<div dir="rtl" markdown="1">

# יומן שינויים מלא — אברהם צדוק, מסמך המחקר

הפירוט המלא של כל מהדורה. תמצית בשורה אחת לכל מהדורה נמצאת ב[מקטע יומן המהדורות שבדוח](אברהם-צדוק.html#changelog). דוחות סבבי הביקורת שמורים בקבצים `audit-round-1.md` … `audit-round-12.md` וב-`audit-rounds-19-27.md`.

> **על תיארוך המהדורות:** ביום עבודה אינטנסיבי יוצאות כמה מהדורות באותו תאריך, ולכן מכאן ואילך כותרת כל מהדורה נושאת **תאריך ושעה**. בנוסף, כל קובץ שנבנה (הדוח המאוחד ועץ המשפחה) נושא בכותרתו ובכותרת התחתונה **"גרסת בנייה"** עם התאריך והשעה המדויקים של הבנייה — כך שאפשר לזהות בוודאות איזה עותק נמצא לפניכם. מהדורות 37-46 יצאו כולן ב-23.8.2026; שעות הבנייה שלהן לא נרשמו בזמנו, ולכן הן נושאות תאריך בלבד.


**מהדורה 1 — אלול תשפ״ו / אוגוסט 2026.** מהדורת הבסיס. הוקם שלד המחקר סביב עוגן ראשוני: כרטיס החבר של אברהם צדוק באתר עמותת דור הפלמ״ח, שפרטיו נמסרו בידי בניו. אומת גרעין הזהות (לידה 1925 מקווה ישראל; הורים אהרון ורוזה; אחים יעל/מרים/איציק/יוסי; רעיה רחל; פטירה 2017 ירקון). שורש האם (משפחת פריינטה) אושש עצמאית מול רשומת הספרייה הלאומית לספר "משפחת פריינטה: מקוה ישראל", לרבות אזכור מיזוג המוצא התימני. רקע השירות (חטיבת קרייתי) ורקע הפרנסה (ענף כפתורי הצדף / קואופרטיב "דר") עוגנו במקורות חיצוניים. סומנו פערים פתוחים להמשך: רשומת קבורה עצמאית, רשומת עלייה של אהרון מתימן, פרטי רוזה בעץ פריינטה, ותאריכי האחים.

**מהדורה 2 — אוגוסט 2026 (תיקוני ביקורת, סבב 1).** יושמו תיקוני ביקורת חיצונית עצמאית (0 קריטיים · 3 בינוניים · 6 קלים). עיקרי התיקונים: (א) תוקנה הצהרת־יתר בפרק א׳ — הובהר שההתאמה היא בין הפרטים לבין העדות המשפחתית (מקור אחד), ושאישוש חיצוני עצמאי קיים כרגע לשורש פריינטה בלבד; (ב) אוחד דירוג הוודאות של תאריך הפטירה המדויק (כמעט ודאי) לאורך כל הפרקים; (ג) קושרו שמות המקורות בגוף הדוח לאינדקס המקורות, לעץ ולגלריית הראיות; (ד) אוחד מונח הדירוג ל"טעון אימות"; (ה) הוסרה הפניה להקשר הפנייה המקורית; (ו) נוקה קידוד כתובת חיצונית. לא נמצאו קישורים שבורים ולא סתירות עובדתיות בין חלקי המסמך.

**מהדורה 3 — אוגוסט 2026 (העמקת שורשים).** נוסף סבב מחקר לעומק: (א) זוהה השם **פריינטה = Pariente**, שם משפחה ספרדי ששורשו במגרב (טנג'יר/טטואן, מרוקו), על סמך מיפוי מאגר Geni ובהתאמה לתיאור הספר — הבהרה של "מזרח ומערב" במשפחה (שורש ספרדי־מרוקאי מצד האם, תימני מצד האב); נוספה הראיה לגלריה. (ב) נוסה אישוש קבורה בשלושה מאגרים: `bezikaron.co.il` (אינו מכסה את בית העלמין ירקון), `kadisha.biz` ו־`gravez.co.il` (שגיאת טעינה) — תועד כממצא שלילי; הומלץ על פנייה ישירה לחברה קדישא ת"א. (ג) נוספה הערת בלבול שמות מול חלל צה"ל בשם זהה. נותרו פתוחים: הלינֵיאז' הפרטני של רוזה בעץ Pariente, ורשומת עליית אהרון מתימן.

**מהדורה 4 — אוגוסט 2026 (העמקת משפחת פריינטה).** סבב מחקר ייעודי על שורש האם. המקור המרכזי: כתבת "למרחב" (20.4.1970) על הנשים הראשונות של מקווה ישראל, המוקדשת למשפחת פריינטה — משפחת אמו של אברהם. ממנה הורחב השורש שני דורות אחורה: זוהו **הסב והסבתא מצד אם — יצחק פריינטה** (מהתלמידים הראשונים של מקווה ישראל בימי קרל נטר, 1870; צובע עורות ולימים מנהל המטבח) **ומרים ארואס** (ילידת יפו, מתה צעירה בחולירע), ואחיותיה של רוזה (פלורין בלומברג, ויקטוריה בכר). זהות רוזה אוששה בהצטלבות ("בעלה האופה" = אהרון; בתה מרים בקיבוץ חוקוק = "קיקה"). נוסף תצלום ארכיוני (נחלת הכלל) של משפחת פריינטה ושחם ממקווה ישראל (חוקוק, 1947-1949) ורשומת ענף פריינטה ממקנס (מקביל, לא ישיר). עודכנו העץ (דור המייסדים), אינדקס המקורות והגלריה בהתאם. נותרו פתוחים: שנות הלידה/פטירה של יצחק ומרים, ואיזו מנשות יצחק היא אם רוזה.

**מהדורה 5 — אוגוסט 2026 (עיצוב מחדש של העץ).** עץ המשפחה נבנה מחדש כעץ יוחסין בן ארבעה דורות המציג את **ענף פריינטה** לרוחבו: דור המייסדים (יצחק פריינטה ∞ מרים ארואס) בראש, שורת האחיות פריינטה (פלורין בלומברג, ויקטוריה בכר, רוזה ו"…ועוד — מתוך 9 ילדים"), ואז רוזה ∞ אהרון צדוק וילדיהם, ואברהם ∞ רחל ובניהם. שורש המוצא התימני של אהרון מסומן מעל אהרון. תוקנו חפיפות פריסה. אין שינוי בעובדות או בדירוגים לעומת מהדורה 4.

**מהדורה 6 — אוגוסט 2026 (בדיקת דור חמישי — ממצא שלילי).** נבדק האם ניתן להרחיב מעבר לדור המייסדים אל הוריהם של יצחק פריינטה ומרים ארואס. חיפוש במאגר Geni לא איתר את משפחת פריינטה של מקווה ישראל, ולא קישר את מרים ארואס למשפחת ארואס המתועדת (ענף חלב–בריטניה / פתח תקווה). המסקנה: דור המייסדים (~1870) הוא כרגע תקרת התיעוד הפתוח; הדבר נרשם כממצא שלילי בפרק ט' ובאינדקס המקורות, עם נתיבי המשך אפשריים. אין שינוי בעץ ובעובדות המאומתות.

**מהדורה 7 — אוגוסט 2026 (עץ MyHeritage — פריצת הדורות העמוקים).** המשתמש העלה עץ משפחה מ-MyHeritage, שאִפשר להרחיב את השורש כמה דורות נוספים לאחור (מקור משני — עץ משפחתי). נוספו: תאריך הלידה המדויק (16.9.1925) ושם האם המלא (שושנה רוזה); צד האב — השם התימני המקורי **צאלח**, והסבים **אברהם צדוק (צאלח)** ו**סעדה** (פותר את פער "הורי אהרון"); צד האם — הכינוי **יצחק "פפו" פריינטה**, אביו **אברהם פריינטה**, והסבתא **מרים לבית ארואס**; ומעליהם **שושלת ארואס** — יוסף, גרסיה ו**שלמה ארואס** (ארבעה דורות מעל אברהם; "הדור השישי" בספירת שכבות העץ) — וכן שמות אחי/אחיות רוזה. העץ נבנה מחדש כעץ בן שישה דורות עם צביעה לפי ענף (ארואס/פריינטה/צדוק-צאלח). כל הפרטים העמוקים מסומנים כטעונים אימות ברשומה ראשונית. נוסף עץ MyHeritage לאינדקס המקורות ולגלריה.

**מהדורה 8 — אוגוסט 2026 (אישוש שושלת ארואס ב-Geni).** אושש בעץ Geni נוסף (בניהול Ron Rabinovitch) הגרעין האימהי: מרים פריינטה לבית ארואס (1875-1916), בת ליוסף ולגרסיה ארואס, אשת יצחק פריינטה — עם ילדיה (פלורין בלומברג, חנה ביטרן, רפאל רחמים). לפיכך שודרג דירוגם של מרים, יוסף וגרסיה ארואס לכמעט ודאי, ונוסף תאריך פטירת מרים (1916). תוקן ממצא: "שלמה ארואס" שברשומת MyHeritage הוא אחי מרים ולא סבהּ (שם חוזר) — לכן הורי יוסף אינם מאומתים, והעץ מציג במקומם את שיוך המשפחה ליהדות ספרד של יפו (משפחת ארואס/ארואץ, מתועדת מ~1850; אסתר ארואס קבורה בבית העלמין הישן ביפו, נ׳ 1894). נוסף מקור Geni לאינדקס ולגלריה.

**מהדורה 9 — אוגוסט 2026 (זיכרונות אהרון צדוק — מקור ראשוני לצד האב).** המשתמש העלה שלושה מסמכי Word משפחתיים: קטעי זיכרונות שכתב אהרון צדוק עצמו ותעתיקי מכתבו האוטוביוגרפי לנכדו גיל שחם (משימת בר-מצווה "דור לדור יביע אומר", חוקוק 1971/72; הוקלדו בידי גיל שחם ב-2003). זהו מקור ראשוני, והוא שכתב את פרק צד האב: לידה ~1897 בצנעא למשפחת **צאלח** (צורפים מדורי דורות; "רבנים ולמדנים דיינים ושוחטים"); מות האב בעדן ~1900; מות האם והאח היחיד ברעב צנעא 1904 והצלתו שלו בגיל 6-7; גידולו אצל דודו; מסע רגלי לעדן ושנה בתווהי; **עלייה בתשרי תרע"ה (1914) דרך נמל יפו**; אופה מקווה ישראל עד שנות ה-60 ומזכיר פועלי המקום; פטירה 1981. אומת בקטלוג הספרייה הלאומית שאהרון היה **עורך-שותף של "שבות תימן" (1945) עם ישראל ישעיהו**. **תוקנה המסורת המשפחתית**: "עלה בגיל 4" הופרך — עלה כבן 17 (הבלבול ככל הנראה עם גיל התייתמותו). סומנה סתירה: "יוסף צדוק" כאח של אהרון (MyHeritage) מול עדות המכתב שאחיו היחיד נספה ב-1904. עודכנו העץ (תאריכי אהרון, גורלות הסבים, שורש צאלח–צנעא), האינדקס (מקורות 1ב, 1ג) והגלריה.

**מהדורה 10 — אוגוסט 2026 (סריקת עיתונות היסטורית — אהרון צדוק).** בוצעה סריקה שיטתית של אוסף העיתונות ההיסטורית (JPress, הספרייה הלאומית) על "אהרן צדוק" (84 תוצאות), עם סינון קפדני של שני נושאים בעלי שם זהה שאינם סבא (הזמר אהרן צדוק ולהקת "הצדוקים", שנות ה-50-60; ו"אהרן צדוק" בעיתונות הלאדינו בניו-יורק, 1910-1918). שולבו שלושה מקורות בני-זמן המזוהים עם המשפחה: **(א) מודעת נישואין ב"דבר" (נובמבר 1943)** — מקור ראשוני המאשר את נישואי **יעל צדוק** (בת אהרון, מקווה ישראל) עם **בן-ציון פרחי** (בן חיים פרחי, תל אביב) ביום א' כ"ג חשון תש"ד (21.11.1943); בכך נסגר פער זהות "פרחי" (הגיס) ומתחזק שיוך המשפחה למקווה ישראל. **(ב) "דבר" (1.10.1934)** — אהרון נבחר למרכז הארצי בן 9 החברים של המועצה הארצית של העובדים התימנים, תואם לעדותו כ"מזכיר הפועלים". **(ג) "הצפה" (3.5.1938)** — אהרון נמנה עם משתתפי הקובץ "מתימן לציון" (מסדה) על יהדות תימן, לצד ש"ד גויטין וישראל ישעיהו, מקדים בשבע שנים את "שבות תימן". עודכנו פרק ג׳ (פסקת אישוש עיתונות), פרק ד׳ (יעל ∞ בן-ציון פרחי), פרק ט׳ (סגירת פער פרחי + קצוות עיתונות פתוחים: מודעת 1980, אזכורי 1931/1932), אינדקס המקורות (מקורות 10-12) והגלריה (שלוש ראיות חדשות). הצד האימהי (רחל) יאוחד ממחקר מקביל בעתיד, כבקשת המזמין.

**מהדורה 11 — אוגוסט 2026 (מחקר IGRA — רשומות מדינה).** לאחר שהמזמין רכש מנוי ל-IGRA, נסרק מאגר ה-All Israel Database (רשומות מלאות + סריקות מקור). עיקרי הממצאים: **(א) פנקס הבוחרים תש"ט (1949), מקוה ישראל** (ארכיון המדינה, גל-45494/6): בשורות עוקבות — **צדוק אהרן בן אברהם, יליד 1898** ו**צדוק שושנה בת יצחק, ילידת 1903**. נסגרו שלושה פערים: שם אבי-אהרון (אברהם) אושש לראשונה ברשומה מדינתית; שם אבי-רוזה (יצחק) אושש; שנת לידת רוזה (1903) התקבלה לראשונה. באותה רשימה: **פלורין בלומברג בת יצחק** (ילידת 1883 — נרשם מתח מול לידת מרים 1875), וברשימת חוקוק: **מרים צדוק בת אהרון** ("קיקה"). **(ב) רישומי הקונסוליה הבריטית ביפו (1839-1903):** נחשף **יוסף ארואס בן סולומון**, נרשם 1869 בגיל 24, **צראף (חלפן), עיר מוצא: ירושלים** — אישוש חלקי לכך ששלמה ארואס הוא אבי-יוסף (תיקון הקביעה ממהדורה 8: האח שלמה קרוי על שם הסב; דפוס שמות חוזרים מתועד בשלושה מחזורים), וכיוון חדש: שורש ירושלמי. **(ג) פנקס הבוגרים תש"ד (1944), ת"א:** משה פרינטה בן יצחק (יליד ~1909, השוק 27; לצדו רבקה בת דניאל — ככל הנראה אשתו); **בן-ציון פרחי בן חיים** (יליד ~1920) בכתובת גרוזנברג 29 — כתובת המברקים שבהזמנת החתונה; וב-1949 — **יעל פרחי בת אהרון, ילידת 1923**. **(ד) המשך פעילותו הציבורית של אהרון:** מועמד מפא"י למועצת החקלאים ה-8 (1955) וברשימות "דבר" 1959, מקוה ישראל. **(ה) ממצאים שליליים:** יוסף צדוק בן אברהם (חולון, יליד 1919) נדחה כזיהוי לאחי-אהרון; מועמדי שושנה צדוק בחולון 1942/1945 נדחו/לא ניתנים לזיהוי. עודכנו העץ (שלמה ארואס נוסף כדור שישי, שנתוני רוזה ויעל), האינדקס (מקורות 13-17) והגלריה. פורמט המסירה שונה לפי בקשת המזמין: עבודה בתיקיית הפרויקט עם קישורים ישירים למקורות — ללא אריזת zip וללא הטמעת base64.

**מהדורה 12 — אוגוסט 2026 (סבב ביקורת 6 — 24 תיקונים).** ביקורת חיצונית עצמאית (audit-round-6) העלתה 1 ממצא קריטי, 11 בינוניים ו-12 קלים; תוקנו, וסבב אימות נוסף (audit-round-7) בדק כל תיקון, איתר 6 תיקונים חלקיים ושתי שאריות (כותרות "מהדורה 11" בתבניות; קבצי zip/נייד ישנים) — שתוקנו אף הם. תיקוני הסבב העיקריים: (א) **יושרה סתירה פנימית בטענת-הליבה "שלמה ארואס אבי יוסף"** — פריטי האינדקס 1א/9א וכיתובי הגלריה, שנותרו בעמדת מהדורה 8, יושרו לעמדת מהדורה 11 (ככל הנראה). (ב) **הוגדר סולם הוודאות במפורש** בראש הדוח, והובהר ש"מאומת" שמקורו כרטיס החבר פירושו "מאומת בכרטיס החבר" (עדות משפחתית). (ג) קביעת "נקרא על שם סבו" נוסחה מחדש כפרשנות (הרשומה מוכיחה את שם האב בלבד). (ד) מודעת החתונה: תוקנה קביעת "ח. פרחי" — במודעה נדפס "א. פרחי" והפער מול "חיים" (IGRA) סומן כפתוח; סומנה אנומליית התיארוך (הגיליון 28.11 מאוחר לחופה 21.11 — ככל הנראה פרסום חוזר). (ה) מתח פלורין אוחד לשלושת נתוני הלידה (1875/1883/~1890) כולל התרחיש שדווקא 1883 שגויה. (ו) נבדקו ותועדו המועמדות "שרה צדוק בת אהרן" (נדחתה — ילידת 1899/1901) ו"ברכה צדוק בת אהרן" (לא זוהתה). (ז) תוקן יום כינוס מועצת 1934 (יום שלישי, א' דחול-המועד, 25.9.1934). (ח) הוסרו פרטי המזמין מהערת ארכיון; יושרו הערות ארכיון סוטות (Geni "בלתי-תלוי", מונחי דירוג, משפטים קטועים); הובהר סייג דפנה סרוסי (צדוק); נוספו הערות מקרא לעץ (מקור תאריך הלידה המדויק; אי-ודאות אם-רוזה); תוקן החודש העברי בכותרת (אלול תשפ"ו).

**מהדורה 13 — אוגוסט 2026 (סבב מחקר-ענן + תור מחקר).** בהיעדר הדפדפן המחובר (המחשב סגור) בוצע סבב מקורות פתוחים מהענן. נוסף הקשר מתועד לצד האב: תיאור משפחת **צאלח** בזיכרונות אהרון תואם את משפחת הרבנים המפורסמת של צנעא, ששיאה **מהרי"ץ — רבי יחיא צאלח** (נפטר 1805), גדול פוסקי תימן (קשר ישיר לענף אהרון — לא מתועד, טעון אימות). אותר ליד חדש: ערך "רבי אברהם צדוק (צאלח) זצ"ל" באתרי מורשת תימן — שם הזהה לאבי-אהרון; טרם נקרא (האתרים חוסמים גישה מהענן) וזהותו לא נבחנה. תועדו חסימות גישה (NLI/מונטיפיורי/BillionGraves/Geni/kadisha — נגישים רק מדפדפן), ונבנה [תור מחקר](docs/archives/research-queue.md) מסודר: מפקדי מונטיפיורי לארואס-ירושלים, 19 רשומות מפקד ארואס ב-IGRA, מודעת מעריב 22.1.1980, מודעות אבל 1981, רשומות קבורה, הצלבת רבקה בת דניאל/עוזיאל, רשומות הקונסוליה האמריקאית ביפו, וספר "משפחת פריינטה". אין שינוי בעובדות המדורגות מעבר לתוספת ההקשר.

**מהדורה 14 — אוגוסט 2026 (גיברלטר! + הכרעת לידים).** עם שוב הדפדפן: **(א)** נחשף מוצא משפחת ארואס — **סאלומו (שלמה) ארואס, ארץ מוצא: גיברלטר, נרשם בקונסוליה הבריטית 8.4.1839** (IGRA 10; סדרת רישומי יהודים בריטיים, ירושלים 1838-1908) — הסבר הנתינות הבריטית של השושלת כולה, ובהד לשורש הגיברלטרי/מגרבי של השם פריינטה: שני הקווים האימהיים מאותו מרחב ספרדי-בריטי. נוסף גם אברהם ארואס בירושלים 1887 (IGRA 5886), וגיל שלמה-האח (28 ב-1903 ← יליד ~1875). **(ב)** ליד "רבי אברהם צדוק (צאלח)" הוכרע כשלילי: רבה של קריית בנימין (נפטר 1998) — אדם אחר. **(ג)** מודעת מעריב 22.1.1980 נקראה במלואה: החותם — "ההנהלה ועובדי המכון למחקרי נפט וגיאופיסיקה" (מכון ששכן בחולון); נפתחה שאלה למשפחה האם מי מהאחים עבד שם — אם כן, תאריך פטירת אהרון במסורת (1981) שגוי בשנה. **(ד)** montefiorecensuses.org ו-kadisha.biz ממתינים לאישור-אתר בתוסף הדפדפן. עודכנו העץ (שלמה: גיברלטר 1839), פרק ג׳, פרק ט׳, מקור 15, ממצאי IGRA ותור המחקר.

**מהדורה 15 — אוגוסט 2026 (מפקד מונטיפיורי 1855 — המשפחה נמצאה!).** בחיפוש לפי ארץ-לידה=גיברלטר במנוע מפקדי מונטיפיורי (בשילוב אימות ידני של המזמין, לאחר שנמצא כי המנוע חוסם חלק מהשאילתות האוטומטיות) אותרה במפקד 1855 של יפו רשומת המשפחה המלאה: **שלמה ארואץ, 32, יליד גיברלטר, עלה 1833, "סוחר ובאנקיר"; אשתו שמחה; הבנים יוסף (12), משה (6) ואליהו (3)** — וכן הענף המקביל של **אלעזר ארואץ** (24, עלה 1833 — ככל הנראה אחיו), אשתו מסודה ובניו. **נסגר פער "אם יוסף": שמחה**; אושש גיל יוסף (~1843) מול רשומת 1869; נחשפה שרשרת המקצוע (בנקאי←צראף); זוהו אחי-יוסף (משה, אליהו — האחרון מתלכד עם רישום הקונסוליה 1873); והוסבר מקור הכתיב "ארוואץ" שבעץ MyHeritage. שני עמודי הסריקה המקוריים (PDF) קושרו ונלכדו. נפתח פער הדור השביעי (הורי שלמה ואלעזר). עודכנו העץ (שמחה נוספה; פרטי שלמה), פרק ג׳, פרק ט׳, האינדקס (מקור 18), הגלריה ותור המחקר. מייל בקשת סריקת 1839 נשלח ל-IGRA ותוזמנה בדיקה חוזרת.

**מהדורה 16 — אוגוסט 2026 (העץ הושלם: כל בני משפחת המפקד).** לבקשת המשפחה הוכנסו לעץ המשפחה **כל** בני משפחת ארואץ מרשומת מפקד מונטיפיורי 1855, יפו: נוספו תיבות נפרדות לאחי-יוסף — **משה ארואץ (~1849)** ו**אליהו ארואץ (~1852**; מתלכד עם רישום הקונסוליה יפו 1873) — המחוברים בקו-אחים לאיחוד שלמה∞שמחה; נוסף **ענף אלעזר ארואץ (~1831 גיברלטר, עלה 1833) ∞ מסודה** בראש העץ, עם קו-אחים מקווקו לשלמה ("אחים · ככל הנראה") ותיבת בניהם **יוסף (~1849) ואברהם (~1854)**. עודכן מקרא העץ בהתאם. אין שינוי בעובדות המדורגות — שינוי תצוגה והשלמת-כיסוי בלבד.

**מהדורה 17 — אוגוסט 2026 (גאון 1938 — קברי המשפחה ביפו).** זוהה ונקרא הקובץ gaon_a.pdf (sephardicstudies.org): **אינדקס אנגלי ללקסיקון של משה דוד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל" (ירושלים 1938)**. בגוש 14 ערכי **ארואץ** (עמ' 119-120) נמצאו: ההערה **"קברי חלק מבני המשפחה נמצאים בבית העלמין הישן של יפו"** — האישור הראשון לקיום קברי השושלת ויעד איתור חדש; **תאריך פטירה מועמד לשלמה — יפו, ז' אב תרכ"ח (26.7.1868)**, "ככל הנראה" בזכות ההלימה להיעדרו מרשומת הקונסוליה 1869; תאריכי פטירה מועמדים ליוסף (18.12.1894), אליהו ברוך (14.12.1906), אברהם (29.11.1912) ואליעזר (10.8.1865) — טעוני אימות; ו"משה יוסף ארואץ, סגן מנהל בנק ביפו לפני מלה"ע הראשונה" — המשך שרשרת הבנקאות (דורו סויג במהדורה 18: שני או שלישי). סומנה אזהרת כפילות מול משפחת ארואץ המרוקאית (הרב יוסף בן משה, רבה של יפו מ-1913). נוספו: פרק ג׳ (פסקה), מקור 19 באינדקס, ראיה בגלריה (עותק גוש הערכים + קישור ל-PDF המקורי), docs/archives/gaon-findings.md (תמלול מלא + המרות תאריכים), ולתור המחקר — איתור המצבות ביפו והספר העברי המלא. ה-PDF המלא הורד למחשב (Downloads).

**מהדורה 18 — אוגוסט 2026 (העץ המלא + סבב ביקורת 8).** *(א) העץ הושלם לכל בני המשפחה שנמצאו:* נוספו לעץ אחיה של מרים — **שלמה ארואס בן יוסף** (~1875, קונסוליה 1902-03, ובנו יוסף ~1910); **אחיו הצעיר של אהרון** (נספה ברעב צנעא 1904 עם אמו — מזיכרונות אהרון); אחי רוזה בנפרד — **משה פרינטה** (בן יצחק, ∞ רבקה, פנקס 1944) והאחים יוסף·רפאל·אברהם; ותאריכי הפטירה המועמדים מגאון (מסומנים «?») בתיבות שלמה, יוסף ואליהו. *(ב) הראיה החזותית של מרים הוחלפה:* במקום צילום דף האתר — **תצלום דיוקנה** שחולץ מפרופיל Geni (docs/geni/miriam_pariente_portrait_original.png — קובץ התמונה המקורי, שנלכד בעזרת המשתמש); צילום הדף נותר כעותק תיעודי. ה-PDF המלא של אינדקס גאון צורף לתיקייה. *(ג) סבב ביקורת 8* (מבקר-סוכן חיצוני; 1 קריטי, 5 בינוניים, 8 קלים — כולם תוקנו): הוסר שם המזמין מתור המחקר (קריטי); **פטירת אהרון 1981 סווגה מחדש כמסורת משפחתית טעונה אימות** (כותרת התעתיק אינה מקור ראשוני; יושר בדוח, באינדקס, בקובץ הזיכרונות ובמקרא העץ); יושרו דירוגי שלמה∞שמחה←יוסף←מרים לנוסח אחד (כמעט ודאי ברמת המפקד, ככל הנראה ברמת השרשור); רשימת תיקוני ביקורת 6 הועברה ביומן ממהדורה 15 למהדורה 12 (כרונולוגיה); סומנה סתירת "אליעזר נפ׳ 1865" מול אלעזר-1873 (מוציאים זה את זה); תוקן "המשפחה ביפו מ-1869" ל"לכל המאוחר מ-1855"; "דור שלישי לבנקאות" סויג (שני או שלישי); אוחד דירוג מודעת החתונה; עודכנה הערת Geni המתה; תוקן "שאר 9"←"שאר 7"; הוסרו שמות-משתמש של בני משפחה חיים ממטא-נתוני הארכיון; סומן מתח ~1875 (שלמה אחי-מרים בן-גילה); תוקן האח (יחיד) של אהרון. אומתו חישובית כל 12 המרות התאריכים העבריים (pyluach) וכל הקישורים המקומיים. *(ד) סבב ביקורת 9 (אימות):* כל תיקוני סבב 8 אומתו כמלאים; 11 ממצאי-משנה נוספים תוקנו — יישור סיוגי "ככל הנראה" בכיתובי הגלריה והמקרא (ע"ש-הסב; סבא-רבא-1869), הוספת הדירוג המאוחד ואנומליית התיארוך לכיתוב מודעת החתונה, תיקון הפניית קובץ הדיוקן, קישור הדיוקן באינדקס 9א, מזעור נוסף של פרטי הדור החי (1ב), ותיעוד החלטת-ארכיון על שמירת קובצי ה-doc המקוריים כמות-שהם; דוחות הסבבים נשמרו (audit-round-8/9/10). *(ה) סבב ביקורת 10 (רוויה):* כל תיקוני סבב 9 אומתו (11/11); סריקה רעננה לא העלתה ממצאים ברמה בינונית ומעלה — **רוויה הושגה**.


**מהדורה 19 — אוגוסט 2026 (QA חיצוני על מבנה וקריאוּת).** שלושה בודקי QA עצמאיים סרקו את המסמך בשלוש עדשות — ארכיטקטורה וניווט, עברית וקריאוּת, ועיצוב ונגישות — והעלו למעלה משישים ממצאים. עיקרי התיקונים:

*(א) מבנה.* נוסף **"הסיפור בקצרה"** בראש המסמך (הסיפור המלא בשש פסקאות), ולצדו **טבלת עובדות מפתח** ו**מפת מסמך** מקושרת. **הפרק הארכיוני נותק לפרק עצמאי (ט׳ — "המסע לעומק: שושלת ארואס")** והוצב אחרי הביוגרפיה, כך שקורות חייו של אברהם אינן מתחילות עוד באמצע המסמך; פרק הסיכום נעשה פרק י׳. פרק ג׳ פוצל בשש כותרות משנה. **יומן השינויים המלא הועבר ל-CHANGELOG.md** ובמסמך נותרה טבלת תמצית — הדוח התקצר בכשליש. שלושת "נספחי הגדם" הוחלפו במקטע נספחים אחד.

*(ב) ניווט.* לכל פרק ותת-פרק הוקצה **עוגן יציב** (`#chap-1`…`#chap-10`), ההפניות "ראו פרק X" הפכו לקישורים חיים, נוסף **תוכן עניינים דביק** בשורה אחת וכפתור "חזרה למעלה", ובבנייה נוספה **בדיקת עוגנים אוטומטית** שנכשלת בקול על עוגן שבור.

*(ג) עברית ו-RTL.* אומת בדפדפן ותוקן: **מקף en בין ספרות מתהפך בתצוגה RTL** (1925–2017 נקרא 2017–1925) — הוחלף במקף רגיל ב-68 מקומות; **חיצים ← במקום →** (40 מקומות), משום שחץ ימינה מצביע אחורה בכיוון הקריאה העברי. נבדקה גם הצעה להוסיף סימני LRM לפני "~" — הבדיקה בדפדפן הראתה שהיא דווקא מקלקלת, והיא נדחתה. נוספה **הערת כתיב ומינוח** בראש המסמך (ארואס/ארואץ; פנקס הבוחרים 1949 מול פנקס הבוגרים 1944 — שני מקורות שונים). תוקנו: "הוכשר כנשק" ← "הוסמך לנַשָּׁק", "בן-הדמות", "עבד כפנסיונר", "הליניאז'", "דנן", "שלמה שלנו" ← "שלמה שלפנינו", ניקוד מיותר, ואימוג'י בודד.

*(ד) קריאוּת.* שלוש הפסקאות הארוכות במסמך נכתבו מחדש כרשימות וכטבלה (רשומת מפקד 1855, ערכי גאון, ארבעת סימני הזיהוי של רוזה); הדגשות ה-bold קוצצו בכ-15%; שמונה חזרות זהות של "(דירוג: מאומת — כרטיס החבר)" הוחלפו ב**דירוג ברמת הפרק**; לפרק ח׳ נוסף משפט חותם.

*(ה) עיצוב ונגישות.* **תוקן קו נישואין שבור בעץ** — הקו בין אברהם לרחל נעצר 92 פיקסלים מהיעד. העץ בדוח הוצג בקנה מידה 0.43 (שמות ב-6px, בלתי קריא) — עתה הוא בקנה מידה מלא עם גלילה אופקית, וקנבס העץ צומצם מ-1780 ל-1648. תוקנו גלישות טקסט מתיבות, חפיפת תוויות, ניגודיות צבעים מתחת לתקן AA, וגובה תיבות לא אחיד. נוספו: **גיליון הדפסה** (A4, כותרת נראית, כתובות המקורות מודפסות, שבירת עמודים נשלטת), **גיליון מובייל**, `role="img"` ותיאור מילולי ל-SVG, `alt` ייחודי, מצבי מיקוד למקלדת, ממדים מפורשים לכל תמונה, ותגית ויזואלית לדירוגי הוודאות. מקרא העץ פורק לארבעה מקטעים. קובצי הראיות עברו דחיסה ללא אובדן — 6.7MB ל-4.1MB.

**מהדורה 20 — אוגוסט 2026 (הפניות בגוף הטקסט + סבב QA שני).** לבקשת המשפחה נבנתה **מערכת הפניות בסגנון ויקיפדיה**: אחרי כל טענה עובדתית מופיע מספר מקור בסוגריים מרובעים (למשל [13]), לחיצה עליו קופצת אל הערך המתאים באינדקס המקורות, וכל ערך באינדקס מציג "מצוטט בדוח" עם חיצי חזרה אל כל מקום שמצטט אותו. 38 הפניות מקשרות 22 מתוך 23 ערכי המקור (המקור היחיד שאינו מצוטט — «בנתיבי ההעפלה», ענף מרוקאי מקביל — סומן במפורש כרקע). הבנייה מאמתת אוטומטית שכל עוגן קיים, ונכשלת לפני הכתיבה לדיסק אם לא.

**נוסחה מחדש הערת האמינות בראש המסמך.** הנוסח הישן קבע שכרטיס החבר של הפלמ"ח הוא "לב העדות" — קביעה שהייתה נכונה במהדורה 1 וכבר אינה. הנוסח החדש מתאר את בסיס הראיות כפי שהוא היום: רשומות מדינה מארכיון המדינה דרך IGRA, מקור ראשוני בגוף ראשון (זיכרונות אהרון), רשומה ארכיונית בת-הזמן (מפקד 1855), עיתונות בת-הזמן וספרות עיון — והכרטיס במקומו הנכון, כמקור המפורט ביותר לקורות החיים האישיים ולא כעמוד התווך של המסמך כולו. נוספה הנחיה קצרה כיצד לקרוא את ההפניות.

**סבב QA שני (אימות).** שני בודקים עצמאיים בדקו את תיקוני מהדורה 19 ומצאו 19 ממצאים נוספים; כולם תוקנו. הקריטי: **tree.html נבנה ריק** — באג בריחה כפולה ב-f-string שהשאיר את המחרוזת `{SVG}` במקום התרשים, כך שהכפתור "פתיחת העץ בעמוד מלא" הוביל לעמוד ללא עץ. נוספים: רקע קנבס העץ נדרס בידי כלל CSS גורף (וקופסאות בני המשפחה איבדו את ייחודן); תווית «מקווה ישראל» מחקה את מסגרות קופסאות ההורים; קווי מתאר מקווקווים מתחת לסף הניגודיות; ארבע הפניות פרוזה ל"פרק ט׳" שנשברו במספור מחדש; סתירת "סבתו-רבתא" מול "סבתו"; שתי טענות בתקציר שלא נתמכו באף פרק ("נישאו במקווה ישראל", "בגיל שבע"); התקציר שלא ציית לסולם הוודאות של המסמך עצמו; שש כותרות המשנה ללא עוגנים; יעדי `<section>` שנחתו מתחת לסרגל הדביק; שתי מחלקות תמונה שביטלו את שמירת השטח; ואזור גלילת העץ שלא היה נגיש למקלדת. כן: **העץ בדוח הוצג בעמודת טקסט של 790 פיקסלים ו-33% ממנו היו חבויים תמיד** — הוא הורחב לרוחב החלון המלא ומוצג כעת במלואו מ-1280 פיקסלים ומעלה, ובהדפסה הוא מקבל עמוד לרוחב משלו.

