# ארואס לפני העלייה — הרובד הגיברלטרי (1833 ואחורה)

**השאלה:** מה ידוע על משפחת ארואס לפני עלייתה מגיברלטר לארץ ישראל בשנת תקצ"ג (1833)?

## א. הממצא החדש: גיליון הפתיחה של "Register of British Subjects", יפו

במאגר IGRA-AID, מאגר "הרשמה בקונסוליה בריטית", אוסף **"אינדקסים ורישומים של הקונסוליות
הבריטיות בארץ ישראל"** (ארכיון המדינה, מס' מערכת 0013z0q), נמצא **עמוד 1 של פנקס נתיני
בריטניה ביפו**. הסריקה הורדה ואומתה בעיניים (`docs/igra/igra_britsub_jaffa_1860_page1.jpg`).

תמלול העמוד (עמודות: מס' · תאריך · שם · ארץ · מקום מגורים · מקצוע · הערות):

| # | שם | ארץ | מגורים | מקצוע | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| **1** | **Solomon Arruas** | **Gibraltar** | Jaffa | **Money Changer** | — |
| 2 | Isaac Benelus (Benoliel?) | Gibraltar | " | Pedlar | — |
| 3 | Nicola Calerghi | Cerigo | " | Tradesman | — |
| 4 | Gabriele Lasperanza | Malta | " | D. of the Quarantine | — |
| 5 | David Hervong | Gibraltar | " | Merchant | Died |
| 6 | Baruch Ben Zalman | Dobra | " | Silversmith | Passport from Mr Consul Finn of Jerusalem *(Died)* |
| 7 | Leudel Nydrman | Russia | " | Tailor | Passport from Mr Consul Finn of Jerusalem |
| 8 | Juda M. Levy | Ragusa | " | Rabbi of the Jews at Jaffa | — |
| 9 | Isaac Wakanin Ben Yakub | Tlemsen | " | Pedlar | — |
| **10** | **Azar Arruas** | **Gibraltar** | " | **Matress Maker** | — |
| 11 | Joseph Caplouw | Russia | " | Tradesman | — |
| 12-16 | Meletios, Petrochilo ×2, Mifsud… | Cerigo / Malta | " | Merchant / Shoemaker | — |
| 17 | Masood Ben Moses Cohen | Tlemsen | " | **Saraff** | — |
| 18 | Makhlouf Cohen | **Gibraltar** | " | **Saraff** | — |
| 19 | Menahem Cohen | " | " | **Saraff** | — |

רשומות IGRA: **סולומון ארואס — IGRA-1860-1914-British-Subjects-Jaff-1** (רשימה J22/8, שורה 1)
ו**אזר ארואס — IGRA-1860-1914-British-Subjects-Jaff-10** (רשימה J22/17, שורה 10);
שניהם שנת רשומה **1860**, ארץ מוצא **Gibraltar**; נוספו למאגר 27.1.2024. אותו עמוד מופיע גם
כ-**IGRA-1838-1919-Reg-BritishConsulate-9053** ו-**9062**, שנת רשומה 1873 — ראו הערת התיארוך.

### הערת תיארוך — מכרעת

IGRA מאנדקס את **אותו עמוד פיזי פעמיים**: פעם באוסף "1860-1914 British Subjects Jaffa"
(שנת רשומה **1860**; רשימות J22/8 ו-J22/17) ופעם באוסף "1838-1919 Register of British
Consulate" (שנת רשומה **1873**; "Date of Document: before 1873"; IGRA 9053 ו-9062,
סריקה `1855-1919_RegBritConsulPal_0132`). הורדתי את שתי הסריקות והשוויתי אותן: זהו אותו
עמוד — אותם שמות, אותם מקצועות, אותם מספרי שורה, אותן הערות "Died"; בסריקה השנייה נראה
גם דף השער הנגדי: **"Register of British Subjects in the ..."**. ובעמוד עצמו **עמודת
ה-Date ריקה בכל השורות**.

