# יעדים פתוחים — הרשימה המרוכזת (נכון למהדורה 74, 27.8.2026)

> זהו לוח המחוונים של המחקר: כל יעדי הקריאה הממוספרים (T), הפניות המוסדיות והשאלות
> הפתוחות — במקום אחד. הפירוט וההקשר המלא — ב[תור המחקר](research-queue.md) ובפרק 9.3 של הדוח.
> יעדים שנסגרו נשארים בטבלה עם ✅ כדי שלא יירדפו שוב.

## א. יעדי קריאה ממוספרים (T)

| # | מה | איך | סטטוס |
|---|---|---|---|
| T1-T4 | יעדי קריאה של מהדורות מוקדמות (סריקות מונטיפיורי, פנקס 1839 ועוד) | — | ✅ נסגרו במהדורות 30-35 |
| T5 | פנקס תושבי יפו 1918-1919, דף 144, שורות 685/685/2 — לאשר בעיניים את הקריאה "אהרן צאלח", בן 23, "רוק" | הסריקה ב-IGRA (מנוי) / הקובץ המקומי ב[`docs/igra/`](../igra/) | ✅ **נסגר במהדורה 59** — נקרא אות-אות בהגדלה: «צאלח · אהרן · רוק · 23», ובנוסף פוענחו העדה **«תימני»** והמקצוע **«פועל»**; משק הבית המארח (685) הוא של **שלמה הנגר**, עדה «ספרדי», שאשתו וילדיו בכפר סבא. הדירוג עלה ל**כמעט ודאי** |
| T6 | תיק עיזבון 6274/80 (מעריב 31.12.1980, עמ' 13) — קריאת השורה | הגיליון המלא הורד ונקרא | ✅ **נסגר סופית במהדורה 48** — עם הכותרות: «מס' התיק · שם המנוח · תאריך הפטירה · שם המבקש», והשורה: «6274/80 · **שרה צדוק** · 25.6.79 · **שושנה צדוק** (המבקשת)». המנוחה שרה ולא שושנה, והמבקשת הייתה בחיים אחרי יוני 1979 — התיק אינו של המשפחה |
| T7 | "דבר" 22.11.1981 עמ' 4 — מודעת ההשתתפות השנייה: שם הארגון השולח והנמען | נקראה בדפדפן מן התצלום | ✅ נסגר במהדורה 41 — **המועצה לשווק פרי הדר** אל **מר ב. צ. פרחי** (ביטו, חתנו), "מנהל סוכנות". שם הסוכנות עצמו — עדיין לא פוענח |
| T8 | השקפה 15.4.1904 עמ' 1 — מופע "ארואץ" (אליהו ארואץ?) | נקרא בדפדפן מן התצלום | ✅ נסגר במהדורה 41 והוכרע במהדורה 46 — **אליהו ארואץ כפרנס עדת עזה**, ומזוהה כעת כ**אליהו בן שלמה** (תעודת נתין בריטי 24, 1893: "Father's Name: Shalom Arrwas (dead)"); החתום על מכתב התלונה נגדו — **יוסף אליהו בן אלעזר, בן-דודו** |
| **T9** | צילומי המצבות ב-BillionGraves — העלאת רשומות הקבורה ל"מאומת": רוזה (BG 14075625 — אומת בדפדפן 23.8), אהרן (14075626), ויקטוריה (14276530), ניסים (14276531), משה (17113051), רבקה (17113052), יעל, ביטו, פלורין | BillionGraves נפתח בדפדפן, אך התצלומים החופשיים הם 180×135 בלבד וההגדלה מאחורי מנוי בתשלום | 🎯 פתוח — 9 קברים; המסלולים: אתרי חברה קדישא / מנוי / צילום בשטח |
| T10 | קבורות בכר (ויקטוריה, ניסים) | JOWBR | ✅ נסגר במהדורה 39 |
| T11 | אשכול Pariente בגיברלטר — האם יש קשר לענף פריינטה שלנו? | סריקת GET במאגר `JMCGIBRCEN1791` | ✅ נסגר במהדורה 40 — **אין קשר**: האשכול הגיברלטרי מגרבי ("Barbary"), הענף שלנו סלוניקאי-ירושלמי |
| **T12** | חוט אלברט בארגנטינה: הצלבת 12 הקבורות (ובהן "Jose Pariente" נפ' 1976 בן 85 ⇒ ~1891) מול מסמכי הארגנטינה שבידי המשפחה | ממתין למסירת המסמכים | 🎯 פתוח — ממתין לך |

## ב. פניות מוסדיות (דוא"ל/טלפון — לא חיפוש מקוון)

- **חברה קדישא תל אביב-יפו:** אברהם צדוק (ירקון, 1.1.2017 — תאריך מדויק וחלקה; אינו באף אינדקס מקוון); נחלת יצחק — יצחק פפו (יכריע 31.12.1944 מול 1942 של כהן) וסמוחה ארואס (8.1941); טרומפלדור — רשומת מרים (תרע"ו); גרסיה ביטרן (1965 — היכן נטמנה?).