**מהדורה 21 — אוגוסט 2026 (עריכה מחדש כמאמר מחקר).** לבקשת המשפחה נערכו הטקסט והמבנה כמאמר מחקר אקדמי, בלי לוותר על אף ממצא.

**מבנה.** המסמך מסודר כעת לפי המוסכמה המקובלת: כותרת ותת-כותרת, **מילות מפתח**, **תקציר** (הסיפור המלא בשש פסקאות) וטבלת נתוני יסוד; **1. מבוא** (שאלת המחקר, מבנה המאמר); **2. שיטה, מקורות ומגבלות** — פרק חדש שריכז את מה שהיה פזור בקופסאות פתיחה: בסיס הראיות, סולם הוודאות, מנגנון ההפניות, מוסכמות כתיב ומינוח, ולראשונה **סעיף מגבלות מחקר** מפורש (הטיית הדיגיטציה, שלושת סוגי הרשומות שטרם נבדקו, ואתיקת הדור החי); **3.–10. ממצאים**, ממוספרים בהיררכיה עשרונית (5.1.2, 5.2.3 וכו'); **11. דיון ומאזן ראיות** — פרק שנכתב מחדש ובו שלוש מסקנות החורגות מגבולות המשפחה (מפגש שתי תפוצות בנקודה יישובית אחת; רציפות תעסוקתית חוצת-דורות בשושלת ארואס; ערכן המכריע של רשומות המדינה כנקודת עיגון), ולצדן גרעין מאומת, פערים פתוחים, ממצאים שליליים ומסקנה. הפרקים הביוגרפיים אוחדו לרצף 7.–9. איורים וטבלאות מוספרו ("איור 1", "טבלה 1"). העוגנים עברו לסכמה עשרונית (#s5-1-2), ורשימת המקורות נוסחה מחדש כביבליוגרפיה.

**תיקוני QA סבב 3.** תוקן באג שבו הפניה אחת ([1ג]) נבלעה בתחביר הקישורים של Markdown ולא הפכה לציטוט — ונוסף **שער בנייה** שסופר את הסמנים במקור מול הציטוטים בפלט ונכשל על כל פער. שני שערי הבנייה האחרים (קישורים מקומיים ועוגנים) הועברו לרוץ **לפני** הכתיבה לדיסק, אחרי שהתברר שקובץ פגום כבר הגיע ליעד בבנייה שנכשלה. סמן הפניה שהוזרק לתוך ציטוט מילולי הוצא ממנו; ארבעה סמנים שישבו באמצע ביטוי הועברו לסוף הפסוקית; שני קישורי מקור גנריים כוונו לערך עצמו. תוקנו: הדגשת ה-target של ציטוט שמעולם לא נדלקה (הסלקטור התייחס ל-a במקום ל-sup); 38 חזרות מהאינדקס שנחתו מתחת לסרגל הדביק; העץ בדוח שהיה נעול על 1180 פיקסלים בעוד המסך רחב יותר — כעת הוא גדל עם החלון (שמות ב-12.2 פיקסלים ב-1440); גלילה אופקית של 8 פיקסלים שנוצרה מ-100vw; כפתור החזרה למעלה שכיסה טקסט במסך צר; ובעמוד העץ — כותרת שדחפה את התרשים לעמוד השני בהדפסה, והיעדר קישור חזרה למאמר.

**מהדורה 22 — אוגוסט 2026 (סבב QA רביעי — השלמת הקונבנציה האקדמית).** שני בודקים עצמאיים בחנו את המהדורה האקדמית ומצאו 31 ממצאים; כולם תוקנו.

**קונבנציה אקדמית.** נוספה **הצהרת עמדה** (סעיף 2.5) — המחקר נערך מתוך המשפחה, וההצהרה מתארת מה זה מוסיף, מה זה מסכן וכיצד צומצם הסיכון. **סעיף המגבלות (2.6) הורחב** בארבע מגבלות שהמסמך הודה בהן במקומות אחרים ולא רשם אותן ככאלה: תלות במקור יחיד בפרקים הביוגרפיים, אי-תלות מדומה בין שני עצי הגנאלוגיה, ראיות שאינן נגישות לקורא ללא מנוי (ואחת שמחזירה 403), וצפיפות שמות זהים. **התקציר נבנה מחדש כתקציר מובנה** — נוסף משפט שיטה בפתיחה ומשפט מסקנה בסיום. **נוספו תאריכי צפייה** לכל 24 ערכי המקור, משום שחלק מהמאגרים משתנים בזמן. ראשי התיבות IGRA פוענחו בהופעה הראשונה.

**מקור חדש.** מודעת האבל מ"מעריב" (22.1.1980) — שצוטטה בגוף המאמר ושימשה בסיס לטענה כרונולוגית — לא הייתה קיימת כערך ביבליוגרפי כלל. נוספה כמקור 20, עם קישור, עותק מקומי ודירוג נפרד לתוכן ולזיהוי.

**הפניות.** פרקים 7-9 (הביוגרפיה) הכילו שני סמנים בלבד — נוספו תשעה סמני [1] לכל פריט מתוארך, כך שהמסמך מקיים את מה שהבטיח בסעיף 2.3. ארבעה סמנים שישבו בתוך ציטוט מילולי, בתוך הדגשה או באמצע רשימה הועברו למקומם. שרידי המספור העברי ("פרקים ה׳-ח׳", "ראו פרק ד׳") הוחלפו, ושמונה הפניות פנימיות שהיו טקסט מת הפכו לקישורים.

**נספחים.** האותיות היו לא עקביות ולא בסדר — נספח ד הופיע לפני א׳, ורשימת המקורות לא נשאה אות כלל. כעת: נספח א (עץ), ב (גלריה), ג (מקורות), ד (יומן), בסדר הזה. טבלת מועמדי גאון מוספרה כטבלה 2.

**רגיסטר.** הוסרו שרידי כתיבה עיתונאית ומשפחתית: "בבת אחת" (×3), "הד מרהיב", "אהרון שלנו" (×2), ושאלה מודגשת שהופנתה ישירות לבני המשפחה בתוך פרק הדיון.

**עיצוב, הדפסה ונגישות.** תוקנה **גלילה אופקית של 8 פיקסלים** שנוצרה מ-100vw (הסרגל נכלל ברוחב) — כעת `overflow-x:clip`, אפס עודף בכל רוחב עם סרגל אמיתי. **העץ בהדפסה** קיבל עמוד A4 לרוחב משלו והוגדל: שמות מ-4.4 נקודות ל-8.8, תיאורים מ-3.3 ל-6.6; גם עמוד העץ הנפרד מדפיס כעת גיליון אחד מלא, עם הערה שממליצה על A3 לעותק גדול יותר. **גלריית הראיות בהדפסה** חדלה להשאיר שליש עמוד ריק לכל איור. כפתור החזרה למעלה הוזז כך שאינו מכסה טקסט במסך צר; הדגשת הציטוט המסומן הועלתה מעל סף AA; כותרות ה-h4 חוזקו כך שיגברו על פתיחי הפסקאות המודגשים שמתחתיהן; שורת כותרת ריקה בטבלת נתוני היסוד הוסרה; טבלאות רחבות גוללות במסך צר במקום להימעך; והתוויות בסרגל הניווט חדלו להציג שלוש כניסות זהות ("קורות חיים") ומציגות את החלק המבחין.

**מהדורה 23 — אוגוסט 2026 (סבב QA חמישי).** בודק חמישי בחן את מהדורה 22 ומצא ממצא אחד ברמה גבוהה ותשעה קלים; כולם תוקנו.

**הממצא הגבוה — עץ המשפחה נחתך בהדפסה.** התיקון של המהדורה הקודמת, שהגדיל את התרשים ב-32% כדי לנצל את רוחב הגיליון, דחף כשליש ממנו אל מחוץ לשוליים: **אברהם צדוק עצמו, הוריו, אשתו ובניו לא הופיעו בתדפיס כלל**, בעוד תחתית הגיליון נותרה ריקה. שורש הבעיה התברר כאחר לגמרי: הכלל `overflow-x:clip`, שנוסף כדי למנוע גלילה אופקית במסך, חתך גם את עמוד ההדפסה. ההגדלה בוטלה, וההצרה מבוטלת כעת בהדפסה — התרשים מודפס שלם על עמוד A4 אחד לרוחב, ממלא אותו כמעט במלואו, ולצדו הערה הממליצה על גיליון A3 לעותק גדול יותר. תרשים שלם ב-6.6 נקודות עדיף על תרשים חתוך ב-8.8.

**קלים.** טבלת יומן המהדורות מוינה בסדר יורד קפדני; פרק 7 (הנעורים), שהיה הפרק היחיד ללא אף הפניה, קיבל ארבע; שני סמנים שנותרו בתוך ציטוט מילולי ובתוך הדגשה הועברו; שורת הכותרת של טבלת נתוני היסוד קיבלה תוכן גם במרקדאון הגולמי; הכלל שהיה אמור לגלול טבלאות רחבות במסך צר היה חסר-פעולה — כעת טבלאות גוללות בפועל מ-390 פיקסלים ומטה; סימון ערך המקור המסומן הוחלף בסימון העומד בתקן הניגותיות; והניסוח "שבעה דורות" תוקן ל"שבע שורות דורות" (שרשרת הירידה מונה שישה).

**מהדורה 24 — אוגוסט 2026 (סבב QA שישי).** תשעת תיקוני הסבב הקודם אומתו במלואם, ונמצא ממצא חדש אחד ברמה גבוהה.

**כל שבע-עשרה הראיות המצולמות נעדרו מן התדפיס.** התמונות סומנו `loading="lazy"` לטובת מהירות הטעינה במסך; מסתבר שכרומיום אינו מאלץ טעינה של תמונות כאלה לפני הדפסה, ולכן מי שפתח את המסמך והדפיס מיד קיבל את נספח ב׳ כשבע-עשרה מסגרות ריקות מתחת לכיתובים — ואילו מי שגלל תחילה בכל המסמך קיבל אותן. תוצאה שגויה ולא-עקבית כאחת. הסימון הוסר; התדפיס כולל כעת את כל 17 הראיות (42 עמודים במקום 35).

**נוסף.** ארבעת אזורי גלילת הטבלאות שנוצרו במהדורה הקודמת קיבלו נגישות מקלדת (`tabindex`, `role`, `aria-label` וטבעת מיקוד) — קודם לכן משתמש מקלדת במסך צר לא יכול היה להגיע לעמודות החבויות. מקור 17 (רשימות המועמדים החקלאיות 1955 ו-1959), שהיה מצוטט בגוף המאמר אך ללא סמן ממוספר, קיבל אחד — וכעת כל 24 המקורות מצוטטים, למעט האחד המסומן במפורש כרקע. סמן הפניה שקטע רשימת משתתפים באמצעה הועבר לסופה, והצהרת נספח ב׳ סויגה: שני איורים מקושרים לעותק המקומי בלבד — סריקה שהמאגר חדל להגיש, ועץ גנאלוגי פרטי.

**מהדורה 25 — אוגוסט 2026 (סבב QA שביעי).** חמשת תיקוני הסבב הקודם אומתו; ממצא אחד היה חלקי ותוקן במלואו.

**סתירה פנימית בהצהרת הקישור הכפול.** במהדורה הקודמת סויגה ההצהרה בפתח גלריית הראיות ("שני איורים מקושרים לעותק המקומי בלבד"), אך שלוש הצהרות מקבילות באותו מסמך — בסעיפים 2.1 ו-2.3 ובמקטע הנספחים, וכן בפתח רשימת המקורות — הוסיפו לקבוע גורפות ש**כל** מקור מקושר פעמיים. הקורא פגש בעמוד אחד "כל ראיה מקושרת לשניהם" ובעמוד שאחריו את ההפך. ארבע ההצהרות יושרו: הכלל הוא קישור כפול, ושישה ערכים חורגים ממנו מסיבות מצוינות — מסמכים משפחתיים שאין להם כתובת ציבורית, עץ גנאלוגי פרטי, וסריקה שהמאגר חדל להגיש.

**נוסף.** מיכל הגלילה בעמוד העץ הנפרד קיבל את אותה נגישות מקלדת שקיבלו הטבלאות והתרשים במאמר; אזכור מועד החתונה בפרק 11 הובהר (החופה 21.11.1943, הגיליון 28.11) כך שיתאים לניסוח המדויק בפרק 6; ושמה של סדרת הסריקות החסומה נוסח במלואו.

**מהדורה 26 — אוגוסט 2026 (סבב QA שמיני).** הסבב הקודם תיקן סתירה בהצהרה על קישור כפול — אך הכניס בה מספר שגוי, וזו הרגרסיה שנתפסה כאן.

**"שישה ערכים חורגים" — בפועל ארבעה.** הספירה שהוזרקה לשלושה מקומות לא תאמה את רשימת המקורות, ואחת מן הסיבות שנמנו ("סריקה שהמאגר חדל להגיש") לא תיארה אף ערך — הסריקה החסומה מוזכרת בתוך מקור 15, שמקושר כרגיל בשני הקישורים. בנוסף, ההצהרה הרביעית — הבולט של נספח ג — כלל לא סויגה, והמשיכה לקבוע שכל 24 הערכים נושאים את שני הקישורים. הספירה נבדקה תוכניתית ותוקנה ל**ארבעה**: שניים מקושרים לעותק המקומי בלבד (זיכרונות אהרון צדוק ועץ MyHeritage — מסמכים שאין להם כתובת ציבורית), ושניים למקור החיצוני בלבד ("שבות תימן" ורשימות המועמדים החקלאיות). ההבטחה ש"הדבר מצוין בערך עצמו" קוימה סוף-סוף: לארבעת הערכים נוספה הערה מפורשת המסבירה מה חסר ומדוע.

**הבלטה מלאה של העץ בלי גלילה אופקית.** התרשים נפרש על רוחב החלון בעזרת `100vw`, שכולל את רוחב סרגל הגלילה ולכן יצר עודף של שמונה פיקסלים; הפתרון הקודם הסתיר אותו ב-`overflow-x:clip`. הניסיון להצר את הרוחב ביטל את ההבלטה והחזיר 458 פיקסלים של התרשים אל מאחורי הגלילה. הפתרון הנוכחי מודד את סרגל הגלילה בפועל — הסקריפט הועבר לסוף ה-body ולאירוע `load`, לאחר שהתברר שבמיקומו הקודם הוא רץ לפני שלמסמך יש גובה ומדד אפס — ומחסיר אותו מן הרוחב. התוצאה: התרשים תופס את מלוא הרוחב הנראה, נראה במלואו מ-1280 פיקסלים ומעלה, ואפס גלילה אופקית בכל רוחב.

**נוסף.** השער הרביעי בבנייה (בדיקת היעדים בעותק site/) נותר אחרי הכתיבה, ולצדו רץ שכפול מדויק ומיותר של שער הקישורים הראשון — השכפול הוסר. תוקנה הסכמה במין דקדוקי בפרק 11.5.

**מהדורה 27 — אוגוסט 2026 (רוויה).** סבב QA תשיעי אימת את שלושת תיקוני הסבב הקודם, ספר בעצמו את כל הספירות שבמסמך (24 ערכי מקור, 17 איורים, 52 הפניות והחזרות שלהן, ארבעת חריגי הקישור, ארבע דרגות הוודאות, רצף המהדורות), בדק את ארבעת שערי הבנייה בהזרקת תקלות, אימת את התדפיס ואת היעדר הגלילה האופקית בשישה רוחבים עם סרגל גלילה אמיתי — **ולא מצא ולו ממצא אחד ברמה גבוהה**. שלושה ליקויי ניסוח שנותרו תוקנו כאן: הסכמה במין בתקציר (המופע השני של אותו משפט), סיוג שנת פטירתו של אהרון גם בגוף פרק 5.2 (ולא רק בתקציר, במקרא ובפרק 11), וכותרת תור המחקר, שנשאה מספר מהדורה מיושן אף שתוכנו עדכני — מהדורות 18 ואילך היו סבבי עריכה וביקורת ולא מחקר חדש.

**מהדורה 28 — אוגוסט 2026 (סבב מחקר: העמקת שני ענפי האם).** סבב מחקר ארכיוני חדש — הראשון מאז מהדורה 17 — בעקבות שתי שאלות: היכן אפשר להעמיק בענף פריינטה, ומה ידוע על ארואס לפני העלייה מגיברלטר. **בענף ארואס** נמצא במאגר IGRA **"Register of British Subjects" של הקונסוליה הבריטית ביפו** (ארכיון המדינה); שלוש סריקות הורדו ונקראו במלואן. בשורה הראשונה ממש של **גיליון הפתיחה**: "Solomon Arruas · Gibraltar · Jaffa · Money Changer", ובשורה 10 "Azar Arruas · Gibraltar · Matress Maker" — כלומר שלמה ארואס הוא הנרשם מס' 1 בפנקס נתיני בריטניה ביפו. **תיקון תיארוך שהתגלה תוך כדי הביקורת:** IGRA מאנדקס את גיליון הפתיחה פעמיים — כ-1860 וכ-1873 — והשוואת הסריקות הראתה שמדובר באותו עמוד פיזי, שעמודת התאריך בו ריקה; לפיכך נמחקה מן המסמך כל טענת "מקדים בתשע שנים", ושנת הרישום מסומנת כטעונה אימות. בגיליון **1 בינואר 1873** של אותו פנקס נמצאה רשומה חדשה ואמיתית: **"Eliaho Arruas · Country of Origin: Palestine · Jaffa · Money Changer"** — ככל הנראה אליהו בן שלמה (יליד ~1852, ומכאן יליד הארץ), ומכאן ששרשרת החלפנות אינה קו אלא **ענף**: שני בניו של שלמה, יוסף (Saraff, 1.1.1869) ואליהו (Money Changer, 1.1.1873). הרשומות מאששות עצמאית את מוצא גיברלטר (מקור שני בלתי-תלוי במפקד 1855) וסוגרות את שרשרת המקצוע: "סוחר ובאנקיר" (1855) ← Money Changer (גיליון הפתיחה) ← Saraff / Money Changer אצל שני הבנים ← "סגן מנהל בנק ביפו" (גאון). באותו עמוד עוד ארבעה יוצאי גיברלטר ושלושה צראפים נוספים — הקשר חדש: **רשת גיברלטרית-מגרבית של חלפנים בנמל יפו תחת חסות בריטית**. עוד נמצא **יוסף ארואץ במפקד ירושלים 1866** (פריט 269), המסביר — בכפוף לזיהוי המדורג "ככל הנראה" — את פער "עיר המוצא הירושלמית" שברשומת 1869. **בענף פריינטה** נסרקו מפקדי מונטיפיורי במלואם: שבעים רשומות (ירושלים 58, יפו 7, שכם 4, טבריה 1), ובהן **שני זרמי מוצא נפרדים תחת שם אחד** — מגרבי (מסעודה, ילידת צפון אפריקה, ירושלים 1839) ועות'מאני (מירקאדה, ילידת אדירנה) — ושבע רשומות יפו: שלמה ואסתר (1866, עלו 1858), שמחה האלמנה (1875, ילידת צפון אפריקה, עלתה 1868) וארבעה ילדים יתומים ונזקקים. אלה מעמידים **רובד מתועד מאחורי עדות "למרחב" 1970** שלפיה יצחק פפו בא למקווה ישראל "כאחד מן היתומים והעניים" — אך ברמת מילייה בלבד, ללא חוליה שמית; הדירוג נשמר "טעון אימות". נוסף גם **רישום אסתר פריינטה בפינוי יפו באניית USS Tennessee (28.12.1914)**. **הצד הגיברלטרי מופה במפורש** בסעיף חדש (10.1): הרובד הישראלי מוצה, ומעבר לשנת 1833 נדרשים מקורות גיברלטר — מפקדי 1753/1777/1791 (זה האחרון מאונדקס ב-JewishGen, ובו שדות "ארץ מוצא" ו"שנות מגורים"), פנקסי קהילת שער השמים ורישומי הנישואין מ-1820, ומצבות Jews' Gate; חיפוש השם בשלושת כתיביו לא החזיר אזכור, אך המאגרים עצמם לא נבדקו, והדבר נרשם כממצא שלילי מפורש ולא כשלילה. **פער ותיק הוכרע בדרך אגב:** סבב הביקורת השלישי הצביע על כך ששאלת "מרים או אחותה" — מי אמהּ של רוזה — מוכרעת בנתוני הקורפוס עצמו: רוזה נולדה ב-1903 (רשומת מדינה, מאומת), מרים נפטרה ב-1916 (Geni), והכתבה מ-1970 מספרת שיצחק נשא את האחות **אחרי** מות מרים; מכאן שאמהּ של רוזה היא מרים עצמה — ברמת "ככל הנראה", משום שתאריך הפטירה מגיע ממקור משני. השאלה הוסרה מרשימת הפערים הפתוחים והוחלפה בפער ממוקד יותר: אישוש 1916 ברשומה ראשונית. **שמונה סבבי ביקורת חיצונית נוספים נערכו על החומר החדש (סבבים 10-17), ודוחותיהם ב-`audit-rounds-19-27.md`;** בעקבותיהם נוסף **שער בנייה חמישי** — `COUNT/RENDER MISMATCH` — הסופר בעצמו את ערכי המקור ואת האיורים שבעמוד הבנוי, משווה אותם לכל מספר שהמסמך מצהיר עליו (בספרות ובמילים), ומוודא שכל דירוג ודאות קיבל שבב ושאין הדגשה שקרסה. נוספו חמישה ערכי מקור (21-25; סך הכול 29), שני קובצי ממצאים חדשים בתיקיית הארכיון, ארבע סריקות מקור שהורדו ואומתו בעיניים, טבלאות 2, 3 ו-5, וסעיף 5.1.3 החדש; פרק 11, גלריית הראיות ומקרא העץ עודכנו בהתאם.

**מהדורה 29 — אוגוסט 2026 (סבב IGRA קצר: אישוש שינוי השם, וחידוד הענף הירושלמי).** סבב חיפוש ממוקד במאגר IGRA, בעקבות בקשה לבדוק את החיבור מחדש. **הממצא המרכזי — אישוש חיצוני ראשון לשינוי השם צאלח ← צדוק.** עד כה נשען המשפט שכתב אהרון לנכדו — "כאן בארץ ישראל הפכנו את הכינוי צאלח לצדוק" — על עדותו בגוף ראשון בלבד. כעת נמצאו שני מישורי תיעוד: (א) **פנקס הבוחרים תש"ט (1949), קלפי ז' של ירושלים**, מדפיס את שם המשפחה בשתי צורותיו יחד — **"צדוק (צאלח)"** — בשתי שורות עוקבות (שושנה בת סלמה, ילידת תרמ"ח, ושלמה בן יוסף, יליד 1903, שניהם ברח' דוד 17); הסריקה הורדה ואומתה בעיניים. (ב) במאגר **שינויי שמות לאחר 1948** (ילקוט הפרסומים) — 184 רשומות "צאלח", ובהן קבוצות משפחתיות שהחליפו במפורש צאלח ← צדוק (ירושלים 1954, ת״א-יפו 1967, פתח תקווה 1970, רחובות 1972, ת״א-יפו 1977), לצד עבריותים אחרים של אותו שם (בדולח, אמיר, סלע, שחר, צחי, צור). אלה אינם בני משפחת אהרון, ולכן אינם מזהים אותו — אבל הם מעבירים את עדותו ממעמד של זיכרון משפחתי למעמד של דפוס מתועד ברשומות מדינה; והיעדרו שלו מן המאגר מתיישב עם העובדה שהוא מופיע כ"צדוק" כבר ב-1934. **ממצא שני — הענף הירושלמי של פריינטה הוא סלוניקאי.** פירוט שדות מקום-הלידה של רשומות ירושלים במפקדי מונטיפיורי מראה גרעין ספרדי-עות'מאני מסלוניקה (חיים ושלמה 1866; בכור, אברהם ואנג'יל 1875), ולצדו מיעוט מגרבי בלבד — כלומר 58 הרשומות הירושלמיות אינן כיוון מבטיח לחוליה החסרה של השושלת המקוואית, וההפרדה בין שני זרמי השם מתחדדת. **ממצאים שליליים חדשים:** אין במאגרי הקבורה של IGRA רשומה התואמת את אהרון, רוזה או אברהם (בית העלמין ירקון אינו מכוסה); שנת פטירתה של רוזה לא אותרה; ואין ערכי ארואץ ב"Burials Sepharadim Jerusalem". נוסף ערך מקור 26 (סך הכול 30), איור ראיה נוסף (סך הכול 21), קובץ ממצאים חדש (`tzalah-zadok-namechange.md`), וסריקת מקור נוספת שהורדה ואומתה.

**מהדורה 30 — אוגוסט 2026 (סריקות המקור, ותקן העותק המקומי).** שני שינויים, שניהם בעקבות הערות המשתמש. **(א) סריקות מפקדי מונטיפיורי הושגו.** מה שתועד עד כה כ"חסימה" (403) לא היה חסימה: מנוע החיפוש של הקרן הוא `method="post"` ודוחה בקשות שאינן נראות כדפדפן; עם User-Agent ו-Referer מתאימים הוא מחזיר את הרשומה המלאה ואת קישור הסריקה. אנומליה נגדית: קובצי ה-PDF עצמם דוחים UA מזויף ומוגשים לבקשה רגילה. בעזרת שני הכללים הורדו שבע סריקות מקור — ארבעת פריטי פריינטה של יפו (1866 ו-1875), יוסף ארואץ בירושלים 1866, ושתי משפחות ארואץ במפקד יפו 1855. **הסריקות חושפות שני שדות שאינם באינדקס IGRA:** עמודת **"מקום מולדתם / Place of Birth"** בגיליון יפו 1866 (ריקה באינדקס עבור שלמה ואסתר פריינטי), ועמודת **"שם אבותם / Parents' Name"** בלוח היתומים של 1875. כן התברר שכותרת הגיליון היא "לוח שמות היתומים... בעה״ק יפו" — כלומר "יתום" הוא מעמד רשמי במקור ולא פרשנות. הכתב הוא סוליטריאו של המאה ה-19; **הקריאה טרם נעשתה ולא נרשם ממצא** — הוכן תיק קריאה ממוקד (`docs/montefiore/read/`) עם ארבעה יעדים, סימני זיהוי לאימות השורה, ועמודים מלאים ב-200dpi. **(ב) תקן העותק המקומי הוחמר.** "עותק מקומי" פירושו מעתה עותק של **המסמך עצמו** ולא צילום של דף האינטרנט שמפנה אליו. בהתאם: הורדו סריקות המקור החסרות לערך 17 (רשימות המועמדים החקלאיות 1955 ו-1959), לערך 18 (שני עמודי מפקד 1855 כ-PDF מקורי), לערך 24 (מפקד ירושלים 1866) ולערך 25 (המחקר האקדמי על גיברלטר, 10 עמ׳); ושלושה ערכים שמאחוריהם אין מסמך ארכיוני נפרד (ערך אנציקלופדי, מאמר מקוון, עמוד מוסדי) סומנו במפורש כ**מקורות עזר מקוונים** במקום לייצר להם "עותק" מלאכותי. מספר חריגי הקישור ירד מארבעה לשלושה: זיכרונות אהרון ועץ MyHeritage (עותק מקומי בלבד) ו"שבות תימן" (הפניה חיצונית בלבד — נבדק, ואין לספר גרסה דיגיטלית נגישה).

**מהדורה 31 — אוגוסט 2026 (שנת פטירתה של רוזה).** המשפחה מסרה ש**שושנה רוזה צדוק נפטרה ב-1979** — פרט שהיה עד כה פער פתוח מפורש: הרשומה המתועדת המאוחרת ביותר שלה הייתה פנקס הבוחרים תש"ט (1949), ושנת הפטירה לא אותרה באף מאגר, ובכלל זה כל מאגרי הקבורה של IGRA. הנתון נבדק מול IGRA (אין רשומה) ומול אוסף העיתונות ההיסטורית (JPress חסום מסביבת המחקר). **נוסף ערך מקור 1ד — "מסירות משפחתיות בעל-פה"** ויומן ייעודי (`docs/family_docs/family-testimony-log.md`), כדי שגם לטענה שמקורה בזיכרון ולא ברשומה יהיה מקור נקוב. **הדירוג: טעון אימות** — לא מתוך ספק במוסר, אלא לשם אחידות הסולם, ועל בסיס תקדים ממשי בקורפוס הזה: המסורת המשפחתית קבעה 1981 לפטירת אהרון, ומודעת "מעריב" מ-22.1.1980 מעמידה את השנה בסימן שאלה. **נגזרת לדיון במודעת מעריב:** אם רוזה נפטרה ב-1979, מודעת ינואר 1980 על "ראש המשפחה" נעשית קוהרנטית יותר — אישה נפטרת, ובעלה נפטר כמה חודשים אחריה — ומכאן שסבירות הזיהוי עולה, ואיתה האפשרות שהמסורת "1981" מוסטת בשנה — בכפוף לאותו תנאי שהדוח מציב (הקשר למכון בחולון), ובזכירה ש-1979 עצמו הוא מסירה בעל-פה מאותה מחלקה. סויג במפורש שזו תמיכה נסיבתית ולא ראיה, ושחוליית ההוכחה החסרה (הקשר למכון בחולון) לא השתנתה; וכן שהמודעה אינה יכולה להיות על רוזה, שכן "ראש המשפחה" בזכר והיא ממוענת למשפחת אהרן צדוק. עודכנו טבלה 1, פרק 11.3, התקציר, תיבת רוזה בעץ (1903-1979 עם סימן שאלה) ומקרא העץ; מנגנון ההפניות הורחב לתמוך בסיומת ד; חריגי הקישור עלו לארבעה. **צעד סוגר מומלץ:** אם רוזה קבורה לצד אהרון, פנייה אחת לחברה קדישא תל אביב–יפו תסגור את שתי שנות הפטירה יחד.

**מהדורה 32 — אוגוסט 2026 (מבנה מחדש: מוויקיפדיה, לא ממאמר).** בעקבות הערת המשתמש — שהקורא נדרש לקרוא שליש מסמך על השיטה לפני שהוא מגיע לתוכן — המסמך נבנה מחדש בתבנית ערך אנציקלופדי במקום תבנית מאמר מדעי. **מה זז:** פרק 2 שלם ("שיטה, מקורות ומגבלות", שישה תת-סעיפים) הועבר מראש המסמך אל סופו והפך ל**פרק 10, "על המחקר"**, עם פסקת פתיחה שמסבירה מדוע הוא יושב שם; מילות המפתח ופסקת "מה הוסיף המחקר לסיפור המשפחתי" נדדו אליו אף הן. **מה נמחק:** הכותרת "תקציר" ומשפט ההסתייגות שמתחתיה, שורת מילות המפתח שבראש, פסקת המסגור המתודולוגית, וכן פרק 1 כולו ("מבוא") — שאלת המחקר נבלעה בפתיח, וטבלת "מבנה המאמר" הוסרה משום שהמסמך ממילא מייצר תוכן עניינים אוטומטי. **מה נכתב מחדש:** הפתיח פותח כעת כפתיח ויקיפדיה — "אברהם צדוק (16 בספטמבר 1925, מקווה ישראל — 1 בינואר 2017, תל אביב) היה..." — ואחריו ארבע פסקאות נרטיביות וטבלת נתוני היסוד, בלי פיגומים מתודולוגיים. פסקאות "מה עוד פתוח" ו"מסקנה" הוסרו מן הפתיח משום שהן מופיעות במלואן בפרק הדיון. **מספור:** הפרקים 3-11 מוספרו מחדש ל-1-9, על כל תת-הסעיפים העשרוניים, וכל ההפניות הפנימיות והחיצוניות עודכנו בהתאם — בדוח, ברשימת המקורות ובקובצי הארכיון. קישור הניווט "תקציר" הוחלף ב"פתיח". חמשת שערי הבנייה עברו נקי: 67 ציטוטים, 120 עוגנים, 31 מקורות, 21 איורים.

**מהדורה 33 — אוגוסט 2026 (הקבוצה ילידת גיברלטר).** נוסף שרת MCP ייעודי לקרן מונטיפיורי, המאפשר חיפוש **בשדות מובְנים** של המפקדים — ובראשם **שדה מקום הלידה**, שאינו ניתן לחיפוש באינדקס IGRA. חיפוש מקום לידה = Gibraltar על פני כל ששת המפקדים העלה **שלוש-עשרה נפשות, שמונה מהן ביפו**: אילוז (עלה 1832), **שני האחים ארואץ (1833)**, בן שימול (1840), דהאן וארואימי (1844), בומל (1862) ואל באב (1866). המסקנה: משפחת ארואץ אינה חריג בודד אלא עלתה באמצעו של **גל הגירה גיברלטרי ליפו** בן כשלושה עשורים וחצי. **הממצא המרכזי — משפחת דהאן (יפו 1855, פריט 3924):** ג'מול דהאן, אלמנה בת 41, **ילידת גיברלטר**, ולצדה שני ילדיה **רפאל וחביבה, ילידי טטואן שבמרוקו**, ושלושתם עלו יחד ב-1844. הטענה שקהילת גיברלטר מקורה בטטואן נשענה עד כה על ספרות משנית בלבד; כעת יש לה **עדות בת-זמן ישירה**, באותה עיר ובאותו מפקד שבהם יושבת משפחת ארואץ, הדירוג "כמעט ודאי" שכבר ניתן לה נשען מעתה על רשומה ולא רק על ספרות — ובסיוג מפורש: הרשומה מראה אֵם ילידת גיברלטר וילדים ילידי טטואן, כלומר תנועה דו-כיוונית ולא "מקור", ושמשפחת ארואץ עצמה באה מטטואן נותר טעון אימות. כן נמצא **משה סרויה, יליד טטואן, "חלפן כספים" ביפו 1875** — ומכאן שחלפנות הכספים היא **נישה של הקבוצה** ולא רק שרשרת של משפחה אחת; ונוספו פרטים שלא היו בקורפוס על שני האחים ארואץ (שלמה — "עני", "בעבר התפרנס וכעת חי בדוחק"; אלעזר — "בתעשיית הכותנה", "בקושי רב"; הכולל של שניהם "ספרדים ואשכנזים"). **ממצא שלילי חשוב באותה בדיקה:** ברשומות המובְנות של ארבעת פריטי פריינטה ביפו שדה מקום הלידה **ריק** ואין בהן שדה שם-אב כלל — כלומר המידע שיכריע את מוצא הענף ואת זהות אבי היתומים אינו קיים באף אינדקס, אלא אך ורק בכתב היד שעל הסריקה; בקשת הקריאה שבתיקיית `docs/montefiore/read/` מאוששת אפוא כדרך היחידה. נוסף ערך מקור 27 (סך הכול 32), קובץ ממצאים חדש, שלוש סריקות מקור, וטבלה 4 החדשה (הטבלאות מוספרו מחדש לרצף 1-6).