**המסקנה:** אין לתארך את הרשומה לא ל-1860 ולא ל-1873. זהו **גיליון הפתיחה** של הפנקס,
ושלמה ארואס עומד בראשו כנרשם מס' 1. כל טענת "מקדים בתשע שנים" — בטלה.
*(דירוג: זהות שתי הרשומות כאותו עמוד — מאומת בהשוואת סריקות; שנת הרישום — טעונה אימות.)*

### מה זה מוסיף

1. **שלמה ארואס הוא הרשומה הראשונה בפנקס נתיני בריטניה ביפו.** לא ראיה לתאריך, אלא
   ראיה למעמד: מבין כל נתיני בריטניה שנרשמו ביפו, הוא הראשון ברשימה.
2. **אישוש עצמאי שני למוצא "גיברלטר"** — הפעם בכתב יד הקונסוליה עצמה, לא באינדקס מפקד.
   כלומר לפחות שני מקורות בלתי-תלויים (מפקד מונטיפיורי 1855; פנקס הקונסוליה) קובעים
   גיברלטר כארץ מוצאם של שלמה ואלעזר/עזר.
3. **חוליית המקצוע.** שלמה נרשם כאן **Money Changer** — התרגום האנגלי המדויק של "צראף".
   בכך נסגרת השרשרת: "סוחר ובאנקיר" (מפקד 1855) ← **Money Changer** (גיליון הפתיחה) ←
   **Saraff** אצל הבן יוסף (1869) ← "סגן מנהל בנק ביפו" אצל משה יוסף ארואץ (גאון, לפני
   מלה"ע הראשונה). *(דירוג: תוכן הרשומות — מאומת; זיהוי Solomon Arruas שבגיליון הפתיחה עם שלמה
   ארואץ שבמפקד 1855 — כמעט ודאי (שם, מקום, ארץ מוצא ומקצוע חופפים); זיהוי Azar עם
   אלעזר — ככל הנראה.)*
4. **מושבה גיברלטרית קטנה ביפו.** מתוך 19 השורות הראשונות של הפנקס, **שש** הן של יוצאי
   גיברלטר (ארואס ×2, בנוליאל(?), הרוונג, ומכלוף ומנחם כהן) — וארבע שורות בעמוד עוסקות בחלפנות
   כספים — שלוש מהן של יוצאי גיברלטר (שלמה ארואס — Money Changer; מכלוף ומנחם כהן —
   Saraff) והרביעית של יוצא תלמסן (מסעוד בן משה כהן — Saraff). משפחת ארואס לא הייתה חריג בודד אלא חלק מרשת גיברלטרית-מגרבית של
   חלפנים וסוחרים תחת חסות בריטית בנמל יפו. זהו ההקשר הכלכלי-חברתי שמסביר גם את
   הנתינות הבריטית וגם את המקצוע.
   *(דירוג: הרכב הפנקס — מאומת; פרשנות "רשת" — ככל הנראה.)*
5. **הערת קריאה:** שורות 5 ו-6 מסומנות "Died", ושורות 6-7 מציינות דרכון מהקונסול פין
   מירושלים — פנקס שנוהל לאורך זמן ותוחזק בעדכונים; ראו הערת התיארוך למעלה.

### נספח: גיליון 1873 — אליהו ארואס, יליד הארץ, חלפן

באותו פנקס, עמוד 5, תחת הכותרת **"In the Year 1873"** ובתאריך **1 בינואר 1873**, שורה 12:

> **Eliaho Arruas — Country of Origin: Palestine — Jaffa — Money Changer**

(IGRA-1838-1919-Reg-BritishConsulate-9119; סריקה `1855-1919_RegBritConsulPal_0134`,
הורדה ואומתה בעיניים.) זהו ככל הנראה **אליהו, בנו השלישי של שלמה**, שבמפקד 1855 היה בן
שלוש — כלומר יליד ~1852 וממילא **יליד הארץ**, בניגוד לאביו. שתי מסקנות:

1. **החלפנות היא ענף ולא קו.** שני בניו של שלמה עסקו באותו מקצוע: יוסף ("Saraff",
   1.1.1869) ואליהו ("Money Changer", 1.1.1873) — שניהם נרשמו בקונסוליה ב-1 בינואר,
   בארבע שנות הפרש.
2. **שדה ארץ המוצא מתעד את המעבר הבין-דורי:** האב "Gibraltar", הבן "Palestine".