- **ארכיון מקווה ישראל:** רישומי לידות/עובדים — יכריע 16.9 מול 19.9.1925 (לידת אברהם); אהרון האופה (1916 - שנות ה-60); רישום התלמידים של יצחק פפו (~1872-77).
- **כי"ח (AIU) פריז:** פרוטוקול 1875 — קליטת יתומים ספרדים מירושלים (יצחק פפו).
- **CADN נאנט:** רישומי הקונסוליה הצרפתית ביפו — המקור של דף רישום הלידות; לידות ילדי יצחק.
- **קהילת גיברלטר (שער השמים):** הדור השביעי של ארואס — הורי שלמה ואלעזר (עלו 1833). המאגרים המקוונים מוצו סופית במהדורה 40: מפקד 1791 נסרק ישירות לפי תחיליות שם משפחה, עם בקרות — אפס, ואין בו ולו שם אחד הפותח ב-AR. נותרו **פנקסי שער השמים (מ-1749)** ו**מצבות Jews' Gate** — לא מקוונים.
- **הצלב האדום (ICRC) + קהילת ביירות:** יוסף פריינטה — נלקח לצבא התורכי בלבנון (לשונית פתוחה בכרום).
- **ארכיון המדינה:** ✅ **נבדק במהדורה 42 — אין לאהרון תיק התאזרחות** (אוסף "בקשות לאזרחות" נסרק; 80 תיקים Zadok/Aharon, אף לא אחד תואם; גם "צאלח אהרן" בעברית — משפחות אחרות). הערוץ נסגר. **נפתח במקומו:** אוסף מפקד "משמר העם" ירושלים תש"ח — ראו T16.

### יעדים חדשים שנפתחו במהדורה 41

- **T19** — פנקסי קהילת **עזה** (אם שרדו) ורשומות הגירוש מעזה ומיפו 1914-1917; נפתח במהדורה 46 עם איתור שני משקי בית ארואס בעזה, כולם נתיני בריטניה — כלומר בדיוק האוכלוסייה שגורשה.
- **T13** — אזכורי "ארואץ" ב«השקפה», ב«הצבי» ובעיתוני התקופה. **✅ נסגר ברובו במהדורה 51:** 39 התוצאות בטווח 1896-1915 נסרקו, ושבעה פריטים נקראו במלואם — «הצבי» 17.1.1896 (החתימה «אליהו ארואץ, מנהל עדת ישראל בעזה»), שלושת המשך-הסבבים של פרשת עזה ב«השקפה» (22.4, 6.5 ו-27.5.1904), «השקפה» 7.7.1903, «היהודי» 14.11.1907 ו«השקפה» 6.6.1906 ([הממצאים](../jpress/arwas-gaza-affair-1896-1907.md)). **התשובה לשאלה שפתחה את היעד:** אליהו עצמו לא השיב למערכת — **המשיבים בשמו היו עשרים מבני עזה**, ובהם אברהם ורפאל אברהם ארואץ. **נותר:** אזכורי "ארואס"/"ארוואס" בכתיבים האחרים ובטווח שאחרי 1915.
- **T23** — תמונות העמוד המקוריות של שבעת פריטי העיתונות של מהדורה 51. **✅ נסגר במהדורה 52:** כל שבע התמונות נשמרו ב[`docs/jpress/pages/`](../jpress/pages/), ושש הגדלות ראיה נחתכו מהן. השיטה שעבדה: הרכבת חלקי תמונת המאמר לתמונה אחת בתוך הדפדפן והורדתה כקובץ יחיד — לאחר שבעל המחקר אישר הורדות מרובות מן האתר. **לקח שנרשם:** רצף בקשות מהיר מדי גורר חסימת Cloudflare; יש להשהות בין הבקשות ולעבוד פריט-פריט.
- **T14** — שם הסוכנות שניהל ב. צ. פרחי במועצה לשיווק פרי הדר: הרזולוציה בצפיין מוצתה; ההכרעה תבוא מ-PDF הגיליון או מסריקה טובה יותר.
- **T15** — סמן שיכריע בין שתי משפחות ארואץ שבאזור יפו (זו של שלמה מגיברלטר וזו המרוקאית של הרב יוסף בן משה ממוגדור). **✅ נסגר במהדורה 46:** הפטרונים שבתעודת הרישום 1893 — "Father's Name: Shalom Arrwas (dead)" — מזהה את אליהו שבעזה כבנו של שלמה מגיברלטר. הסמן הכללי, שהתגבש במהדורות 42 ו-44, הוא ה**נתינות**: הענף הגיברלטרי הוא נתין בריטניה (יפו 1839, 1873, עזה 1885-1904, ירושלים 1948), והמרוקאים היו בחסות צרפת.
- **T16** — טופסי מפקד "משמר העם" תש"ח. **✅ נסגר במהדורה 44.** פריינטה: ג-1372/333 עמ' 2 — אברהם בן 58 (⇒ ~1890) ובוקס בת 45. ארוואס: ג-1334/57 עמ' 6 — מרקו בן שלמה, יליד 1916 במצרים, ספרדי, עלה 1931. תיק מאי של נחלת שבעה נסרק ונרשם כשלילי. **נותר פתוח רק:** טופס אוכלוסיה **מלא** על פריינטה (זה שנמצא הוא הגרסה הקצרה, בלי שם אב ומקום לידה).