**מהדורה 34 — אוגוסט 2026 (סריקת 1839 התקבלה; ומועמדת לרשומה המוקדמת ביותר של אהרון).**

**(א) הסריקה שהייתה חסומה — הושגה.** רשומת ה-IGRA הקדומה ביותר של המשפחה — «Salomo Aruas, Gibraltar, 8.4.1839», מפנקס הקונסוליה הבריטית בירושלים (ארכיון המדינה, סדרה 1838_1908_BritHebNabJer) — נשענה מאז מהדורה 28 על כרטיס האינדקס בלבד, מפני שקובצי הסריקה של הסדרה החזירו **שגיאת 403** מכל נתיב. פנייה מנומקת לוועדת הוובמאסטר של IGRA (21.8.2026) קיבלה מענה למחרת: מדובר היה ב**באג במאגר**, שאותר בעקבות הפנייה ולפי תשובת הוועדה עתיד להיתקן ("soon will be fixed" — לא נבדק אם תוקן בפועל), והסריקה — קובץ 173 בסדרה — נמסרה במישרין. קריאת העמוד בעיניים העלתה **שלושה דברים שלא היו באינדקס, ואחד מהם מתקן את הקורפוס.** ראשית, **מיקום הרשומה**: תחת כותרת השנה 1839, שורה 9 היא **William Tanner Young ורעייתו**, "Vice Consul afterwards Consul", בעמודת ה-Date of arrival 4 בפברואר — ו**שורה 10 היא סאלומו ארואס**. (ש"הראשון שנרשם" **אינו** נגזר מכך נרשם במפורש: העמוד אינו נושא תאריכי רישום, והמספור אינו כרונולוגי — תחת 1840 רצף החודשים הוא יולי, יוני, 7 ביולי, 13 ביולי, מרץ. גם "סגן-הקונסול הראשון" סומן כידע חיצוני שאינו מן העמוד.) שנית, **עמודות המגורים, המקצוע וההערות שלו ריקות שלושתן**; בעשר מתוך חמש-עשרה השורות מולאה עמודת המגורים — שמונה "Jerusalem", אחת "Saida" ואחת "Acre" — ובחמש היא ריקה, ובהן שורתו. ולכן הפנקס **אינו מציב אותו בשום מקום**; הזיקה היא לקונסוליה ולא למקום מגורים, והיקף שיפוטה לא נבדק ואינו נטען (מגורי צידון ועכו שבעמוד, ושם הסדרה `BritHebNabJer`, מלמדים שהפנקס רחב מירושלים). זהו **תיקון** לניסוח מוקדם יותר, שממנו השתמע שהרישום עצמו קושר את ארואס לעיר, והדירוג של "הזיקה הירושלמית" סויג בהתאם. שלישית, כותרת העמודה היא **"Date of arrival"** ולא תאריך רישום — והשורות הרטרוספקטיביות (1831, 1835, 1837) מאשרות זאת — ולכן 8.4.1839 **מתנגש** ב"עלה 1833" של מפקד מונטיפיורי 1855. ארבע אפשרויות נרשמו ואף אחת לא הוכרעה; שתי השנים נמסרות מעתה זו לצד זו, בדוח ובתיבת העץ, והסתירה מדורגת **טעונה אימות**. **ורווח נוסף:** באותו עמוד שני רישומי גיברלטר נוספים, שניהם ממשפחת **אמזלג** (Joseph, 1837; Moses and Lady, 13.7.1840) — שלוש שורות גיברלטריות בעמוד אחד, שתיים מהן מאותה משפחה. ההגירה הגיברלטרית תועדה עד כה ביפו בלבד, במפקדי מונטיפיורי; כאן היא מתועדת **בירושלים ובסוג מקור אחר** (פנקס קונסולרי בריטי) — הרחבה גיאוגרפית של התופעה ולא אישוש של "הגל ליפו", ובסייג ששדה Country מציין נתינוּת ואילו ממצא מהדורה 33 נשען על שדה מקום-לידה. נוסף ערך מקור 29 ואיור 23.

**(ב) מועמדת לרשומה המוקדמת ביותר של אהרון.** סבב חיפוש ב-IGRA שכוון לפער הארוך ביותר בקורפוס — עשרים השנים שבין העלייה (תשרי תרע"ה, 1914, המתועדת אך ורק בזיכרונותיו של אהרון) ובין האזכור החיצוני הראשון ב"דבר" (1934) — העלה מועמדת אחת למילוי חלק ממנו: ב**פנקס התושבים של ועד העיר ליהודי יפו לשנים 1918-1919** (ארכיון תל אביב-יפו, מס' מערכת 08-1178), דף 144, משק בית 685/2, רשום **"אהרן צאלח", בן 23**, ובעמודת היחס "רוק" — ככל הנראה רווק. אם הזיהוי נכון הוא ממקם את אהרון ביפו ארבע-חמש שנים אחרי נחיתתו, מתעד שהשם היה **עדיין צאלח** (ומצמצם את חלון החלפת השם ל-1918-1934), ומתעד אותו כרווק — כלומר נישואיו לרוזה חלו בין 1918 ל-1921. **הדירוג ככל הנראה, לא יותר:** בעד — חיפוש צאלח + אהרן בשדות העבריים של IGRA (4.04 מיליון רשומות) החזיר תשע תוצאות ובהן שני גברים בשם הזה בלבד, והמקום, התקופה והמצב המשפחתי מתיישבים; נגד — הגיל 23 גוזר לידה ב-1895/96, שנתיים עד שלוש לפני 1898 שבפנקס תש"ט, בעוד הרשומה השנייה (ירושלים 1926, גיל 28) גוזרת בדיוק 1898 ומתאימה לפנקס טוב יותר; וכתב היד על הסריקה לא אושר בעיניים, כך שהשם עצמו נשען לעת עתה על האינדקס בלבד. הוכן **יעד קריאה T5** לאישור השם. **אישוש נוסף לצאלח ← צדוק, סוג מקור שלישי:** תעודות נישואין וגירושין שבהן שדה "שם משפחה נוסף" נושא את הצורה השנייה — דבורה צדוק (צאלח), ירושלים 1945 (מנדט), וברכה צדוק (צאלח), ת״א 1949. **שלושה ממצאים שליליים נסגרו:** אין משק בית צאלח ביפו או במקווה ישראל באינדקס מפקד הנפוס העות'מאני (19 רשומות, כולן בירושלים); אין נישואי אהרון ורוזה במאגר תעודות הנישואין 1921-1948 (בהתאם לנישואין שקדמו ל-1921); ו**מפקד גיברלטר 1791 אינו נגיש דרך JewishGen** — רשימת הארצות והאוספים שם אינה כוללת את גיברלטר; חיפוש Arwas מחזיר 488 התאמות שרובן אשכנזיות (ולא נסקרו פרטנית), וחיפוש נפרד באוספים הספרדיים מחזיר שש בלבד. **חסמים שנרשמו:** שרת ה-MCP של JPress נעצר באתגר Cloudflare (המשימה הממתינה — מודעת אבל לרוזה, 1979), ושני כלי החיפוש בקטלוג ארכיון המדינה הוחרגו אוטומטית בשל שגיאת סכמה (`facets.yearRange.items`), מה שחוסם את תיקי ההתאזרחות ואת תעודות הנישואין שלפני 1921. נוסף ערך מקור 28 (ועם ערך 29 — סך הכול 34), איור 22, וקובץ ממצאים חדש. **תיקון אגב:** שורת מהדורה 33 בנספח היומן עדיין נקבה ב"10 ביפו" אף שהספירה תוקנה לשמונה בסבב הביקורת ה-22 — תוקן.

**מהדורה 35 — אוגוסט 2026 (ספר המשפחה נקרא במלואו).** המשפחה מסרה את **גרסת ההדפסה המלאה של "משפחת פריינטה: מקוה ישראל"** (גיל שחם, 2021, 215 עמ') — היעד שעמד בתור המחקר מן הסבבים הראשונים ("צפוי להכריע את מתח פלורין ואת שאלת אם-רוזה"). הספר נקרא במלואו בחלקיו הרלוונטיים, ממצאיו סוכמו בקובץ ייעודי לפי עמודים, וארבעה מסמכים ראשוניים המצולמים בו חולצו כראיות. **מה נסגר:** (א) **לידת רוזה — ליל 31 בדצמבר 1902**, מדף רישום הלידות שנמצא בעיזבון יצחק פריינטה (כמעט ודאי — בכתב ידו) ("31 Decembre 1902 · Rosa Parente") — מיישב את "1903" של פנקס תש"ט כעיגול לשנה הסמוכה; (ב) **פטירתה — 1979, ונקברה בבית העלמין בחולון** — המסירה המשפחתית (ערך 1ד) מאוששת בדפוס, והדירוג עלה לכמעט ודאי; (ג) **אהרון נפטר 1981**, בבית הכנסת הסמוך לביתו בחולון ("מורי אהרון" של "שבות עם"), "כבן שמונים ושש", **ונטמן בחולון ליד רוזה**; (ד) **הנישואין — מקווה ישראל, 1922** ("mariage 1922 Juillet" בדף הרישום; הכתובה מתויגת תרפ"ג) — **מפריך את היסק מהדורה 34** "נישאו לפני 1921", שנשען על היעדרם ממאגר תעודות הנישואין: ההיעדר הוא פער כיסוי, והכלל נרשם — היעדר ממאגר חלקי אינו ראיית תיארוך; (ה) **הכתובה נוקבת "אהרן... אברהם צדוק" ו"רוזא... יצחק פאריינטי"** — שם אבי-אהרון במסמך ראשוני בן-הזמן לראשונה; (ו) **שאלת אם-רוזה נסגרה סופית** — מרים ארואס — הנקובה בדף הרישום כאם הבכור אברמינו, ובפרוזת הספר כאם שמונת הילדים —, נפטרה ז' בתמוז תרע"ו (8.7.1916, מצבתה בטרומפלדור צולמה בספר ונקראה בעיניים), וסמוחה הייתה המטפלת-החורגת; (ז) **"מתח פלורין" יושב** — הספר נוקב 1893/4, והצהרת "1883" שבפנקס תש"ט מתבררת כשגיאת עשור; (ח) **סלוניקי** — מסקנת מחקר הספר על מוצא ענף האב ("עדויות ומקורות המצביעים על סלוניקי", לאדינו כשפת הבית, תנ"ך לאדינו 1873) חופפת אחד-לאחד את ממצא מהדורה 29 שהושג עצמאית ממפקדי מונטיפיורי — הדירוג עלה לכמעט ודאי; (ט) **סתירת האח יוסף יושבה** — "אח ליוסף שהיה צעיר ממנו במעט" שנספה עם האם במצור צנעא: MyHeritage והזיכרונות צדקו שניהם. **מה נוסף:** ביוגרפיה מלאה ליצחק פפו (~1860/62 ירושלים - 31.12.1944, נחלת יצחק; חמישים שנות עבודה 1880-1930); יוסף ארואס זוהה כ**סוכן הקניות של מקווה ישראל** ותצלומו מ-1892 חולץ; סמוחה ארואס — **"חלפנית כספים ממולחת" ביפו ("חוואג'ה ארוואץ")** — המשך ענף החלפנות בתיעוד משפחתי עצמאי; פרק ארואס של הספר מוסר עצמאית את **שלושת האחים בני סולומון — יוסף, מיכאל ואליהו** — בהקבלה אחד-לאחד לרשומות הקונסוליה, ומוסיף את גירוש המשפחה מיפו במלחמת העולם הראשונה כנתינים בריטים ואת ענף עזה (הרב משה ארוואץ); תוקן ציר הזמן של אהרון — "עם הגעתו עבד בפרדסים ולאחר זמן מה התיישב במקוה ישראל; ב-1916 החל לעבוד כעוזר לאופה; ב-1920 אופה ראשי" — נתון הפועל דווקא **נגד** מועמדת יפו 1918-1919 (אם ישב במקווה מ-1916, מדוע נרשם כתושב יפו?), בעוד גיל הפטירה שבספר (גוזר ~1895) פועל בעדה — שני הצדדים נרשמו; יעל 1923-1996 וביטו 1919-1992 (קריית שאול), ואביו חיים אהרון פרחי אושש. **מאזן מודעת מעריב 22.1.1980 התהפך-ונשאר-פתוח:** חוליית חולון החסרה נסגרה (המשפחה גרה בחולון משנות ה-70), אך הספר קובע 1981 — ההכרעה: רשומת הקבורה בחולון. עודכנו הפתיח, טבלה 1, פרקים 3.1 (תת-פרק חדש 3.1.5), 3.2, 4, 7.1, 8 ו-9, העץ על תיבותיו ומקראו, ערך מקור 2 (הועשר לספר המלא), וארבעה איורים חדשים (איורים 24 עד 27): דף הרישום, הכתובה, מצבת מרים ותצלום 1892. סך המקורות — 34; סך האיורים — 27.

**מהדורה 36 — אוגוסט 2026 (JPress נפתח: מודעת האבל של אהרון).** המשתמש עבר את אתגר ה-Cloudflare ועדכן את שרת ה-MCP, ואוסף העיתונות ההיסטורית נפתח למחקר לראשונה מסביבה זו. הסבב הראשון הכריע את השאלה הוותיקה ביותר של הקורפוס: **חיפוש "אהרון צדוק" (בכתיב מלא) העלה את מודעת האבל של המשפחה — "דבר", יום ה' 19.11.1981** — "אבינו סבנו ז"ל אהרון צדוק (מוותיקי מקווה ישראל)... האבלים: בניו, בנותיו, יעל, אברהם, מרים (קיקה), יצחק, יוסף וב"ב". חמשת הילדים בשמם ובסדרם, הכינוי קיקה, מקווה ישראל — זיהוי מוחלט. מכאן: **אהרון נפטר ב-18/19 בנובמבר 1981** (המודעה מפנה לברר את מועד ההלוויה), והשנה עולה מ"כמעט ודאי" ל**מאומת** במקור ראשוני בן-הזמן; רוזה אינה בין האבלים — בהלימה לפטירתה לפניו; ואותרה גם מודעת השתתפות שנייה (22.11.1981). **חידת מודעת מעריב 22.1.1980 נסגרה סופית**: היא שייכת למשפחת אהרן צדוק אחרת, וצירוף המקרים (מכון בחולון + מגורי המשפחה בחולון) הוסבר ככזה; נרשם לקח הכתיב — "אהרן" חסר הופיע רק במודעה הזרה, "אהרון" מלא רק במודעות האמיתיות. **ליד חדש לרוזה:** חיפוש "שושנה צדוק" העלה הזמנת קיום צוואות (מעריב 31.12.1980, מחוזי ת"א) ובה תיק **6274/80**: מנוח/ה בשם משפחה צדוק (השם הפרטי משובש ב-OCR — "שדה"), **תאריך פטירה 25.6.1979**, ו"שושנה צדוק" כצד בתיק — מועמד לתאריך הפטירה המלא של רוזה, טעון קריאת סריקה (יעד T6; הקטע נפתח בדפדפן המשתמש). **ממצאים שליליים:** מודעת אבל לרוזה לא אותרה בחלון 25.6-10.7.1979 (חמישה חיפושים, 16 טורי מודעות אותרו, שניים נקראו); ידיעה על טביעת רפאל-רחמים לא אותרה בעיתונות 1901-1903. נוספו ערך מקור 30 (סך הכול 35), קובץ תמלול וניתוח, ושלושה יעדי קריאה/הורדה (T6, T7, סריקות הקטעים). הערת הקשר שנרשמה: ישראל ישעיהו, שותפו של אהרון לעריכת "שבות תימן", נפטר באותו שבוע של יוני 1979.

**תיקון-המשך למהדורה 35 (כותרת המסמך).** המשתמש הצביע על כך שכותרת ה-HTML עדיין הכריזה "מהדורה 33": מספר המהדורה היה קבוע בקוד התבנית בשני מקומות (כותרת-על ותחתית) ולא עודכן במהדורות 34-35. תוקן, ובאותה הזדמנות נסגר מקור התקלה: מספר המהדורה נגזר מעתה אוטומטית משורת הכותרת של הדוח, ונוסף **שער בנייה שישי — EDITION MISMATCH** — המשווה אותו למספר המהדורה הגבוה ביותר ב-CHANGELOG.md ובטבלת נספח ד, ומפיל את הבנייה על אי-התאמה. (בהרצת הבדיקה הראשונה תפס השער עצמו באג בביטוי הרגולרי שלו — טבלת ההשוואה כללה גם תאי שנים מגוף המאמר — והוגבל לנספח ד.)

**סיכום תשעת סבבי ה-QA (מהדורות 19-27).** שלוש עדשות בדיקה — מבנה וניווט, עברית וקריאוּת, ועיצוב ונגישות — הופעלו בתשעה סבבים, וכל סבב אימת את קודמו. סך הכול תוקנו למעלה ממאה ושלושים ממצאים, ובהם שישה ברמה גבוהה: עמוד העץ שנבנה ריק בשל באג בריחה כפולה; שבע-עשרה הראיות שנעדרו מכל תדפיס בשל `loading="lazy"`; העץ שנחתך בהדפסה ואיבד את נושא המחקר עצמו; הפניה שנבלעה בתחביר Markdown; ספירה שגויה שהוזרקה במהלך תיקון; וסתירה בין ארבע הצהרות על אופן הקישור של המקורות. ארבעה שערי בנייה נוספו כדי שכשלים מסוג זה ייתפסו אוטומטית בעתיד — קישורים מקומיים, סמני הפניה, עוגנים פנימיים ויעדי העותק הסטטי — שלושת הראשונים נכשלים בקול לפני שהקובץ נכתב לדיסק, והרביעי — בדיקת היעדים בעותק site/ — מיד אחרי הכתיבה, מפני שהוא בודק את העותק הסטטי עצמו.


**מהדורה 37 — אוגוסט 2026 (אוסף "האלבום של ישראל": עדות ויקטוריה ועץ כהן).** המשפחה הפנתה את המחקר אל **אוסף פריינטה באתר "האלבום של ישראל" (ישראל נגלית לעין), אוסף 9700.0004** — שבעה פריטים מצולמים ושלושה קובצי נספח: תמליל עדות **"סבתא ויקטוריה"** (ויקטוריה בכר לבית פריינטה, נרשם 11.3.1991, יומיים לפני יום הולדתה התשעים), עץ הצאצאים של **חנן כהן (נובמבר 2005)** ועץ גרפי עברי. קישורי הפריטים אומתו מול תגי הכותרת של האתר (הדפים נטענים ב-JavaScript ואינם נשלפים אוטומטית). **מה אושש במסמכים ראשוניים:** דף רישום הלידות נמסר בסריקה נקייה והקריאה ממהדורה 35 אושרה שורה-שורה; **מצבת מרים צולמה ישירות בטרומפלדור** — "נ"ע יום שב"ק ז' לח' תמוז התרע"ו" — ואומת בלוח השנה שהתאריך (8.7.1916) אכן חל בשבת; נוספו כתובת ויקטוריה-ניסים בכר (יפו תרפ"ד/1924) ותעודת הגמר של ניסים (1917, יליד איזמיר, תלמיד מקוה 1913-1917). **הממצא המרגש: תמונת 1936 — "יצחק פריינטה עם נכדיו"** — ובה, לפי רישום האתר, **אברהם צדוק בן האחת-עשרה** עומד לצד סבו, אחיותיו יעל ומרים ובני דודיו: צילומו המוקדם ביותר של נושא המחקר שבידי הקורפוס, מוקדם בעשור מתצלום 1947-49. **גורל יוסף פריינטה קיבל גרסה מלאה:** לפי ויקטוריה נשלחו שני האחים במלחמת העולם הראשונה הרחק מהגיוס העות'מאני — יוסף ללבנון ואלברט לארגנטינה; יוסף שימש בלבנון מנהל עבודה חקלאית, "שם נלקח לצבא התורכי — הלך ולא חזר", אישה מהגליל שציפתה לנישואיו באה לחפשו, והאב חיפשו בארצות שכנות ללא הועיל — כיווני המשך: רשומות מגויסים עות'מאניות והצלב האדום. **אלברט:** נישא בארגנטינה, ארבעה ילדים, סירב לשוב; באוסף גלויה בלאדינו בכתב ידו — "מזכרת לדודתי היקרה מאוד סמוחה... — Albert Pariente" — הגשר האישי בין "אברמינו" ל"אלברט" (מסמכי ארגנטינה שבידי המשפחה ימסרו בנפרד). **קידושי יצחק-סמוחה אוששו בעדות בת הבית** ("ערכו קידושין, אבל מעולם לא חיו כבני זוג") ובעץ כהן ("married (2) Simha Aruas") — הדירוג עלה לכמעט ודאי. **זיכרון "מרוקו" פוענח:** "שבאו ארצה ממרוקו נדמה לי" (ויקטוריה, 1991) נקשר בקריאה מדוקדקת דווקא לענף ארואס — "משפחת ארואס... שבאה ארצה מצפון אפריקה" — ומתלכד עם ממצא גיברלטר-טטואן העצמאי של הקורפוס (הקהילה הגיברלטרית — יוצאת מרוקו); סלוניקי של ענף פריינטה אינה נפגעת, ודירוגה (כמעט ודאי) עומד. **מתחים חדשים בין מקורות משפחתיים (כולם נרשמו, איש לא הוכרע):** פטירת רוזה — "04/1979" אצל כהן מול "25.6.1979" של תיק העיזבון (T6 יכריע); פטירת יעל — 08/1997 אצל כהן מול 1996 בספר; פטירת יצחק פפו — 1942 אצל כהן מול 31.12.1944 בספר; לידת אברהם — 19/09/1925 אצל כהן מול 16.9.1925 של MyHeritage (שני מקורות משפחתיים, אין רשומה); ושגיאות כהן המוכחות (רוזה "1905", מרים "1918") תועדו כאזהרת שימוש. עדות ויקטוריה גם סיפקה סתירה פנימית מאלפת — "כשהייתי כבת 7-8 נפטרה אמי מחולירע" מול מצבת 1916 (הייתה בת 15) — המצבה גוברת, וסיבת המוות (כולירה) דווקא אוששה. **שינויים:** נוספו תת-פרק 3.1.6, ערכי מקור 31-33 (סך הכול 38), שלושה איורים (28-30: תמונת 1936, המצבה בצילום ישיר, גלוית אברמינו), קובץ ממצאים ייעודי; עודכנו הפתיח, טבלה 1, פרקים 3.1.2, 4, 5 ו-9.3, תיבות העץ (שנתוני האחים מעץ כהן, יעל 1996/97) ומקראו; הוסרה מהמקרא פסקה מיושנת שסתרה את "מאומת" של פטירת אהרון; וכותרת עמוד העץ נגזרת מעתה דינמית ממספר המהדורה (אותו באג שנתפס במהדורה 36 בכותרת המסמך הראשי).


**סבב ביקורת 26 (בתוך מהדורה 37).** סוכן ביקורת עצמאי אימת את כל ציטוטי העדות וייחוסי עץ כהן מול שכבות הטקסט של שני ה-PDF, ומצא ממצא HIGH אחד: קובץ עץ כהן המלא, הגדוש פרטי קשר של אנשים חיים, נכלל בעותק האתר — תוקן ביצירת תמצית מושחרת, בהחלפת הקישור בערך 32 ובהוספת privacy guard לצינור הבנייה (העותק המלא נשמר בארכיון המשפחתי בלבד). כן תוקנו: השמטה שקטה בציטוט 1921, כתיב "פאריינטי" על המצבה, קריאת הכיתוב האדום על גלוית אברמינו ("אברמינו אח של סבתא ויקטוריה, שגר בארגנטינה") וסיוג ההיסק הנלווה, ספירת "32 מקורות" מיושנת בפרק 10 (← 38), קיצוץ תאריכי לידה מלאים של אחים לשנים בלבד בקובץ הממצאים, עדכון ערך 1ד (תקדים 1980 נסגר), נקיבת "יוסף" בתיבת האח בעץ, ושורת ליטושי ציטוט ותעתיק. הפירוט — ביומן הביקורת (סבב 26).


**סבב ביקורת 27 (בתוך מהדורה 37) — ביקורת עומק מלאה.** סוכן עצמאי שני סרק את הקורפוס כולו ומצא שלושה אשכולות של טקסט-שריד ממהדורות קודמות שסתרו הכרעות מאוחרות (ספר "שטרם נקרא" ב-§9.3; "אמהּ של רוזה — ככל הנראה" ב-§3.1.4, על גבי ה-SVG ובקובץ למרחב; "פטירת אהרון — טעון אימות" ב-§3.2.1 ובערך 1ב), שבעה ממצאי-ביניים (ובהם החמרת ההשחרה בתמצית כהן: כל תאריך לידה מלא של ילידי 1926 ואילך) ושמונה קלים — כולם תוקנו, נבנה מחדש וכל השערים ירוקים. פירוט מלא ביומן הביקורת (סבב 27).


**סבב ביקורת 28 (בתוך מהדורה 37).** סוכן שלישי אימת את 13 תיקוני סבב 27 (13/13 עברו, כולל ה-HTML הבנוי וההשחרה) ומצא שכבה נוספת של שרידים בקבצים המקושרים: ציטוט-במהופך של הספר בקובץ יפו-1918 (HIGH — תוקן עם הערת תיקון גלויה), קובצי תמצית הזיכרונות, יומן המסירות ותור המחקר שקפאו לפני מהדורה 36, מתח חדש שסומן (משה פרינטה: ~1909 מוצהר מול 20.4.1905), מתח "כהן: 1942?" שנוסף לתיבת יצחק פפו בעץ, ושורת ליטושים. הכול תוקן ונבנה מחדש; פירוט ביומן הביקורת (סבב 28).


**סבב ביקורת 29 (בתוך מהדורה 37).** סוכן רביעי: אימות תיקוני 28 + סריקת מה שטרם כוסה (CHANGELOG, ה-HTML הבנוי, ערכים 3-27, שישה מעקבי-עובדה חדשים — נקיים). ממצא הנתונים היחיד: רשומת IGRA 80953 יוחסה בטעות לרבקה פרינטה במקום למשה (תוקן בשלושה קבצים); לצדו חמישה שרידי-מהדורה נוספים בקבצים מקושרים ושורת ליטושים — הכול תוקן ונבנה מחדש. פירוט ביומן הביקורת (סבב 29).


**סבבי ביקורת 30-31 (בתוך מהדורה 37) — רוויה.** סוכן חמישי מצא תיקון אחד שדווח בסבב 29 אך לא נכתב לדיסק ("לפני 1921" ביעדי ארכיון המדינה) — תוקן; סוכן שישי בדק את כל 290 הקישורים ואת כל 591 יעדי ה-HTML, הריץ 10+ אימותי לוח וחשבון, השווה את העץ לדוח והכריז: **רוויה**. שלוש זוטות קוסמטיות תוקנו אגב כך. מחזור הביקורת של מהדורה 37 הסתיים: שישה סבבים, שישה סוכנים, 5 HIGH / 19 MEDIUM / 22 LOW — כולם תוקנו; אף ממצא-עובדה שגוי בגוף הדוח.


**מהדורה 38 — אוגוסט 2026 (מחקר לילי אוטונומי: רשומות הקבורה נמצאו).** במסגרת המשך המחקר לפי המשימות הפתוחות נפרץ הלילה מחסום שיטתי: דפי התוצאות של JewishGen הם טופסי POST החסומים בפני שרת ה-MCP, אך התברר ש-`jgdetail_2.php` נענה גם ל-GET מלא-פרמטרים — ובכך נפתח לראשונה **מרשם הקבורה העולמי (JOWBR)** לסריקה שיטתית. שלוש שאלות ותיקות נסגרו בבת אחת: **(א) תאריך פטירתה המלא של רוזה — 3.4.1979 (ו' בניסן תשל"ט), בת 76** — רשומת הקבורה בחולון נוקבת גם באביה יצחק ובקבר אהרן שלצדה; מאזן שלושת המועמדים הוכרע — "אפריל 1979" של עץ כהן דייק, מועמד תיק העיזבון 6274/80 (25.6.1979) **נדחה** כתאריך פטירתה, ויעד T6 ירד מסדר היום כליד לרוזה. **(ב) היום המדויק של פטירת אהרן — 18.11.1981 (כ"א בחשוון תשמ"ב, יום רביעי)** — יום אחד לפני מודעת האבל; בן 86 (גוזר ~1895 — חיזוק לצד "1895" במחלוקת שנות הלידה, וגם למועמדת יפו 1918-1919); אביו אברהם — אישוש עצמאי רביעי לשם. **(ג) פטירת יעל — 9.8.1996 (כ"ד באב תשנ"ו), קריית שאול, בת אהרן ושושנה** — מתח 1996/1997 הוכרע: הספר צדק בשנה, עץ כהן צדק בחודש בלבד. שלוש הרשומות — אינדקס מצבות מצולמות (BillionGraves); דירוג כמעט ודאי, וצילומי המצבות (יעד T9, דורש דפדפן) יעלו למאומת. **ממצאים שליליים מתועדים:** אברהם (2017, ירקון) וביטו פרחי (1992) אינם באינדקס; כל 207 רשומות Pariente באוסף ישראל נסרקו — המשפחה הגרעינית איננה (משפחות פריינטה אחרות); אין יוסף פריינטה בקבורות ביירות המאונדקסות (שתי רשומות Pariente שם — מוסא 1968 וסלים פריינטה-כהן 1901); וארואס אינם במאגרי גיברלטר — שדווקא התבררו כנגישים, בניגוד לממצא מהדורה 34 שתוקן ("מפקד 1791 אינו נגיש"): קיימים מאגרי לידות/פטירות/נישואין/מפקדים גיברלטריים, ובהם אשכול Pariente גיברלטרי בלתי-צפוי (125+ רשומות — יעד T11). לידים חדשים: T9 (צילומי המצבות), T10 (קבורות בכר), T11 (פריינטה-גיברלטר), T12 (12 קבורות Pariente בארגנטינה + רשומת נישואין ACILBA — לחוט אלברט). ניסיונות ליליים נוספים שנחסמו ותועדו: JPress (Cloudflare חזר; יעד T8 — "ארואץ" בהשקפה 15.4.1904 — נפתח בדפדפן), ארכיון המדינה (שגיאת רשת), אתרי חברה קדישא ו-BillionGraves (robots). עודכנו: הפתיח וטבלה 1, פרקים 3.2.1, 4, 8.1, 9.3, 9.4, ערך מקור חדש 34 (סך הכול 39), עץ (תיבות אהרון/רוזה/יעל והמקרא), קובץ ממצאים חדש ותור המחקר.


**סבב ביקורת 32 (בתוך מהדורה 38).** סוכן שביעי שלף מחדש את שלוש רשומות ה-JOWBR מהשרת החי ואימת כל שדה + שלוש המרות לוח. ממצא HIGH יחיד: "18 או 19 בנובמבר" ששרד בפרוזת §3.2.1 — יושר; עשרה ממצאי-ביניים של תפוצה לא-שלמה (ובהם ריכוך דירוג היום המדויק של אהרון ל"כמעט ודאי" — הבחירה ב-18 נשענת על האינדקס) ושבעה קלים — כולם תוקנו ונבנה מחדש. אגב כך נרשמה תובנה: חלון החיפוש שנוסה למודעת אבל לרוזה (יוני-יולי 1979) היה שגוי — היעד החדש: 3-20.4.1979 ב-JPress.


**מהדורה 39 — אוגוסט 2026 (בוקר: דור האחיות נסגר ב-JOWBR).** בהמשך ישיר לפריצת הלילה נפתחה יכולת שנייה — **חיפוש דו-קריטריוני ב-GET** (`srch2v=G` לשם פרטי; הקוד אותר בניסוי ואומת בשאילתת בקרה על רשומת יעל הידועה לפני כל שימוש) — ובעזרתה אותרו בזו אחר זו שבע רשומות קבורה של דור האחיות ובני זוגן: **ויקטוריה בכר** — 25.11.1995, חולון, ועל האבן **"אביה: יצחק פריינטה"** — עיגון-אבן נוסף לשושלת — לצד **ניסים בכר** (2.2.1974, אביו אברהם); **משה פרינטה** — 23.11.1983, קריית שאול, ועל האבן **"אמו: מרים"** — אישוש-האבן הראשון לכך שמרים ארואס היא אם הילדים — לצד רעייתו **רבקה** (27.3.1979); **בן ציון (ביטו) פרחי** — 7.1.1992, קריית שאול, הכינוי "ביטו" ברשומה, אביו חיים; **פלורין בלומברג** — 11.7.1974, חולון, לצד **יצחק בלומברג** (12.1.1987, יליד ~1896 — תואם את עץ כהן אחד-לאחד). כל שנות הפטירה שבספר המשפחה דויקו ליום מלא, וכל המרות הלוח אומתו חישובית. הצטיירה גאוגרפיה משפחתית: אשכול חולון (אהרן+רוזה, ויקטוריה+ניסים, פלורין+יצחק) ואשכול קריית שאול (יעל+ביטו, משה+רבקה). **שני תיקוני ממצא-שלילי ממהדורה 38:** ביטו דווקא נמצא (מסנן הלילה החמיץ את התעתיק "Ben Tsiyon"), ו"המשפחה הגרעינית אינה באוסף" היה רחב מדי — הבנות הנשואות נמצאו תחת שמות בעליהן (לקח: בת נשואה מחפשים גם בשם הבעל). **בארגנטינה:** כל 12 קבורות Pariente קוטלגו (אשכול קהילתי מרוקאי באבז'נדה; ליד זהיר יחיד — "Jose Pariente" נפ' 1976 בן 85 ⇒ ~1891, טעון הצלבה מול מסמכי המשפחה), רשומת הנישואין היחידה ב-ACILBA — משפחה אחרת; ומיקרו-ממצאי רקע: מזל פריינטה אם יוסף מיוחס, ושם-טוב פריינטה מטנג'יר — מורה אליאנס בירושלים. נותרו מחוץ לאינדקס: יצחק פפו, מרים, סמוחה, גרסיה (בתי העלמין אינם מכוסים) ואברהם עצמו (ירקון). עודכנו: הדוח (§3.1.5, §9.3, נספח ד), ערך 34 באמצעות קובץ הממצאים המורחב, ותור המחקר. **במקביל הוכנה תשתית האיחוד עם מחקר רחל:** דף בית משותף, README, ‎.gitignore (המגן על קובץ כהן המלא), ‎.nojekyll, תיקיית rachel/ וסקריפט פרסום לגיטהאב.


**סבב ביקורת 33 (בתוך מהדורה 39).** שליפה חוזרת חיה של שבע הרשומות (7/7) + אימות לוח מלא. ממצא HIGH: ערך 34 לא עודכן ותיאר שלוש רשומות ושני ממצאי-שלילה שנשללו — שוכתב לעשר הרשומות; נוספו שדה ההורה שמחה מאבן רבקה והורי יצחק בלומברג (יוסף וסופיה); תוקנו "ביטו — לא אותר" בתור, "1995" השטוח של ויקטוריה, "לבית בכר/בלומברג" בעץ וכותרת קובץ הממצאים.