*(דירוג: תוכן הרשומה — מאומת; זיהוי Eliaho עם אליהו בן שלמה — ככל הנראה.)*

**נגזרת — המתח סביב "אליעזר, נפ' 1865" נחלש:** ההחרגה של המועמד הזה מן העץ נשענה על
ההנחה ש"Azar Arruas" נרשם **ב-1873**. אך רשומת Azar היא בגיליון הפתיחה חסר-התאריכים
(שורה 10), לא בגיליון 1873. הסתירה **אינה מוכחת עוד** — וגם אינה מוסרת, שכן שנת הרישום
של גיליון הפתיחה אינה ידועה. ההחרגה נשמרת מזהירות.

## ב. הענף הירושלמי — יוסף ארואץ במפקד 1866

מפקד מונטיפיורי 1866, ירושלים, פריט **269**: **יוסף ארואץ** (Yosef Aruetz) ועוד שתי נפשות
באותו משק בית (IGRA 4556, 4557, 4558). זהו הפתרון לפער שנותר פתוח: רשומת הקונסוליה של
1869 רושמת את **עיר מוצאו של יוסף כירושלים**, בעוד המשפחה מתועדת ביפו כבר ב-1855.
כעת מתקבל רצף עקבי: המשפחה עלתה 1833 ← נוכחות ביפו במפקד 1855 ובגיליון הפתיחה ← **יוסף מנהל משק בית
בירושלים ב-1866** ← נרשם ביפו בקונסוליה ב-1.1.1869 כבן 24 שעיר מוצאו ירושלים.
*(דירוג: תוכן רשומת 1866 — מאומת; זיהויה עם יוסף בן שלמה של 1869 — ככל הנראה.)*

עוד באותו מאגר: **אליעזר "אשכנזי"/ארואץ, יפו 1849** (IGRA 4555) — התעתיק שנוי במחלוקת
(האינדקס רושם את שם המשפחה "Ashkenazi" ואת העברית "ארואץ"), ולכן **טעון אימות** ואינו
נושא משקל.

## ג. לפני 1833 — מה קיים ומה חסר

**מן הצד הישראלי: קיר.** נבדק ולא נמצא —
- `Arruas` פונטי במאגר "מפקדי מונטיפיורי אינדקס" שב-AID: **0** (הרשומות שם מופיעות תחת
  הכתיב העברי ארואץ בלבד — 4 רשומות, מ-1849 ומ-1866. רשומות מפקד 1855, שאותרו במנוע
  החיפוש של קרן מונטיפיורי עצמה, אינן מאונדקסות ב-AID באותו כתיב).
- `Arruas` + מסנן ארץ = Gibraltar על פני כל ה-AID: **0** (שדה "ארץ" במאגר מציין ארץ
  אזרחות/מגורים נוכחית ולא ארץ מוצא היסטורית; ארץ המוצא מופיעה בשדה נפרד).
- 845 הרשומות הפונטיות ל-`Arruas` ב-AID מקורן כולן ברשומות ארץ-ישראליות מ-1839 ואילך;
  אין ב-AID אוסף גיברלטרי כלשהו.

