלמין טרומפלדור בתל-אביב. המצבה מלוח השיש ש'השאיל' יצחק מהמטבח של 'מקוה' שבורה בחלקה השמאלי התחתון." ובגוף הטקסט (עמ' 21): לוח שיש סדוק משולחן המטבח של בית-הספר, ו"הלוח ניצב שם גם היום".

**עותק מקומי:** [`miriam_arwas_grave_trumpeldor.png`](miriam_arwas_grave_trumpeldor.png)

מה זה נותן: **תאריך פטירה ראשוני למרים ארואס-פריינטה — שבת קודש ז' בתמוז תרע"ו = 8 ביולי 1916** — ומקום קבורה. עד כה נשען "1916" על Geni בלבד (מקור משני). גוף הספר (עמ' 21): "בעיצומה של המלחמה, ביולי שנת 1916, נפטרה האם מרים ממגפת הכולירה בבית-החולים הצרפתי ביפו... שילם לשומר בבית החולים שוחד רב במטבעות זהב, **הבריח** את גופתה באישון לילה והביא אותה לקבורה בבית הקברות טרומפלדור בפאתי תל-אביב של הימים ההם." *(דירוג: תאריך הפטירה ומקום הקבורה — מאומת, מצבה שנקראה בעיניים; נסיבות [כולירה, ביה"ח הצרפתי] — מסורת משפחתית בספר, ככל הנראה.)*

### 1.4 יוסף ארואס בתצלום מקווה ישראל, 1892 (עמ' 56)

כיתוב הספר: "מקוה ישראל, 1892. עומדים בשורה העליונה מימין **יצחק פריינטה**, לידו עומד **יוסף ארוואץ (אבי מרים ארוואץ-פריינטה)**, במרכז מנהל בית-הספר החקלאי מקוה ישראל, יוסף נייגו וצוות העובדים." — **תצלומו של יוסף ארואס, אבי-סבתה של רוזה ובן הדור השישי של המחקר**, לצד חתנו יצחק.

**עותק מקומי:** [`yosef_arwas_1892_mikveh.png`](yosef_arwas_1892_mikveh.png)

*(דירוג: זיהוי הדמויות — על אחריות כיתוב הספר; ככל הנראה.)*

### 1.5 מסמכים ראשוניים נוספים בספר (לא חולצו כתמונות)

- **קופסת כסף** שניתנה ליצחק "במלאת חמישים שנה לעבודתו במקוה ישראל", בחתימת המנהל אליהו קראוזה, **י"ח ניסן תר"ץ (16 באפריל 1930)** (עמ' 25) — מעגן את תחילת עבודתו הקבועה ב-**1880**, בהלימה לגוף הספר (עמ' 17: "בכל מקרה אנחנו יודעים בבטחון שכבר ב-1880 הוא היה עובד קבוע במקוה ישראל"). הספר מכנה את החפץ "קופסת הסיגריות המוכספת" (ובכיתוב עמ' 25: "קופסת הכסף"); ההקדשה חרוטה, בשם המנהל אליהו קראוזה.
- **דף מהתנ"ך בלאדינו של יצחק, קונסטנטינופול 1873** (עמ' 25) — נתרם לספריית אוניברסיטת בר-אילן; ראיה חפצית לסביבה הלאדינו-דוברת (ראו §3.1).
- **פתק רישום ככרות הלחם** שאפה אהרון ב-1951-1952 ו**מכתבו להנהלת מקווה ישראל** בעניין חופשת עובדי המאפייה, 22.7.1956 (עמ' 127).
- **גלוית ברכה מרוזה ליעל התינוקת, כ"ט תשרי תרפ"ד** (עמ' 130) — כתב ידה של רוזה, 1923.
- **גלויות אברמינו מארגנטינה** אל "Mademoiselle Samouha Arwas, Jaffa" (עמ' 50) ורישום לידה מ-Entre Ríos, 27.3.1915.