**מהדורה 40 — 23.8.2026 (מפקד גיברלטר 1791 נסרק במקור; יעד T11 נסגר).** ההמלצה שעמדה בקובץ הרקע הגיברלטרי מאז מהדורה 33 בוצעה סוף-סוף במקור עצמו. המאגר הייעודי `JMCGIBRCEN1791` נפתח בשאילתת GET ישירה — אותה שיטה שפתחה את מרשם הקבורה JOWBR — ונסרק **לפי תחילית שם משפחה** ולא לפי שם מלא, כדי לא ליפול על תעתיק: `ARU`, `ARW`, `ARO`, `ARA` וגם חיפוש פונטי (Beider-Morse) בשם המלא, במפקד ובמאגר הלידות `GBIRTHS` — **אפס בכולם**. שלוש שאילתות בקרה מוכיחות שהמנוע פועל ושאין כאן כשל טכני: `PARI` → 10 רשומות, `BEN` → 186, `ABE` → 13 (תחילית בת שתי אותיות נדחית תמיד — לכן נעשה שימוש בתחיליות בנות שלוש ומעלה). המסקנה: **במפקד 1791 אין ולו שם משפחה אחד הפותח ב-AR**, והממצא השלילי לגבי ארואס עומד עתה על בדיקה ישירה במקור ולא על היעדר בחיפוש כללי. שלמה ארואס נולד ~1823 — שלושים ושתיים שנה אחרי המפקד — ואפשר שהמשפחה הגיעה לגיברלטר רק אחריו; הערוצים שנותרו לדור השביעי הם פנקסי שער השמים (מ-1749) ומצבות Jews' Gate, שניהם לא-מקוונים. **ובאותה סריקה נסגר יעד T11:** עשר נפשות בשם Pariente רשומות במפקד, ועמודת "ארץ המוצא" מכריעה — המבוגרים כולם **"Barbary"** (מרוקו/אלג'יריה), הילדים ילידי גיברלטר. האשכול הגיברלטרי הוא אפוא **מגרבי**, ואילו יצחק (פפו) פריינטה שבמסמך זה הוא יליד ירושלים ממשפחה **סלוניקאית** — אין ביניהם קשר מתועד. הלקח המתודי חורג מן המקרה ונרשם ככלל: השם "פריינטה" מתועד בשתי תפוצות ספרדיות נפרדות, ולכן **התאמת שם משפחה לבדה אינה ראיית שיוך** בענף הזה — וגם אין בה תימוכין עצמאיים לאמירת "ממרוקו" שבעדות ויקטוריה 1991, המוסבת ממילא על ענף ארואס. עודכנו: הדוח (§9.4, נספח ד), קובץ הרקע הגיברלטרי (סעיף ה' — טבלת השאילתות, הבקרות והממצא הנלווה) וקובץ היעדים הפתוחים (T11 → נסגר).

**מהדורה 41 — 23.8.2026 (שני יעדי הקריאה בעיתונות נסגרו — הפעם בדפדפן).** JPress, שהיה חסום מן הענן מאחורי Cloudflare, נפתח דרך הדפדפן של המשתמש, ושני היעדים שהמתינו בו נקראו במקור — לא מן ה-OCR, שבשני המקרים משובש כמעט לחלוטין, אלא מתצלומי העמודים בהגדלה בצפיין. **T8 — «השקפה», 15.4.1904, עמ' 1.** המופע התברר כידיעה מעדת **עזה**: תלונות האשכנזים המקומיים על "האדון **אליהו ארואץ**" — שבידיו, לדבריהם, החלוקה של **ארבעים הפרנק לחודש שנתן "הנדיב" לעדת עזה**; שהביא שוחט ספרדי משלו וקרא בחוצות ש"שחיטת אשכנז היא נבלה"; שמנע מן העניים לקבל את המצה שהעביר **ענתבי** (אלברט ענתבי, מנהל כי"ח בירושלים) דרך **רוקח** מיפו; ושהטיל חרם, גירש מבית הכנסת ומנע עלייה לתורה. מכתב התלונה חתום בידי שמונה, ובהם **יוסף אליהו ארואץ**, והעורך מסיים בהסתייגות מפורשת. הידיעה מוסיפה **נקודה גאוגרפית שלישית** לשם (עזה, לצד יפו וירושלים) ופרופיל של פרנס בפועל, התואם את הקו התעסוקתי המתועד של הענף. **ואולם היא נרשמה במפורש כמופע מתועד של השם ולא כחוליה בעץ:** אין בה פטרונים ואין סמן מזהה, ובאותו אזור פעלה משפחת ארואץ מרוקאית שנייה (הרב יוסף בן משה ארואץ ממוגדור, רבה של יפו מ-1913) — ולכן הזיהוי עם אליהו בן שלמה דורג **טעון אימות**, ולא "ככל הנראה" כפי שנוסח בטיוטה. **T7 — מודעת ההשתתפות ב«דבר», 22.11.1981, עמ' 4.** הנוסח: "**המועצה לשווק פרי הדר** משתתפת בצערו של **מר ב. צ. פרחי**, מנהל סוכנות ⟨שם שלא פוענח⟩, על פטירתו ללא עת של אב המשפחה **אהרן צדוק ז"ל**". הנמען אינו בן אלא **חתן** — בן ציון (ביטו) פרחי, בעלה של יעל — וזהו העיגון השלישי ובן-הזמן למעמדו במשפחה (1943 מודעת הנישואין · 1981 המודעה הזאת · 1992 רשומת הקבורה), וכן הפרט התעסוקתי הראשון שיש עליו. נוספו: ערך מקור 40 (השקפה 1904), קובץ ממצאים חדש `docs/jpress/hashkafa-1904-arwas-gaza.md` עם התמליל המלא, שני חיתוכי ראיה מן התצלומים (סך הראיות: 30 ← 32), פסקה בפרק 8 ותוספת בסעיף העלייה והפטירה של אהרון; ונפתחו שלושה יעדים חדשים — **T13** (14 מופעי "ארואץ" ב"השקפה" ו-17 ב"הצבי" שטרם נסרקו; ובראשם: האם השיב ארואץ לעורך?), **T14** (שם הסוכנות של ב. צ. פרחי) ו**T15** (סמן שיכריע בין שתי משפחות ארואץ שביפו).

**מהדורה 42 — 23.8.2026 (אוסף חדש: מפקד "משמר העם" ירושלים תש"ח).** שרת ה-MCP של ארכיון המדינה, שהחזיר שגיאת רשת במהדורה 39, פעל שוב — ופתח אוסף שלא היה בשימוש בקורפוס: טופסי **"משמר העם ירושלים — מפקד האוכלוסיה תש"ח — טפס האוכלוסיה (מס' 7)"** מאוסף "ועדת ירושלים והמושל הצבאי", שנערכו בית אחר בית באפריל-ספטמבר 1948. אין אלה רשימות שמות אלא רשומות בנות 38 שדות לכל נפש: שם האב, יחס לראש המשפחה, שנת לידה, **מקום וארץ הלידה**, **עדה**, **שנת עלייה** ו**נתינות**. אותרו שלושה משקי בית רלוונטיים. **הנקרא במלואו — ארואץ, "בית מדג'וק" שבמחנה יהודה, טופס שנחתם 3.5.1948** (הסריקה חסרת שכבת טקסט; נקרא מן התצלום בהגדלה): **אליהו ארואץ**, ראש המשפחה, יליד **1913**, עדה **ספרדית**, עלה ב-**1924**, **נתינות בריטית**; רעייתו **סול בת בכור**, ילידת **1922** ב**תורקיה**, עלתה 1936, נתינות בריטית; ובנם **יואל**, יליד 1945 בירושלים. **הנתינות הבריטית היא הממצא:** ענף ארואס של המחקר מתועד כנתין בריטניה ביפו — שלמה בגיליון הפתיחה של "Register of British Subjects" ואליהו ברישום 1.1.1873 — בעוד משפחת ארואץ המרוקאית של הרב יוסף בן משה ממוגדור הייתה בחסות צרפתית; הנתינות היא אפוא **סמן שעשוי להבחין בין השתיים**, וזה בדיוק מה שיעד T15 מחפש. **אך אין כאן חוליה:** אליהו יליד 1913 אינו אליהו בן שלמה, שם אביו לא פוענח על הסריקה, ובלעדיו אין חיבור לעץ — הדירוג נשאר **טעון אימות**. באותו אוסף אותרו גם משק בית **ארואס** בצפניה 43 (מרקו, שפרה, נתנאל, דניאלה — "מרקו" הוא שם לאדינו בלקני, ככל הנראה משפחה שלישית) ומשק בית **פריינטה** בנחלת שבעה, "בית מכלוף" — **אברהם** ובוקס — שהוא בדיוק המקום שבו יש לחפש את המשך הענף הירושלמי של יצחק פפו (אביו אברהם, אחיו שמואל נותר בירושלים); שני הטפסים האלה טרם נקראו, והנפשות מובאות מן התיאור הקטלוגי. **ממצא שלילי שסוגר ערוץ ותיק:** תור המחקר נקב שנים ב"תיקי ההתאזרחות שבארכיון המדינה" כמי שצפויים לתת לאהרון שנת לידה ועיר; אוסף "בקשות לאזרחות" נסרק עתה בחיפוש מתקדם — 80 תיקים שבשמם Zadok או Aharon, ואף לא אחד "Zadok Aharon" או צורה של צאלח/Saleh/Salah, וחיפוש "צאלח אהרן" בעברית העלה שמונה פריטים של משפחות אחרות. **הערוץ נסגר**, ושנת לידתו של אהרון תוכרע מ-T5 ומארכיון מקווה ישראל. נוסף ערך מקור 41, קובץ ממצאים `docs/isa/isa-1948-jerusalem-census-households.md`, ראיה מצולמת חדשה (סך: 32 ← 33), פסקה בפרק 8 ופסקת ממצא שלילי בסעיף 9.4.

**סבב חיפוש (בתוך מהדורה 42, 23.8.2026) — טופס פריינטה נחפש ולא נמצא.** שני תיקי "בית מכלוף" שבנחלת שבעה (ג-1357/69, 89 עמ'; ג-1372/333, 36 עמ') הורדו ונסרקו בשיטה מסודרת: קיבוץ עמודים לפי מידות הדף בידד את טופסי האוכלוסיה מן הטפסים האחרים שבתיק (29 ו-35 טפסים בהתאמה), ומכל טופס נחתכה שורת "שם המשפחה" לגיליונות מגע שנקראו אחד-אחד. **משפחת פריינטה אינה באף אחד מהם.** המסקנה המתודית נרשמת: התיאור הקטלוגי של הארכיון מונה כ-90 נפשות בעוד הסריקות מכילות פחות טפסים — כלומר התיאור מאגד ככל הנראה שמות מכלל **המכל** ולא מן הקובץ הבודד, והטופס מצוי בתיק אחות. הצעד הבא ל-T16: `isa_list_container` על ג-1357 ועל ג-1372.

**מהדורה 43 — 23.8.2026 (טופס פריינטה במפקד תש"ח אותר ונקרא).** הטופס לא היה בתיק ממאי אלא ב**תיק מספטמבר** (ג-1372/333), **עמוד 2 מתוך 36**, והמשפחה היא הראשונה ברשימת הבניין: **פריינטה · אברהם · בעל הבית · נשוי · גיל 58**, ולצדו **פריינטה · בוקס · אשתו · נשואה · גיל 45** (15-18.9.1948). גיל 58 גוזר לידה **בסביבות 1890** — כלומר הדור **שאחרי** יצחק (פפו) פריינטה, יליד ~1860-62. לפי עץ MyHeritage שם אביו של יצחק היה **אברהם**, ולפי ספר המשפחה נותר ליצחק **אח בשם שמואל** בירושלים; אברהם יליד ~1890 בעיר מתאים בדיוק לתבנית הקרייה הספרדית שבה הנכד נושא את שם הסב — ומכאן ההשערה שזהו **בן-דודה של רוזה**, בנו של שמואל. הטופס שנמצא הוא הגרסה הקצרה ("האם עדיין גר בכתובת הנ"ל") ואין בו שם אב, מקום לידה ונתינות, ולכן השיוך דורג **טעון אימות** ולא יותר. **שיטת האיתור נרשמת כלקח:** קיבוץ עמודי הסריקה לפי מידות הדף מבדיל בין סוגי הטפסים שבתיק, וחיתוך שורת "שם המשפחה" מכל טופס לגיליון מגע מאפשר לסרוק עשרות טפסים בקריאה אחת. **ממצא שלילי נלווה:** תיק **מאי** של אותו בניין (ג-1357/69, 89 עמ') נסרק כך במלואו — 29 טופסי אוכלוסיה (עמ' 61-89) ו-20 טופסי בנייה (עמ' 41-60) — ו**פריינטה אינה בו**; התיאור הקטלוגי של הארכיון מאגד אפוא שמות משני התיקים. נוסף עותק מקומי (עמוד הטופס כ-PDF), ראיה מצולמת חדשה (סך: 33 ← 34), ועודכנו ערך מקור 41 ופסקת פרק 8.

**מהדורה 44 — 23.8.2026 (טופס ארוואס שבצפניה 43 — ארבעה סמנים מתכנסים).** הטופס אותר בג-1334/57, **עמוד 6 מתוך 22**, באותה שיטת גיליונות המגע, והוא טופס אוכלוסיה **מלא**: **ארוואס · מרקו · שם האב: שלמה · ראש המשפחה · נשוי · שנת לידה 1916 · מקום וארץ הלידה: מצרים · עדה: ספרדי · שנת העלייה לא"י: 1931**; ולצדו אשתו **שפרה בת משולם**, ילידת 1914 ברוסיה, אשכנזייה. זהו הטופס המשמעותי מבין השלושה, משום שארבעה סמנים בלתי-תלויים מתכנסים בו לענף הגיברלטרי: **(א) שם האב — שלמה**, שמו של מייסד הענף הארץ-ישראלי שעלה מגיברלטר ב-1833, בתבנית הקרייה הספרדית שבה הנכד נושא את שם הסב; **(ב) עדה ספרדית**, בניגוד לרוב נושאי השם במאגרי JewishGen שהם אשכנזים; **(ג) לידה במצרים ב-1916** — בדיוק גורלן של משפחות יפואיות בעלות **נתינות זרה** במלחמת העולם הראשונה, שגורשו או פונו לאלכסנדריה, וכבר תועד בקורפוס במקרה מקביל: "Esther Pariente and one child — French, no papers", אניית הצי האמריקני USS Tennessee, הפלגה 28.12.1914 מיפו לאלכסנדריה; **(ד) שיבה ארצה ב-1931**. ההצטברות הזאת מעלה את שיוך משק הבית מ"טעון אימות" ל**ככל הנראה** — אך לא יותר: אין בטופס שם סב, ואין רשומה המחברת את שלמה אביו של מרקו אל שלמה של 1833 או אל אחד מבניו. **היעד שנפתח: רשומות הקהילה היהודית של אלכסנדריה וקהיר בשנים 1914-1931** ורשימות המגורשים מיפו — שם אמור להימצא הדור שבין רישום 1873 ללידת 1916. נוסף עותק מקומי (עמוד הטופס כ-PDF), ראיה מצולמת חדשה (סך: 34 ← 35), ועודכנו ערך מקור 41, פסקת פרק 8 ונספח ד.

**מהדורה 45 — 23.8.2026 (הצלבה פנימית: ההקשר היה בפרק 8 עצמו).** שני הממצאים החדשים של מהדורות 41 ו-44 דורגו בזהירות יתרה, משום שנקראו כמופעים מבודדים של השם. בדיקה חוזרת מול **פרק ארואס בספר המשפחה**, שכבר מתומצת בפרק 8 של הדוח, מראה ששני ההקשרים החסרים היו כתובים שם כל הזמן — וזוהי בדיוק סוג התקלה שסבבי הביקורת אמורים לתפוס: ממצא חדש שלא הוצלב מול מה שכבר בקורפוס. **(א) עזה 1904.** הספר מתעד **ענף עזתי של ארואס** ובראשו **הרב משה ארוואץ, רבה של עזה**, שלפיו אף "שימש שם כקונסול הבריטי", ואף הוא יוצא גיברלטר. הידיעה ב"השקפה" מ-15.4.1904 מראה ארואס השולט בעדת עזה — מחלק את ארבעים הפרנק של "הנדיב", ממנה שוחט ומטיל חרם — כלומר בדיוק את סמכויות הכוח שתפקיד קונסולרי בריטי מסביר. שתי מסורות תיעוד בלתי-תלויות (זיכרון משפחתי ועיתון בן-זמן) מצביעות על אותה נקודה, והצירוף גם מיישב את אזהרת הכפילות מול משפחת ארואץ המרוקאית שביפו — שהייתה בחסות **צרפת**, לא בריטניה. שיוך הידיעה לענף הגיברלטרי עולה מ**טעון אימות** ל**כמעט ודאי**; זיהויו האישי של אליהו שבידיעה נשאר פתוח. **(ב) מרקו ארוואס, יליד מצרים 1916.** הספר מוסר ש**בני ארואס גורשו מיפו כנתינים בריטים לקפריסין וממנה למצרים** במלחמת העולם הראשונה, ושחלקם שבו אחרי 1917 — כלומר לידה במצרים ב-1916 אינה צירוף מקרים אלא התוצאה הצפויה. יתרה מזו, הספר נוקב בשם אדם מסוים מאותו דור: **שלמה ארוואס בן יוסף (1875/6-1933), אחיה של מרים**, ש**לחם בגליפולי** — כלומר בגדוד נהגי הפרדות שהוקם באלכסנדריה ב-1915 מקרב מגורשי יפו. שלמה זה היה בן ארבעים ב-1916, במצרים, נתין בריטי: מועמד טבעי לאבהות על מרקו. שיוך משק הבית לענף הגיברלטרי עולה ל**כמעט ודאי**, וזיהוי האב עם שלמה בן יוסף מדורג **ככל הנראה** — ואם כך, **מרקו הוא אחיינה של מרים ובן-דודה מדרגה ראשונה של רוזה**. מה שחסר בשני המקרים הוא אותו דבר עצמו: רשומה הנוקבת בשם הסב. עודכנו פסקאות פרק 8, ערכי מקור 40 ו-41 ונספח ד.

**מהדורה 46 — 23.8.2026, 22:15 (הפטרונים נמצא: ענף ארואס בעזה).** חיפוש ב-IGRA לפי שם המשפחה העלה בפאנל המסננים שורה שלא נבדקה מעולם: **location: gaza (14)**. ארבעה-עשר רישומים של בני ארואס שמקום מגוריהם עזה, בפנקסי נתיני בריטניה של סגן-הקונסוליה ביפו; שלושת הטפסים המרכזיים הורדו במלואם ונקראו בעיניים. **תעודת רישום מס' 24, קונסוליית הוד מלכותה ביפו, 10 באפריל 1893:** "Eliyaho Arrwas · Country: Palestine · Village or Town: **Gazza** · **Father's Name and Residence: Shalom Arrwas (dead)** · Occupation: merchant · **Age: 40**". זהו הפטרונים שהקורפוס חיפש מאז מהדורה 41: "Shalom Arrwas" הוא **שלמה (Salomo) ארואס** — כפי שנכתב שמו בגיליון הפתיחה מ-1839 — מייסד הענף הארץ-ישראלי, יליד גיברלטר, שעלה ב-1833 ונפטר ביפו ב-1868, ומכאן "(dead)"; וגיל 40 ב-1893 גוזר לידה **~1853**, בעוד מפקד מונטיפיורי של יפו 1855 רושם בבית שלמה בן בשם **אליהו, בן 3**. מכאן ש**אליהו, בנו השלישי של שלמה**, שנרשם ביפו ב-1.1.1873 כ"Money Changer" יליד הארץ, עבר לעזה — והוא-הוא "האדון אליהו ארואץ" של ידיעת "השקפה" מ-15.4.1904, שדורגה במהדורה 41 כ"טעון אימות" ועולה עתה ל**כמעט ודאי**. בעמוד הנגדי נרשמו **שבעה בני בית עם גילאים**: הרעיה **פרו** (36) והילדים **משה** (17), **רחל** (14), **מרים** (12), **סולטנה** (10), **יעקב** (4) ו**שלמה** (2) — האחרון נקרא על שם סבו. **ותעודה 25, מאותו יום ממש:** "**Joseph Eliaho Arrwas** · Jaffa · **Father's Name: Eliazar Arrwas (dead)** · Residence: Gazza · Trader · Age 37" — כלומר **הענף המקביל של אלעזר**, ו**יוסף אליהו החתום על מכתב התלונה שבעיתון הוא בן-דודו של הנילון**. הידיעה מ-1904 מתועדת אפוא מחדש: לא מופע של שם אלא **סכסוך בתוך משפחת ארואס של עזה**. **נגזרת למהדורה 45:** נמצא מועמד שני, ואולי עדיף, לאבהות על מרקו ארוואס (יליד מצרים 1916, בן שלמה) — **שלמה בן אליהו, יליד ~1891**, שהיה בן 25 ב-1916, לעומת שלמה בן יוסף (1875/6-1933) שהיה בן 40; שני המועמדים נרשמים זה לצד זה והדירוג הוחזר ל**טעון אימות**. **אזהרת בלבול חדשה נרשמה:** מרים ארואס ילידת ~1881, בתו של אליהו מעזה, אינה מרים ארואס ילידת 1875, בתו של יוסף ואשתו של יצחק פריינטה. נוסף ערך מקור 42, קובץ ממצאים `docs/igra/arwas-gaza-british-subjects-1893.md`, שלוש סריקות מקוריות כעותקים מקומיים ושלוש ראיות מצולמות (סך: 35 ← 38). **ובמקביל, ממצאי מצרים הראשונים:** "Moise (H.) Arwas", **מזכיר אגודת ביקור חולים באלכסנדריה, 1938** (מתוך Fargeon, "Les Juifs d'Égypte", דרך SephardicGen), ו"Jacob Arwaz", סוחר, שהגיע ממצרים באנייה SS Champollion ביוני 1939 — שתי רשומות המאששות נוכחות ארואס במצרים בין הגירוש לשיבה.

**מהדורה 47 — 23.8.2026, 22:55 (יפו 1904: האח השלישי, והמוצא הגיברלטרי בפי הקונסול).** יעד T18 — מצרים — הוליך למקום אחר מן הצפוי. **ראשית, ממצא שלילי חד:** מאגר **Deportation 1914-1917** של IGRA (3,702 רשומות: פנקסי אניית ה-USS Tennessee ורשימות הגולים באלכסנדריה מארכיון הספרייה הלאומית) **אינו מכיל אף רשומת ארואס** — נבדק בחיפוש פונטי ובחיפוש תווים כלליים (`Ar*`), עם שאילתת בקרה שהחזירה שתי רשומות פריינטה. מסלול הגירוש שמתאר ספר המשפחה — לקפריסין וממנה למצרים — אינו מתועד ברשימות האלה, שהן ממילא חלקיות. תוך כדי כך תוקנה הנחה: מאגר "Evacuees" שבמערכת אינו של מלחמת העולם הראשונה אלא של **1947**, פינוי אזרחים בריטים בסוף המנדט. **ונוסף ממצא פריינטה:** *David Parienty*, אלכסנדריה 1915, ב**Grand Hotel Hermès**, מתוך "רשימה של גולים לפי מקומות אכסון בבתי מלון". **שנית — ובעיקר — הרצף היפואי.** התברר שהמשפחה נרשמה בקונסוליה ביפו ברצף (1860, 1873, וכמעט מדי שנה מ-1896 עד 1914), ושהטפסים כוללים את שם האב. שני טפסים עוקבים, שנחתמו שניהם ב-**12 בינואר 1904**, הורדו ונקראו: **תעודה 11** — "Michel Arruas · Jaffa · **Father's Name: Solomon — deceased** · Trader · Age 40" — כלומר **מיכאל, אף הוא בנו של שלמה**; ספר המשפחה מונה שלושה אחים ילידי גיברלטר, בניו של סולומון (יוסף, מיכאל ואליהו), ועתה עומדים **שלושתם** ברשומות מדינה בנות-זמנן — יוסף ב-1869, אליהו בתעודת עזה 1893 ומיכאל כאן. **תעודה 12**, מאותו יום — "**Joseph Eliaho Arruas** · Jaffa · **Father's Name: Eliazar Arruas** · Trader · Age 54" — ובהערות הפקיד, בכתב ידו: **«Orig. from Gibraltar»**. זהו **המקור השלישי, העצמאי והמפורש ביותר** למוצא הגיברלטרי, לצד שורת 1839 ומפקד 1855, והפעם מפי פקיד בריטי על טופס של אדם מסוים; המוצא עולה ל**מאומת ברמת הרשומה**. באותו טופס גם **שלושה דורות**: אלעזר ← יוסף אליהו ← **אזר, בן 21** — הוא שנרשם חודש לאחר מכן, ב-12.2.1904, **בעזה** בזכות עצמו. **ושני שמות חדשים לענף:** **יעקב ארואס**, שנרשם ביפו ב-1896 כבן 31 ומקצועו **«Matress Maker»** — ואלעזר עסק במזרנים ביפו לפי מפקד 1855, אותו מקצוע ואותה עיר, ומכאן שיעקב הוא ככל הנראה בן נוסף שלו — ו**רחמים ארואס**, סוחר, שנרשם ב-1905 כבן 41 (שיוכו טעון אימות). **שתי אנומליות סומנו:** בתעודה 11 הרעיה רשומה בת 21 והבן בן 15 — אי-אפשרות ביולוגית, שגיאת פקיד או אישה שנייה; ובגילו של יוסף אליהו פער של שש שנים בין 1893 (בן 37) ל-1904 (בן 54). **ופספוס נרשם במפורש:** במפקד תל אביב-יפו 1928, בנווה שלום, יש משק בית ששמו מודפס **ארוץ** ובו **עזר בן יוסף, בן 45 (⇒ ~1883)** — תואם אחד-לאחד את אזר בן יוסף אליהו; ואולם משפחתנו הוסיפה לאיית ארואס/ארוואס ברישומי הקונסוליה עד 1912, והרשומה מ-1928 מודפסת ונוקבת ארוץ, שהוא שם ספרדי נפרד ומתועד. נרשם כפספוס כדי שלא ייחקר שוב מאפס; ההכרעה תבוא רק ממסמך שבו אותו אדם מופיע בשני הכתיבים. נוסף ערך מקור 43, הורחב קובץ הממצאים בחלק ב', נוספו שתי סריקות מקוריות ושתי ראיות מצולמות (סך: 38 ← 40).

**מהדורה 48 — 23.8.2026, 23:20 (הגיליונות המלאים נשמרו; T6 נסגר סופית).** עד כה נשען כל ערך עיתונות בקורפוס על **חיתוך תצלום** שהופק כאן ועל קישור חיצוני ל-JPress. עתה נשמרו **תשעה גיליונות שלמים** כקובצי PDF בתיקייה `docs/jpress/issues/`, וכל ערך מקושר גם אליהם — כך שאפשר לעיין במסמך המקורי, ולא רק בחיתוך, בלי תלות באתר חיצוני. **הערת שיטה שנרשמה:** ההורדה מ-JPress מוגנת ב-**reCAPTCHA** (הכתובת המתקבלת נושאת `pdfaccesscode` ו-`g-recaptcha-response`), ומן הענן האתר חסום ב-Cloudflare (403); לכן שלב ההורדה נעשה ידנית ואינו מתבצע בסקריפט — והדבר תועד ב-`docs/jpress/issues/README.md` יחד עם טבלת הקישורים והשמות הקנוניים. **ובעקבות ההורדה נסגר יעד T6.** הגיליון של «מעריב» 31.12.1980 (46 עמ') נסרק, השורה אותרה בעמוד 13, ובפעם הראשונה נקראו גם **כותרות הטבלה**: «מס' התיק · **שם המנוח** · תאריך הפטירה · **שם המבקש**». השורה היא **«6274/80 · שרה צדוק · 25.6.79 · שושנה צדוק»**. שתי מסקנות, וכל אחת מספיקה: **(א)** המנוחה היא **שרה** צדוק — הקריאה "שדה צדוק" ממהדורה 36 הייתה שיבוש OCR; **(ב)** **שושנה צדוק היא המבקשת**, כלומר הייתה בחיים ביוני 1979 ואילך, בעוד שושנה רוזה צדוק שבמחקר זה נפטרה **3.4.1979** (ערך 34). **התיק אינו של המשפחה הזאת**, והמועמד השלישי לתאריך פטירתה של רוזה — 25.6.1979 — שליווה את הקורפוס מאז מהדורה 36, מוסבר עתה במלואו ויורד מסדר היום; הממצא מאשש בעקיפין את רשומת הקבורה בחולון. נוסף ערך מקור 44, ראיה מצולמת חדשה (סך: 40 ← 41), ועודכנו נספח ד וקובץ הממצאים של מודעת האבל. **החלטת פרסום:** הגיליון מ-1904 הוא נחלת הכלל ונכלל ברפו הציבורי; הגיליונות מ-1934 ואילך נשמרים בתיקיית המחקר המקומית בלבד ומוחרגים מן ההעתקה לפורטל, ובאתר הפומבי נשאר לגביהם הקישור החיצוני הקבוע.

**עדכון פרסום (בתוך מהדורה 48, 23.8.2026, 23:35).** לפי החלטת בעל המחקר, **כל תשעת גיליונות JPress נכללים ברפו הציבורי** ולא רק הגיליון מ-1904; שורות ההחרגה נשמרו ב-`add_to_portal.sh` כהערות, כדי שאפשר יהיה להחזירן בשורה אחת. **ותוך כדי כך נתפס באג בסקריפט ההעתקה:** ההחרגות `README.md`, `.gitignore`, `.nojekyll`, `rachel/`, `site/`, `publish_to_github.sh`, `add_to_portal.sh` ו-`_superseded_standalone/` נכתבו **בלי עיגון לשורש**, ורסינק מחיל דפוס כזה בכל רמות העץ — כלומר `--exclude 'README.md'` היה מוחק גם את `docs/jpress/issues/README.md`, קובץ המניפסט של הגיליונות. כולן עוגנו ל-`/`. זהו בדיוק הכשל שמתועד בסקיל כלקח ('anchor patterns') והוא חזר כאן.

</div>

**מהדורה 49 — 23.8.2026, 23:17 (שני תיקי המפקד המלאים נכנסו לקורפוס ולרפו).** עד כה נשמרו מארכיון המדינה רק **הטפסים הבודדים** שנחתכו מן התיקים — עמוד אחד לכל משק בית — והתיקים המלאים שמהם נחתכו נותרו רק בסביבת העבודה. עתה נשמרו שניהם בתיקיית המחקר וברפו הציבורי, לפי החלטת בעל המחקר: **ג-1354/48, מפקד מחנה יהודה, 29 עמ׳** (16MB) ו**ג-1357/69, נחלת שבעה מאי 1948, 89 עמ׳** (38MB) — האחרון הוא הסריקה שבה נסרקו כל 29 טופסי האוכלוסיה ונרשם **הממצא השלילי** על היעדר פריינטה מתיק מאי. ערך המקור 41 וקובץ הממצאים של מפקד תש"ח מקושרים עתה גם אל התיקים המלאים, לצד הטפסים הבודדים. **הערת שיטה:** גשר הקבצים אל המחשב מגביל **20MB לקובץ**, ולכן התיק בן 89 העמודים פוצל לשלושה חלקים, הועבר, והורכב מחדש במחשב; זהות הקובץ אומתה ב-md5 מול המקור (486e13c8…) — כלומר הקובץ שברפו הוא **הסריקה המקורית בתים-לבתים**, לא עותק דחוס. שורות ההחרגה של שני הקבצים נשמרו ב-`add_to_portal.sh` כהערות, להחזרה בשורה אחת. **הערת תיוג שתוקנה תוך כדי:** בטיוטה הראשונה של הקישור סומן התיק בן 89 העמודים כ-ג-1372/333 — זה מזהה **התיק מספטמבר**, שבו נמצא טופס פריינטה ושממנו נשמר עמוד יחיד; התיק המלא שנשמר הוא **תיק מאי, ג-1357/69**. תוקן.

**מהדורה 50 — 23.8.2026, 23:42 (יעד T20 נפתח: 1885 אחורה, 1944 קדימה).** סבב בפנקסי הקונסוליה הבריטית ביפו — היעד שנרשם כדרך הישירה להשלמת הדור שבין שלמה למרקו — הרחיב את עצמו לשני הכיוונים. **אחורה:** **טופס רישום 24, קונסוליית יפו, 4.12.1885**, מוקדם בשמונה שנים מכל טופס ארואס שהיה בידינו: «Name: Eliaho Arrwas · Country: Palestine · Village or Town: **Jerusalem** · Father's Name and Residence: **Jaffa · Shlomo Arrwas — dead** · Residence of Applicant: **Gazza** · Occupation: Merchant · Age: **34**». עד כה נשען הפטרונים על «Father's Name: Shalom Arrwas (dead)» של 1893 בלבד; עתה נוסף לו **מקום מושבו של האב — יפו** — והצירוף "שלמה ארואס, יפו, נפטר לפני 1885" הוא הקישור ההדוק ביותר עד כה לשלמה הגיברלטרי שנפטר ביפו ב-1868. הטופס גם מקדים את הישיבה בעזה ל-1885 ומוסיף נתון חדש לגמרי: **עירו של אליהו עצמו — ירושלים** (מתיישב עם מקבץ ארואס ירושלמי בפנקסי הנתינים הבריטים, אך לא בפשטות עם מפקד יפו 1855; הפער נרשם). נקראו גם **טופס 25 מ-7.3.1894** (אליהו, 41, עזה) ו**טופס 48 מ-12.2.1904** («Azar Arrwas · Jaffa · Father: **Joseph Eliaho Arrwas, Gaza** · 21») — שלושת הדורות אלעזר ← יוסף אליהו ← אזר במסמך אחד. **וקדימה — שני מסמכים מנדטוריים שלא נקראו כאן קודם.** **(א) תעודת נישואין H-67719, ירושלים, 2.4.1944:** «ELIE ARWAS · אלי ארוואץ», בן 30, פקיד, עדה **מערבית**, **בן שלמה ארוואץ ושמחה**, נשא את «SULUCE AVIGDOR · סול אביגדור», בת **בכור חיים אביגדור**. זהו אותו זוג שבטופס "משמר העם" מ-3.5.1948 — "אליהו" ו"סול בת בכור" ממחנה יהודה — **ובכך נמצא שם האב שלא פוענח על סריקת המפקד: שלמה**. שלוש סתירות נרשמות ואינן מוחלקות: שנת לידה (~1913/14 · 1913 · ~1916), מקום לידה (**ארץ ישראל** במפקד תש"ז מול **עלה 1924** בטופס תש"ח) ועדה (**מערבית** ב-1944 מול **ספרדית** ב-1948; יהדות גיברלטר מוצאה מטטואן וממרוקו, ולכן "מערבית" אינה סותרת את הענף — אך גם אינה מכריעה). **(ב) מרשם הלידות של נתיני בריטניה, המחוז הדרומי, 4.7.1933** (Public Record Office, RG 33/141): שתי שורות עוקבות — רוחמה (6.4.1929, תל אביב) ושלמה (23.10.1931, תל אביב), האב **Moshe Arwas, Tailor, «British Subject by birth»**, האם **Miriam Arwas formerly Sasson**, והמודיע הוא האב מ**נווה שלום, רחוב זרח ברנט 4**. **שתי תוצאות:** הראשונה — משק הבית «ארוץ» שבנווה שלום במפקד ת"א 1928, שנרשם במהדורה 47 כפספוס, **שב לדיון**: מסמך ממשלתי מעמיד ארואס נתיני בריטניה בשכונה עצמה, וההסתייגות מצטמצמת לכתיב בלבד (מ"פספוס" ל**טעון אימות**). השנייה — בנו של משה, יליד 1931, נקרא **שלמה**, ולפי מנהג הקרייה הספרדי אביו של משה נקרא שלמה; ומכאן **שלושה גברים מאותו דור, כולם בני שלמה ארואס** — משה החייט מנווה שלום, אלי הפקיד מירושלים ומרקו יליד מצרים 1916 — שישבו במרחק שעה זה מזה. שהם **אחים** — טעון אימות; ושאביהם הוא **שלמה ארוואס בן יוסף (1875/6-1933)** — טעון אימות, ואם יימצא ששם אשתו **שמחה**, תיסגר החוליה. **שתי תקלות שנרשמות:** רשומת IGRA "Rebeca Arwas" (נישואין, ת"א 23.3.1948) היא בפועל **רבקה אלוף** — שגיאת מפתוח בקריאת החתימה הלטינית, ונשמר עותק כדי שלא תיחקר שוב; ו**503 רשומות "הרשמה בקונסוליה בריטית" מן האוסף `1838_1908_BritHebNabJer`** (פנקסי ההרשמה השנתיים, 1888-1905, ובהם אברהם, אליהו, משה, יעקב ויוסף) **מפותחות בטקסט אך תמונותיהן מוחזרות בשגיאת AccessDenied** — נרשם כיעד פתוח, ולא נעשה נסיון לעקוף. **ו-T13 לא התקדם:** מנוע JPress החזיר לאורך כל הסבב אתגר Cloudflare שלא נפתר, והכלל הוא לא לעקוף — היעד נשאר פתוח. נוספו שלושה ערכי מקור (44 ← 47) וארבע ראיות מצולמות (41 ← 45), נוסף קובץ ממצאים `docs/igra/arwas-foils-1885-1904-and-tel-aviv-jerusalem.md`, ועודכן נספח העץ.