- **T18** — מצרים, 1914-1931. **סטטוס אחרי מהדורה 47:** מאגר **Deportation 1914-1917** (3,702 רשומות: USS Tennessee + רשימות הגולים באלכסנדריה) נסרק — **אין בו ארואס**, נבדק פונטית ובתווים כלליים עם בקרה. מאגר "Evacuees" התברר כשל **1947**, לא מלה"ע הראשונה. **נותר:** פנקסי קהילת אלכסנדריה וקהיר עצמם (לא ב-IGRA), רשומות גדוד נהגי הפרדות/הצבא הבריטי, ורשימות הגירוש דרך **קפריסין** — שהיא לפי ספר המשפחה תחנת הביניים ולכן ההסבר הסביר להיעדר מרשימות יפו-אלכסנדריה. **✅ התקדמות מכרעת במהדורה 55:** נמצאו **שני שאלוני עולה מ-1950** של **יוסף ושמעון ארואס, בני רפאל, ילידי קהיר 1935 ו-1934, אזרחים מצרים** — הענף שנשאר במצרים. הצעד הבא: פנקסי קהילת קהיר ואלכסנדריה עצמם, ורשומות "האחוה היהודית" (1907).
  - **עדכון מהדורה 70 — הענף המצרי קיבל מסמך מדינה.** באוסף ארכיון המדינה «רשימות עולים ומסמכי הגירה» (135,000 עמודים, נגיש בחיפוש דרך Google Pinpoint) נמצאו **שני שאלוני רישום לעולה** בתיק [גל-14825/6](https://www.archives.gov.il/details/000d6sv) — ואלה השניים היחידים באוסף כולו תחת הכתיב ARWAS — **והם אותם שני השאלונים שנקראו כבר במהדורה 55 מסריקות IGRA (ערך 54); מה שנוסף במהדורה 70-71 הוא המקור הארכיוני, ההכרעה בשם «שמעון», ובדיקת המיצוי**: **יוסף ארואס בן רפאל, יליד קהיר 17.7.1935, אזרח מצרי, כניסה חיפה 1.5.1950**; ו**שמעון**, אחיו, בן אותו **רפאיל**, יליד 1934, כניסה חיפה **26.6.1950** (ערך מקור 74 · [הסקירה](../isa/pinpoint-immigrant-lists-survey.md)). היעד נשען עתה על המקור הארכיוני ולא על סריקת מאגר — **ומה שנותר בו הוא החיבור:** (1) לאתר את שאלונו של **רפאל ארואס** עצמו, שאינו בתיק ארא-ארי של 1950; (2) לסרוק את שאר תיקי «שאלוני רישום לעולה», הערוכים אלפביתית; (3) **לחבר או לנתק** את רפאל הקהירי מן הענף היפואי — דרך רשימות הגירוש מיפו 1915 או רשומות הקהילה בקהיר. *(ממצא שלילי שנרשם: רשימת נמל יפו 1919-1920, המסמך המוקדם ביותר באוסף ובדיוק החלון שבו היו אמורים לשוב מגורשי מצרים וקפריסין — **אין בה ארואס**.)*
- **T20** — **הרצף היפואי בפנקסי הקונסוליה, 1885-1914**. **✅ נסגר במהותו במהדורה 58.** נקראו בעיניים **כעשרים טפסים** מן האוסף הנגיש `1865_1914_BritishNat_Jaffa`, וכל אדם שאותר בו נושא עתה **פטרונים מתועד**: אליהו בן שלמה (1885 · 1893 · 1894), יוסף בן שלמה (1893) ומשק ביתו, שלמה בן יוסף (1902 · 1903), מיכאל בן שלום (1895 · 1904 · 1906) ומשקי ביתו, יוסף אליהו בן אלעזר (1893 · 1904), אזר בן יוסף אליהו (1904), יעקב בן אזר (1896 · 1902) ורחמים בן אזר (1905 · 1912). **היוצא היחיד: אברהם ארואס** — כל רשומותיו בפנקסי ההרשמה השנתיים של האוסף שתמונותיו ב-IGRA מוחזרות ב-403 — ושמקורו, סל-1544/1, נמצא **פתוח** במהדורה 68, ושם אביו אינו נקוב באף אחד משני האינדקסים שהתקבלו מ-IGRA. **המשכו של היעד הוא אפוא T21.** *(נותרו באוסף הנגיש טפסים שנתיים חוזרים של אותם אנשים — מיכאל 1894 · 1900 · 1901 · 1903, רחמים 1904 · 1906-1911 · 1913-1914, ואליהו ויוסף אליהו — שאינם צפויים להוסיף פטרונים חדש, אך עשויים להוסיף בני בית ופרטי מקצוע.)*
- **T21** — **שם אביו של אברהם ארואס: עמודי 1887-1898 של פנקס נתיני בריטניה של יפו**. **מהדורה 69 — היעד נוסח מחדש אחרי בדיקה שפסלה את ניסוחו הקודם.** מהדורה 68 פתחה את [סל-1544/1](https://www.archives.gov.il/details/0013z0q) (גלוי, מקוון, 1,032 עמודים) וקראה באינדקס האלפביתי שמונה שורות ארואס עם «שנת רישום ראשון ומספר», והסיקה שיש לאתר את **טופסי** 14, 133 ו-134 של 1887. **ההסקה נבדקה ונפסלה:** טופס 14 של 1887 (עמוד 925 בקובץ) הוא **Miss Ina Bradley**, מיסיונרית מלונדון — כלומר המספרים הם מספרי **פנקס נתיני בריטניה** ולא מספרי הטפסים. הפנקס אותר (שער בעמוד 132; גוף בעמודים 133-158), **ובסריקת כותרות מלאה של 58 חצאי-עמודים התברר שהשנים 1887-1898 אינן בכרך** — הרצף קופץ מ-1886 ל-1899. **ומכאן שלוש תת-המשימות:**
  1. **לאתר את עמודי 1887-1898 של פנקס נתיני בריטניה של יפו** — לבדוק סלים סמוכים בסדרת «הקונסוליה הבריטית בארץ ישראל» בארכיון המדינה, ואם אין: הארכיון הלאומי הבריטי (TNA), שבו יושב המקור של סדרת J22. שם יימצאו רישומי 1887 מס' 14, 133 ו-134 ו-1891 מס' 95 ו-96, ומהם מספרי הטפסים.