## 2. מה הספר קובע על דור ההורים — רוזה ואהרון (עמ' 122-127)

| עניין | קביעת הספר | מול הקורפוס עד כה |
|---|---|---|
| לידת רוזה | **בליל 31 בדצמבר 1902**, מקווה ישראל | פנקס תש"ט: 1903 — מתיישב (עיגול לשנה הסמוכה) |
| פטירת רוזה | **1979, בגיל 76; נטמנה בבית העלמין בחולון** | מסירה משפחתית 1979 (ערך 1ד) — מאושש בדפוס; מקום הקבורה חדש |
| לידת אהרון | הספר סותר את עצמו: בעמ' 123 "נולד... בשנת 1898 לערך" (וכך גם בתרשים), ובעמ' 125 — נפטר 1981 "כבן שמונים ושש" ← יליד ~1895 | זיכרונות ~1897; פנקס תש"ט 1898; פנקס יפו 1918-19: ~1895/96 — גיל הפטירה שבספר תומך דווקא בו |
| פטירת אהרון | **1981, בבית הכנסת שבקרבת ביתו בחולון; נטמן בבית העלמין בחולון ליד רוזה** | מסורת 1981; מודעת מעריב 22.1.1980 העמידה בספק — ראו §5 |
| הורי אהרון | **בכור לאביו אברהם ולאמו סעדה** | אברהם: תש"ט + MyHeritage + **הכתובה**; סעדה: עד כה MyHeritage בלבד — כעת גם הספר |
| אחיו | **"אח ליוסף שהיה צעיר ממנו במעט"**; האם והאח נספו במצור/רעב | פותר את סתירת "יוסף צדוק אחיו" (MyHeritage) מול "אחי היחיד נספה" (הזיכרונות): האח שנספה **הוא** יוסף |
| אבי-אהרון | נפטר בעדן כשאהרון "כבן ארבע" | הזיכרונות: פעוט (~2-4) — מתיישב |
| ההגעה ארצה | **"הגיע לנמל יפו בערב ראש השנה, תרע"ה"** (= 20.9.1914) | הזיכרונות: "בחודש תשרי תרע"ה" — הספר מדייק ליום ערב החג |
| 1914-1920 | **"עם הגעתו עבד בפרדסים ולאחר זמן מה התיישב במקוה ישראל. ב-1916 החל לעבוד כעוזר לאופה ובשנת 1920 היה לאופה הראשי ומנהל המאפייה"** | תיקון ציר הזמן של הקורפוס (שגרס מינוי לאופה בסמוך לעלייה) — אך לפי הספר **כבר ב-1916 עבד במאפיית מקווה ישראל**, וזה דווקא **מקשה** על רישומו כתושב יפו ב-1918-1919 (ראו §4) |
| נישואין | **"אהרון ורוזה נישאו במקוה ישראל ב-1922"**; דף הרישום: יולי 1922; הכתובה: תרפ"ג | **מפריך את היסק מהדורה 34** "נישאו לפני 1921" (שנשען על היעדרם ממאגר תעודות הנישואין 1921-1948): ההיעדר הוא פער כיסוי במאגר, לא ראיה לתיארוך |
| ילדים | יעל **1923-1996**, אברהם 1925-2017, מרים (קיקה) 1927, יצחק (איציק) 1933, יוסף (יוסי) 1948 | שנת פטירת יעל (1996) חדשה; קיקה נקראה על שם סבתה מרים פריינטה; איציק על שם סבו יצחק |
| שבות תימן | "הוצאה לאור... בשנת **1944**", ואהרון "גם כתב את אחד המאמרים" | ✅ **הוכרע במהדורה 62 — הספר צדק.** מודעות בנות-הזמן («הבקר» 11.10.1944 עם מחיר ורשימת משתתפים; «דבר» 16.10.1944 "יצא לאור ונמצא למכירה") מוכיחות שהקובץ היה בחנויות באוקטובר 1944, בתוך שנת תש"ה שנפתחה ב-18.9.1944. "1944" ו"תש"ה" הם אותו דבר; "1945" הלועזית היא ההמרה הקטלוגית. ושם המאמר נודע — **«תקופתו ומפעלו»** על ר' יחיא קאפח. ראו ערך מקור 65 |
| קרן מרגולין | אהרון מונה בידי יהושע מרגולין לאפוטרופוס צוואתו ולניהול קרן מלגות למורים וגננות יוצאי תימן, וניהלה שנים רבות | חדש לגמרי |
| חולון | בתחילת שנות ה-70 עברו אהרון ורוזה (עם עוד בני משפחה ו"רבים מוותיקי מקוה") למגרש משותף בחולון; אהרון היה קרוב לבית הכנסת "שבות עם" ("מורי אהרון") | **סוגר את "חוליית חולון" החסרה בדיון מודעת מעריב** — ראו §5 |