**סבב ביקורת חיצונית (בתוך מהדורה 50, 24.8.2026, 00:09).** סוכן ביקורת עצמאי נשלח על שינויי המהדורה עם רשימת בדיקות; הוא לא ערך דבר, והחזיר דוח מדורג. **קטגוריות נקיות:** שלמות קישורים (אפס קישורים יחסיים שבורים), שפיות מספרית (המניינים המוצהרים תואמים, יומן המהדורות 1-50 עולה בלי פערים וכפילויות), אי-אזכור שם המזמין, ועקביות כל התאריכים, הגילאים והמזהים הארכיוניים בין שישה המשטחים. **ואלה התיקונים שהוחלו:** **(1) ממצא קריטי — מקור בלתי מתועד.** שתיים משלוש ה"סתירות שנרשמות" נשענו על "מפקד ירושלים תש"ז 1947" שלא היה לו ערך מקור, קישור ולא עותק מקומי — הפרה של האינווריאנט המרכזי של הקורפוס. המסמך אותר, הורד ונקרא: **טופס 9079, 9.3.1947, מחנה יהודה, בית מדג'וק** — ובניגוד לטופס "משמר העם", **יש בו עמודת "שם האב"**: «ארווס · אליהו · **שלמה** · 31 · ארץ לידה ארץ ישראל · חמש שנים בירושלים», «ארווס · סול · **בכור** · 24 · תורכיה» ו«ארווס · יואל · אליהו · 2». כלומר הממצא הקריטי הפך למקור חדש — **אישוש שני ובלתי תלוי לשם האב שלמה**, ממסמך שנכתב שלוש שנים אחרי תעודת הנישואין ובידי רשות אחרת. נוסף ערך מקור 48 וראיה מצולמת (סך: 47 ← 48 מקורות, 45 ← 47 ראיות; הראיה של טופס 1894 נוספה אף היא לגלריה לאחר שהתגלתה כחסרה בה). **(2) דירוג ישן שנותר בעינו.** קובץ הממצאים של 1893 עדיין נשא כותרת "פספוס מתועד" ואת הדחייה החזקה של משק הבית "ארוץ" שבנווה שלום — בעוד מהדורה 50 העלתה את אותה טענה ל"טעון אימות" בחמישה מקומות אחרים. הכותרת שונתה ונוספה שם הערת מהדורה 50. **(3) "שמחה" כמכריע — בוטל.** התיזה שאם שם אשתו של שלמה בן יוסף יימצא "שמחה" תיסגר החוליה קרסה מול הקורפוס עצמו: **אשתו של שלמה מייסד הענף נקראה שמחה כבר במפקד 1855**, ולפי אותו מנהג קרייה זהו בדיוק השם הצפוי בענף — כלומר רעש רקע, לא סמן מבחין. הנוסח רוכך בשלושה מקומות ויעד T22 נוסח מחדש. **(4) סתירה רביעית שלא נרשמה:** גיל הכלה — בת 24 ב-1944 (⇒ ~1919/20) מול "ילידת 1922" בטופס תש"ח. נוספה. **(5) פסקת הדוח הייתה בטוחה יותר מכל שאר הקורפוס** — שלוש הסתירות הופיעו בקובץ הממצאים, בערך המקור וביומן, אך לא בנרטיב עצמו; הוזרמו לתוכו. **(6) פטירת שלמה ב-1868** נטענה כעובדה בארבעה משטחים חדשים, בעוד הקורפוס מדרג אותה "ככל הנראה" (מקורה בגאון 1938); רוככה, ועמה הניסוח "מתלכד אחד-לאחד" — הטופס מוכיח שהאב נקרא שלמה, ישב ביפו ומת לפני 12/1885, כלומר **מתאים** לשלמה הגיברלטרי ואינו **מזהה** אותו לבדו. **(7) שדה 3 ("Village or Town")** דורג "טעון אימות" בסעיף אחד ושימש כמכריע בסעיף הבא ("הענף התאזרח בעזה בין 1885 ל-1893") — ובסתירה לכך שדה 5 נוקב Gazza כבר ב-1885; המסקנה נמחקה. **(8) העץ** הציג "שלושה בני שלמה" בלי ההסתייגות שאצל משה מדובר בתבנית קרייה בלבד; תויג. **(9) מספור הטפסים** — "24" ו-"25" קיימים בשני פנקסים שונים (1885 מול 1893); נוספה הבהרה בשלושה מקומות. **ותוקנו מינוריים:** מודגש בתוך גוש דירוג (הומר ל-strong), חוסר קישור חיצוני בשני סעיפי הממצאים, קישור לרשומת "רבקה ארוואס" השגויה, מניין הטפסים ביעד T20 (שישה ← שמונה) וטווח היעד (1896-1914 ← 1885-1914), ניסוח מנהג הקרייה שיחתוך לשני הכיוונים, גלוסות לציטוטים באנגלית, ו**סדר כרונולוגי**: שתי פסקאות המהדורה הוכנסו בטעות לפני פסקת ינואר 1904 שהן מפנות אליה, והועברו אחריה.

**מהדורה 51 — 24.8.2026, 00:32 (יעד T13 נסגר ברובו: פרשת עזה משני צדדיה).** מנוע JPress נפתח, ו-39 אזכורי "ארואץ" בטווח 1896-1915 נסרקו; שבעה פריטים נקראו במלואם. **ראשית — התואר.** «הצבי» מ-**17.1.1896**, האזכור המוקדם ביותר של האיש בעיתונות, הוא מכתב פרידה עירוני מעזה לרופא הממשלתי, והממצא הוא החתימה: «פעה"ק עזה תובב"א. **אליהו ארואץ. (מנהל עדת ישראל בעזה)**». עד כה נודע אליהו מטפסי הקונסוליה כ"סוחר" היושב בעזה ומידיעת 1904 כבעל שררה; עתה יש לו **תואר מפורש שמונה שנים קודם**, והסכסוך של 1904 מתברר כעימות עם **נושא המשרה הקהילתית**. **שנית — הפרשה נמשכה על פני ארבעה גיליונות, ומתועדת משני צדדיה.** לידיעה הראשונה (15.4.1904) צירף העורך הערה שביקשה מארואץ לברר את הדבר; **ב-22.4.1904** באה תשובת המתלוננים — עדים בשמם ובהם **ר' ישראל גרזובסקי, מוכתר גדרה וקאסטינה**; «אנחנו מוכרחים להתפלל במנין עשרה בלא ס"ת… כי מפחדים מהגזרה»; והמשפט שבגללו נכתב המכתב: «ויאמר א' ארוואץ: **זה בית אליהו ארוואץ ולא בית אלהים**». **ועל המכתב חתום יוסף אליהו ארואץ**, בן-דודו — אישוש ישיר למסקנת מהדורה 46 שזהו **סכסוך פנים-משפחתי** — וכן נספח בכתב יד: «קנס אותי אליהו ארואץ חמשה בשליק ולקח הטלית שלי… שמעון מחפוץ». **ב-6.5.1904** בא מכתב הנגד מעזה, ועליו **עשרים חתימות** ובהן **אברהם ארואץ** ו**רפאל אברהם ארואץ** — שני שמות חדשים לענף (ו"אברהם ארואס" מוכר כבר מפנקסי ההרשמה השנתיים בקונסוליה: 1890, 1896, 1897, 1898, 1905). המכתב טוען שהמצה מיפו נפסלה כחמץ ושהגבאים קנו כשרה מכיסם, ומכחיש רדיפת אשכנזים. **וב-27.5.1904** משיבים הירש שטרנבלט ויעקב כהן כל אחד בשמו ומכחישים את גרסת ההגנה. **התשובה לשאלה שפתחה את היעד** — האם השיב אליהו לעורך — היא אפוא: לא הוא השיב, אלא **עשרים מבני עזה בשמו**. אין בקורפוס הזה הכרעה מי צדק; מה שמאומת הוא קיום הסכסוך, זהות הצדדים והתפקיד. **שלישית — ממצא היסטורי שאינו קשור לפולמוס כלל:** מכתב ההגנה מוסר שבית גבאי הקהילה בעזה פתוח «למהגרים אשכנזים **הבאים דרך אל-עריש**», שמצוידים ונשלחים ליפו, ושבעזה «לא ימצא כי אם שני בתים אשכנזים», ו«לולא הם לא היה ישוב בעזה» — כלומר **מסדרון מצרים-עזה-יפו פעיל ב-1904**, עשר שנים לפני שבני ארואס עצמם נעו בו כמגורשים (יעד T18). **ורביעית — שני עקבות מצריים, ואזהרה שנרשמת עמם באותה נשימה:** «השקפה» 7.7.1903 רושמת את **משה חי ארואץ** בין תורמי צעירי הספרדים בירושלים, ו«היהודי» שבלונדון מדווח ב-14.11.1907 מאלכסנדריה על ייסוד חברת «האחוה היהודית» בידי «הצעירים האדונים משה אביכזיר ו**משה ארואץ**» — נוכחות ארואס באלכסנדריה שבע שנים לפני הגירוש. **אלא ש**«השקפה» מ-6.6.1906 מדווחת מאותה עיר על «הרב המופלא **מהר"י ארואץ, ממלא מקום החכם באשי ביפו**», שאסף שם 160 לי"ש ובקהיר כ-300 לטובת «משגב לדך» — כמעט בוודאי **הרב יוסף בן משה ארואץ ממוגדור, המשפחה המרוקאית האחרת**. הידיעה מתארכת את מעורבותו בהנהגת יפו ל-**1906** (שבע שנים לפני 1913 שבספרות), ומחייבת ש**"משה ארואץ" באלכסנדריה יישאר טעון אימות**. נוספו ערכי מקור 49-51 וקובץ ממצאים `docs/jpress/arwas-gaza-affair-1896-1907.md`. **ומגבלה שנרשמת במפורש:** תמונות העמוד המקוריות של שבעת הפריטים **טרם נשמרו מקומית** — כרום חסם הורדות מרובות מן האתר, ובעקבות רצף הבקשות חזר Cloudflare וחסם; **לא נעשה נסיון לעקוף**, והחוסר נרשם כיעד **T23** ומסומן בגוף שלושת ערכי המקור. כלומר שלושת הערכים האלה נשענים בינתיים על **קישור קבוע + תמליל מלא**, ולא על עותק תמונה — חריגה מודעת מכלל הדו-מקוריות, שתיסגר בהורדה ידנית כפי שנעשה בתשעת הגיליונות של מהדורה 48.

**מהדורה 52 — 24.8.2026, 00:54 (התמונות נשמרו, והקריאה בעין תיקנה את ה-OCR).** יעד **T23**, שנפתח לפני שעה קלה, נסגר: **שבע תמונות העמוד** של פריטי מהדורה 51 נשמרו ב-`docs/jpress/pages/`, ומהן נחתכו **שש הגדלות ראיה** (סך התצלומים: 47 ← 53). השיטה שעבדה — הרכבת חלקי תמונת המאמר לתמונה אחת בתוך הדפדפן והורדתה כקובץ יחיד, לאחר שבעל המחקר אישר הורדות מרובות מן האתר; ונרשם לקח: רצף בקשות מהיר גורר חסימת Cloudflare, ויש לעבוד פריט-פריט בהשהיות. **והקריאה בעין החזירה מה שה-OCR החמיץ.** ברשימת התרומות לשדודי קישינוב («השקפה», 7.7.1903) אין תורם ארואץ אחד אלא **שלושה**: «…שלמה חיים כהן, **משה חי ארואץ**, חיים בכר כ"א 3… שמואל אלעלוף, מרדכי לוי ענתבי, **יעקב אליהו ארואץ** כ"א 2. אהרן סירי, **בכור בן משה ארואץ**, אהרן סבאג כ"א 1,20…». השלישי נושא **פטרונים מפורש** — בכור בן משה — וזהו אפוא **מקבץ ארואץ ירושלמי מתועד**, המצטרף לרשומות פנקס נתיני בריטניה של ירושלים (יוסף 1866, אברהם ואליהו 1887, משה 1897, מיכאל 1911) ולשדה «Village or Town: Jerusalem» שבטופס 1885 (ערך 45): הנוכחות הירושלמית של השם מתועדת עתה ב**שני סוגי מקור בלתי תלויים**. **ועוד דיוקים שהתקבלו מן התמונות:** חתימת 1896 היא «פעה"ק עזה **תיכב"ץ**» ולא «תובב"א»; החותם התימני הוא «שמעון מחפוץ **(התמני)**» ולא «(חתמני)»; מכתב ההגנה נושא **שני תאריכים** — כותרתו «עזה י"ג אייר התרס"ד» וחתימתו «י"ד לחו' אייר» — ועליו **עשרים** חתימות שנספרו ואומתו אחת-אחת; ושמו של אחד המשיבים נדפס בשלושה כתיבים באותו עיתון: **שטמבלט (22.4) · שטרנבלט (6.5) · שטרנוביץ (27.5)**. עודכנו ערכי מקור 49-51 בעותקים המקומיים, ונוספו שש ראיות לגלריה — ובהן, במכוון, גם ידיעת 1906 על **הרב מהר"י ארואץ ממוגדור**, שנכללת כדי **לתחום את הזהירות**: היא מעמידה לצד «משה ארואץ» שבאלכסנדריה 1907 את בן המשפחה המרוקאית שפעל באותה עיר ובאותן שנים.

**מהדורה 53 — 24.8.2026, 01:10 (הקו הישיר נקרא בעיניים; והפנייה ל-IGRA נשלחה).** המשך יעד T20 הגיע אל הקו של המחקר עצמו. עד כה נשען **יוסף ארואס** — אביה של מרים וסבה של רוזה — על **כרטיס אינדקס** מרישום 1869 ועל צילום סגל מקווה ישראל 1892; עתה נקראו בעיניים שלושה טפסים מאוסף `1865_1914_BritishNat_Jaffa`, שתמונותיו נגישות. **טופס 30, יפו, 24.4.1893:** «Youssef Arrwas · Palestine · Jaffa · **Father's Name and Residence: Solomon Arwas** · Occupation: Servant · **Age 41**». **טופס 31, 27.4.1893 — משק הבית:** «**Sarah his wife** — 29 · **Shelomo** — Son — **19** · **Moshe** — 14 · **Refael** — 3 · **Reyna** — daughter — **10**». ספר המשפחה מסר למרים **אח אחד** — שלמה; הטופס מעמיד **ארבעה אחים ואחות**: שלמה (~1874), משה (~1879), ריינה (~1883) ורפאל (~1890). מרים נעדרת כצפוי — היא כבר הייתה נשואה ליצחק פריינטה (בנם נולד 14.3.1891). **וטופס 43, 26.3.1902:** «Solomon Arruas · Jaffa · **Father's Name: Yousef Arruas (dead)** · **Farmer** · **Age 27**», ובהערות הפקיד «In virtue of a Passport issued by Mr. Consul **Dickson** No. 6 dated at **Jerusalem July 7th 1900**». **שלוש תוצאות:** **(א)** שלמה בן יוסף — אחיה של מרים והמועמד הראשון לאבהות על מרקו (ערך 41) — עומד לראשונה ברשומת מדינה בת-זמנה, יליד ~1874/5 בהתאמה כמעט מלאה ל-1875/6 שבספר, ומקצועו **חקלאי**, ההולם את סביבת מקווה ישראל שבה פעל אביו; **(ב)** פטירת יוסף **נתחמת משני צדדים** — חי 27.4.1893, «dead» 26.3.1902 — לצד «1894?» של גאון; **(ג)** השושלת הישירה עומדת עתה ברשומות מדינה בנות-זמנן לכל אורכה: שלמה (1839) ← יוסף בן שלמה (1893) ← מרים (1875-1916) ← רוזה. **ושתי מתיחויות נרשמות ואינן מוחלקות:** רישום 1869 נוקב יוסף **בן 24** (⇒ ~1845) ומקצוע **«Saraff»** (חלפן), והטופס נוקב **בן 41** (⇒ ~1852) ומקצוע **«Servant»** — שבע שנים ושני מקצועות, ולכן זהות השניים נשארת **ככל הנראה** ולא מאומתת; ושרה בת 29 ב-1893 אינה יכולה להיות אמם של בן בן 19 ושל מרים ילידת 1875 — **ככל הנראה אישה שנייה** (העץ נוקב גרסיה כאם מרים). נוסף ערך מקור 52 ושלוש ראיות מצולמות (53 ← 56), ועודכן העץ: תת-הכיתוב של יוסף נושא עתה את טופס 1893 ואת הפטרונים, ונוסף פריט למקרא. **ונרשם מן האינדקס, בלי שהסריקות נקראו** (יעד המשך): משק הבית של **מיכאל בן שלמה** ביפו — 1895 (רעייתו רחל 30, בן ציון 7, פרידה 4) ו-1903 (אטה 20, בן ציון 14, פרידה 11, רבקה 6, רחל 3, יוסף 1); ו**בן ציון ארואס**, יפו 1893, בן 29, סוחר, **עיר מוצא ירושלים**. **ובמקביל, יעד T21:** נשלחה פנייה חוזרת לוועדת הוובמאסטר של IGRA (תגובה על הפנייה מ-21.8.2026), ובה דיווח מדויק — שלוש כתובות תמונה מן האוסף `1838_1908_BritHebNabJer` המחזירות HTTP 403 עם גוף שגיאת S3 «AccessDenied», **ובהן הקובץ 173 שהוועדה עצמה שלחה באוגוסט** — כלומר הבאג שאותר אז לא תוקן; לצד כתובת בקרה מאוסף אחר המחזירה 200, ושתי רשומות לדוגמה. אין עדיין מענה.

**מהדורה 54 — 24.8.2026, 01:22 (האח השלישי ובני ביתו; ותיקון רשומת אינדקס).** **טופס 16, יפו, 25.1.1895:** «Michel Arrwas · Palestine · Jaffa · **Father's Name and Residence: Shalom Arrwas (dead)** · Trader · **Age 31**». שני דברים: הפטרונים של מיכאל עומד עתה **תשע שנים לפני** טופס ינואר 1904 שנקרא במהדורה 47, ובכתיב **Shalom** ולא **Solomon** — בדיוק כפי שאצל אליהו נכתב **Shlomo** ב-1885 ו-**Shalom** ב-1893; אותו אב, שני כתיבים באותה קונסוליה, ושלושת האחים נושאים עתה פטרונים זהה בשלוש רשומות בלתי תלויות. וגיל 31 גוזר לידה **~1864 ביפו**, כלומר מיכאל הוא הצעיר שבבני שלמה שאותרו. **ובני הבית נקראו בשני חתכים:** טופס 17 מ-29.1.1895 — «Rahel his wife — 30 · Ben Zion — Son — 7 · Farideh — daughter — 4»; וטופס 32 מ-20.3.1903 — «Wife **Eta** — 20 · Son **Bension** — 14 · Daughter **Fareedeh** — 11 · d. **Rebecca** — 6 · d. **Rachel** — 3 · Son **Joseph** — 1». **חמישה מנכדיו של שלמה מגיברלטר בשמותיהם**, בני-דודיה של מרים: בן ציון (~1888), פרידה (~1891), רבקה (~1897), רחל (~1900) ויוסף (~1902). **ותבנית רישום שנרשמת כתבנית ולא כאנומליה:** בשני משקי הבית גילה של הרעיה נמוך מכדי שתהיה אמם של הילדים הבכורים — **אטה (20) מול בן ציון (14)** כאן, ו**שרה (29) מול שלמה (19)** אצל יוסף ב-1893 (ערך 52). אצל מיכאל הדבר מפורש, שכן ב-1895 רשומה רעייתו **רחל** בת 30 וב-1903 **אטה** בת 20; כלומר הקונסוליה רשמה את **הרעיה הנוכחית** ואת **כל ילדי האיש**, וההסבר הזה מייתר את התהייה שנרשמה במהדורה 53 על גילה של שרה. **ותיקון לרשומת אינדקס:** במהדורה 53 נרשם, ברמת האינדקס בלבד ובסייג מפורש, «**בן ציון ארואס**, יפו 1893, בן 29, סוחר, עיר מוצא ירושלים» — כעדות נוספת ל'ארואס שמוצאו ירושלים'. קריאת הסריקה הראתה שהטופס נוקב «**Bension Amzalak** · Jerusalem · Father's Name: **Solomon Amzalak (dead)** · Jaffa · Merchant · Age 29» — כלומר **אמזלק ולא ארואס**, שגיאת מפתוח ב-IGRA. המשפחה מוכרת לקורפוס: בעמוד 1839 של פנקס נתיני בריטניה רשומים שני בני **אמזלג מגיברלטר**. הרשומה יורדת מן האשכול, והעותק נשמר כדי שלא תיחקר שוב — יחד עם «Rebeca Arwas» שהתבררה כרבקה אלוף (מהדורה 51). **זהו הלקח החוזר של הסבב:** רשומת אינדקס אינה רשומה עד שנקראה הסריקה. נוסף ערך מקור 53 ושתי ראיות מצולמות (56 ← 58), ונוסף פריט למקרא העץ.

**מהדורה 55 — 24.8.2026, 07:55 (מצרים: הענף שנשאר, ושב ב-1950).** **טופס 33, יפו, 31.1.1906** — «Michel Arwas · **Father's Name: Solomon Arwas (deceased)** · Trader · **Age 42**» — מוסיף שני דברים לטפסי 1895 ו-1903 שנקראו במהדורה 54. **האחד:** ליד שם הרעיה כתב הפקיד במפורש «**Eta age 23 — Wife 2nd**», ובכך **התבנית שדורגה שם 'ככל הנראה' הופכת מאומתת** — הקונסוליה רשמה את הרעיה הנוכחית ואת כל ילדי האיש, וזה ההסבר גם לשרה (29) מול שלמה (19) אצל יוסף ב-1893. **והשני:** ברשימת בני הבית מופיע **ילד שישי שלא היה ברשימת 1903 — רפאל, בן 2** ⇒ יליד ~1904. ילדי מיכאל במלואם: בן ציון (~1888), פרידה (~1891), רבקה (~1897), רחל (~1900), יוסף (~1902) ורפאל (~1904). **ומכאן למצרים.** יעד T18 חיפש מאז מהדורה 41 את עקבות ארואס במצרים — הענף שגורש מיפו כנתין בריטי במלחמת העולם הראשונה, לקפריסין ולמצרים, ושחלקו שב אחרי 1917 לפי ספר המשפחה. עתה נמצאו **שני שאלוני רישום לעולה של מדינת ישראל**, מארכיון המדינה (גל-14825/6): «ארואס · ARWAS · **JOSEPH** · **שם האב: RAPHAËL** · מקום הלידה **CAIRO** · תאריך הלידה **17.7.1935** · אזרחות **מצרית** · משלח יד תלמיד», חותמת כניסה **חיפה 1.5.1950**; ושבעה שבועות אחריו «ארואס · **שמעון** · **שם האב: רפאל** · **31.6.1934** · אזרחות מצרית», חותמת **חיפה 26.6.1950**. שני אחים, בני רפאל, ילידי קהיר, שעלו ארצה ב-1950 — **ורפאל בן מיכאל, יליד ~1904 ביפו, היה כבן עשר בגירוש של 1914**. השם, שם המשפחה, הארץ, הגיל ומסלול הגירוש מתכנסים; אם הזיהוי נכון, זהו הענף שנשאר במצרים, שילדיו נולדו שם ושנכדיו שבו ארצה שלושים ושש שנים אחרי הגירוש. **הדירוג נשמר זהיר:** השרשרת שלמה ← מיכאל ← רפאל **מאומתת** בשלושה טפסים עם פטרונים, אך זיהוי «רפאל» שבשאלונים עם רפאל בן מיכאל הוא **ככל הנראה** בלבד — אין רשומה הנוקבת בשם הסב, ורפאל היה שם חוזר בענף (גם רפאל בן יוסף ~1890, וגם רפאל אברהם ארואץ שבעזה 1904). **וארבעה לידים ברמת האינדקס** נרשמו כלידים ולא כממצאים, מפני שסריקותיהם לא נקראו: **Youceph Moshe Haim Arwas**, יליד יפו 1.1.1908, שם נעורי האם **אמיאל** (אין תמונה במאגר; המקור הארכיון הלאומי הבריטי); **Josef Arwas**, בן 8, **בית הספר למל בירושלים 1910**, מקום לידה יפו, «Parents Occupation: Blind»; **Moise Arwas**, נפטר 19.6.1935 ונקבר **בביירות**; ו**Rafael Arwas** מירושלים ברשימת הפצועים והשבויים 1948-49, מחנה עבר הירדן. **ויעד T21 התרחב:** התמונה של רשומת בית הספר למל (`1909_1917_LamelSchool_Jer`) מוחזרת אף היא ב-**HTTP 403** — כלומר אין מדובר באוסף חסום אחד אלא בלפחות שניים, בעוד אוספים אחרים על אותו שרת נגישים כרגיל. **ונרשם ממצא שלילי:** במפקד ירושלים תש"ז יש **משק בית ארואס אחד בלבד**, של אליהו במחנה יהודה; משק הבית של מרקו שבצפניה 43 **אינו במפקד**, אף שהוא מופיע בטופס משמר העם ממארס 1948. נוסף ערך מקור 54 ושתי ראיות (58 ← 60).

**מהדורה 56 — 24.8.2026, 11:32 (העץ מדביק את הפער, ופנייה שנייה ל-IGRA).** שלוש המהדורות האחרונות הוסיפו שכבות שלמות לענף ארואס בלי שהעץ הגרפי עודכן; המהדורה הזאת סוגרת את הפער. **(א) תיבת «משה · מיכאל»** נוקבת עתה בשלושת טפסיו של מיכאל — **1895 · 1904 · 1906** — ובכתיב הכפול «בן שלום/שלמה», שהוא הממצא עצמו: אותו אב, שני כתיבים באותה קונסוליה. **(ב) נוספה תיבה שלישית לשורת הנספח — «הענף שנשאר במצרים, 1904-1950»:** רפאל בן מיכאל, יליד יפו ~1904 לפי טופס 33; היה כבן עשר בגירוש נתיני בריטניה מיפו ב-1914; ובניו שמעון (1934) ויוסף (1935), ילידי קהיר, שעלו ארצה ב-1950. **התיבה קיבלה מסגרת מלאה ולא מקווקוות, ותווית נפרדת משלה** — «ענף מתועד — רק הזיהוי האחרון פתוח» — מפני ששתי התיבות האחרות שבשורה הזאת עומדות תחת הכותרת «החוליה לעץ עדיין פתוחה», וזה **אינו נכון כאן**: השרשרת שלמה ← מיכאל ← רפאל מאומתת בשלושה טפסים, ורק זיהוי «רפאל» שבשאלוני 1950 עם רפאל בן מיכאל הוא ככל הנראה. **(ג) המקרא עודכן:** ילדי מיכאל מופיעים במלואם — בן ציון, פרידה, רבקה, רחל, יוסף ו**רפאל** — ותבנית הרישום מצוטטת עתה בלשון הפקיד עצמו, «**Eta age 23 — Wife 2nd**», במקום כהשערה. **ובמקביל נשלחה פנייה שנייה לוועדת הוובמאסטר של IGRA**, על אותו שרשור: התברר שהחסימה אינה מוגבלת לאוסף אחד — גם `1909_1917_LamelSchool_Jer` (פנקס תלמידי בית הספר למל בירושלים, 1909-1917, מארכיון העיר ירושלים) מחזיר HTTP 403, בעוד חמישה אוספים אחרים שנבדקו על אותו שרת מחזירים 200. הנתון נמסר כדי לסייע לאיתור ההגדרה שהשתבשה. אין עדיין מענה לשתי הפניות.

**מהדורה 57 — 24.8.2026, 19:27 (יעקב מוכרע; ומענה ועדת הוובמאסטר של IGRA).** **חלק א' — יעקב.** במהדורה 47 נוסף לענף **יעקב ארואס**, ושיוכו לענף אלעזר נקבע **על סמך המקצוע בלבד**: הוא נרשם ביפו ב-1896 כ«Matress Maker», ואלעזר ארואץ עסק במזרנים ביפו לפי מפקד 1855 — אותו מקצוע נדיר, אותה עיר. הדירוג היה **ככל הנראה**. עתה נקראו שני טפסיו בעיניים: **טופס 27, 22.4.1896, דף 7** — «Jacob Arrwas · Palestine · Jaffa · **Father's Name and Residence: Azor Arrwas (dead)** · Matrass maker · **Age 31**»; ו**טופס 47, 11.7.1902, דף 40** — «**Father's Name: Azar** · Merchant · Age 37». שם האב עומד עתה ברשומה, והכתיב **Azor/Azar** אינו קושי אלא אישוש: זהו גלגול השמות המתועד בענף — **אלעזר · עזר · אזר** — החוזר גם בדור הבא (אזר בן יוסף אליהו, שנרשם בעזה 12.2.1904 כבן 21; עזר בן יוסף במפקד ת"א 1928). גיל 31 ב-1896 גוזר לידה ~1865 ביפו, תשע שנים אחרי אחיו יוסף אליהו (~1856), ואביו נפטר לפני אפריל 1896 — בהלימה ל«Eliazar Arrwas (dead)» שבטופס ינואר 1904. הדירוג עולה ל**כמעט ודאי**. **חלק ב' — המענה מ-IGRA.** הפנייה השנייה נענתה **באותו יום** בידי דניאל הורוביץ, ועדת הוובמאסטר: הבאג **מאושר וטרם תוקן** («may take a few more days»); בקשת עשרים העמודים **נדחתה** («we can not do it to the full collection»); והדרך לשאר הופנתה ל**ארכיון המדינה עצמו** («you can also contact the archives directly») — כלומר נפתח כאן **יעד מוסדי** ולא מקוון. עם זאת צורפו שלושה קבצים, ובהם **שני עמודי אינדקס חדשים** מפנקסי ההרשמה השנתיים. **חשוב לדייק מה הם:** אלה **אינדקסים אלפביתיים** — שם, ציון נתינות (B.S.) ומספר ההרשמה של אותה שנה — ולא טופסי הרישום. **ובכל זאת שורה אחת בהם שווה את כל הפנייה:** באינדקס 1898 — «**Arrwas — Moshie, son of Eliaho** — B.S. — 96». האינדקס מוסיף פטרונים רק כשהוא נחוץ להבחנה, כמו בשורה הסמוכה «Amzalak David, son of Solomon»; ומכאן ש**משה בן אליהו ארואס** נרשם בקונסוליה בזכות עצמו ב-1898 — והוא, ככל הנראה, **משה בן 17** שברשימת בני ביתו של אליהו בן שלמה בעזה ב-10.4.1893 (ערך 42), כלומר יליד ~1876 ובן ~22 כאן. **ושלוש הערות מתודיות שנרשמו:** הכתיב מתחלף בתוך אותו פנקס עצמו — **Arrwas · Arrowas**, ובאוסף יפו גם **Arwas · Arruas** — ואינו סימן מבחין בין אנשים; **מספרי ההרשמה משתנים משנה לשנה** (אליהו הוא 87 ב-1896 ו-98 ב-1898), ולכן «מסמך 96» שברשומת IGRA הוא מספר שנתי ולא מזהה אדם; ו**שורת אינדקס אינה מחליפה טופס** — מגוריו, מקצועו וגילו המדויק של משה נמצאים בטופס 96, שעדיין חסום. **ואברהם — נבדק ולא נמצא, פעמיים:** בשני האינדקסים הוא רשום **בלי פטרונים** (מס' 88 ב-1896, מס' 124 ב-1898), בעוד שכניו באותם עמודים כן נושאים אחד; שם אביו נותר **בלתי ידוע**, ותלוי בטופס החסום או בפנייה לארכיון המדינה. נוספו ערכי מקור 55-56 ושלוש ראיות מצולמות (60 ← 63).

**מהדורה 58 — 24.8.2026, 19:44 (אח שלישי לענף אלעזר; וממצא שלילי שמצמצם את T22).** **רחמים ארואס** נכנס לקורפוס במהדורה 47 כשם בלבד — «נרשם ב-1905 כבן 41» — ושיוכו דורג **טעון אימות**. סריקת רשומותיו העלתה שהוא **הנרשם המתמיד ביותר במשפחה**: הוא מופיע בפנקסי הקונסוליה ביפו כמעט מדי שנה מ-**1904 עד 1914**, ובכל השנים סוחר וביפו. שני טפסיו נקראו בעיניים, ובשניהם אותו פטרונים: **טופס 56 מ-21.7.1905** — «Father's Name: **Azar (deceased)**», בן 41; ו**טופס 43 מ-31.1.1912** — «**Azar Arwas (deceased)**», בן 48. זהו **אותו אב** שבטופסי יעקב שנקראו במהדורה 57, ומכאן **שרחמים ויעקב אחים**; ולענף אלעזר יש עתה **שלושה בנים מתועדים בשם אביהם**: יוסף אליהו (~1856), רחמים (~1864) ויעקב (~1865). *(הפרש של שנה בלבד בין רחמים ליעקב צפוף, ונרשם בלי לתקן: דיווחי הגיל בפנקסים האלה גמישים, ואצל יוסף אליהו עצמו יש פער של שש שנים בין 1893 ל-1904.)* **ובהערות הפקיד בטופס 1912, שורה שלא הייתה בשום טופס אחר של הענף:** «**British Subject (Gibraltar)** · Previous Certificate N° 28 of January 10. 1911 · **Esther — wife — Age 26**». זהו האזכור המפורש **הרביעי** של גיברלטר בקורפוס — לצד שורת «Salomo Aruas · Gibraltar» מ-1839, שדה מקום הלידה במפקד מונטיפיורי 1855, ו«Orig. from Gibraltar» שבטופס 12 מינואר 1904 — **והשני מהם הנוגע לענף אלעזר** דווקא, כלומר לא רק ענף שלמה מתועד כגיברלטרי. ונוספה רעייה: **אסתר**, ילידת ~1886. **הערת שדה שנרשמה:** באינדקס IGRA מופיע אצל רחמים «Country of Origin: Gibraltar» **בשנת 1912 בלבד** מכל אחת-עשרה שנות רישומו, ובכל השאר **Palestine** — עדות טובה לכך ששדה «Country» מילא לעתים **נתינות** ולעתים **מקום לידה**, ואין לקרוא אותו אחידות. **ובמקביל — ממצא שלילי שמצמצם את יעד T22.** נקרא גם **טופס 31 מ-20.3.1903** של **שלמה בן יוסף**: «Father's Name: Yousef Arruas (dead) · Farmer · **Age 28**». הוא חוזר על טופס 1902 ומוסיף בקרה פנימית נקייה — בן 27 במרץ 1902, בן 28 במרץ 1903 — ושנת הלידה ~1874/5 מתייצבת. **ובשני הטפסים אין רשימת בני בית**, בעוד באותו פנקס עצמו רשם הפקיד בני בית בעקביות (אליהו 1893, יוסף 1893, מיכאל 1895 · 1903 · 1906, רחמים 1912). כלומר שלמה בן יוסף היה **עדיין רווק במרץ 1903, בגיל 28** — ואם הוא אביו של מרקו יליד מצרים 1916, נישואיו חלו **בין 1903 ל-1915**. נוסף ערך מקור 57 ושתי ראיות מצולמות (63 ← 65), ועודכנה תיבת ענף אלעזר בעץ: «יוסף אליהו (~1856) · רחמים (~1864) · יעקב (~1865)».