  2. **לקצור את סל-1545/1** ([גלוי, מקוון](https://www.archives.gov.il/details/0013z0r), 1,267 עמודים, טופסי יפו 1892-1914) — לאחר שיימצאו מספרי רישום, או בסריקה שיטתית אם יוחלט להשקיע בכך. שדה «Father's Name» נמצא בכל טופס.
  3. **להכריע את הקישור Arwas ↔ Rawas.** ההערה «See Raw…» באינדקס, וההצהרה מ-11.5.1895 החתומה «Moïse Rawas» ו«Abraham Rawas» — «נתינים אנגלים המתגוררים בירושלים» (ערך מקור 72) — מצביעות על כך שהמפתח עצמו קישר בין שתי צורות הכתיב. אם הקישור נכון, יש לחפש את אברהם גם תחת **Rawas** בכל אוסף, ולא רק תחת Arwas/Arruas/Arrowas.
  *(הממצאים: [קריאת האינדקס](../isa/britreg-sal1544-arwas-index.md) · [אשכול 1886, הבדיקה השלילית וההצהרה מ-1895](../isa/britreg-1886-jaffa-arwas-households.md). הטיוטה [igra-request-highres-tlv-1918.md](../letters/igra-request-highres-tlv-1918.md) אינה קשורה עוד ליעד זה.)*
- **T22** *(חדש, מהדורה 50)* — **שם אשתו של שלמה ארוואס בן יוסף (1875/6-1933)**. זו השאלה הקצרה ביותר שתסגור את החוליה: תעודת הנישואין מ-1944 נוקבת באמו של אלי — **שמחה** — ואולם **שמחה לבדה לא תספיק**: כך נקראה גם אשתו של שלמה מייסד הענף במפקד 1855, ולכן השם חוזר בענף והוא ראיה תומכת חלשה. מה שיסגור את החוליה הוא רשומה הנוקבת בשם הסב, או המעמידה שניים מן השלושה יחד — למשל תעודת נישואין של משה החייט, או רשומת קבורה של שלמה ב-1933. מקורות אפשריים: תעודות נישואין מנדטוריות 1921 ואילך, רשומות קבורה 1933, ספר המשפחה.
- **T17** — פענוח שם האב ושם יישוב הלידה בטופס ארואץ 1948 (השדות מטושטשים בסריקה; אולי סריקה טובה יותר או עיון פיזי).
- **T24** *(חדש, מהדורה 59)* — **אוסף ישראל ישעיהו בארכיון המדינה**, תיקים **סד-2106/1** ו**סד-2107/1**. שני התיקים מסווגים "טרם נבדק" ו**אינם סרוקים** (אין גישה מקוונת), ותיאורם כולל התכתבויות 1953-1977 ו-1964-1979, "רשימות ומאמרים", יהדות תימן ו"מיזוג גלויות". ישעיהו ואהרון צדוק ערכו יחד את **«שבות תימן»** (תש"ה, 1945) והשתתפו שניהם ב**«מתימן לציון»** (1938); אם שרדה התכתבות עריכה, זהו המקום הסביר ביותר שבו היא נמצאת — ובו עשוי להימצא **מכתב בכתב ידו של אהרון**, מסמך מסוג שאין לקורפוס אלא שניים ממנו. **המסלול:** עיון פיזי בארכיון המדינה, או בקשת בדיקה/דיגיטציה.