## 3. מה הספר קובע על הדורות שמעל (עמ' 16-27, 50-59)

### 3.1 יצחק (הפאפו) פריינטה — ואישוש סלוניקי

- נולד **כנראה בירושלים**, ~1860-1862, "למשפחה ספרדית **ממוצא סלוניקאי**". הספר מציין במפורש: "המחשבה הרווחת הייתה שמשפחתו של יצחק הגיעה מצפון אפריקה, אך **בעבודה על ספר זה נאספו עדויות ומקורות המצביעים על סלוניקי** (יוון) כמקום ממנו הגיעה המשפחה... כנראה בחצי הראשון של המאה ה-19, והתיישבה בירושלים" (עמ' 59; עמ' 58 הוא תרשים הענף). ראיות הספר: **לאדינו כשפת הבית**, תנ"ך לאדינו (קונסטנטינופול 1873) בעיזבונו, שירי חגים בלאדינו. ← **הצלבה מלאה ועצמאית עם ממצא מהדורה 29 של הקורפוס** (הגרעין הירושלמי של פריינטה — סלוניקאי), שהושג מנתוני מקום-לידה במפקדי מונטיפיורי בלי שהספר היה בידינו.
- התייתם בילדותו; הגיע למקווה ישראל כנער בן 12-15 באחת מקבוצות היתומים שאסף קרל נטר בירושלים, 1872-1877; הספר מפנה לפרוטוקול "אליאנס" מ-1875 על קליטת יתומים ספרדים מירושלים ב-1876.
- אח בירושלים: **שמואל פריינטה**; ענף שלם (עמ' 58-59).
- עבד במקווה ישראל מ-1880 לערך עד ~1930 (קופסת חמישים השנים); "חוואג'ה פריינטה" בפי ערביי הסביבה; ניצל ממוות במאורעות 1921 בזכות מעמדו.
- נפטר **ביום האחרון של שנת 1944** ונטמן **בבית העלמין נחלת יצחק**, תל אביב.

### 3.2 מרים ארואס ושמחה (סמוחה) ארואס

- מרים: נולדה ~1875 (הספר: "נולדה בשנת 1875 לערך"; במקום אחר "1916-1875"), בת **יוסף ארואס**, "סוחר מיפו" שהיה **סוכן הקניות של מקווה ישראל** — כך הכיר את יצחק ושידך לו את בתו; למדה צרפתית במנזר ביפו; נישאה ~1890 בהיותה כבת 15. שמונה ילדים. נפטרה ז' בתמוז תרע"ו (8.7.1916) במגפת הכולירה; קבורה בטרומפלדור (ראו 1.3).
- **סמוחה**: אחות מרים; בצעירותה **"חלפנית כספים ממולחת"** ביפו, שכונתה בפי הערבים **"חוואג'ה ארוואץ"**; התנגדה עקרונית לנישואים. אחרי מות מרים באה מיפו לגדל את הילדים; היא ויצחק ערכו קידושין "אך מעולם, לפי המסופר, לא חיו כבני זוג". נפטרה **אוגוסט 1941**, נטמנה **בנחלת יצחק**. ← **פותר סופית את "שאלת אם-רוזה"**: כל שמונת הילדים, ובהם רוזה (1902), נולדו למרים; סמוחה הייתה המטפלת-החורגת מ-1916. ← **וחיזוק עצמאי מרהיב לענף החלפנות**: המקצוע המתועד בפנקסי הקונסוליה אצל שלמה, יוסף ואליהו נמשך אל **בת** המשפחה, ברשות עצמה, בתיעוד משפחתי שאינו תלוי בפנקסים.