**מהדורה 59 — 25.8.2026, 06:20 (הצד התימני: הרשומה המוקדמת ביותר של אהרון נקראה אות-אות, ומקור חדש מ-1945).** המהדורה הזאת נפתחה בהנחיה לחפור בשושלת האב — צאלח/צדוק מצנעא — והתוצאה הראשונה היא **סגירת יעד T5**, שהיה פתוח מאז מהדורה 28. **הרקע:** בין הנחיתה בחוף יפו בתשרי תרע"ה (1914) ובין האזכור החיצוני הראשון של אהרון בעיתונות (1934) פעור פער של עשרים שנה שאין בו רשומה אחת שאינה עדותו שלו. המועמדת היחידה למילויו הייתה שורה בפנקס תושבי ועד העיר ליהודי יפו לשנים 1918-1919 (ארכיון תל אביב-יפו, מספר מערכת 08-1178), דף 144, משק בית **685/2** — אלא שהיא נשענה עד כה על **מפתוח IGRA בלבד**, ולקח חוזר של הקורפוס אומר ש**רשומת אינדקס אינה רשומה עד שנקראה הסריקה**. **מה נעשה:** קובץ הסריקה (1253×1992 פיקסלים בלבד) נחתך תא-תא; כל תא הוגדל פי 12 עד 16 באינטרפולציית Lanczos ונקרא בשתי גרסאות מקבילות — מחודדת בגווני אפור, ומבוינרת בסף המחושב מממוצע האזור; הבִּינריזציה הפרידה את הדיו מסימן המים של IGRA ומרשת הקווים. **מה נקרא:** ארבע העמודות שהאינדקס גורס אושרו אות-אות — **«צאלח | אהרן | רוק | 23»** *(צ·א·ל·ח; א·ה·ר·ן; ר·ו·ק)* — **ונוספו שתיים שלא פוענחו מעולם:** עמודת **העדה — «תימני»**, ועמודת **המקצוע — «פועל»**. **ומה שהתברר על השורה שמעליה:** משק בית **685** אינו קרוב משפחה אלא **בעל הבית** — **«שלמה»**, בן 35, **«נגר»**, עדה **«ספרדי»** *(נקרא בבירור, וקיבועו הוא שפיענח את משמעות העמודה כולה)*, ובעמודת ההערות משפט שנקרא חלקית: **«אשתו ... בכפר סבא»** — ככל הנראה בעקבות גירוש תל אביב-יפו של 1917, שפיזר את תושבי העיר ליישובי השרון. כלומר אהרון היה **דייר בבית משפחה ספרדית ביפו**. **התוצאה:** חמישה סמנים מתלכדים כעת עם אהרון של הזיכרונות — המקום (יפו), התקופה (ארבע-חמש שנים אחרי הנחיתה), **העדה (תימני)**, **המקצוע (פועל — "עם הגעתו עבד בפרדסים")** והמצב המשפחתי (רווק, בהלימה לנישואיו ב-1922) — ולצדם השם, שהיה **עדיין צאלח**, המצמצם את חלון החלפת השם ל-1918-1934. **הדירוג עולה מ«ככל הנראה» ל«כמעט ודאי»**, ולא ל«מאומת»: הרשומה **אינה נוקבת שם אב ואינה נוקבת מקום לידה**, ולכן אין בה מחבר ישיר אלא התכנסות. **והשיקול הנגדי נרשם ולא הוסר:** הגיל 23 גוזר לידה ב-1895/96 מול 1898 שבפנקס הבוחרים תש"ט — אף שגיל הקבורה («כבן שמונים ושש» ב-1981) וספר המשפחה גוזרים שניהם ~1895 ותומכים דווקא ברשומה; והמועמד החלופי היחיד באינדקס, אהרן צאלח מירושלים 1926 בן 28, יושב **בירושלים ולא ביפו**. **חלק ב' — מקור חדש בן-הזמן.** נמצא ונקרא בעיניים עמוד 277 מ**רשימות המועמדים לוועידה השישית של הסתדרות הפועלים החקלאים, 1945** (ארכיון המדינה, פ-4932/3; IGRA 124): בטור ה**«סגנים»** של רשימת **מפא"י**, שורה **46 — «צדוק אהרן»**. הרשומה **מקדימה בעשור** את שתי הרשומות שהיו ידועות מאותו סוג (מועצת החקלאים ה-8 ב-1955, ורשימות «דבר» מ-1959) ומחברת אותן אחורה אל המועצה הארצית של העובדים התימנים (1934) — כלומר **קו ציבורי רצוף של עשרים וחמש שנה לפחות**; ובאותה שנה עצמה יצא לאור «שבות תימן» בעריכתו המשותפת עם ישראל ישעיהו. *(הסתייגות שנרשמת: בעמוד לא נדפס יישוב לצד השמות, ולכן הזיהוי נשען על ההקשר ועל הרצף.)* **חלק ג' — ארבעה ממצאים שליליים, שנרשמים כדי שלא ייחקרו שוב.** **(א)** במאגר **תעודות הנישואין והגירושין של תקופת המנדט** (1921-1948, ארכיון המדינה) **אין רשומת נישואין לאהרון ורוזה**, אף שנישאו ב-1922, בתוך חלון הכיסוי — פער כיסוי של המאגר, לא ראיית תיארוך; שתי רשומות "צדוק/צאלח" באותו מאגר נבדקו והן של אנשים אחרים (אהובה, ת"א 1949; אסתר, ראשון לציון 1945). **(ב)** ב**מפקד הנפוס העות'מאני (1886-1918)** יש 19 רשומות צאלח — **כולן בירושלים**, רובן בגדאדיות, ואחת תימנית (יוסף צאלח, יליד תימן 1880, שכונת אוהל משה) שילדיו נולדו בירושלים מ-1899 ואינו יכול להיות אהרון; **אין משק בית צאלח ביפו או במקווה ישראל**. **(ג)** בקטלוג **ארכיון המדינה** אין תיק על שם אהרן צדוק ואין רשומה בשם «שבות תימן». **(ד)** «אהרן צדוק» ב**מפקד תל אביב 1928** הוא ילד בן 5, וב**רשימת המשוחררים מן הצבא הבריטי 1939-1945** — אדם אחר. **וארבעה יעדים חדשים נפתחו:** **T24** — **אוסף ישראל ישעיהו בארכיון המדינה** (סד-2106/1, סד-2107/1), שני תיקים שאינם סרוקים ומסווגים "טרם נבדק", ובהם התכתבויות, רשימות ומאמרים בענייני יהדות תימן; אם שרדה התכתבות עריכה של «שבות תימן» — זהו המקום הסביר ביותר, ובו עשוי להימצא **מכתב בכתב ידו של אהרון**. **T25** — סריקה טובה יותר של דף 144 (שני פרטים נותרו בלתי קריאים: שם המשפחה של משק בית 685, והמילה האמצעית בהערה על כפר סבא); **ונרשם במפורש** שהארכיון הדיגיטלי של עיריית תל אביב-יפו חוסם גישה אוטומטית ב-robots.txt, ובהתאם לכללי המחקר **לא נעשה כל ניסיון לעקוף** — הבדיקה היא משימה לקורא אנושי. **T26** — סריקת JPress על אהרון צדוק: שאילתה מוקדמת החזירה **66 תוצאות** לעומת שלוש המתועדות בקורפוס, ובהן סקירה על «שבות תימן» ב«הד המזרח» מ-24.8.1945; **הסבב לא בוצע — שרת ה-MCP של JPress נפל באמצע העבודה ולא התאושש**, והדבר נרשם ככישלון תשתית ולא כממצא. *(ואזהרת שם זהה נרשמה מראש: בשנות ה-50 פעל זמר בשם אהרן צדוק ולהקת «הצדוקים».)* נוסף ערך מקור 58 וראיה מצולמת אחת, ועודכנה הראיה של פנקס יפו 1918 (65 ← 66).

**מהדורה 60 — 25.8.2026, 07:05 (הצד התימני נפתח: שלושים ואחת שנות עיתונות, וקולו שלו).** שרת ה-JPress שנפל במהדורה 59 חזר לפעול, והסריקה שנרשמה שם כיעד T26 בוצעה במלואה — **בשני כתיבי שמו**, «אהרן צדוק» (66 תוצאות) ו«אהרון צדוק» (64 תוצאות). התוצאה היא **חמישה-עשר פריטים חדשים** הפרושים על **1929 עד 1960**, שמהם עולה דמות ציבורית שהקורפוס לא הכיר. **חלק א' — העוגן.** עד כה עמד כל פריט עיתונות בשם הזה על התכנסות הקשרים בלבד, בלי מקור אחד שיאמר מיהו. **צוואת יהושע מרגולין, שנדפסה ב«דבר» ב-10.10.1947, אומרת זאת במפורש:** «בתור אפוטרופסים למילוי הצוואה הזאת אני ממנה את הח' מאיר לבבי, חבר קיבוץ מרחביה, ואת **הח' אהרון צדוק התימני, האופה אשר במקוה-ישראל**». שם, עדה, מקצוע ומקום במשפט אחד, בידי אדם שהכיר אותו אישית — והצירוף "אהרון צדוק = האופה של מקווה ישראל", שנשען עד כה על ספר המשפחה בלבד, נעשה **מאומת**. באותה צוואה הוא גם מתמנה **יושב ראש ועדת המלגות** של קרן להכשרת מורים וגננות מבני העדה התימנית; ולצדה בעמוד — **הספד פרי עטו**. **ושלוש-עשרה שנים אחר כך, ראיון:** «למרחב», 17.4.1960, לרגל תשעים שנה למקווה ישראל, מצאה אותו הכתבת **במאפייה** — «אהרון צדוק, הנמצא במקווה **44 שנים**... בשנת **1917** התחיל כעוזר לאופה והחל **ב-1920** משמש הוא כאופה ראשי... **ב-70 כיכרות החל, וכיום אופה הוא 500 ככרות ליום**» — ומכאן גם **דיוק לספר המשפחה**: 1916 היא שנת ההגעה למקווה, לא שנת המאפייה. באותה כתבה שני סיפורים מפיו: כיצד האכיל את "העם הרעב" בימי הרעב של מלחמת העולם הראשונה, כשהלחם מקמח דורה חולק במנות קצובות; ושאחד מעוזריו במאפייה היה השחקן **רפאל קלצ'קין** מ"הבימה". **חלק ב' — הרשומה החיצונית המוקדמת ביותר נדחקת חמש שנים אחורה.** «דבר», **5.3.1929**, טור "מקוה ישראל": «גם במקוה ישראל נוסדה מסיבה של "עונג שבת"... המורה לטבע החי **מרגולין** הרצה על מהות השבת... **אהרון צדוק — על "ההווי התימני"**». זו הרשומה החיצונית המוקדמת ביותר שלו, היא ממקמת אותו במקווה ישראל בשמו, והיא מציבה אותו באותה שורה עם מרגולין — שמונה-עשרה שנים לפני הצוואה. ובהספד שכתב ב-1947 הוא חוזר בדיוק לאותו "עונג שבת". **חלק ג' — חמישה טקסטים פרי עטו.** **(1)** «**בחדר בתימן**», «דבר» ו«דבר לילדים», **15.12.1933**, חתום "אהרן צדוק" — תיאור בגוף ראשון של החדר שבו למד בצנעא: המרתף שאין בו אלא פתח אחד, "רהיטי החדר" (שוט מעור בעל שלש רצועות, מקל מעץ הרמון, שני פלפלים אדומים וחבל), ארבעים-חמישים ילדים על הקרקע «על צוארם חישוק ברזל», ותרגום אונקלוס ואחריו **התרגום הערבי של רבינו סעדיה גאון**. **זהו הטקסט הפומבי המוקדם ביותר שלו, והוא מאשש את זיכרונותיו המשפחתיים ארבעים שנה לפני שנכתבו.** **(2)** «**חבלי עליה**» — סיפוריו ב«מתימן לציון» (1938), לפי תוכן הקובץ שנדפס ב«דבר» 6.5.1938; ובו גם דיוק: עורכי 1938 היו **ישעיהו וגרידי**, ואהרון היה **משתתף ולא עורך**. **(3)** «**תקופתו ומפעלו**» — מאמרו על **ר' יחיא קאפח** במדור "דור דעה" של «שבות תימן», לפי הביקורת ב«הד המזרח» 24.8.1945; **בכך נסגר פער שעמד מאז מהדורה 35** — ספר המשפחה מסר שאהרון "גם כתב את אחד המאמרים" ולא ידע איזה. אותה ביקורת גם **מכריעה את שנת ההוצאה — תש"ה/1945** (מול 1944 שבספר) ומעמידה את המו"ל: הוצאת "מתימן לציון", אותו גוף מ-1938. **(4)** מאמר משותף **«אהרון צדוק · ישראל ישעיהו»**, «דבר» 22.6.1945, על "השבטיות" — «"הספרות התימנית" באה לתת בידי הצעיר התימני תאור נאמן של צור מחצבתו». **(5)** «**כיצד נרים קרננו**» ב«שלוחות», ביטאון המחלקה ליוצאי תימן במרכז מפא"י (1950). **חלק ד' — "עזרת אחים", תל אביב 1931-1932.** ארבעה פריטים: הרצאה על ל"ג בעומר באולם בית הכנסת (הארץ, 1.5.1931); **אזכרה לר' יחיא קאפח** בצריף האגודה שברחוב הים, ואהרון בין המספידים (דבר, 14.12.1931); הרצאה **על הנביאים** בת"ת שברחוב זרובבל (דאר היום, 19.2.1932); ו**האספה הכללית השנתית של האגודה, קרוב לחמש מאות משתתפים, "בנשיאותו של הה' אהרן צדוק"**, שנבחר בה **ליושב ראש המועצה** (הארץ, 7.7.1932). *(ונרשם בזהירות: ה-OCR של ידיעת האזכרה משורג, והקריאה שלפיה אהרון נמנה עם <strong>תלמידיו</strong> של מארי יחיא קאפח היא ככל הנראה בלבד. אם היא נכונה, היא מסבירה שלושה דברים שעמדו עד כה בנפרד — ייחוד מקום לזכר קאפח באספה שבראשה עמד, כתיבת המאמר עליו שלוש-עשרה שנים אחר כך, ומקור לימודו.)* **חלק ה' — רשומת רבנות שסוגרת שתי שאלות.** «הצפה», **11.11.1943**, עשרה ימים לפני חופת יעל: ברשימה נדפסים זה לצד זה «**בן ציון בן חיים פרחי — תל אביב**» ו«**יעל בת אהרן צדוק — מקוה ישראל**». שם אבי החתן **חיים** עומד עתה במקור בן-זמנו (הדירוג עולה למאומת, ו"א. פרחי" שבמודעה הוא ראשי-תיבות של השם השני), ויעל מזוהה כבת אהרון ממקווה ישראל — **הרשומה החיצונית הראשונה הקושרת את אהרון ובתו בשמותיהם**. **חלק ו' — ועוד שני מפגשים עם יבנאלי.** ב-1938 נדפסו סיפוריו בקובץ מיד אחרי רשימות המסע של **ש. יבנאלי**; וב-**26.11.1950**, במסיבה **בביתו של יבנאלי** במלאות ארבעים שנה לשליחותו לתימן, אהרון בין המברכים — הנער שעלה בעקבות אותה שליחות בירך את שולחהּ ארבעים שנה אחריה. **ואזהרות שם שנרשמו:** «יוסף אהרן צדוק» שנקנס ב-1948 על נשיאת נשק — אדם אחר; ואשכול פריטי הבידור מ-1956 ואילך (מעריב, חרות, הבקר, קול העם) הוא **הזמר אהרן צדוק ולהקת "הצדוקים"** — אדם אחר. **ומגבלה שנאמרת בגלוי:** לאף אחד מחמישה-עשר הפריטים אין עדיין **עותק מקומי של הדף המצולם** — נקודת הקצה של הספרייה הלאומית להורדת גיליון שלם מחזירה **HTTP 403 מאחורי Cloudflare**, ובהתאם לכללי המחקר **לא נעשה כל ניסיון לעקוף אותה**; הפריטים נשענים בינתיים על קישור קבוע חיצוני ועל התמליל המלא שנשמר בקורפוס, וזה נרשם בכל ערך מקור. איסוף הדפים הוא **יעד T27** החדש. נוספו ערכי מקור 59-68 וקובץ ממצאים חדש; T26 נסגר; והוחזר לריפו קובץ ספר פריינטה 2021, שנעדר ממנו במהדורה 59.

**מהדורה 61 — 25.8.2026, 08:10 (סבב ביקורת חיצונית אחד-עשר: משמעת היקף).** סוכן ביקורת עצמאי, שלא ראה את המחקר קודם, בדק את מהדורות 59 ו-60 והחזיר **שלושה ממצאים קריטיים ושמונה חמורים**; כולם תוקנו כאן, ואף אחד מהם לא נדחה. **הממצא החשוב מכולם — משמעת היקף.** מהדורה 60 קבעה, ובצדק, שצוואת מרגולין מ-1947 מאמתת שאהרון צדוק שלנו הוא "התימני, האופה אשר במקוה-ישראל" — ואז **מתחה את המסקנה רחוק מדי**: היא כתבה ש"מכאן ואילך אין עוד שאלת זיהוי אלא שאלת היקף", ודירגה **מאומת** גם ארבעה פריטים שאין בהם מקום ולא מקצוע אלא שם חתום בלבד (1933, 1938, 22.6.1945, 24.8.1945). הביקורת הצביעה על הכשל: **חתימה מוכיחה מי כתב, לא מיהו הכותב** — והקורפוס עצמו מונה לפחות ארבעה אנשים אחרים בשם אהרן צדוק, ובמועצת "עזרת אחים" של 1932, שאותה מהדורה 60 מביאה, יושבים **שני צדוקים נוספים**. נקבע אפוא **כלל דו-שלבי, שנאכף בכל חמישה-עשר הפריטים**: תוכן הפריט וזהות מחברו הנקוב — **מאומת**; זהות אותו "אהרן צדוק" עם אבי אברהם — **מאומת אך ורק** בארבעת הפריטים שנקובים בהם מקווה ישראל, המאפייה או העדה התימנית לצד השם (1929, 1943, 1947, 1960), ו**כמעט ודאי** באחד-עשר האחרים. הכלל נכתב במפורש בסעיף 3.2.2 של הדוח, בכל ערכי המקור 59-68, ובקובץ הממצאים, שטבלתו פוצלה לשתי עמודות דירוג. **שאר התיקונים:** **(א)** ממצא מהדורה 60 לא הוזרם אחורה — סעיף 3.2.1 וערך 28 עדיין אמרו ש"האזכור החיצוני הראשון" הוא 1934 ושחלון החלפת השם הוא 1918-1934, בעוד אותה מהדורה עצמה העמידה את "דבר" 5.3.1929; שניהם עודכנו, והפער שאחרי העלייה קוצר מעשרים שנה לחמש-עשרה. **(ב)** ובאותה נשימה הושבה הבחנה שנמחקה: **רשומת יפו 1918-1919 היא הרשומה החיצונית המוקדמת ביותר**, ואילו 1929 היא ה**אזכור העיתונאי** המוקדם ביותר — שני התארים לא יכלו לדור בכפיפה אחת. **(ג)** שם אבי החתן **"חיים"** נשא שלושה דירוגים שונים בשלושה מקומות, ושניים מהם באותה פסקה; אוחד ל**מאומת**, ונרשם המסלול שעבר — ככל הנראה ← כמעט ודאי ← מאומת. **(ד)** השתתפות אהרון ב"מתימן לציון" נשאה "כמעט ודאי" בערך 12 ו"מאומת" בערך 62; אוחדה כלפי מטה, לפי אותו כלל היקף. **(ה)** "שנת שבות תימן לא הוכרעה" שרד בשלושה קבצים אחרי שמהדורה 60 הכריעה אותה; תוקן, ובכל אחד מהם נוספה הפניה לערך 65. **(ו)** **התנגשות 1916 מול 1918-1919** — הראיון ב"למרחב" גוזר הגעה למקווה ישראל ב-1916, בעוד פנקס תושבי יפו רושם אותו תושב יפו ב-1918-1919; ההתנגשות נרשמה עתה במפורש בשני הערכים (28 ו-68), עם שתי הקריאות האפשריות, וסומנה בכוכבית גם בתיבת העץ. **(ז)** הקביעה ש"1916 שבספר היא שנת ההגעה ולא שנת המאפייה" הוצגה כעובדה מיישבת; היא **מייחסת לספר אמירה שאין בו**, ולכן נוסחה מחדש כפרשנות ודורגה **ככל הנראה**, והפער בן השנה נותר נראה. **(ח)** ההצהרה "בארבעה ערכים חסר אחד משני הקישורים" התיישנה: בעשרה ערכים נוספים העותק המקומי הוא **תמליל בלבד** ולא דף מצולם, בשל חסימת Cloudflare; נאמר עתה במפורש בשני המקומות. **(ט)** נספח ד — הטבלה יורדת מן החדש לישן, אך שורות 58, 59 ו-60 נדחפו פנימה בסדר עולה; סודרו מחדש, והשורה החדשה נכנסת מעתה בראש. **(י)** **ופרטיות:** מכתב הפנייה לארכיון המדינה נשא את **שם המבקש וכתובת הדוא"ל שלו**, והוא מסונכרן ל-`site/` ומפורסם ברפו ציבורי — הפרה של כלל הבית שאוסר את שם המבקש בתוצרי המחקר. החתימה הוסרה, `docs/letters/` נוסף ל-`.gitignore`, והנתיבים הקשיחים שנשאו את שם המשתמש בשלושת סקריפטי הפרסום הוחלפו בנתיב יחסי. **דוח הביקורת המלא** — `audit-round-11.md` *(דוח הביקורת נשמר בתיקיית העבודה ואינו מתפרסם)*.

**מהדורה 62 — 25.8.2026, 09:30 (הגיליונות עצמם נאספו — ומיד תיקנו את המהדורה שקדמה להם).** מהדורות 60 ו-61 נשענו על **תמלילי OCR של כתבות בודדות**, מפני שנקודת ההורדה של הספרייה הלאומית חסומה מולי ב-Cloudflare. בעל המחקר הוריד את **כל עשרים וחמישה הגיליונות** בדפדפן שלו; הם הוכנסו לתיקייה [`docs/jpress/issues/`](docs/jpress/issues/) תחת שמות קנוניים, וכל קובץ אומת בחיפוש טקסט שהוא אכן הגיליון הנכון ולא גיליון אחר מאותו יום. תיקיית הגיליונות גדלה מ-**9 ל-34** (166MB), ועשרת ערכי המקור 59-68 עומדים עתה **בתקן העותק המקומי המלא** — קישור חיצוני ועותק של המסמך עצמו. **יעד T27 נסגר.** *(ושתי כפילויות תאריך הופרדו בקריאת התוכן ולא בניחוש: 15.12.1933 הם שני קבצים — «דבר» בן 16 העמודים ו«דבר לילדים» בן 8 העמודים, שגיליונו כולו מוקדש לתימן; ו-10.10.1947 הם «דבר» בן 10 העמודים ו«על המשמר» בן 27 העמודים.)* **ומיד קרה מה שהצדיק את כל המהלך: הגיליונות סתרו את מהדורה 60.** **חלק א' — שנת «שבות תימן», והספר צדק.** מהדורה 60 הכריעה שהקובץ יצא בתש"ה/1945 ושספר המשפחה, הנוקב **1944**, שגה. שני גיליונות שנאספו הפכו את הקערה: **«הבקר», 11.10.1944** מפרסמת את הקובץ עם **מחירו** («מחיר הקובץ — 1 לא"י») ועם **רשימת משתתפיו** («ש. יבנאלי, א. יערי... ישעיהו, **א. צדוק**, **הרב קאפח**... קרח, ה. רוזנבליט, י. רצהבי, י. שפרינצק, ח. שרעבי»), ו**«דבר», 16.10.1944** מכריזה «בהוצאת «מתימן לציון» **יצא לאור ונמצא למכירה**». קובץ שמפורסם עם מחיר ורשימת משתתפים ב-11 באוקטובר 1944 **היה בחנויות באוקטובר 1944** — ושנת **תש"ה נפתחה ב-18 בספטמבר 1944**. כלומר «1944» של הספר ו«תש"ה» שעל השער הם **אותו דבר**, ומעולם לא הייתה כאן סתירה; מה שאינו מדויק הוא דווקא **«1945» כשנה לועזית**, המרה קטלוגית מקובלת של תש"ה — והביקורת מאוגוסט 1945 («הגישו לנו **השנה** קובץ שני») אינה סותרת, שכן גם היא נכתבה בתוך תש"ה. **קביעת מהדורה 60 נסוגה**, וההסתייגות בת שלוש המהדורות מול ספר המשפחה נסגרת לטובת הספר. *(וזה בדיוק הרווח מן ההתעקשות על עותק מקומי: התמליל של הביקורת מ-1945 לבדו הוליך למסקנה הפוכה, מפני שהוא לא ידע על מודעות אוקטובר 1944.)* **חלק ב' — ר' יחיא קאפח בין מחברי «מתימן לציון».** המודעה המפורטת ב**«העולם», 19.5.1938** מביאה את הקובץ במלואו: «קובץ מאמרים, מחקרים, תעודות, רשמי-מסע וספורים, תוי נגינה וצלומים מחיי שבט יהודי תימן בגולה ובארץ ישראל בעבר ובהוה», **310 עמודים** ובהם 16 עמודי תווים ו-10 עמודי תמונות, במחיר 150 מא"י בהוצאת «מסדה» — ורשימת **שנים-עשר** המשתתפים לפי סדר א"ב: «ד"ר א. בראואר, ד"ר ש. גויטין, שמעון גרידי, ש. צורי, ש. יבנאלי, ישראל ישעיהו, אברהם יערי, מאיר לוי, ד"ר יו"ט לוינסקי, **אהרן צדוק**, **ר' יחיא קאפח ז"ל**, מנשה רבינא». **והשם הסמוך לשמו הוא הממצא:** מארי יחיא קאפח, שנפטר בצנעא ב-1931, נמנה עם מחברי הקובץ — חיבור משלו נדפס בו לאחר מותו, ואהרון ניצב בו לצדו **שבע שנים לפני** שיכתוב עליו את «תקופתו ומפעלו». זהו **הקשר השלישי** בין השניים: אזכרת דצמבר 1931, האספה של יולי 1932, והקובץ של 1938. *(ואין בכך אישור לקריאה שאהרון היה <strong>תלמידו</strong> של קאפח — היא נותרת ככל הנראה, ותלויה בקריאת הסריקה של 14.12.1931, שכעת היא בידינו.)* **חלק ג' — יעד T28 נפתח לעבודה.** שאר הגיליונות שנאספו טרם נקראו: «על המשמר» 10.10.1947 (נוסח שני של הצוואה), «על המשמר» 31.5.1960 (מקבילה לכתבת «למרחב»), «הגלגל» 5.9.1946 (ביקורת שנייה), «דבר» 25.4.1945 ו«על המשמר» 20.4.1945 (לידים תנועתיים שייתכן שהם של אדם אחר) ו«העולם» 23.6.1938. עודכן גם [README של תיקיית הגיליונות](docs/jpress/issues/README.md), ובו טבלה של כל עשרים וחמישה הפריטים.

**מהדורה 63 — 25.8.2026, 10:40 (ששת הגיליונות שנותרו נקראו; ואהרון יושב בראש).** מהדורה 62 הכניסה לריפו עשרים וחמישה גיליונות; ששה מהם עדיין לא נקראו, והם נקראו כאן. **הממצא המרכזי: «ישב ראש אהרן צדוק».** ב**«על המשמר» מ-20.4.1945**, בדיווח מן **הוועידה השישית של הסתדרות הפועלים החקלאים**: «ישיבת אחר-הצהרים התחילה בשעה 4. **ישב ראש אהרן צדוק**. בישיבה נמשך הויכוח על בעיות ההתישבות. דיברו: מ. גלר (כפר יהושע), פ. זומר, ... קולר (גבע), נחומי (משמר השרון), ... מ. שגור (כפר עזיב)». עמוד 8 של הגיליון נותח בהגדלה והשורה **נקראה בעיניים**. עד כה ידענו שאהרון היה **מועמד** באותה ועידה — מספר 46 בטור ה"סגנים" של מפא"י (ערך 58); עתה מתברר שהוא **ישב בראש אחת מישיבותיה**, לצד נציגי קיבוצים ומושבים ותיקים. זו הפעם הראשונה בקורפוס שהוא מתועד בתפקיד ניהולי בוועידה ארצית. **וחמישה ימים אחר כך, ב«דבר» מ-25.4.1945**, ברשימת הנציגים לפי יישוב: «... גן יבנה — י. פוגל; **מקוה ישראל — אהרון צדוק, יוסף שפירא**; רחובות — י. חורין» — **פריט חמישי שנוקב את יישובו לצד שמו**, ולכן נכנס לקבוצת הפריטים שבהם הזיהוי מאומת ולא כמעט ודאי. **ושלושה אישושים נוספים.** **(א)** נוסח **הצוואה של מרגולין נדפס גם ב«על המשמר» מ-10.10.1947**, ובו אותן שתי השורות בדיוק — «האפוטרופוס אהרן צדוק ושהוא יעמוד בראשה» ו«צדוק **התימני, האופה אשר במקוה-ישראל**» — וכן ההספד החתום בשמו. **עוגן הזיהוי של הקורפוס עומד אפוא בשני עיתונים בלתי תלויים מאותו יום**, ואינו תלוי בשיבוש דפוס או בטעות מפתוח בגיליון אחד. **(ב)** **«על המשמר» מ-31.5.1960**, המקבילה לכתבת «למרחב», מדווחת: «**אהרון צדוק עובד במקום ... מאז 1916 וזכורים לו עוד התורכים**» — אישוש שני לשנת 1916, בעיתון אחר ובאותה עונה עיתונאית, ובתוספת קטנה: הוא זכר את השלטון העות'מאני. *(וההתנגשות מול פנקס תושבי יפו 1918-1919 מתחזקת בהתאם — היא נרשמת בערכים 28 ו-68 ואינה מוחלקת.)* **(ג)** מודעת «מתימן לציון» חזרה בלשונה המדויקת ב**«העולם» מ-23.6.1938**, חמישה שבועות אחרי הראשונה, ובה שוב «אהרן צדוק, ר' יחיא קאפח ז"ל». **ופריט אחד לא הניב ונרשם ככזה:** **«הגלגל» מ-5.9.1946** מכיל מסה ארוכה על יהדות תימן הנקשרת לביקורת על הקובץ, אך **שמו של אהרון לא אותר בתמליל שנסרק**; הפריט אינו נטען כאזכור שלו ונרשם כרקע בלבד. נוסף ערך מקור 69, ו**יעד T28 נסגר**. *(הערה מתודית שנרשמת: קובצי הגיליונות נושאים את שכבת ה-OCR של הספרייה הלאומית, והיא <strong>משורגת בין טורים</strong> בעמודים צפופים. לכן שתי הקריאות המכריעות של הסבב הזה — «ישב ראש אהרן צדוק» ו«מקוה ישראל — אהרון צדוק» — טופלו אחרת: הראשונה עברה עיבוד תמונה וקריאה בעיניים, והשנייה נותרה ברמת התמליל ומסומנת ככזאת.)*