- **T25** — סריקה טובה יותר של דף 144 בפנקס יפו 1918-1919. **⛔ המסלול נשלל במהדורה 67 — הפנקס אינו בארכיון המקוון של העירייה.** נוסף למחקר שרת MCP לארכיון תל אביב-יפו, ונבדק ישירות מול המפתח החי. **מה שהתברר:** המערכת שב-`infocenters.co.il/tel_share` היא **«ארכיון מסמכים דיגיטליים» של העירייה** — התכתבות לשכת ראש העיר ולשכת המנכ"ל — ובה **כ-19,900 מסמכים בלבד**, שהמוקדם שבהם נוצר ב-**20.7.2000**. כלומר טווח האוסף כולו הוא **2000-2008**, ואין בו ולו מסמך אחד מלפני קום המדינה. **ובדיקות שם שנעשו לשם הסדר:** «צאלח» — **0 תוצאות**; «מקוה ישראל» — **0**; «תימנים» — **0**; «צדוק» — **4**, וכולן נקראו והן של אנשים אחרים בני-זמננו (רינה צדוק, ארנון צדוק, הפסל צדוק בן דוד, ותערוכה של צדוק בסן). **המסקנה:** פנקס תושבי ועד העיר ליהודי יפו, מספר מערכת 08-1178, שייך ל**ארכיון ההיסטורי** של תל אביב-יפו — אוסף נפרד שאינו מתפרסם במערכת הזאת. **ומכאן שהמסלול היחיד שנותר לדף 144 הוא** הפנייה ל-IGRA לרזולוציה המקורית ([טיוטה מוכנה](../letters/igra-request-highres-tlv-1918.md)), ואם תיכשל — פנייה ישירה לארכיון ההיסטורי או עיון פיזי. *(והערת ה-robots.txt שנרשמה במהדורות 59-64 התייתרה: הגישה נפתחה כראוי, והתשובה פשוט אינה שם.)*
- **T26** — **סריקת JPress על אהרון צדוק.** ✅ **נסגר במהדורה 60.** שני כתיבי השם נסרקו («אהרן צדוק» — 66 תוצאות; «אהרון צדוק» — 64), ונקראו חמישה-עשר פריטים חדשים מ-1929 עד 1960, ובהם חמישה טקסטים פרי עטו, עוגן הזיהוי שבצוואת מרגולין (1947) והראיון במאפייה (1960). הפירוט המלא: [אהרון צדוק בעיתונות בת-הזמן](../jpress/aharon-zadok-press-1929-1960.md).
- **T27** — איסוף הדפים המצולמים של פריטי העיתונות החדשים. ✅ **נסגר במהדורה 62.** כל **עשרים וחמישה** הגיליונות הורדו בדפדפן והוכנסו ל[`docs/jpress/issues/`](../jpress/issues/) תחת שמות קנוניים; כל קובץ אומת בחיפוש טקסט. התיקייה גדלה מ-9 ל-34 גיליונות (166MB). ערכי המקור 59-68 עומדים עתה בתקן העותק המקומי המלא.
- **T28** — לידים מאותה סריקה. ✅ **נסגר במהדורה 63.** ששת הגיליונות שנותרו נקראו, ושלושה מהם הניבו: «על המשמר» 20.4.1945 — **«ישב ראש אהרן צדוק»** בוועידה השישית של הסתדרות הפועלים החקלאים (נקרא בעיניים); «דבר» 25.4.1945 — **«מקוה ישראל — אהרון צדוק, יוסף שפירא»** ברשימת הנציגים; ו«על המשמר» 10.10.1947 — **עד שני ובלתי תלוי לנוסח הצוואה**. וכן «על המשמר» 31.5.1960 (אישוש שני ל-1916 ולזיכרון התורכים) ו«העולם» 23.6.1938 (מודעה חוזרת זהה). **«הגלגל» 5.9.1946 נקרא חלקית** — מסה על יהדות תימן שבה שמו של אהרון לא אותר, ונרשמת כרקע ולא כאזכור.
- **T29** *(מהדורה 64; <strong>עודכן במהדורה 65</strong> — <strong>עדיפות ראשונה בצד התימני</strong>)* — **שני חיבוריו של אהרון**: «**חבלי עליה**» (סיפורים) ב«מתימן לציון», 1938, ו«**תקופתו ומפעלו**» (על ר' יחיא קאפח) ב«שבות תימן», תש"ה. זהו האיש כותב על **העלייה שלו מתימן** ועל **צנעא של רבו** — המקורות הצפופים ביותר בפרטים שידוע לנו בוודאות שקיימים ולא נקראו. **עדכון מהדורה 65 — שני הכרכים בידי המשפחה, והיא מדיגטת אותם.** היעד אינו עוד "לבקש סריקה" אלא **"לקבל, לקרוא ולתמלל"**; הפנייה לספרייה ([טיוטה](../letters/request-two-chapters.md)) ירדה למסלול גיבוי, למקרה שעותק יימצא חסר או פגום. **מפתחות מיקום:** «חבלי עליה» במדור «רשמי מסע וספרות», מיד אחרי רשימות יבנאלי (לפי תוכן הקובץ ב«דבר» 6.5.1938, ערך 62); «תקופתו ומפעלו» פותח את החלק השלישי «דור דעה» (לפי הביקורת ב«הד המזרח» 24.8.1945, ערך 65). **זכויות יוצרים — ההנחה בוטלה במהדורה 65:** נרשם תחילה שהחיבורים מוגנים עד 2051; בפועל **המשפחה היא בעלת העיזבון**, והזכויות בידיה. אין מגבלה על ציטוט ואף לא על פרסום מלא, וזו החלטה של המשפחה בלבד.