### 3.3 ענף ארואס (עמ' 54-57)

- הספר: ההתיישבות ביפו החלה "בחצי הראשון של המאה ה-19", עם עלייתם של **שלושה אחים ילידי גיברלטר, בניו של סולומון (שלמה) ארוואץ: יוסף, מיכאל ואליהו** — "ייתכן שאביהם שלמה הוא שעלה... וחלקם או כולם כבר נולדו בארץ ישראל". ← הצלבה עצמאית כמעט מושלמת עם פנקסי הקונסוליה: יוסף בן סולומון (1869), Eliaho (1873, "ארץ מוצא: Palestine"), מיכל בן סלומון (1900-1903). הספר לא הכיר את הרשומות הללו ("ידרש מחקר נוסף לשחזר את הקשר המשפחתי" למשפחות ארוואץ שבמפקדי מונטיפיורי) — **הקורפוס הזה משלים בדיוק את החוליה שהספר סימן כחסרה**.
- השערת הספר למקור השם: מגורשי ספרד מפרובינציית **אורנסה (Ourense) שבגליסיה** — השערה בלבד, ללא מקור; נרשמת ואינה נטענת.
- **ענף עזה**: משפחת ארוואץ נמנתה עם המשפחות הגדולות של יהדות עזה במאה ה-19; **הרב משה ארוואץ**, רבה הראשי ונשיא הקהילה בעזה, "שימש שם כקונסול הבריטי" [ככל הנראה סוכן קונסולרי], אף הוא עלה מגיברלטר. ← ליד חדש.
- **גירוש מלחמת העולם הראשונה**: כנתינים בריטים גורשו בני ארואס מיפו — לקפריסין וממנה למצרים; אחרי 1917 חזרו חלקם ליפו ולירושלים, אחרים נשארו במצרים; בני המשפחה התפזרו לאוסטרליה, קנדה, אנגליה, איטליה וארה"ב. רפאל (בן יוסף מאשתו השנייה) נשאר באלכסנדריה (מסחר בדים).
- יוסף נשא שתי נשים: **גרציה** (אם סמוחה, שלמה ומרים) ואחריה **פלורה (זהרה)** (אם אסתר ורפאל). הספר משער ששמות בנות יצחק ומרים — גרציה ופלורין — ניתנו על שמן.
- **שלמה בן יוסף** (1875/6, יפו - 1933) נשא את ג'מילה (יפה) עמיאל (1891-1961); במלחמת העולם הראשונה **שירת בצבא הבריטי ולחם בגליפולי**; בנו **יוסף (1907-1984)** — ובנו של זה, **שלמה ארוואץ (יליד 1936)**, הוא מקור הזיכרונות והמסמכים של פרק ארואס בספר. ← מתקן את אומדן הקורפוס "יוסף ארואס בן שלמה, יליד ~1910" (פנקס הבוגרים תש"ד) ל-1907.

### 3.4 ילדי יצחק ומרים — תאריכים מן הספר

אברהם-אברמינו (אלברט) 1891 (14.3.1891, הדף) — ירד לארגנטינה (מושבות יק"א), נישא ללא-יהודייה, ארבעה ילדים, הקשר נותק; פלורין 1893/4-1974; גרציה (חנה) 1894-1965 (הדף: ספטמבר 1894); יוסף-ג'וזף ~1896 — יצא ללבנון, גויס כנראה לצבא התורכי ונהרג, עקבותיו נעלמו; רפאל-רחמים 30.7.1899 — נפטר בגיל רך; ויקטוריה 1901-1995 (הדף: 13.3.1901, Victorine-Léa); **רוזה 31.12.1902 - 1979**; משה 1905-1983 (הדף: 20.4.1905). ← **פותר את "מתח פלורין"**: מול "ילידת 1883" של פנקס תש"ט עומדות עתה שנת הספר (1893/4) ולוח הזמנים המשפחתי כולו (אם ילידת ~1875, נישואין ~1890, בכור 1891) — הצהרת הפנקס נראית כשגיאת עשור, ואין עוד צורך בהשערת "אם אחרת".