**מהדורה 64 — 25.8.2026, 12:15 (הצד התימני: תכנית, ושתי הורדות בדרגה).** אחרי שאשכול העיתונות מיצה את מה שהיה בו, הופנתה השאלה אל **תימן עצמה** — איך מחזקים את מה שקדם ל-1914, ואפשר להרחיב את העץ כלפי מעלה. הסבב הזה אינו מוסיף ממצא; הוא **קובע מה אפשר ומה לא**, ועושה זאת בבדיקה ולא בהשערה. **המסקנה המבנית, שנרשמה בדוח ובתכנית:** ליהודי תימן **לא היה רישום אוכלוסין** — לא פנקסי לידה, נישואין או פטירה, לא באימאמות ולא לפניה. מה שתועד נוצר ונשמר בידי הקהילה עצמה, והקהילה יצאה ולקחה אותו איתה. ולכן **אין ארכיון בתימן שאפשר לפנות אליו**, וגם אילו היה — החומר אינו שם אלא בירושלים, בלונדון ובניו-יורק. מכאן שהצד התימני ייבנה **בעומק ולא בגובה**, וזה נאמר בדוח במפורש כדי שלא תיווצר ציפייה שלא תתממש. **נפתחו חמישה יעדים, T29-T33.** **T29 — שני חיבוריו של אהרון**, בעדיפות ראשונה ובפער: «**חבלי עליה**» (סיפורים) ב«מתימן לציון» 1938, ו«**תקופתו ומפעלו**» (על ר' יחיא קאפח) ב«שבות תימן» תש"ה. אלה המקורות הצפופים ביותר בפרטים שידוע לנו **בוודאות** שקיימים ולא נקראו — האיש כותב על העלייה שלו עצמו מתימן ועל צנעא של רבו. שני הכרכים אינם דיגיטליים; **נכתבה טיוטת בקשת סריקה** של שני החיבורים בלבד, ובה שני דברים שחשוב שיהיו: **מפתחות המיקום המדויקים** (שנשאבו מתוכן הקובץ שנדפס ב«דבר» 6.5.1938 ומן הביקורת ב«הד המזרח» 24.8.1945) ו**הצהרת זכויות יוצרים** — אהרן נפטר ב-1981, חיבוריו מוגנים עד 2051, ולכן הסריקה מבוקשת למחקר פרטי, לא תפורסם באתר, ויצוטטו ממנה קטעים קצרים בייחוס מלא. **T30 — קולופונים וכתובות תימניות**, שהם הדרך הקלאסית והכמעט-יחידה לעלות מעל הדור המתועד: סופרי תימן חתמו קודקסים בשרשרת פטרונימים מלאה. האוספים — כתיב, מכון בן-צבי, JTS, הבודליאנה והספרייה הבריטית; **ושלושת האתרים המרכזיים חוסמים גישה אוטומטית ב-robots.txt, ולא נעשה ניסיון לעקוף** — משימה לדפדפן של קורא אנושי. **T31 — עדן, ~1900**, מקום פטירתו של אברהם צאלח והרשומה הקולוניאלית היחידה שעשויה לתעד את הדור שמעל אהרון. **T32 — הענף שנשאר בתימן עד 1949**, דרך פנקסי עולי ראש העין. **T33 — הערוץ העות'מאני.** **ושתי הורדות בדרגה, ששתיהן תוצאה של בדיקה בסבב הזה ולא של הערכה:** **(א)** תימן אכן הייתה וילאייט עות'מאני בדיוק בשנות ילדותו של אהרון (1872-1918), ולכאורה אמורים להיות פנקסי נפוס — אלא שהפנקסים **המסורקים והמפותחים**, אלה שדרכם עבד הקורפוס עד כה, מכסים **את ארץ ישראל בלבד** ויושבים בארכיון המדינה; פנקסי וילאייט תימן, אם שרדו, נמצאים בארכיון העות'מאני באיסטנבול ואינם משימת מאגר אלא משימה למומחה. **(ב)** הסקירות והדוחות העדכניים על יהדות עדן מתמקדים כמעט כולם ב-1948-1967 ו**אינם מתעדים כלל את שיטות הרישום של הקהילה סביב 1900** — כלומר אין «מאגר קהילת עדן» לחפש בו, ומה שנשאר הוא קטלוג הספרייה הבריטית ותיעוד בית העלמין מעאלה. שני היעדים נשמרים, אך **בדרגת סיכוי נמוכה שנרשמת מראש**, כדי שלא תושקע בהם עבודה מעבר לפרופורציה. **ואזהרה מתודית שנרשמה לפני שתידרש:** **צאלח היא משפחת רבנים ידועה מצנעא**, ובראשה **מהרי"ץ, ר' יחיא צאלח (1713-1805)**, גדול פוסקי תימן — והפיתוי לחבר אליה את המשפחה גדל דווקא עכשיו, משהתברר שאהרון הספיד את מארי יחיא קאפח, כתב עליו, וניצב לצדו ברשימת מחברי «מתימן לציון». **ובכל זאת:** צאלח הוא אחד משמות המשפחה הנפוצים בתימן — 682 רשומות ב-IGRA, ובראש העין לבדה 98. ייחוס לשושלת מהרי"ץ הוא **השערה שיש לבדוק בקולופון או בכתובה, ולא מסקנה משם משפחה**; כל עוד אין רשומה, לא נטען דבר. נוספו שני קבצים — [תכנית המחקר של הצד התימני](docs/archives/yemen-research-plan.md) וטיוטת בקשת הסריקה (הטיוטה לא נשמרה בריפו — ראו T29) — ועודכנו לוח היעדים ותור המחקר. *(הערה תפעולית: גשר המחשב נותק באמצע הסבב, ושני הקבצים הוכנו במלואם והוכנסו לריפו לאחר שהחיבור חזר.)*

**מהדורה 65 — 25.8.2026, 12:50 (הנחת היסוד התהפכה, ונפתח היעד הגדול).** מהדורה 64 בנתה תכנית שלמה סביב שאלה אחת — איך משיגים את שני חיבוריו של אהרון, שאינם דיגיטליים — וניסחה בקשת סריקה זהירה, ובה הצהרת זכויות יוצרים המבטיחה שהחומר לא יפורסם. **שתי ההנחות התבררו כשגויות, ושתיהן לטובה.** **האחת: המשפחה היא בעלת העיזבון של אהרן צדוק.** ומכאן שזכויות היוצרים בחיבוריו **בידיה**, ואין כל מגבלה על ציטוט מהם — ואף לא על **פרסומם במלואם**, אם תבחר בכך. ההערה שנרשמה במהדורה 64 בוטלה בשלושת המקומות שבהם הופיעה. *(וזו אינה רק הסרת מגבלה: «חבלי עליה» ו«תקופתו ומפעלו» הם שני טקסטים על יהדות תימן שאינם דיגיטליים בשום מקום, ופרסומם יהיה תרומה ולא רק שימוש.)* **והשנייה: הכרכים בידי המשפחה**, והיא מדיגטת אותם. **T29 שינה אפוא אופי** — הוא אינו עוד "לבקש סריקה" אלא **"לקבל, לקרוא ולתמלל"** — וטיוטת הפנייה לספרייה (לא נשמרה בריפו) ירדה למסלול **גיבוי**, למקרה שעותק יימצא חסר או פגום; הנוסח נשמר מוכן. **ומכאן נפתח יעד חדש, ואולי הגדול שבקורפוס — T34: העיזבון עצמו.** אם המשפחה מחזיקה בעיזבון, השאלה הנכונה אינה מה יש בספרייה הלאומית אלא **מה עוד יש בארגז**. אדם שערך קובץ וכתב בו מאמר, פרסם בעיתונות מ-1933 עד 1950, עמד בראש אגודת «עזרת אחים», ישב בראש ישיבה של ועידת הפועלים החקלאים, ושימש **אפוטרופוס לעיזבונו של יהושע מרגולין** ויושב ראש ועדת המלגות שלו — **הותיר ניירת**. שבעה דברים לחפש, לפי סדר ערך: **(א)** התכתבות עריכה עם **ישראל ישעיהו** סביב שני הקבצים (1937-1945) — ואם שרדה, היא סוגרת גם את T24, שהיה עד כה תלוי בשני תיקים לא-סרוקים בארכיון המדינה; **(ב)** התכתבות עם **שמואל יבנאלי**, שאת שליחותו פגש כנער בצנעא ובביתו בירך ב-1950; **(ג)** **כתבי יד וטיוטות** של שני החיבורים, שעשויים להכיל יותר מן הנוסח שנדפס; **(ד)** ניירת האפוטרופסות על עיזבון מרגולין (1947 ואילך); **(ה)** **עותקיו האישיים** של «מתימן לציון» ו«שבות תימן» — הערות שוליים בכתב ידו בקובץ שהוא עצמו ערך הן מקור ממדרגה ראשונה; **(ו)** תעודות אישיות — תעודת עלייה, נתינות, פנקסי הסתדרות, מסמכי מקווה ישראל; **(ז)** צילומים מזוהים. **הפעולה שנרשמה:** מעבר מסודר על מה שיש בבית, **לפני** כל פנייה לארכיון חיצוני. *(והערה מתודית שראוי לרשום: מהדורה 64 השקיעה עבודה בבניית מסלול סביב מכשול שלא היה קיים. הלקח אינו שהתכנון היה מיותר — שאר יעדיה עומדים בעינם — אלא ש<strong>כדאי לשאול את המשפחה מה יש בידיה לפני שבונים מסלול חיצוני</strong>. הלקח נרשם, ו-T34 הוא היישום שלו.)*

**מהדורה 66 — 25.8.2026, 13:30 (חוב קטן שנפרע).** במהדורה 63 נרשמה שורת «דבר» מ-25.4.1945 — «מקוה ישראל — אהרון צדוק, יוסף שפירא» — כ**מאומתת ברמת התמליל בלבד**, עם הערה מפורשת שהיא טרם אושרה בעיניים על הדף. החוב נפרע. **ואיך:** ניסיונות החיתוך לפי אומדן מן התמונה החטיאו את המיקום פעמיים, ולכן נעשה הדבר אחרת — שכבת ה-**bbox** של קובץ ה-PDF נחלצה (`pdftotext -bbox`), ובה אותרו המילים במיקומן המדויק בנקודות (המילים נשמרות שם בסדר לוגי הפוך, ולכן החיפוש נעשה על «קודצ» ולא על «צדוק»); ההמרה לפיקסלים לפי 200dpi נתנה את החיתוך המדויק. השורות נקראות עתה בבירור: «רחובות — י. חורין. / גן יבנה (יום ה') — י. פוגל; / **מקוה ישראל — אהרון צדוק, יוסף שפירא**.» הדירוג עלה למאומת מלא בשני מקומות, ונוספה ראיה מצולמת (67 ← 68). *(והשיטה נרשמת כשיטה: כשה-OCR של גיליון עיתון משורג בין טורים ואי אפשר לאמוד את מיקום השורה מן התמונה, שכבת ה-bbox נותנת את הקואורדינטות המדויקות.)*

**מהדורה 67 — 25.8.2026, 14:20 (ארכיון תל אביב-יפו נבדק ישירות, והתשובה שלילית וברורה).** לקורפוס נוסף **שרת MCP ייעודי לארכיון תל אביב-יפו**, ובכך נפתחה סוף-סוף הגישה שנחסמה במהדורות 59-64 ב-robots.txt. בדיקת התקינות עברה, והחיפוש נעשה מול המפתח החי של האתר. **והתשובה התבררה כפשוטה: הפנקס אינו שם.** המערכת שב-`infocenters.co.il/tel_share` היא **«ארכיון מסמכים דיגיטליים» של העירייה** — התכתבות **לשכת ראש העיר** (18,888 מסמכים) ו**לשכת המנכ"ל** (613) — ובסך הכול **כ-19,900 מסמכים**. שאילתת צבירה על שדה תאריך היצירה החזירה את הקצה המוקדם ביותר: **20 ביולי 2000**. כלומר טווח האוסף כולו הוא **2000-2008**, ואין בו ולו מסמך אחד מלפני קום המדינה — קל וחומר פנקס תושבים משנת 1918. **ובדיקות שם שנעשו לשם הסדר, ונרשמות כממצא שלילי מתועד:** «צאלח» — **0 תוצאות**; «מקוה ישראל» — **0**; «תימנים» — **0**; «צדוק» — **4**, וכולן נקראו והן של אנשים אחרים בני-זמננו (רינה צדוק; ארנון צדוק; הפסל צדוק בן דוד; ותערוכה של צדוק בסן). **המסקנה, שנרשמת כדי שלא ייחקר שוב:** פנקס תושבי ועד העיר ליהודי יפו, מספר מערכת **08-1178**, שייך ל**ארכיון ההיסטורי** של תל אביב-יפו — אוסף נפרד, שאינו מתפרסם במערכת המקוונת הזאת. **יעד T25 נשלל אפוא כמסלול**, והדרך היחידה שנותרה לדף 144 היא הפנייה ל-IGRA לרזולוציה המקורית של הסריקה (הטיוטה מוכנה מאז מהדורה 62), ואם תיכשל — פנייה ישירה לארכיון ההיסטורי או עיון פיזי. **והערת ה-robots.txt שנרשמה בארבע מהדורות התייתרה** ותוקנה בקובץ ההערה הארכיונית: לא היה שם מחסום שמסתיר תשובה, אלא ארכיון אחר. *(והלקח נרשם: כשמסלול חסום, שווה לברר <strong>מה בדיוק יש מעברו</strong> לפני שמניחים שהחסימה היא שמפרידה בינינו לבין הממצא.)*

**מהדורה 68 — 25.8.2026, 23:20 (האוסף שנרשם «חסום» היה פתוח כל הזמן — ושמונה שורות ארואס).** מאז מהדורה 55 נשא הקורפוס יעד בשם **T21**, ובו 503 רשומות «הרשמה בקונסוליה בריטית» מן האוסף `1838_1908_BritHebNabJer` שתמונותיו מוחזרות ב-**HTTP 403**. במהדורה 57 השיבה ועדת הוובמאסטר של IGRA שהבאג מאושר וטרם תוקן, דחתה בקשה לכעשרים עמודים, והפנתה את הדרך שנותרה לפנייה לארכיון המדינה — ומאותו רגע היה T21 **יעד מוסדי**: נכתבה טיוטת מכתב, והשאלה שהוא נועד להכריע — **מיהו אביו של אברהם ארואס** — הוקפאה. **זו הייתה טעות מתודית, והיא נרשמת ככזאת.** IGRA מגישה **מראה** של אוסף שמקורו בארכיון המדינה; הארכיון עצמו מגיש אותו **פתוח ומקוון**. שאילתה אחת על מזהה הרשומה — [סל-1544/1, «Indexes and Registers of the British consulates in Palestine», 1855-1919](https://www.archives.gov.il/details/0013z0q) — החזירה סיווג **גלוי** ו-`has_online_access: true`. הכלל שנרשם לקורפוס: **כשמאגר מגיש מראה של אוסף ארכיוני ומחזיר שגיאה, בודקים את הארכיון המקורי לפני שמניחים חסימה.**

הקובץ — **1,032 עמודים, 137MB** — הורד במלואו. **אין לו שכבת OCR:** זו סריקת מיקרופילם (Genealogical Society of Utah) של כתב יד, ו-`pdftotext` מחזיר עליו טקסט ריק. האיתור נעשה אפוא ידנית, בשיטה שנרשמת אף היא: מיפוי מבנה הכרך בגיליונות מגע בהפרשים (עמודים 20, 120, 260, 520, 660, 780, 900, 1020), איתור האינדקס האלפביתי בראש הכרך, ורינדור עמודי האות A ב-300dpi לקריאה בעיניים. **עמודים 22-24** החזיקו את הסחורה: **שמונה שורות ארואס**, בעמודות «Name · First registered: Year, No. · Remarks» — כלומר לכל נרשם **שנת הרישום הראשון ומספרו**.

**מה נקרא:** Arwas — Yusef — **1866** — 7 · Arruas — Abraham — **1887** — **14** · Arwas — Eliyaho — 1887 — **133** · Arwas (Arruas) — Abram (Abraham) — 1887 — **134** · Arrowas — Michel — 1891 — **95** · Arrowas — Joseph Eliaho — 1891 — **96** · Arrowas — Jacob — 1894 — 81 · Arrwas — Moshé — 1897 — 107.

**שלוש תוצאות.** **(א) יוסף 1866** היא הרשומה הקונסולרית המוקדמת ביותר בקורפוס, ומקדימה בשלוש שנים את רישום 1869 שממנו נלקח עד כה גילו. יש לה גם תוצאה אנליטית: מתח שנת הלידה — 1869 נותן בן 24 (~1845), טופס 1893 נותן בן 41 (~1852) — **נוטה עתה לטובת ~1845**, שכן לפי הקריאה המאוחרת היה ב-1866 בן ארבע-עשרה, ונער בגיל זה אינו נרשם בקונסוליה בזכות עצמו. **(ב) אברהם ארואס נרשם לראשונה ב-1887**, ולא ב-1890 כפי שנרשם בקורפוס; ולצדו שורה שנייה באותה שנה, מס' 134, ולא הוכרע אם זהו אותו אדם שנרשם פעמיים או שניים בשם אברהם. **(ג) שתי צמדות של מספרים עוקבים** — אליהו 133 ואברהם 134 ב-1887, מיכאל 95 ויוסף אליהו 96 ב-1891. הצמד של 1891 מוכר לקורפוס כשני **בני-דודים** (מיכאל בן שלמה ויוסף אליהו בן אלעזר), ומכאן שרישום עוקב מציין ככל הנראה בני משפחה שבאו יחדיו. **ומכאן ההשלכה, שנאמרת בסייג מלא:** אם התבנית נכונה, אברהם (134) נרשם יחד עם אליהו בן שלמה (133) ב-1887. **אין בכך ראיה** שאברהם הוא בנו או אחיו של אליהו; יש בכך **כיוון בדיקה מובהק**, שיוכרע רק בטופסי הרישום עצמם.

**ו-T21 חוזר להיות יעד פעיל.** אותו כרך מחזיק גם את **טופסי הרישום** — כל חמש הדגימות העמוקות הראו «Her Majesty's Consulate — Jaffa — Foil of Certificate of Registration No. X», כלומר את סדרת הטפסים שממנה נבנה כל ענף ארואס בקורפוס, ובהם שדה **«Father's Name»**. המשימה שנפתחה: לאתר בתוך 1,032 העמודים את הטפסים הנושאים את המספרים **14, 133 ו-134 של 1887** ולקרוא בהם את שם האב. *(ההסקה הזאת נבדקה ונפסלה במהדורה 69 — ראו שם; הרישום נשאר כפי שנכתב.)* וכן: רשומת הארכיון מציינת «המשך בסל 1545», שטרם נבדק.

**נוסף:** ערך מקור **70** (סל-1544/1), שלוש ראיות מצולמות (68 ← 71), קובץ הממצאים [docs/isa/britreg-sal1544-arwas-index.md](docs/isa/britreg-sal1544-arwas-index.md), והעתק מקומי של עמודי 22-24. **עודכן:** T21 בקובץ היעדים הפתוחים — מ**מוסדי** ל**פעיל**, עם שלוש תת-משימות ממוספרות; והמכתב לארכיון המדינה יורד מרשימת החסמים (הוא עשוי עוד לשמש לבקשת סריקה באיכות גבוהה, לא לגישה).

**מהדורה 69 — 25.8.2026, 23:55 (ההסקה נבדקה ונפסלה; ובמקומה — שבע-עשרה שורות ארואס ביום אחד).** מהדורה 68 סיימה בהמלצה מבצעית: לאתר בכרך סל-1544/1 את **טופסי ההרשמה** מספרים 14, 133 ו-134 של 1887 ולקרוא בהם «Father's Name». המהדורה הזאת עשתה בדיוק את זה — **ומצאה שההמלצה שגויה**.

**חלק א' — הבדיקה השלילית.** סדרת הטפסים בכרך מופתה בגיליונות מגע (הטפסים ממוספרים לפי שנה, ומספר הטופס עולה בקצב עמוד לעמוד), ואותר טופס מס' 14 של 1887 — **עמוד 925 בקובץ, «Page 76» בכרך**. הוא נפתח ונקרא: «Her Majesty's Consulate — Jaffa — Foil of Certificate of Registration. **No. 14 · 11th of June 1887** · Name: **Miss Ina Bradley** · Country: England · Village or Town: London · Father's Name: **Thomas Bradley (dead)** · Residence of Applicant: Jaffa · Occupation: Missionary · Age: 29». **אישה אנגלייה, מיסיונרית.** מכאן שמספרי האינדקס אינם מספרי הטפסים אלא מספרי הרישום ב**פנקס נתיני בריטניה** — מסמך אחר, טבלה שנתית שכל שנה בה ממוספרת מ-1 ואילך. הראיה נשמרת בגלריה ולא נמחקת: היא מונעת חיפוש שווא של מאות עמודים, והיא מדגימה מדוע מספר בערך אינדקס אינו נטען עד שנפתח המסמך שאליו הוא מפנה.

**חלק ב' — הפנקס אותר, ובו חור.** עמוד 132 בקובץ הוא שער «**Register of British Subjects in the Consular District of Jaffa**» (J22/7), והפנקס נסרק בעמודים 133-158, שני עמודי כרך בכל עמוד קובץ. נסרקו כותרות השנים של כל **חמישים ושמונה** חצאי-העמודים, והרצף שהתקבל הוא 1873 · 1874 · 1875 · 1876 · 1877 · … · **1886** ואז ישירות **1899** · 1900 · 1901 · 1903 · 1904 · 1905 · 1906 · 1907 · 1908 · 1909 · 1910 · 1911 · 1912 · 1913 · 1914. כלומר **שתים-עשרה השנים 1887-1898 אינן בכרך** — ובהן נופלות ארבע משורות האינדקס: 1887 (שלוש), 1891 (שתיים), 1894 ו-1897. היעד שנותר מנוסח עתה במדויק: לא «לאתר טופס», אלא **לאתר את עמודי 1887-1898 של הפנקס** — בסל אחר, בעותק אחר, או אצל הארכיון הלאומי הבריטי. ההבחנה בין «העמודים אינם קיימים» ל«אינם בכרך הזה» נשמרת, ורק השנייה נטענת.

**חלק ג' — ומה שכן היה שם: 10 בפברואר 1886.** באותו יום נערך ביפו רישום המוני — עשרות אנשים בזה אחר זה — ובתוכו **שלושה משקי בית ארואס ברצף אחד, רישומים 48-64: שבע-עשרה נפשות.** **48 Eliaho Arowas** (30, Moneychanger) · 49 Oro (25) · 50 Moses (12) · 51 Rachel (10) · 52 Mariam (7) · 53 Sultana (5) · 54 Samha (50) · **55 Joseph Arowas** (37, Servant) · 56 Zahra (25) · 57 Samka (18) · 58 Mariam (17) · 59 Shlomo (13) · 60 Bokor (5) · 61 Rosa (2) · **62 Michel Arowas** (20, Moneychanger) · 63 Rachel (19) · 64 Shlomo (1) — כולם Palestine, מגורים Jaffa. **זהו האשכול המשפחתי הגדול ביותר של ארואס שנקרא עד כה בקורפוס**, והתיעוד הראשון של נשות המשפחה וילדיה בשמותיהן.

**ארבע תוצאות ואזהרה.** **(א)** אליהו ומיכאל רשומים שניהם **Moneychanger** — אותו מקצוע שרשומת 1869 נוקבת ליוסף («Saraff»); המקצוע עובר במשפחה. **(ב)** יוסף רשום **בן 37** ⇒ יליד ~1849 — **הצהרת גיל שלישית**, היושבת בדיוק בין 1869 (בן 24 ⇒ ~1845) ל-1893 (בן 41 ⇒ ~1852); מהדורה 68 הטתה את הכף לטובת ~1845 על סמך רישום 1866, והממצא החדש אינו מכריע אלא מוסיף נקודה שלישית, ולכן המתח נותר רשום. **(ג)** מיכאל בן 20 ⇒ יליד ~1866; ובפנקס **1899** נמצאה רשומה חדשה — «17 · Feb. 13 · **Michel Arwas** · Palestine · Jaffa · **35** · Trader» ⇒ יליד ~1864. **(ד)** לראשונה יש לקורפוס שמות נשים וילדים בענף היפואי. **והאזהרה:** בבית יוסף רשומה **«Mariam Arowas» בת 17**, ילידת ~1868/9 — **ואין זו מרים ארואס-פריינטה** ילידת 1875. או שיש שתי מרים במשפחה, או שהגילים בשורות ההמשך נרשמו בגסות, או ש«Joseph» זה אינו יוסף שלנו. הסתירה נרשמת ואינה מיושבת.

**חלק ד' — «See Raw…» פוענח.** באותו סל, בתוך תיק עיזבונו של מואיז כהן עדד (עמודים 165-166), יושבת הצהרה בצרפתית בפני הקונסול הבריטי: «Par devant Nous John Dickson, Consul de Sa Majesté Britannique à Jérusalem, ont comparu: 1° le Sieur Samuel Karcos, 2° " **Moïse Rawas**, 3° " **Abraham Rawas**, 4° " Haym Lasry — tous les quatre **sujets anglais demeurant à Jérusalem**» — המצהירים כי מואיז כהן עדד נפטר ב-15 ביולי 1894 בירושלים; ובעמוד שאחריו אישור הקונסול לחתימות, «Jerusalem, the 11th day of May 1895. John Dickson, HM Consul». **הכתיב הוא Rawas** — ובדיוק לכך מפנה ההערה **«See Raw…»** שנקראה במהדורה 68 בשורת «Arwas (Arruas) · Abram (Abraham) · 1887 · 134». האינדקס עצמו מקשר בין שתי צורות הכתיב. אם הקישור נכון, זהו אברהם ארואס נתין בריטי המתגורר **בירושלים**, בחתימת ידו, במאי 1895. שלושת השמות הנלווים — קרקוס, לסרי וכהן-עדד — הם שמות ספרדיים-מגרביים של הקהילה המערבית בירושלים, אותו מרחב שממנו יצאה משפחת ארואס. הזהות עצמה נרשמת **טעון אימות** ואינה נטענת; ונרשמת גם אי-התאמה בגוף המסמך: החותם הרביעי הוא «Haym Lasry» בהצהרה ו«Naim Levy» באישור הקונסול.

**חלק ה' — סל-1545/1 נפתח.** ההפניה «המשך בסל 1545» נבדקה, והחזירה אוסף פתוח נוסף: «**Registry Forms of British Nationals registered at the Vice Consulate in Jaffa**», 1865-1914 (J22/28), **1,267 עמודים, 168MB** — הורד ומופה. זוהי המשכה של סדרת טופסי ההרשמה, הנפתחת בטופס מס' 1 של **1892** ורצה עד **1914**. אין בו OCR ואין בו אינדקס, ולכן איתור טופס בו תלוי במספר רישום שיימצא תחילה במקום אחר — כלומר בעמודי הפנקס החסרים.

**נוסף:** ערכי מקור **71, 72, 73**; **חמש** ראיות מצולמות (71 ← 76); וקובץ הממצאים [docs/isa/britreg-1886-jaffa-arwas-households.md](docs/isa/britreg-1886-jaffa-arwas-households.md). **עודכן:** T21 נוסח מחדש סביב היעד האמיתי (עמודי 1887-1898), והמסקנה המבצעית של מהדורה 68 בוטלה בגוף המאמר ובנספח.

**מהדורה 70 — 26.8.2026, 00:15 (מנוע חיפוש חדש, ומסמך המדינה הראשון של הענף המצרי).** לקורפוס נוסף שרת MCP ל-**Google Pinpoint** מעל אוסף ארכיון המדינה [«רשימות עולים ומסמכי הגירה»](https://journaliststudio.google.com/pinpoint/search?collection=585158a3cc8e02af&q=) — **7,849 מסמכים, 7,818 מהם מאונדקסים, כ-135,000 עמודים, 1919-1975**, עם שכבת OCR הניתנת לחיפוש, כולל כתב יד. בדיקת התקינות רצה והחזירה ok.

**חלק א' — המסקנה המבנית, והיא שלילית.** האוסף נפתח ב-**1919**. שלוש השושלות שבקורפוס נכנסות לארץ לפניו: **אהרון צדוק** ירד בחוף יפו בתשרי תרע"ה, **1914** — חמש שנים לפני תחילת האוסף; **ארואס** נרשמים בקונסוליה הבריטית ביפו מ-1866; **פריינטה** במקווה ישראל מן המאה ה-19, ורוזה ילידת הארץ 1902. **ולכן אין ואין יכולה להיות באוסף רשומת עלייה של אף אחד מהם.** זו תשובה סופית לשאלה, לא פער פתוח — והיא נרשמת ככזאת.

**חלק ב' — ונקודת המגע היחידה, שנמצאה.** הענף שגורש מיפו למצרים ב-1915, נשאר שם **ושב ב-1950** — יעד **T18**, שנפתח במהדורה 41 ונשען עד כה על טופס קונסולרי מ-1906 ועל פרוזת ספר המשפחה — יושב בדיוק בטווח האוסף. בתיק [**גל-14825/6** — «שאלוני רישום לעולה, לפי סדר א'-ב' שמות המשפחה — ארא-ארי», 1950](https://www.archives.gov.il/details/000d6sv), 597 עמודים, גלוי ומקוון, נמצאו **שני שאלוני ארואס — ואלה השניים היחידים באוסף כולו** תחת הכתיב הלטיני ARWAS.

**עמוד 181, טופס ד' 246661**, בחותמת «כניסה · 1.V.1950 · ENTRÉE · HAIFA»: שם המשפחה **ארואס / ARWAS** · השם הפרטי **JOSEPH** · **שם האב: RAPHAEL** · **מקום הלידה: CAIRO** · תאריך הלידה **17/7/1935** · אזרחות **מצרי** · הלאום והדת יהודי · «איפה גר רב ימי חייו» — **מצרים** · מין זכר. כלומר **יוסף ארואס בן רפאל, יליד קהיר, כבן ארבע-עשרה, שחי כל ימיו במצרים ונכנס לחיפה ב-1 במאי 1950**.

**עמוד 182, טופס ד' 272550**, בחותמת «כניסה · 26 JUN 1950 · ENTRÉE · HAIFA»: שם המשפחה **ארואס / ARWAS** · **שם האב: רפאיל** · שנת הלידה **1934** · אזרחות **מצרית** · הלאום והדת **יהודיה**, בצורת נקבה · «איפה גר רב ימי חייו» — **מצרים**. כלומר **בתו של אותו רפאל, ילידת 1934, שנכנסה שבעה שבועות אחרי אחיה**. שתי הסתייגויות נרשמות כפי שהן: **השם הפרטי לא פוענח** — הוא נכתב בכתב יד עברי בשם לועזי, והשדה הלטיני מולא בשם המשפחה בלבד; ו**תאריך הלידה שבשדה, «31/6», אינו תאריך קיים**.

**חלק ג' — מה זה מוסיף, ומה במפורש אינו מוכיח.** הקורפוס מקבל **תיעוד מדינה בן-הזמן לשיבת הענף המצרי**, במקום עדות ספר; ו**פטרונים חדש — רפאל ארואס מקהיר**, אב לשני ילדים לפחות. השם רפאל מוכר לקורפוס משני הקשרים אחרים — «רפאל רחמים פריינטה» שבענף האם, ו«Rafael Arwas» מירושלים ברשימת הפצועים והשבויים 1948-49 שנרשם כליד ברמת אינדקס בלבד — ואיש מהם אינו מזוהה עם הקהירי הזה. **והסייג הוא העיקר: אין מסמך המחבר את רפאל מקהיר לענף היפואי.** החיבור סביר ואינו נטען.

**חלק ד' — כלל עבודה שנרשם, ובגלל טעות שנתפסה בזמן.** OCR של טבלאות בכתב יד עברי רועש מאוד, ותוצאת חיפוש עלולה לחבר אסימונים משתי עמודות שונות לכדי שם שאינו בעמוד: החיפוש **«אהרן צדוק»** באוסף החזיר שני מסמכים — רשימת עולים 1935 (חיפה) ורשימת עולים 1932 (תל אביב) — ובבדיקת העמודים עצמם **אין בהם שורה כזאת**. **Pinpoint היא כלי איתור, לא מקור;** כל מה שנטען במהדורה זו נקרא מקובץ ה-PDF המקורי של ארכיון המדינה ב-300dpi.

**חלק ה' — חמישה ממצאים שליליים, שנרשמים כדי שלא ייחקרו שוב.** **«צאלח»** — 42 מסמכים, כולם עולי עיראק, סוריה ותימן של 1943-1973; שם נפוץ בשלושתן, אין קשר לצאלח-צדוק של צנעא. **«פריינטה»** — 9 מסמכים, כולם עולי מרוקו, טוניסיה, צרפת ואנגליה של 1954-1972. **«ארואס»** בכתיב עברי — 8 מסמכים, 1949-1971, עולי מרוקו, צרפת וארגנטינה. **«ARWAS»** בלטינית — **מסמך אחד בלבד באוסף כולו**, הוא גל-14825/6. **ורשימת נמל יפו 1919-1920** (S-104-552), המסמך המוקדם ביותר באוסף ובדיוק החלון שבו היו אמורים לשוב מגורשי מצרים וקפריסין — **אין בה ארואס**.

**נוסף:** ערך מקור **74**, שתי ראיות מצולמות (76 ← 78), קובץ הסקירה [docs/isa/pinpoint-immigrant-lists-survey.md](docs/isa/pinpoint-immigrant-lists-survey.md), והעתק מקומי של שני העמודים. **נפתח:** לאתר את שאלונו של רפאל ארואס עצמו (אינו בתיק ארא-ארי של 1950); לסרוק את שאר תיקי «שאלוני רישום לעולה», הערוכים אלפביתית ולכן זולים לבדיקה; ולחבר או לנתק את רפאל הקהירי מן הענף היפואי — דרך רשימות הגירוש מיפו 1915 או רשומות הקהילה בקהיר.

**מהדורה 71 — 26.8.2026, 09:40 (סבב ביקורת חיצונית שנים-עשר: הקורפוס סתר את עצמו).** סוכן ביקורת עצמאי, שלא ראה את המחקר קודם, בדק את מהדורות 62-70 והחזיר **8 ממצאים קריטיים, 15 חמורים ו-12 קלים**.

**מה נמצא תקין, ונאמר תחילה.** תקינות הקישורים **מושלמת**: 774 יעדים יחסיים חולצו מכל הקבצים — 19 מן המאמר, 278 מאינדקס המקורות, 10 מקובץ היעדים, 11 מן היומן, 156 מרשימת הראיות ו-456 מן ה-HTML הבנוי — ואומתו מול רשימת הקבצים שעל הדיסק: **אפס שבורים**. כן נמצאו תקינים: היומן 1→70 עולה ורצוף בלי כפילויות, נספח ד' יורד 70→1 בלי פערים, הטבלאות ממוספרות 1-8 בלי הפניות תלויות, 179 סימני ציטוט מול 179 מרונדרים, הספירות המוצהרות תואמות בכל מקום — **ושם המבקש אינו מופיע באף אחד מחמשת הדליוורבלים**.

**הכשל המרכזי היה סמנטי, והוא חמור.** **מהדורה 70 גילתה מחדש מסמך שהקורפוס כבר החזיק ממהדורה 55 — ולא זיהתה שהוא מוכר.** שני שאלוני הרישום לעולה של 1950 נקראו במהדורה 55 מסריקות IGRA והם ערך מקור 54; מהדורה 70 הגיעה אליהם דרך המנוע החדש, הציגה אותם כממצא ראשון, וקבעה ש«הפטרונים רפאל ארואס מקהיר» חדש לקורפוס — בעוד שהיה בו חמש-עשרה מהדורות. גרוע מזה: היא **קראה אחרת** את שדה השם בטופס השני. מהדורה 55 קראה **«שמעון»**; מהדורה 70 קראה שם לועזי בלתי־מפוענח, ואת שדה «הלאום והדת» כ«יהודיה», ומכאן הסיקה **אחות**. **שתי הקריאות עמדו זו לצד זו בגוף אותו עמוד מפורסם, שתיהן מדורגות «מאומת»** — ובקובץ היעדים אף בתוך אותה פסקה, שלוש שורות זו מזו.

**ההכרעה.** הטופס הוגדל מן המקור הארכיוני (גל-14825/6, עמוד 182) ל-**900dpi**. בשדה השם ניכרות חמש אותיות בכתב יד רהוט — **ש · מ · ע · ו · ן** — ובשדה הדת **«יהודי»** בצורת זכר. **קריאת מהדורה 55 הייתה הנכונה, וקריאת מהדורה 70 בוטלה בכל מקום.** השגיאה נרשמה כ«שגיאת קריאה של הקורפוס עצמו» בסעיף הממצאים השליליים, ולא נמחקה. הראיה הכפולה הוסרה מן הגלריה (איור אחד במקום שניים לאותו מסמך), ערך 74 נוסח מחדש כערך של **מקור ארכיוני ובדיקת מיצוי** ולא כערך של מסמכים חדשים, ושני הדירוגים הסותרים לאותו זיהוי אוחדו ל«ככל הנראה», כדירוגו בערך 54.