- **T34** *(חדש, מהדורה 65 — <strong>ייתכן שזה היעד הגדול בקורפוס כולו</strong>)* — **עיזבונו של אהרון צדוק עצמו.** במהדורה 65 התברר שהמשפחה היא **בעלת העיזבון**, ושכל ספריו בידיה. אם כך, השאלה הנכונה אינה מה יש בספרייה הלאומית אלא **מה עוד יש בארגז**. אדם שערך קובץ, כתב בו מאמר, פרסם בעיתונות מ-1933 עד 1950, כיהן כיו"ר אגודה, ישב בראש ישיבת ועידה ושימש אפוטרופוס לעיזבונו של יהושע מרגולין — **הותיר ניירת**. מה שיש לחפש, לפי סדר ערך: **(א)** התכתבות עריכה עם **ישראל ישעיהו** סביב שני הקבצים (1937-1945) — ואם שרדה, היא גם סוגרת את T24; **(ב)** התכתבות עם **שמואל יבנאלי**, שאת שליחותו פגש כנער ובביתו בירך ב-1950; **(ג)** **טיוטות וכתבי יד** — «חבלי עליה» ו«תקופתו ומפעלו» בכתב ידו, שעשויים להכיל יותר מן הנוסח שנדפס; **(ד)** ניירת **אפוטרופסות עיזבון מרגולין** (1947 ואילך) וועדת המלגות שעמד בראשה; **(ה)** עותקיו האישיים של «מתימן לציון» ו«שבות תימן» — **הערות שוליים בכתב ידו** בקובץ שערך הן מקור ממדרגה ראשונה; **(ו)** תעודות אישיות: תעודת עלייה, תעודת נתין, פנקסי הסתדרות, מסמכי מקווה ישראל; **(ז)** **צילומים** מזוהים. **הפעולה:** מעבר מסודר על מה שיש בבית, לפני כל פנייה לארכיון חיצוני.
- **T30** *(חדש, מהדורה 64)* — **קולופונים וכתובות תימניות: הדרך היחידה כלפי מעלה.** סופרי תימן חתמו קודקסים בשרשרת פטרונימים מלאה, לעתים עם שנה ומקום; הכתובות עשירות באותה מידה. **היכן:** **כתיב** (כתבי היד העבריים הדיגיטליים של הספרייה הלאומית) · **מכון בן-צבי**, האוסף התימני הגדול בעולם, שקטלוגו משותף לספרייה הלאומית · JTS · הבודליאנה · הספרייה הבריטית. **מה לחפש:** «צאלח» + «צנעא», ובתוך התוצאות את הצירופים **אברהם · אהרן · יוסף · סעדה**. **מגבלה שנרשמת:** אתרי כתיב, בן-צבי ו-`teman.org.il` **חוסמים גישה אוטומטית ב-robots.txt**, ולא נעשה ניסיון לעקוף — **משימה לדפדפן של קורא אנושי**.
- **T31** *(חדש, מהדורה 64 — סיכוי נמוך, נרשם ככזה)* — **עדן, ~1900: פטירת אברהם צאלח.** הרשומה הקולוניאלית היחידה שעשויה לתעד אדם מן הדור שמעל אהרון, שכן עדן הייתה מושבה בריטית. **המסלול:** קטלוג הארכיונים של הספרייה הבריטית, סדרת **India Office Records** — תיקי **Aden Settlement** ו-**Aden Residency**, 1895-1905, בכל הנוגע לקהילה היהודית ולבית העלמין; ותיעוד **בית העלמין מעאלה**. **ובדיקה שנעשתה במהדורה 64 הורידה את הציפייה:** הסקירות העדכניות על יהדות עדן מתמקדות ב-1948-1967 ואינן מתעדות כלל את שיטות הרישום של הקהילה סביב 1900 — כלומר **אין «מאגר קהילת עדן» לחפש בו**.
- **T32** *(חדש, מהדורה 64)* — **הענף שנשאר בתימן עד 1949.** פנקסי עולי ראש העין ב-IGRA מכילים **98 רשומות צאלח**; אם לאהרון נשארו קרובים בצנעא, הם עלו במבצע «על כנפי נשרים» והם שם. **נבדק ונרשם:** המפתוח **רדוד** — גיל, מחנה ומספר נפשות, **בלי פטרונים ובלי מקום מוצא בתימן**; שוות קריאה שתיים-שלוש סריקות כדי לבדוק אם בטופס עצמו יש עמודות נוספות, **אך לא קמפיין**. ולצדו **«שינויי שמות אחרי 1948» — 184 רשומות צאלח**, שאינן נוגעות לאהרון (הוא כבר היה «צדוק» ב-1929) אך ממפות אילו משפחות צאלח הפכו לצדוק.