## 4. השלכות על מהדורה 34 (רשומת יפו 1918-1919)

שלוש נקודות מן הספר נוגעות ישירות למועמדת "אהרן צאלח, בן 23":

1. **גיל הפטירה שבספר — "כבן שמונים ושש" ב-1981 — גוזר לידה ב~1895**, בדיוק תחום הגזירה של רשומת יפו (1895/96) ובניגוד ל"1898 (לערך)" שבתרשים הספר עצמו. סתירה פנימית בספר — אך הצד הטקסטואלי שלה תומך במועמדת.
2. **ציר הזמן שבספר פועל דווקא נגד:** "עם הגעתו עבד בפרדסים ולאחר זמן מה התיישב במקוה ישראל. ב-1916 החל לעבוד כעוזר לאופה" — כלומר לפי הספר אהרון כבר ישב ועבד במקווה ישראל ב-1918-1919, בעוד הרשומה רושמת "אהרן צאלח" בפנקס תושבי ועד העיר ליהודי יפו. הסתירה אינה חדה (מקווה ישראל סמוכה ליפו, ותחום הרישום של ועד העיר לא נבדק; וציר הזמן שבספר הוא פרוזת-זיכרון), אך היא נרשמת כשיקול נגד. נותר מהספר שיקול אחד בעד: גיל הפטירה (~1895).
3. **הנישואין ב-1922** מפריכים את ההיסק "נישאו לפני 1921" שנגזר במהדורה 34 מהיעדרם ממאגר תעודות הנישואין 1921-1948: ההיעדר הוא **פער כיסוי של המאגר** (114,058 רשומות אינן כלל הנישואין), לא ראיה. "רווק ב-1918/19" נותר עקבי (נישא ב-1922).

## 5. השלכות על שאלת מודעת מעריב 22.1.1980

הדיון בקורפוס התנה את זיהוי המודעה ("למשפחת אהרן צדוק... במות ראש המשפחה", מטעם המכון למחקרי נפט וגיאופיסיקה שבחולון) בחוליה חסרה: קשר מתועד בין המשפחה לחולון. **הספר סוגר את החוליה** — אהרון ורוזה גרו בחולון מתחילת שנות ה-70, עם בני משפחה נוספים — ובה בעת **מחזק את "1981"**: הוא קובע במפורש שאהרון נפטר ב-1981, בבית הכנסת הסמוך לביתו, ונטמן בחולון ליד רוזה (שנפטרה 1979). כלומר: סבירות שהמודעה נוגעת למשפחה **עלתה** (הקשר לחולון מתועד), אך התיארוך שהיא רומזת לו (ינואר 1980) **מתנגש חזיתית בקביעה מודפסת של הספר**. אם הספר צודק — המודעה על משפחת אהרן צדוק אחרת (או שהאיחור אינו איחור: אין ודאות שהמודעה על פטירה טרייה). ההכרעה: **רשומת קבורה בבית העלמין בחולון** — פנייה אחת שתסגור את שני התאריכים.

## 6. יעדי המשך שנפתחו

- **חברה קדישא חולון**: רשומות הקבורה של אהרון צדוק (1981?) ורוזה צדוק (1979) — ההכרעה הסופית של שני התאריכים.
- **בית העלמין טרומפלדור**: קבר מרים פריינטה, "החלקה השמאלית התחתונה" — קיים תיעוד מצולם בספר; אפשר לאמת מול מפתח החלקות של טרומפלדור (מקוון).
- **נחלת יצחק**: יצחק פריינטה (נפ' 31.12.1944) וסמוחה ארואס (נפ' אוגוסט 1941).
- **קריית שאול**: יעל צדוק-פרחי (נפ' 1996) ובן ציון (ביטו) פרחי (נפ' 1992) — בית עלמין המכוסה במנוע bezikaron; דורש דפדפן.
- **בית הכנסת "שבות עם", חולון**: זיכרון "מורי אהרון"; אולי לוח הנצחה.
- **ענף עזה של ארואס** והרב משה ארוואץ ה"קונסול" — הצלבה מול רשומות הקונסוליה.
- **שלמה ארוואץ (יליד 1936)** — בעל המסמכים המשפחתיים של ענף ארואס; דרך גיל שחם.