**מן הצד הגיברלטרי: יש מקורות, אך לא נסרקו לכאן.** הקהילה היהודית בגיברלטר מקורה
בעיקרה ב**טטואן שבמרוקו**, מראשית המאה ה-18, לאחר כיבוש הסלע בידי בריטניה (1704);
ב-1753 מנתה 575 נפש מתוך ~1,800 תושבים אזרחיים, ב-1777 — 863, ב-1830 — 1,300 "ילידים"
ועוד 600 מהגרים חדשים, וב-1878 — 1,533. בקהילה פעלו ארבעה בתי כנסת — **שער השמים** (הרב הראשון: יצחק נייטו מלונדון), **עץ חיים**
("בית הכנסת הקטן"), **נפוצות יהודה** ו**אבודרהם**. **שנות הייסוד שנויות במחלוקת בין המקורות**
ולכן אינן ננקבות: ערך "History of the Jews in Gibraltar" בוויקיפדיה נותן 1749 / 1781 / 1781 /
1820, ואילו הערכים הייעודיים נותנים 1724 לשער השמים ו-1799/1800 לנפוצות יהודה.
*(דירוג: קיום ארבעת בתי הכנסת ותקופתם — כמעט ודאי; שנות הייסוד — טעונות אימות.)*
[ויקיפדיה — History of the Jews in Gibraltar]

סוגי הרשומות הרלוונטיים לתקופה שלפני 1833, ומקומם:
| מקור | שנים | מצב |
|---|---|---|
| מפקדי אוכלוסין נומינטיביים של גיברלטר | **1753, 1777, 1791** | 1791 מפוענח ומאונדקס ב-JewishGen (680 יהודים מתוך ~725; שדות: שם משפחה, שם פרטי, גיל, מקצוע, **ארץ מוצא**, **שנות מגורים בגיברלטר**) |
| רישומי נישואין של בית הכנסת | **מ-1820** | נחקרו במחקר Sawchuk על דפוסי נישואין ספרדיים בגיברלטר 1704-1939 |
| רישיונות נישואין מטעם המושל | 1820-1830 | שם |
| מרשם נישואין אזרחי | מ-1869 | שם |
| פנקסי קהילת שער השמים | מ-1749 | בידי הקהילה בגיברלטר |
| בית העלמין Jews' Gate | עד 1848 | אתר מורשת מוכרז; קיים תיעוד מצבות |

**ניסיונות שנעשו ונכשלו:** חיפוש `"Arwas" / "Arruas" / "Arouas"` בשילוב גיברלטר, מפקד
1830, בית העלמין Jews' Gate ומחקר Sawchuk — **לא החזיר אף אזכור של השם**. מאגר מפקד 1791
ב-JewishGen אינו ניתן לחיפוש ללא חשבון, ודף התיאור אינו מפרט שמות. כלומר: **לא נשלל
ולא אושש** — פשוט לא נבדק במקור עצמו.

## ד. משמעות והמלצה

השאלה "מה לגבי ארואס טרם העלייה מגיברלטר" נענית כרגע כך: **הרובד הישראלי מוצה** —
1833 (שנת העלייה, מפקד 1855), 1839 (רישום סאלומו בקונסוליה), 1855, גיליון הפתיחה, 1866,
1869, 1873 ואילך. (רשומת "אליעזר אשכנזי/ארואץ" מ-1849 אינה נמנית — התעתיק שנוי במחלוקת.) הצעד הבא אינו עוד חיפוש ישראלי אלא **פנייה לצד הגיברלטרי**, ושלוש הבדיקות
הקונקרטיות שיסגרו את השאלה הן:

1. **מפקד גיברלטר 1791 (JewishGen)** — יש בו שדה "ארץ מוצא" ושדה "שנות מגורים";
   אם ארואס מופיע שם, מתקבל בבת אחת גם דור נוסף וגם עיר המוצא המרוקאית.
2. **פנקסי שער השמים ורישומי הנישואין מ-1820** — שלמה נולד ~1823 ואלעזר ~1831 בגיברלטר;
   לידותיהם ונישואי הוריהם אמורים להיות בפנקסים אלה. **זהו המקור בעל הסיכוי הגבוה ביותר
   לשם האב** — הדור השביעי.
3. **מצבות Jews' Gate** — אם ההורים נותרו בגיברלטר ולא עלו, קברם שם.