- **T33** *(חדש, מהדורה 64 — סיכוי נמוך, עלות גבוהה)* — **הערוץ העות'מאני.** תימן הייתה וילאייט עות'מאני בדיוק בשנות ילדותו של אהרון (1872-1918). **אלא שבדיקה במהדורה 64 העלתה** שפנקסי הנפוס המסורקים והמפותחים — אלה שדרכם עבד הקורפוס עד כה — מכסים **את ארץ ישראל בלבד** ויושבים בארכיון המדינה. פנקסי וילאייט תימן, אם שרדו, נמצאים **בארכיון העות'מאני באיסטנבול (BOA)**, ו**אינם משימת מאגר אלא משימה למומחה**. נרשם כדי שיהיה מתועד שנבדק ומדוע לא נפתח.


> **אזהרה מתודית — מלכודת מהרי"ץ (נרשמה במהדורה 64).** **צאלח היא משפחת רבנים ידועה מצנעא**, ובראשה **מהרי"ץ, ר' יחיא צאלח (1713-1805)**, גדול פוסקי תימן. הפיתוי לחבר את המשפחה לשושלת הזאת גדל דווקא עכשיו, משהתברר שאהרון הספיד את מארי יחיא קאפח, כתב עליו את «תקופתו ומפעלו», וניצב לצדו ברשימת מחברי «מתימן לציון». **ובכל זאת:** צאלח הוא אחד משמות המשפחה הנפוצים בתימן — **682 רשומות ב-IGRA**, ובראש העין לבדה 98. ייחוס לשושלת מהרי"ץ הוא **השערה שיש לבדוק בקולופון או בכתובה** (T30), ולא מסקנה משם משפחה. **כל עוד אין רשומה — לא נטען דבר.**

## ג. שאלות תוכן פתוחות (ללא יעד יחיד)

1. **יום/חודש לידת אברהם:** 16.9.1925 (MyHeritage) מול 19.9.1925 (כהן) — שניהם משפחתיים; יכריע ארכיון מקווה/רישום צרפתי.
2. **שנת לידת אהרון:** ~1895 (ספר + גיל קבורה + **רשומת יפו 1918-1919, שנקראה במהדורה 59**) מול 1898 (פנקס תש"ט + אהרן צאלח מירושלים 1926, שהוא ככל הנראה אדם אחר) — כף המאזניים נוטה כעת ל~1895, אך אין רשומת לידה ואין פטרונים, ולכן השאלה נותרת פתוחה.
3. **מוצא ענף פריינטה:** סלוניקי — כמעט ודאי (ספר + מונטיפיורי), אך עדיין בלי מסמך מכריע (רישומי סלוניקי / אליאנס).
4. **גורל יוסף פריינטה:** נלקח לצבא התורכי בלבנון ולא שב (עדות ויקטוריה) — צלב אדום, רשומות עות'מאניות, "Jose ~1891" בארגנטינה.
5. **טביעת רפאל-רחמים (~1901-02):** עיתונות נבדקה (שלילי); נותר: פנקסי קהילת יפו, רישומי הקונסוליה הצרפתית.
6. **תשעה מול שמונה ילדים** (הכתבה מול הספר) — לא הוכרע.
7. **פלורין/גרסיה 1894** — דף הרישום נותן ספטמבר 1894 לגרסיה, כהן נותן 1894 לפלורין.
8. **"אחיו יהודה" של אהרון** — מסירה בעל-פה הסותרת את יוסף; ממתין להבהרתך.
9. **רבקה אשת משה:** "בת דניאל" (פנקס 1944) מול הורה "שמחה" על האבן — מתיישב אם שמחה היא האם; לא הוכרע.
10. **שיוך דף הרישום לפריט .007 באלבום** — כמעט ודאי בלבד.
- **T35** *(חדש, מהדורה 72 — <strong>יעד בעל פוטנציאל גבוה</strong>)* — **ארכיון הסיפור העממי בישראל (אסע"י), אוניברסיטת חיפה.** «מחניים» מ-16.4.1965 מדפיס סיפור עממי שלם שנרשם **מפי אהרן צדוק**, **אסע"י מס' 57**, בידי **אלישבע שינפלד** (ערך מקור 77). הארכיון נוסד ב-1955 ועד סוף 1964 נרשמו בו 6,300 סיפורים — כלומר מספר 57 הוא מן הרשומות המוקדמות ביותר שבו. **המשימה:** לפנות לאסע"י ולבקש **(א)** את רשומת מס' 57 במלואה, ובה ככל הנראה פרטי המספר — מה שיכריע סופית את הזיהוי; **(ב)** **רשימת כל הרשומות שנרשמו מפיו**. אם נרשם ממנו סיפור אחד בשנות החמישים, סביר שנרשמו עוד. זהו הערוץ היחיד בקורפוס שעשוי להחזיר **את קולו שלו בהקלטה או ברישום בן-זמן**, מעבר לכתביו.