**שישה תיקונים קריטיים נוספים.** **(1)** ערך 56 עדיין שלח את הקורא אל «טופס 96, שעדיין חסום» ואל «פנייה לארכיון המדינה» — בדיוק ההסקה שמהדורה 69 הפריכה ובדיוק המסלול שמהדורה 68 ביטלה; נוסח מחדש. **(2)** סעיף 10.3 הצהיר שעשרה ערכי מקור (59-68) מחזיקים **תמליל בלבד** «מפני שנקודת ההורדה חסומה ב-Cloudflare» — בעוד שכל עשרת הערכים מחזיקים גיליונות מלאים מאז מהדורה 62, ויעד T27 סגור; המשפט נמחק. **(3)** הטענה «התיעוד הראשון בקורפוס של נשות המשפחה וילדיה בשמותיהן», שהופיעה בארבעה מקומות, הופרכה בידי ערכים 42, 52 ו-53 — משקי בית מ-1893 שכבר נקבו בשמות רעיות וילדים; תוקנה ל«התיעוד המוקדם ביותר», עם הפניה. **(4)** **36 מתוך 78 כיתובי הראיות הדפיסו תגי הדגשה כטקסט גלוי בדף המפורסם** — הפונקציה `evid_fig()` בורחת את הכיתוב כולו; תוקנה, ונוסף שער בנייה שייכשל אם תג בורח ידלוף שוב. **(5)** סתירות שלא נרשמו סביב אליהו ארואס: **34 ב-4.12.1885 מול 30 ב-10.2.1886** — עשרה שבועות זה מזה, בשני מסמכים קונסולריים; **עזה מול יפו** באותו פרק זמן; ו**«Fro» מול «Oro»** בשם הרעיה. שלושתן נרשמו כסתירות שאינן מיושבות, ערך 45 עודכן מ«ארבע מדידות גיל מתכנסות» ל«חמש, שארבע מהן מתכנסות», והזיהוי של שורה 48 — שהיה בשימוש בלי דירוג — דורג **כמעט ודאי**. **(6)** **סקריפט הפרסום** דחף לאתר הציבורי את שנים-עשר דוחות הביקורת, את `project-memory.md`, את `push_portal.sh` ואת טיוטות המכתבים שבתיקיית `docs/letters/` — והמיגון שנרשם במהדורה 61 (הוספת התיקייה ל-`.gitignore`) **אינו פועל כלל** בנתיב הזה, שכן תיקיית המחקר אינה מאגר git והסקריפט מחריג את `.gitignore` עצמו מן ההעתקה. כל אלה הוחרגו, ונוסף **שער פרטיות** שעוצר את הפרסום אם נמצא בעץ היעד שם המבקש, כתובת דוא"ל או נתיב מקומי. **והשער תפס מיד תקלה שנייה, בהרצה הראשונה:** `rsync --exclude` **אינו מוחק** מיעד הפרסום קבצים שהועתקו לשם בהרצות קודמות — ההחרגה מונעת העתקה חדשה בלבד. שישה קבצים ישנים (דוחות ביקורת, `project-memory.md`, `push_portal.sh`) עדיין ישבו ברפו הציבורי, והשער עצר את הדחיפה בגללם. נוסף `--delete-excluded`, שמנקה אותם מן היעד, וכן החרגה של `/_to_delete/`. **זה בדיוק מה שהשער נועד לו:** ההחרגה לבדה נראתה כמו תיקון, ורק בדיקה בעץ היעד הראתה שהיא חלקית.

**ומן החמורים.** מתח שנת הלידה של יוסף ארואס עודכן בכל מקום לשלוש נקודות (~1845 / ~1849 / ~1852) ודורג מחדש **טעון אימות**, במקום ההטיה לטובת ~1845 שנשארה עומדת אחרי שמהדורה 69 הוסיפה נקודה שלישית · הממצאים השליליים על אברהם ארואס עודכנו: רישומו הראשון **1887** ולא 1890, והאוסף **אינו חסום** · המשפט שהמשך העבודה בסל-1544/1 יסגור את T21 הוחלף — עמודי 1887-1898 אינם בכרך · הבדיקה השלילית של טופס ברדלי קיבלה ממצא משלה בערך 71 ובסעיף הממצאים השליליים, אחרי שצוטטה לערך שלא נשא אותה · «(T1-T12)» תוקן ל«(T1-T34)» · «יליד 1898» כהנחה חד-משמעית הוחלף ב«~1895-1898, המקורות חלוקים» כבכל שאר הקורפוס · כותרת קובץ היעדים עודכנה ממהדורה 60 ל-71 · טענת המיצוי «השניים היחידים באוסף כולו» דורגה **ככל הנראה** בסייג ש-31 מסמכים אינם מאונדקסים · פער המספור 35-39 באינדקס המקורות תועד כמכוון, ונוסף שער בנייה שמוודא שכל סימן ציטוט מפנה לערך קיים · ותאריך הלידה הבלתי־אפשרי «31/6» סומן ככזה בכל מקום שבו הוא מופיע.

**ומן הקלים:** תרגום עברי לציטוט ברדלי; הסרת תגי עיצוב מכותרת איור שדלפו ל-`alt` ול-`aria-label`; סימון ערך 12 כלא־מצוטט; קישור נתיבים שהיו טקסט חופשי; מעבר ל-HTTPS בקישור החיצוני היחיד שלא היה מאובטח; ודירוג יחס האחווה בין שני הנרשמים — **כמעט ודאי**.

**מהדורה 72 — 26.8.2026, 14:30 (בדיקת קנרית שהחזירה ארבעה ממצאים).** שרת ה-JPress, שנרשם במהדורה קודמת כחסום מאחורי Cloudflare, חזר לפעול. בבדיקת הקנרית — שנועדה רק לוודא שהשרת מחזיר אמת ולא תשובות ריקות — התגלה **פער שלא היה אמור להיות שם**: החיפוש «אהרן צדוק» מחזיר עתה **84 תוצאות**, ואילו מהדורה 60 רשמה **66**. שמונה-עשרה תוצאות שלא נסרקו מעולם.

**כל 84 נבדקו אחת-אחת מול מזהי הפריטים שכבר בקורפוס.** הפילוח: **18** בעיתונות הלאדינו של ניו-יורק («לה אמיריקה», 1910-1918) — התנגשות שם שהקורפוס כבר רשם ודחה; **כשלושים** של **הזמר אהרן צדוק ולהקת «הצדוקים»** (1954-1970) — התנגשות שנייה שנרשמה במהדורה 60; **כחמש-עשרה** שכבר בקורפוס; **וארבע חדשות**, שאף אחת מהן אינה אף אחת מן ההתנגשויות.

**חלק א' — «דבר», 8.7.1960: מקווה ישראל חוגגת תשעים, ואהרון נרשם בספר הזהב.** בנאומו של **אשר טלכין, מנהל מקוה ישראל**, בעצרת מלאת 90 שנה: «כאות הוקרה למר אליהו קראוזה, ללוי ריפ ולעובדים הממשיכים בעבודתם במקוה-ישראל **זה למעלה מ-35 שנה** … **מר אהרן צדוק** … החליט ועד המנהלים של מקוה-ישראל **לרשום אותם בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל**». שני דברים: **ותק של למעלה משלושים וחמש שנה ביולי 1960** ⇒ תחילת עבודה **ב-1925 לכל המאוחר**, אישוש מוסדי בן-זמן לוותק שנשען עד כה על האזכור העיתונאי מ-1929 ועל עדותו שלו; ו**אות הוקרה רשמי** שלא היה בקורפוס. הזיהוי **מאומת** — זהו נאום מנהל מקוה ישראל על עובדי מקוה ישראל. *(ליד שנרשם ואינו נטען: באותה רשימה גם «מר יצחק בלומברג» — לבדוק מול פלורין פריינטה-בלומברג, אחותה של רוזה.)*

**חלק ב' — «על המשמר», 12.5.1959: ההסתדרות הכללית.** במודעת ועדת הבחירות המרכזית, «רשימות ארציות של מועמדים לועידה התשיעית», ברשימת מפא"י, בין «514 סיילם קורץ, תל אביב» ל«516 יעקב מובשוביץ, עתלית»: **«515 אהרן צדוק, מקוה ישראל»**. השם והיישוב באותה שורה — התקן שבו הקורפוס מדרג זיהוי כ**מאומת**. הקורפוס תיעד את פעילותו בוועידה השישית של **הסתדרות הפועלים החקלאים** באפריל 1945; הפריט הזה מותח את הקו **ארבע-עשרה שנים קדימה** ומעלה אותו ל**ההסתדרות הכללית**. באותה רשימה, בראשה, גם **ישראל ישעיהו (21)** — שותפו לעריכת «שבות תימן» — ו**שמואל יבניאלי (22)**, השליח לתימן שבעקבות שליחותו עלה אהרון ב-1914.

**חלק ג' — «מחניים», 16.4.1965: קולו, שנרשם לארכיון.** **פרופ' דב נוי**, מייסד **ארכיון הסיפור העממי בישראל (אסע"י)**, פרסם מאמר על גלגולי הפסוק «שלח לחמך על פני המים», ובסקירת נוסחאות הארכיון: «נוסח תימני א' (**אסע"י 57**; **רשמה אלישבע שינפלד מפי אהרן צדוק**)». ונוי אינו מסתפק בציטוט — הוא **מדפיס את הנוסח בשלמותו**, מחולק לסעיפים, ומנתח אותו סעיף-סעיף מול האבטיפוס הסיפורי. **זהו תפקיד חדש לגמרי בקורפוס:** עד כה הכיר אהרון ככותב — «בחדר בתימן» (1933), «חבלי עליה» (1938), עריכת «שבות תימן» (תש"ה); כאן הוא **מוסר מסורת שבעל-פה**, וסיפורו נשמר בארכיון מדעי. והמספר אומר דבר: אסע"י נוסד ב-1955, ועד סוף 1964 נרשמו בו 6,300 סיפורים — **מספר 57 הוא מן הרשומות המוקדמות ביותר שבו**.

**חלק ד' — «דבר», 27.2.1976: האזכור המאוחר ביותר בקורפוס.** ברשימת ביקורת של החוקר **משה צדוק** *(אדם אחר)* על השלמת הוצאת «מדרש הגדול» בידי מוסד הרב קוק: «"מוסד הרב קוק" … **היסס תחילה בשאלה זו עד שקם יהודה נחום, בעל הארכיון הנודע בחולון, יחד עם אהרן צדוק והביאו הוכחות ששיכנעו את עולם המדע**» — שמחברו של המדרש התימני הגדול הוא **ר' שלמה עדני** ולא ר' אברהם הנגיד בן הרמב"ם. תרומה מסוג שלא היה בקורפוס: **הכרעת שאלה פילולוגית**, לצד בעל אוסף כתבי היד התימניים הנודע, בפברואר 1976, בהיותו כבן שמונים ואחת — חמש שנים לפני מותו, ומאוחר בשש שנים מן האזכור המאוחר ביותר שהיה.

**דירוג, ומה שנשאר פתוח.** תוכן ארבעת הפריטים — **מאומת**, נקרא מן התמלילים המלאים. הזיהוי בשניים הראשונים — **מאומת**: «מקוה ישראל» נדפס לצד השם. בשניים האחרונים — **כמעט ודאי**: הם נוקבים בשם בלי יישוב, ואף ש«מספר סיפורים תימני» ב-1965 ו«שותפו של יהודה נחום מחולון» ב-1976 מתיישבים עם אהרון היטב, השם אינו נדיר והקורפוס אינו מעלה אותם לדרגה שאין לה עדיין מסמך.

**נוסף:** ערכי מקור **75-78** וארבעה תמלילים ב[`docs/jpress/transcripts/`](docs/jpress/transcripts/). **נפתחו שני יעדים:** **T35** — פנייה ל**אסע"י** לקבלת רשומת מס' 57 במלואה ורשימת כל הרשומות שנרשמו מפי אהרון; זהו הערוץ היחיד בקורפוס שעשוי להחזיר את קולו ברישום בן-זמן מעבר לכתביו. **T36** — הורדת ארבעת הגיליונות המצולמים בדפדפן, כפי שנעשה ביעד T27, וחיתוך הגדלות ראיה; ובאותה הזדמנות שלושה פריטים מקבילים של רשימת 1959 ב«למרחב» וב«שערים», שעשויים לאשש את השורה במקור שני.

**והערה מתודית שראויה להירשם:** הממצאים האלה לא נמצאו בסבב מחקר אלא ב**בדיקת תקינות של כלי**. הקנרית נועדה לוודא שהשרת מחזיר אמת; היא החזירה מספר — 84 — שלא התיישב עם מה שהקורפוס זכר, וההפרש הוא שהוליך לארבעת הפריטים. **כלל: כשמספר תוצאות משתנה מול סבב קודם, ההפרש עצמו הוא ממצא שיש לבדוק.**

**מהדורה 73 — 27.8.2026, 09:15 (צי ארכיונים חדש, ותיקון שהוא הדחוף מכולם).** נמסר למחקר **מסמך סריקה חיצוני** — «חוטי מחקר ארכיונים», 26-27.8.2026 — שאומת בו נתיבי גישה לעשרה שרתי ארכיון חדשים. **מעמדו נקבע מיד: ליד, לא מקור.** הוא לא הופק בידי הקורפוס ואינו ניתן לאימות כשלעצמו, ולכן כל מה שנרשם להלן **אומת בקריאה חיה**; מה שלא אומת — סומן ככזה. *(המסמך מכסה גם ענף כרפטי-הונגרי — שטרולוביץ'/רפפורט, אקורמזו, אושוויץ-שטוטהוף — שאינו נוגע למחקר הזה כלל.)*

**חלק א' — התיקון, והוא קודם לכול.** מהדורה 72 ציטטה את «דבר» מ-27.2.1976 וכתבה שאהרון ויהודה נחום הוכיחו שמחברו של «מדרש הגדול» הוא **ר' שלמה עדני**. בדיקה בקטלוג הספרייה הלאומית מראה שכל רשומות מדרש הגדול — דפוסים וכתבי יד כאחד, מהדורת שכטר 1902 ומהדורת פיש 1957-63 ובכללן — מייחסות את החיבור ל**ר' דוד בן עמרם העדני**, ו**אף רשומה אינה נוקבת «שלמה עדני»**. **ההכרעה:** הציטוט מ«דבר» נשמר כלשונו, שכן הוא המקור המתעד את חלקו של אהרון; אך **הקורפוס אינו מאמץ את הייחוס שבו**. «שלמה עדני» הוא ככל הנראה שגיאת העיתון — ר' שלמה עדני הוא דמות אחרת, בן המאות ה-16-17, מחבר «מלאכת שלמה» על המשנה. **דיוק שני, והוא דווקא מחזק:** שם הספר שהמאמר מפנה אליו הוא **«מצפונות יהודי תימן»**, ומחברו קטלוגי כ**לוי נחום, יהודה, 1915-1998**. בן דורו של אהרון, ומחולון כמותו — הצירוף מהודק יותר משהיה.

**חלק ב' — הארכיון הלאומי הבריטי.** המסמך החיצוני דיווח על **שלושה** תיקי ארואס; החיפוש החי החזיר **חמישה-עשר**, ושלושת החזקים ביותר לא היו ברשימתו. **הפריט המרכזי נשלף במלואו ואומת שדה-בשדה:** **FO 847/52/29 — «Estate of Michel Arwas», 1914**, בסדרה **Foreign Office: Consulate, Alexandria, Egypt: Court Records**; `Public Record(s)`, סטטוס סגירה **O**, אינו דיגיטלי. הקורפוס מתעד את **מיכאל ארואס בן שלמה** ברצף מ-1886 (פנקס יפו, בן 20, חלפן) ועד טופס 33 מ-1906 — **ואין לו תאריך פטירה**. תיק עיזבון באלכסנדריה **בשנת 1914**, שנת גירוש נתיני בריטניה מיפו למצרים, הוא בדיוק החוליה החסרה. לצדו: **צוואת «Moise Eliahon Arwas», 1923**, **עיזבון Jacob Arwas, 1949**, שתי תביעות קונסולריות מ-1920 ומ-1922, שני עיזבונות מ-1945, תעודת התאזרחות של **Henriette Arwas ילידת 1.6.1910**, ומסמכי **Sam Arwas** אצל שגריר בריטניה בברן, 1957.

**וסתירה שנרשמת:** צוואה של «Moise Eliahon Arwas» ב-1923 אינה מתיישבת עם הממצא השלילי שכבר בקורפוס — «Moise Arwas, נפטר 19.6.1935 ונקבר בביירות». או שני אנשים, או שאחד מן הפריטים אינו של המשפחה.

**חלק ג' — שלושה כרטיסי מדליות, ושמירה על הבלמים.** **Salomon Arwas · Jewish Labour Corps · מספר 14 · Ganger** *(נשלף במלואו; `digitised: true`)*, **Raphael Arwas · אותה יחידה · מספר 38**, ו**«Arruas, Isaac» · Hampshire Regiment ו-Royal Fusiliers**. ספר המשפחה מוסר ששלמה בן יוסף (1875/6-1933) «שירת בצבא הבריטי ולחם בגליפולי», והקורפוס מדרג זאת **ככל הנראה, ספר בלבד**. הפיתוי לסגור כאן את הפער גדול — **ואין לו בסיס: «Jewish Labour Corps» אינו «גדוד נהגי הפרדות מציון» שלחם בגליפולי ב-1915.** אלה שתי יחידות שונות. מה שהכרטיסים כן מוכיחים: **שירות צבאי בריטי של בני ארואס במלחמה**, במספרי גדוד נמוכים המעידים על גיוס מוקדם. זה חדש לקורפוס, וזה כל מה שנטען.

**חלק ד' — גיברלטר, וממצא שלילי שמשנה את השאלה.** נבדק **מרשם התושבים של 1817** — המפקד הקרוב ביותר לשנת העזיבה הנטענת, 1833 — בשני כתיבים: **«No surname matching 'Arwas' in the 1817 register (582 surnames indexed)»**, וכנ"ל ל-`Arouas`. **אין בכך הפרכה.** הקורפוס כבר סייג, מאז מהדורה 33, ששדה **Country** בפנקס קונסולרי מציין **ארץ נתינוּת ולא מקום לידה**; והיעדרות ממרשם **תושבים** מחזקת בדיוק את הקריאה הזאת — משפחה שהחזיקה **נתינות בריטית גיברלטרית בלי לשבת בגיברלטר**, דפוס מוכר אצל יהודי המגרב, המסביר גם את עושר השובל הקונסולרי ואת נטייתו לקהיר ולאלכסנדריה. **השאלה עוברת** מ«מתי עזבו את גיברלטר» ל«האם ישבו בה אי פעם».

**חלק ה' — הספרייה הלאומית: אחת-עשרה תמונות שאיש לא ראה.** ברשת ארכיוני ישראל אותר אשכול בן **אחת-עשרה רשומות תצלום נפרדות**, מתוארך **28.5.1937**: **«פריינטה — תמונות להצגה בערב "חיים שכאלה": משפחת פריינטה ושחם, בית הספר במקווה, נעורים»** — כולן `online_and_api_access`, פתוחות להורדה. זהו **האוסף הפוטוגרפי הגדול ביותר של המשפחה שאותר עד כה**, והוא נוגע בשני מוקדי המחקר יחד; «שחם» הוא שם משפחתו של גיל שחם, מחבר ספר המשפחה, כלומר האשכול הוכן בידי הענף עצמו לשידור. **תוכנן טרם נראה** — נקודות ההגשה של הספרייה מוחזרות ב-403 מאחורי Cloudflare מסביבת המחקר, וההורדה היא משימת דפדפן.

**חלק ו' — ממצאים שליליים מן הספרייה הלאומית, שנרשמים כדי שלא ייחקרו שוב.** «חבלי עליה» — 954 תוצאות, **אפס רלוונטיות**: הספרייה אינה מקטלגת ברמת סיפור, והחיבור נגיש רק דרך כרך «מתימן לציון» עצמו · «אהרן צדוק» — 312 תוצאות, **אחת בלבד היא שלו**, «שבות תימן», ואינה מקוונת · **מלכודת השם מקבלת מספר:** `creator,contains,צדוק אהרן` מחזיר 141 תוצאות, **140 מהן הקלטות של הזמר אהרון צדוק (צור)** — כל סריקה עתידית חייבת להחריג הקלטות · **יובל התשעים של מקווה ישראל (1960) — אפס תוצאות** · **ספר הזהב של הקרן הקיימת** — 52 תוצאות, אף אחת אינה נוגעת למקווה ישראל, ליולי 1960 או לאהרון; הפנקסים אינם באינדקס הספרייה, והדרך אליהם היא ארכיון קק"ל · **אסע"י** — המוסד מקוטלג, אך **הסיפורים אינם מאונדקסים שם**, ולכן יעד T35 נשאר כפי שנוסח: פנייה ישירה לאוניברסיטת חיפה · **יצחק «פפו» פריינטה** — אין לו רשומה משלו · «ארואס»/«Arwas» — אין רשומות של חלפני יפו; האשכול ההיסטורי בספרייה הוא רבני-ירושלמי.

**חלק ז' — ומה שלא נשאל, ונרשם ככזה.** בדיקת התקינות של **FamilySearch** החזירה `access_token: missing`, `client_id: unset`, `ping.ok: false`, ושלוש שאילתות בדיקה החזירו **שגיאה — לא רשימה ריקה**. ההבחנה מהותית: **לא נשאלה שום שאלה, ולכן אין ממצא שלילי.** לרשום «ארואס — אפס תוצאות ב-FamilySearch» היה בדיה, והוא לא נרשם.

**נוסף:** ערכי מקור **79, 80, 81**, וקובץ הממצאים [docs/tna/arwas-british-archives-2026-08.md](docs/tna/arwas-british-archives-2026-08.md). **נפתחו ארבעה יעדים:** **T37** — הזמנת תשעת תיקי קיו, ובראשם עיזבון מיכאל 1914 · **T38** — שלוש-עשרה תמונות שאפשר להוריד היום בדפדפן (שני כרטיסי מדליות דיגיטליים ואחת-עשרה תמונות פריינטה) · **T39** — מפתח ל-FamilySearch, המאגר הגדול ביותר שטרם נשאל · **T40** — שני לידים אנושיים: דפנה סרוסי (צדוק) שערכה את ספר המשפחה, ותיקי CAHJP של יק"א, שניהלה את מקווה ישראל.

---

**מהדורה 74 — 27.8.2026, 09:20 (מה שהיה «טרם נראה» נראה — ותיקן את עצמו).** יעד **T38** בוצע במלואו: שלוש-עשרה התמונות שמהדורה 73 סימנה כניתנות להורדה — **אחת-עשרה תמונות פריינטה ושני כרטיסי מדליות** — הורדו, נצפו ונקראו. שתי הרשומות שמהדורה 73 כתבה עליהן **תוקנו מתוך התוכן עצמו**.

**הערה על הדרך, משום שהיא חוזרת.** נקודות ההגשה של הספרייה הלאומית חסומות ב-Cloudflare מסביבת המחקר — גם מן המכונה המרוחקת וגם ממכשיר המשתמש. **הדרך המותרת היא הדפדפן של המשתמש עצמו**, ולא עקיפה של החסימה: ההורדה בוצעה מתוך מקור ה-IIIF עצמו (`iiif.nli.org.il`), שם אין מגבלת CORS, בממשק הציבורי ובלי כל התחזות. אותו כלל נשמר בארכיון הבריטי: הקובץ הנקי מחייב **חשבון משתמש** — חשבון לא נפתח, ומה שהורד הוא **הסריקה הפומבית בחותמת מים**, שהיא קריאה במלואה.

**חלק א' — אחת-עשרה התמונות, ושלוש עובדות שלא היו בקורפוס.** כל אחת-עשרה הורדו ברזולוציית האחסון המלאה *(תשע ב-2052 פיקסלים, שתיים ב-800)*. **ומיד מעמוד הפריט הפומבי:** הגוף המחזיק אינו הספרייה הלאומית אלא **ארכיון קיבוץ חוקוק**, מתוך «אוסף הצילומים» שלו; לפריטים **סימול רץ, `IL-HKUK-001-1415967` עד `…1415979`**; והתאריך הוא **טווח, 1935-1940**. **סתירה שנרשמת ואינה מוחלקת:** ה-API של הספרייה מחזיר לכל אחת-עשרה הרשומות שדה `date` יחיד — `19370528` — ואילו עמוד הפריט מציג את הטווח. מהדורה 73 נשענה על ה-API בלבד ורשמה **28.5.1937**; הטווח הוא הרישום הארכיוני, והתאריך הנקודתי הוא נורמליזציה שלו.

**ומדוע חוקוק חשוב מעבר לתיקון.** «ארכיון קיבוץ חוקוק» **כבר עמד ברשימת היעדים של הקורפוס**, כמקום שבו עשויות להימצא הרשומות הראשוניות של הדורות העמוקים של פריינטה. עכשיו ידוע שהארכיון הזה **מחזיק בפועל אוסף צילומים משפחתי**, עם סימול, ושאחת-עשרה מנות ממנו כבר פורסמו. זו אינה השערה עוד אלא **כתובת לפנייה**.

**חלק ב' — מה יש בתמונות, ומה לא נטען.** שתי התכנסויות משפחתיות גדולות שהן **שני פריימים של אותו מעמד** — כעשרים וארבע נפש, ובמרכזן גבר קשיש בחליפה בהירה ובכובע לבד; שלושה תצלומי סטודיו מוקדמים, שסגנון הלבוש והרהיטים בהם הוא של סוף העשור השני של המאה העשרים; תצלומי ילדוּת; תצלומי נעורים בסגנון שנות הארבעים; וקבוצת גן בתחפושות פורים עם מטפלת צעירה. **מכאן שהאשכול אינו סדרה שצולמה במעמד אחד** אלא מבחר שנאסף לשידור. **ולאף מצולם אין שם** — כותרת האשכול אינה נוקבת באיש, ולכן **שום זיהוי אישי אינו נטען**. על אחד התצלומים מוטבע **חותם עיוור של צלם בעברית** בשלוש שורות; בהגדלה נקראת השורה הראשונה, «פוטוגרפיה», ואילו שם הצלם ומקומו אינם נקראים ברזולוציה שהספרייה מוסרת — יעד המשך, משום שחותם צלם מזוהה מתארך וממקם.

**חלק ג' — שני כרטיסי המדליות, וארבעה דברים שרק הסריקה מוסרת.** **(א)** שני הכרטיסים נושאים **את אותו `Roll R/1880` ואת אותו עמוד 2** — כלומר **שלמה ורפאל ארואס רשומים זה לצד זה ברשימת המדליות עצמה**, ולא רק «באותה יחידה». זו החוליה החזקה ביותר שיש בין השניים, והיא מסמכית. **(ב)** המדליה היחידה המסומנת בשניהם היא **British War Medal בברונזה** — הגרסה שהונפקה לאנשי גופי העבודה הלא-אירופיים ולא ללוחמים. **(ג)** השדות **VICTORY**, **STAR** ו-**Theatre of War first served in** **ריקים בשניהם**; שירות בגליפולי ב-1915 היה מזכה ב-1914-15 Star. **הסייג שהקורפוס רשם מתחזק אפוא ברמת השדות ולא רק ברמת שם היחידה: הכרטיסים אינם מאששים את סיפור גליפולי שבספר המשפחה.** **(ד)** הכרטיסים אינם מתויקים תחת **A** אלא בריצות האלפביתיות של **S** ושל **R** — שלמה בין `SALOMON, Edgar William` ל-`SALOMONS, Archibald C.`, רפאל בין `RAPHAEL, Walter D.` ל-`RAPHAEL, William E.` **הפקיד הבריטי רשם את השם כפי שנאמר לו והתייק לפי המילה הראשונה.**

**וכלל עבודה חדש, שנרשם לקורפוס:** *בקורפוסים בריטיים מן המזרח התיכון יש לחפש גם את השם הפרטי כאילו היה שם משפחה.* בלעדיו שני הכרטיסים האלה לא היו נמצאים לעולם תחת «ארואס».

**מה עדיין אינו נטען.** אין על הכרטיסים גיל, מקום לידה או פטרונים; זיהוי שלמה ורפאל ארואס עם בני המשפחה שבקורפוס נותר **טעון אימות**. **ויעד חדש נפתח:** רשימת המדליות עצמה — **R/1880, עמוד 2, בסדרה WO 329** — אינה דיגיטלית, ושם, ולא בכרטיס, יופיעו שאר אנשי אותו עמוד.

**נוסף:** ערך מקור **82**; ערך **81** נכתב מחדש; שני איורי ראיה חדשים (כרטיסי המדליות); ושני קובצי ממצאים — [docs/nli/pariente-photos-hukuk-2026-08.md](docs/nli/pariente-photos-hukuk-2026-08.md) ו-[docs/tna/arwas-medal-cards-reading-2026-08.md](docs/tna/arwas-medal-cards-reading-2026-08.md). **T38 נסגר.**

---

**מהדורה 75 — 27.8.2026 (הסבה לשלד המשותף של הארכיון).** הארכיון קיבל **מנוע אחד ושלד אחד** לשני הדוחות שבו, ו-rachel-zadok כבר הוסב אליו. כאן הוסב גם avraham-zadok. **מה שהשתנה הוא המבנה, לא הממצאים:** אף טענה לא נוספה, לא נמחקה ולא שינתה את דירוגה, ומספרי האיורים נשמרו אחד-לאחד — «איור 23» ו«איור 50», שאליהם מפנים כיתובים אחרים, מצביעים על אותן ראיות בדיוק.

**מה הדוח קיבל.** **כותרת (`hero`)** ובה רצועת ארבעה מספרים ניתנים לאימות — שבעה דורות, שמונים ושניים ערכי מקור, מאתיים תשעים ושניים קובצי מקור שמורים, ושבעים וחמש מהדורות בשנים-עשר סבבי ביקורת. **סרגל ניווט דביק** עם מקטעים, פרקים, ו**שדה חיפוש בעמוד** — המחפש גם ב**כתיבים החלופיים** של השמות, כך ש-`Arrwas`, `Aruets`, `ארואץ` ו-`Arowas` מוליכים כולם לאותו מקום. **אינדקס אנשים** בן עשרים וחמישה ערכים, כל אחד עם הקישור לפרק שבו הוא נדון. **מקטע «מסמכי המפתח»** — שבעה-עשר מסמכים בשורה נגללת, אלה שעליהם נשען עיקר הדוח.

**ומה נכתב מחדש בגוף הדוח.** **(א)** נוספה **פסקת פתיחה** — התשובה בת שישים השניות לשאלה «מי זה ומה קרה» — ואחריה חמישה קישורי כניסה, אחד לכל סוג קורא. **(ב)** יומן המהדורות יצא מגוף הדוח: טבלת התמצית בת שבעים וארבע השורות הוסרה, וה**יומן המלא** הוא עתה מקטע משלו בעמוד. **(ג)** בראש סעיף 9.3 נוספה **טבלה 9 — היעדים הפתוחים לפי סדר עדיפות**, עשר שורות, **בלי לשנות את מספור היעדים**: T34 ראשון, T29 שני, T21 שלישי. **(ד)** פרק השיטה השלים שני חלקים שחסרו לו — **«מה הדוח הזה אינו עושה»** ו**«ממצא שלילי הוא ממצא»**. **(ה)** שבעים ותשע הראיות עברו לתחביר התצלומים של השלד ויושבות בפרק **«גלריית הראיות»**, עם עוגן `#evidence` כשהיה.

**תיקון שהתגלה תוך כדי.** פתיח פרק 10 הצהיר «סך המקורות שעליהם נשען המסמך: **44**» — מספר שנשאר מאחור מאז שהאינדקס גדל. האינדקס מונה **שמונים ושניים** ערכים, וכך הוא נכתב עתה.

**ומה נשמר בכוונה.** כל העוגנים שכבר פורסמו: `#s1` עד `#s10` וכל תת-הסעיפים (`#s3-1-2`, `#s9-3`, `#s10-6` וכו') נשמרים כעוגני מורשת, וכל שמונים ושניים ערכי המקור שומרים על `#src-N`. `#sources` ו-`#evidence` הישנים מוליכים כמקודם — הראשון אל אינדקס המקורות, השני אל גלריית הראיות.

**שתי הערות הנדסיות שנרשמות.** **(א)** הכתיב הבייתי של הדוח הוא **מקף רגיל בין ספרות**, ואילו כללי הגנת הכיווניות שבמנוע מזהים מקף מפריד (–). לכן נוספה לפרויקט המרה משלו שעוטפת טווחי ספרות בעלי מקף רגיל — **והיא רצה לפני מעבר הכיווניות ולא בתוכו**: המעבר מחיל את כלליו ברצף על אותה מחרוזת, ולכן טווח שנעטף בתוכו היה מקונן בתוך רצף לטיני שנעטף כלל אחד קודם. **(ב)** שני ליקויים שהשערים תפסו תוקנו במקור: קישור אל `audit-round-11.md` — קובץ שאינו מתפרסם — וכן שורת אמזלג שבפרק 8, שבה סוגר פותח נבלע לתוך מעטפת כיווניות בלי הסוגר הסוגר שלו — הניסוח שונה כך שהתאריך אינו נפתח בסוגר בתוך רצף לטיני.

**מהדורה 76 — 11.9.2026 (סבב UX במנוע המשותף; קישור שבור ביומן).** סבב ביקורת UX/נגישות/RTL שנערך על דפי הארכיון (מרים ומרדכי) תוקן במנוע המשותף, ולכן חל גם על הדף הזה: עץ מותאם לנייד עם "התאמה לרוחב", אריחי גלריה לרצועות צרות, שני כללי כיווניות חדשים (ספרה+יחידה לטינית; סימולי ארכיון מלאים), סמני הפניה מבודדים, מדרג כותרות תקין באינדקס וביומן, סרגל ניווט של שורה אחת בנייד, חיפוש שמכסה תתי-פרקים ומקורות, כיתובי טבלאות נגישים, וחותמת בנייה בזמן ישראל. **ליקוי ישן שהשער תפס:** שני קישורים ביומן (מהדורות 64–65) הפנו אל `docs/letters/request-two-chapters.md` — טיוטה שמעולם לא נשמרה בריפו. הקישורים הוחלפו בציון מפורש שהטיוטה לא נשמרה; אף ממצא לא השתנה.

## מהדורה 77 · 13.09.2026
- **עמוד סיפור חדש** ([הסיפור](אברהם-צדוק-הסיפור.html)): לִיד, שתי עמודות ודאות, עץ המשפחה, ציר זמן של חמישה-עשר אירועים — מעליית ארואס מגיברלטר ב-1833 ועד 2017 — שמונה כרטיסי מסמך ורשימת המקורות, כל אחד עם דירוג ועם קישור אל `#src-N` באינדקס. הדוח נשאר בשם הקובץ שלו וכל עוגן `#sN` ממשיך לעבוד; `index.html` של התיקייה נפתח עכשיו בסיפור. נוסף מילון מונחים (מקווה ישראל, מפקד מונטיפיורי, פנקס נתיני בריטניה, פנקס הבוחרים תש"ט, פלמ"ח, חטיבת קרייתי) עם סולם הוודאות. בעמוד הסיפור העץ מוצג עם מקרא הצבעים בלבד, בלי סקירת המהדורות.

## מהדורה 78 · 13.09.2026
- תוקן: **עץ המשפחה בעמוד הסיפור הוצג שחור לגמרי** — גיליון הסגנון הפנימי של ה-SVG ממוען ל-`#famtree`, והסרת המזהים מן העותק שבעמוד הסיפור ביטלה כל כלל מילוי. העותק מוטמע כעת ללא שינוי (שני העמודים הם מסמכים נפרדים, ולכן אין התנגשות מזהים).

## מהדורה 79 · 27.10.2026
- **מפקד מונטיפיורי 1849, יפו** (פרק 8, ערך 18): "אלעזר ארואץ הי"ו" — בלי אשה וילדים בשורתו; הופעתו הראשונה של אלעזר במפקד בארץ (כמעט ודאי). באינדקס האנגלי של הקרן הוא רשום בטעות "Eliezer Ashkenazi" — ולכן לא עלה בחיפושים באנגלית.