**הקבלה חשובה:** אותה סוגיה בדיוק פתוחה גם בצד היפואי — גאון (1938) מעיד שקברי ארואץ
נמצאים בבית העלמין הישן של יפו. שני בתי עלמין, שני קצוות של אותה הגירה.

---

## ה. סריקה ישירה של מפקד גיברלטר 1791 (מהדורה 40, 23.8.2026)

ההמלצה שבסעיף ד' — "מפקד גיברלטר 1791 (JewishGen)" — בוצעה. המאגר הייעודי
`JMCGIBRCEN1791` נפתח בשאילתת GET ישירה (אותה שיטה שפתחה את מרשם הקבורה JOWBR),
ונסרק לפי **תחילית שם משפחה** ולא לפי שם מלא — כדי לא ליפול על תעתיק.

| שאילתה (תחילית שם משפחה) | תוצאה |
|---|---|
| `ARU` (Aruas, Aruas) | **0** |
| `ARW` (Arwas) | **0** |
| `ARO` (Arouas) | **0** |
| `ARA` | **0** |
| `ARWAS` — פונטי (Beider-Morse) | **0** |
| `ARWAS` — פונטי, מאגר הלידות `GBIRTHS` | **0** |

**בקרות שמוכיחות שהשאילתה עובדת** (ולא מחזירה אפס מטעמים טכניים): `PARI` → 10 רשומות,
`BEN` → 186 רשומות, `ABE` → 13 רשומות. תחילית בת שתי אותיות (`AR`) נדחית על ידי המנוע
ומחזירה אפס תמיד — ולכן נעשה שימוש בתחיליות בנות שלוש אותיות ומעלה בלבד.

**המסקנה:** במפקד 1791 **אין ולו שם משפחה אחד הפותח ב-AR**. הממצא השלילי לגבי ארואס
בגיברלטר עומד עתה על בסיס בדיקה ישירה במקור, לא על היעדר בחיפוש כללי. שלמה ארואס נולד
~1823 — שלושים ושתיים שנה אחרי המפקד — ואפשר שהמשפחה הגיעה לגיברלטר רק אחריו. שני
הערוצים שנותרו הם אפוא **פנקסי שער השמים** (מ-1749) ו**מצבות Jews' Gate** — שניהם
דורשים פנייה לקהילה, ואינם מקוונים.

### ממצא נלווה: אשכול פריינטה בגיברלטר אינו הענף שלנו

באותו מפקד רשומות **עשר** נפשות בשם Pariente. עמודת "ארץ המוצא" מכריעה את שיוכן:
המבוגרים כולם רשומים **"Barbary"** — הצפון-אפריקאי המוסלמי, כלומר מרוקו/אלג'יריה —
והילדים "Gibraltar", ילידי המקום. אברם בן 45, סוחר, 28 שנות מגורים; משה בן 35, חנווני,
8 שנים; יהודה בן 27, סוחר, 6 שנים; יוסף בן 45, סוחר, 34 שנים; לונה בת 38, ילידת
גיברלטר. זהו אפוא **אשכול פריינטה מגרבי**, ולא סלוניקאי — ואילו יצחק (פפו) פריינטה
שבמחקר זה הוא יליד ירושלים ממשפחה **סלוניקאית** (ספר המשפחה, מפקדי מונטיפיורי).

המשמעות כפולה: (א) יעד T11 נסגר — אין קשר מתועד בין 41 הלידות ו-33 הפטירות בשם
פריינטה שבמאגרים הגיברלטריים לבין ענף פריינטה של מקווה ישראל; (ב) השם "פריינטה" מתועד
בשתי תפוצות ספרדיות נפרדות — המגרבית והבלקנית — ולכן **התאמת שם משפחה לבדה אינה ראיית
שיוך** בענף הזה. זו גם התשובה לפיתוי שעולה מעדות ויקטוריה 1991: אמירת "ממרוקו" שבה
מוסבת על ענף **ארואס**, והאשכול הגיברלטרי-מגרבי של פריינטה אינו מספק לה תימוכין עצמאיים.