- **T36** *(חדש, מהדורה 72)* — **ארבעת הדפים המצולמים של פריטי מהדורה 72.** ערכי המקור 75-78 נשענים כרגע על **תמלילי OCR** ולא על דפים מצולמים: «דבר» 8.7.1960 (`dav19600708-01.2.88`), «על המשמר» 12.5.1959 (`ahr19590512-01.2.141`), «מחניים» 16.4.1965 (`mahanayim19650416-01.2.72`) ו«דבר» 27.2.1976 (`dav19760227-01.2.131`). **המשימה:** להוריד את ארבעת הגיליונות בדפדפן ולהכניסם ל[`docs/jpress/issues/`](../jpress/issues/), כפי שנעשה בהצלחה ליעד T27 — ואז לחתוך הגדלות ראיה לשורות המכריעות. *(משימה לבעל המחקר; דורשת דפדפן.)*
  - **ובאותה הזדמנות, שלושה פריטים מקבילים שטרם נקראו:** רשימת מועמדי הוועידה התשיעית הופיעה גם ב«למרחב» (`lmrv19590512-01.2.98`, `lmrv19590512-01.2.107`) וב«שערים» (`shar19590506-01.2.29`). אם ייקראו, ייתכן שיאששו את השורה «515 אהרן צדוק, מקוה ישראל» במקור שני.
- **T37** *(חדש, מהדורה 73)* — **הזמנת תיקי ארואס בקיו.** תשעה תיקי בתי דין קונסולריים בריטיים במצרים, כולם פתוחים ואף אחד אינו דיגיטלי (ערך מקור 79). **בראש סדר העדיפויות: `FO 847/52/29` — «Estate of Michel Arwas», אלכסנדריה 1914** — תיק עיזבון נוקב בדרך כלל בשמות יורשים, ומיכאל בן שלמה הוא היחיד בענף היפואי שאין לו תאריך פטירה. אחריו: **`FO 841/219/70` — צוואת «Moise Eliahon Arwas», 1923** (ותכריע גם את הסתירה מול הממצא השלילי «Moise Arwas, נפטר 19.6.1935, ביירות»), ו**`FO 847/242/67` — עיזבון Jacob Arwas, 1949**. *(דרוש הזמנה פיזית בקיו או שירות העתקה בתשלום.)*
- **T38** *(נפתח במהדורה 73)* — **שלוש-עשרה תמונות שאפשר להוריד היום.** ✅ **נסגר במהדורה 74.** שני כרטיסי המדליות (`WO 372/17/149799` ו-`WO 372/16/150862`) הורדו מממשק ה-Image viewer החינמי של Discovery — הסריקה המלאה בחותמת מים, קריאה לחלוטין — ונקראו שדה-בשדה (ערך מקור 82). אחת-עשרה תמונות פריינטה הורדו מממשק ה-IIIF של הספרייה הלאומית ברזולוציית האחסון המלאה, ונצפו ותוארו אחת-אחת (ערך מקור 81). **שני תיקונים יצאו מן ההורדה:** הגוף המחזיק הוא **ארכיון קיבוץ חוקוק** ולא הספרייה, ותאריך התמונות הוא **טווח 1935-1940** ולא 28.5.1937; ושני כרטיסי המדליות חולקים **את אותו `Roll R/1880` ואת אותו עמוד 2**. **ומכאן T41.**

- **T39** *(חדש, מהדורה 73)* — **מפתח ל-FamilySearch.** בדיקת התקינות החזירה `access_token: missing`, `client_id: unset`, ושלוש שאילתות בדיקה החזירו **שגיאה ולא רשימה ריקה**. כלומר **לא נשאלה שאלה, ואין ממצא שלילי** — ורישום «ארואס: אפס תוצאות» היה בדיה. FamilySearch הוא המאגר הגדול ביותר שטרם נשאל בפרויקט הזה, ובו גם חיפוש טקסט מלא בתוך תמונות מסמכים. **המשימה: להגדיר מפתח ולהריץ את הסבב.**
- **T40** *(חדש, מהדורה 73)* — **שני לידים אנושיים וארכיוניים.** **(א)** ספר משפחת פריינטה (2021) בספרייה הלאומית — סרוק אך `online_in_library_only`; **בעריכת הגרפיקה והתצלומים: דפנה סרוסי (צדוק)**, שם משפחה צדוק, ליד לאיש קשר חי לצד גיל שחם. **(ב)** **CAHJP**: תיק התכתבות של יק"א מ-**16.7.1897** בהתאמה ל*Pariente* + *Jaffa* (`NNL_CAHJP990042269980205171`), ושלושה תיקים בהתאמה ל*Arwas*; יק"א ניהלה את מקווה ישראל. אף אחד אינו דיגיטלי.
- **T41** *(חדש, מהדורה 74)* — **רשימת המדליות עצמה: `R/1880`, עמוד 2, בסדרה WO 329.** שני כרטיסי המדליות של שלמה ורפאל ארואס מפנים אל אותו רול ואותו עמוד — כלומר השניים רשומים זה לצד זה ב**רשימה**, ולא רק באותה יחידה. הכרטיס נושא שם, יחידה, דרגה ומספר בלבד; **הרשימה** נושאת את שאר האנשים שבאותו עמוד, ובה עשוי לשבת ארואס שלישי. **מגבלה:** סדרת WO 329 **אינה דיגיטלית** — נדרשת הזמנה פיזית בקיו או שירות העתקה בתשלום, ולכן היעד נצמד ל-T37 ונעשה באותה נסיעה.